פשוטו של מקרא מהו

[חבר עיר]

היות שהדיון על סגנון המאמרים בקובץ 'מוריה' התארך ופנה לכמה צדדים, לקחתי על עצמי על היוזמה לפתוח אשכול בפני עצמו על דרכי לימוד המקרא ללבן ולבאר מהו פשוטו של מקרא.

ואתחיל באפיזודה אישית, לפני תקופה הזדמן לי לשבת וללמוד בבית הכנסת 'החורבה' בעיה"ק ירושלים, ספסל לפני ישבו חברותא משולשת של שלושה אנשים שכפי חזותם היו נראים מקהילת הגרי"ש זילברמן, האחד מבוגר ושני אברכים צעירים, הם ישבו ולמדו תנ"ך, אני התפלאתי לראותם לומדים מתוך תנ"ך קורן ללא שום מפרשים, לאחר תקופה הזדמן לי לפגוש את נכדו של הגרי"ש זילברמן ובמהלך השיחה סיפרתי לו על חברותא זו ועל פליאתי שהם לומדים תנ"ך בלי שום מפרשים, הוא אמר לי שהמבוגר בחברותא הוא דודו בנו של הגרי"ש (כמדומני ר' יוסף), והוא הציע לי שכדאי לי גם כן לנסות כזו צורה של לימוד, אמרתי לו שבאמת גם אני בלימוד המקרא והנ"ך לוקח לעצמי לפעמים לקרוא את הכתוב כמות שהוא ללא המפרשים, פשוט להבין את הסיפור בכתוב או את דברי הנביא ומענה הכתובים, ואחר כך לראות איך פירשו רש"י והמפרשים האחרים.
הדיון בענין המאמרים בקובץ 'מוריה' חידד אצלי את השאלה כיצד ראוי לגשת ללימוד התנ"ך.

כבר בראשונים אנחנו מוצאים את האבן עזרא הרמב"ן והרד"ק שהתמקדו יותר בפשוטו של מקרא, אם כי גם הם מרבים להביא את פירושי קודמיהם ואף לא מתעלמים מדברי חז"ל, אנחנו מוצאים גם פירושים שיש בהם מידה של מקוריות כפירושי רבי עובדיה ספורנו, סגנון זה הולך ופוחת בדורות המאוחרים יותר, בדורות האחרונים אנחנו מוצאים את המלבי"ם והנצי"ב בהעמק דבר שפעמים רבות מפרשים את הכתובים כפי רוחב דעתם והבנתם.

גילוי נאות: אני כותב כאן תחת שם ניק אחר, הפעם בחרתי לכתוב תחת ניק עלום שם כדי להשאיר את הדיון פתוח לכולם, שיוכלו להרגיש בנוח אף לתקוף את דברי במידת הצורך.

אם דעת המנהלים למחוק את האשכול או להעבירו למקום אחר תע"ב.

[דרומי]

מכיון שהזכרת את העמק דבר, יש להעיר שבאיזה אשכול אחר הזכירו שהח"ח לא חיבב את פירושו. ואיני יודע מקור השמועה וסמכותה, אך יתכן וזה גם קשור לנושא.

[אוצר החכמה]

מה רע בללמוד את המקרא כפשוטו ורק אח"כ לראות את המפרשים.

כמו שהבאתי והביאו אחרים גם בגמרא זה רעיון טוב מאד ומוצץ ע"י גדול הדורת.

[תם מה הוא אומר]

מה רע?
ומנעו בנכם מן ההגיון! (ברכות כ"ח ע"ב) עיי"ש במאירי

[אוצר החכמה]

במאירי כתוב כך: ולחנכם מילדותם שלא לפתור פסוק כצורתו בכל דבר שפשוטו מוכיח איזה צד של כפירה והוא שנאמר כאן מנעו בניכם מן ההגיון ר"ל מפתרון הפסוק כמו שהוא נקרא.

איזה קשר יש לדברי המאירי לנושא דידן???.
המאירי לא כתב שאין ללמוד פסוק ללא מפרשים אלא לא לפרש אותו כצורתו במקרה שפירוש כצורתו נראה כפירה.
כלומר על פסוקים שאין פשוטם מוכיח צד כפירה לא מדובר בכלל וגם על אלה יש להמנע מלפרשם כך אלא לפרשם לפי הדרך הנכונה שאינה כפירה. מי דיבר בכלל על פירוש פסוק באופן שנראה כפירה.

[מתבונן מהצד]

לכאורה אין ספק שהיות ואין מקרא יוצא מידי פשוטו, יד וודאי מקום גדול ללמוד כך.

אלא שאליה וקוץ בה יש בזה כל מיני חששות למכשול כפי שידוע שהחסידים הרחיקו לימוד הנ"ך וכדומה....
וגם בזה יש חשש של כל מיני בוקי סריקי....

ועל זה נאמר דרכי ה' ישרים צדיקים ילכו בם ופושעים יכשלו בם

[דרומי]

יש להעיר, שחז"ל תיקנו קריאת התורה וקריאת ההפטרה, באופן ששומעים את דברי המקרא לבד ללא פירושים

[איש פלוני]

שמעתי ממו"ר הגר"ש פישר שליט"א שתנ"ך יש ללמוד 3 פעמים. פעם א' עם מפרשי הפשט, כמצודות ורד"ק. פעם ב' עם מפרשי הדרש, ופעם ג' ללא מפרשים.

[עתניאל בן קנז]

שמעתי ממו"ר הגר"ש פישר שליט"א שתנ"ך יש ללמוד 3 פעמים. פעם א' עם מפרשי הפשט, כמצודות ורד"ק. פעם ב' עם מפרשי הדרש, ופעם ג' ללא מפרשים.

האם הסדר האמור הוא דוקא? ההבדל משמעותי!

[צופר הנעמתי]

יש להעיר, שחז"ל תיקנו קריאת התורה וקריאת ההפטרה, באופן ששומעים את דברי המקרא לבד ללא פירושים

תקנו תרגום, ואמרו המתרגם פסוק כצורתו הרי זה בדאי.

[לייטנר]

מכיון שהזכרת את העמק דבר, יש להעיר שבאיזה אשכול אחר הזכירו שהח"ח לא חיבב את פירושו. ואיני יודע מקור השמועה וסמכותה, אך יתכן וזה גם קשור לנושא.

יש להעיר שהח"ח בוודאי לא היה מחבב את הערתך...

[גמח]

getimg.jpg (200.45 KiB) נצפה 10738 פעמים

בעניין שיטת הנצי"ב בפירושו עיין כאן.

[איש פלוני]

שמעתי ממו"ר הגר"ש פישר שליט"א שתנ"ך יש ללמוד 3 פעמים. פעם א' עם מפרשי הפשט, כמצודות ורד"ק. פעם ב' עם מפרשי הדרש, ופעם ג' ללא מפרשים.

האם הסדר האמור הוא דוקא? ההבדל משמעותי!

עד כמה שהבנתי ממנו, כן.

[תם מה הוא אומר]

במאירי כתוב כך: ולחנכם מילדותם שלא לפתור פסוק כצורתו בכל דבר שפשוטו מוכיח איזה צד של כפירה והוא שנאמר כאן מנעו בניכם מן ההגיון ר"ל מפתרון הפסוק כמו שהוא נקרא.

איזה קשר יש לדברי המאירי לנושא דידן???.
המאירי לא כתב שאין ללמוד פסוק ללא מפרשים אלא לא לפרש אותו כצורתו במקרה שפירוש כצורתו נראה כפירה.
כלומר על פסוקים שאין פשוטם מוכיח צד כפירה לא מדובר בכלל וגם על אלה יש להמנע מלפרשם כך אלא לפרשם לפי הדרך הנכונה שאינה כפירה. מי דיבר בכלל על פירוש פסוק באופן שנראה כפירה.

לשיטתך, יש למנוע מהילדים ללמוד רק פסוקים שיש חשש שיבוא לידי כפירה אם יפרשו כפשטו, יש לך איזה דרך לחלק את זה?
בכל מקום כמעט אילולי קבלת חז"ל יכולים להגיע לידי טעות.
הרי המשכילים / ביקורת המקרא בכל מקום מצאו דרך להיתלות דלא כקבלת חז"ל.

ולכן המאירי מסביר בהדיא דמ"ש בגמרא מנעו בניכם מן ההגיון "ר"ל מפתרון הפסוק כמו שהוא נקרא", אלא כקבלת חז"ל, והכוונה על כל פסוק.

דומני שיש חת"ס בענין זה. קשה עלי החיפוש.

===

במק"א ביארתי כי דייקא רבי אליעזר הוא שראוי להזהיר על "מקרא כפשטו", לפי שר"א הגדול בכמה מקומות בש"ס מפרש "מקרא כפשטו", [יש לזה הרבה דוגמאות, ואכ"מ], וממילא, כדי שלא ילמדו ממנו דאזיל בתר פשוטו של מקרא, שכך יש ללמוד את המקרא, אלא שאני ר"א שכל דבריו מפי רבותיו, ולכן נהג כך, ואין ללמדו מיניה לפרש כפשטו, רק מקום שכך קיבלו חז"ל, ולכן את הבנים יש לחנך ללמוד כמסורת חז"ל.

[אוצר החכמה]

במאירי כתוב מה שאני כתבתי.
לך יש שאלות איך זה יעבוד. אולי זה קשה, לי זה לא קשה בכלל.
אבל זה לא משנה את העובדה שאתה לא יכול להביא ראיה מהמאירי על מה שהוא לא אמר.

[חבר עיר]

מה רע בללמוד את המקרא כפשוטו ורק אח"כ לראות את המפרשים.

כמו שהבאתי והביאו אחרים גם בגמרא זה רעיון טוב מאד ומומלץ ע"י גדולי הדורות.

דרך זו אכן מומלצת, אך אני התכוונתי להדגיש את הצד השני שיושבים ולומדים תנ"ך קורן שאין בו שום מפרשים, דבר זה אולי טוב בהבטה ראשונה על הכתובים, אבל אחרי כן לכאורה ודאי חשוב לראות את התרגום והמפרשים.

ולאידך גיסא, שמעתי פעם מידיד שהוא מעדיף לקרוא שנים מקרא ואחד תרגום מתוך חומש מקראות גדולות, שאם יתקשה במקרא יציץ בפירושי המפרשים ובכך ירויח עוד פירוש, (אמנם יש שהקפידו לקרוא שמו"ת מתוך ס"ת, אך נראה שהטעם לזה הוא משום קדושת הס"ת).

כמדומני שכבר הובא כאן בפורום העובדה שפעם אמר רבי אריה לוין זצ"ל לפני הגרי"ז מבריסק זצ"ל פירוש מחודש על המקרא, דעתו של הגרי"ז לא היתה נוחה כלל מן הפירוש, וכשאמר לו רא"ל שהפירוש מופיע בהעמק דבר לזקנו הנצי"ב, נענה הגרי"ז "נו, לסבא היה מותר", (ושמעתי שבבית בריסק קוראים שמו"ת מתוך חומש העמק דבר אך מקפידים שלא להסתכל בפירושו).

נראה שיש כאן מין הסתכלות על הפירושים שנכתבו לפשוטו של מקרא וכפי לפשטות המתחדשים, כאשר גדולי עולם דוגמת הנצי"ב המלבי"ם והאור שמח שאנחנו יודעים את גדלותם בתורה ויראתם הקודמת לחכמתם, ושלא נפגעו כלום מדעות הזמן, להם הרשות לעסוק בפירושים אלו, שהלא אנחנו הלא רואים את כח תורתם ויראתם משאר ספריהם והליכותיהם.
אך השאלה היא אדם בן דורנו כיצד יוכל לגשת ללימוד המקרא.

[ארי שבחבורה]

הנצי"ב עצמו כותב במפורש מהם לדעתו הקריטריונים לעיסוק בפרשנות המקרא.
(הציטוט המלא מובא בהודעת הרב התם שאחרי)

[תם מה הוא אומר]

לענ"ד זו כוונת המאירי. כל פסוק שתרצה (לא אתה ח"ו, אלא אותו ד"ר בביקורת המקרא) יתפרש בכפירה מוחלטת! ומפני כן - מנעו בניכם מן ההגיון, מכל "הגיון", לא נתפרש "הגיון של כפירה".


לגבי עצם הנידון, מצו"ב דברי מרנא הנצי"ב זלה"ה.

הרחב דבר פרשת האזינו
וזו לשונו הטהורה:
והיינו שהזהיר ר"א לתלמידיו מנעו בניכם מן ההגיון [ברכות כ"ח], ופרש"י שלא יעסקו במקרא יותר מדי, ואין הכוונה שלא ילמדו הרבה מקרא, וגם הלא לא נזכר במלת הגיון ביחוד מקרא, דמשמעות הגיון הוא עיון, כפרש"י ע"ז די"ט יהגה יעיין, אלא ה"פ מנעו בניכם שלא הגיעו עוד ללמוד התלמוד ועומדים בלימוד מקרא, מן ההגיון, שהוא העיון שלא יעיינו עוד בלמודם שהוא מקרא, באשר לא עמדו עוד על עיון התלמוד לכוין אל האמת.
ואיתא בש"ר פמ"א ככלתו, אמר ר' לוי ארשב"ל מה כלה זו מקושטת בכ"ד קשוטין כך תלמיד חכם צריך להיות זריז בכ"ד ספרים, ומזה יש להבין דכמו אשה שאינה כלה, אין לה להתקשט בכ"ד קשוטין, ואם תתקשט תהא חשודה לזונה, ורק רשאה לקפל תכשיטיה ולשאת בחיקה, כך מי שאינו תלמיד חכם אין לו להיות זריז לפרש כ"ד ספרים, ואם יפרש אזי יהא חשוד שסר מן הדרך, והוא אפיקורס, באשר הטעות מצוי לפרש בדרך לא טוב ונושא דרך אמונה, ואין לו רשות כי אם להיות בקי בכ"ד ספרים, אבל לא לפרש, אם לא שהוא תלמיד חכם בקי בתלמוד ובדברי אגדה.

שו"ר שכבר קדמני 'ארי שבחבורה' והביא לדברי הנצי"ב, ומ"מ כאן בא בהדגשת הקטעים הרצויים.

הוספה:

עיין גם לנצי"ב בקדמת העמק (פ"ב אות ד) ודוק היטב

[ארי שבחבורה]

אמנם יש לציין, שמדברי הנצי"ב עולה לכאורה שכל ת"ח שבקי בתלמוד יכול לעסוק בזה ולא רק גדולי עולם כפי שנטה לומר הרב 'חבר עיר'.

[תם מה הוא אומר]

אמנם יש לציין, שמדברי הנצי"ב עולה לכאורה שכל ת"ח שבקי בתלמוד יכול לעסוק בזה ולא רק גדולי עולם כפי שנטה לומר הרב 'חבר עיר'.

בקי בתלמוד הכוונה היא לא רק לנשים נזיקין.. והנצי"ב הוסיף גם "אגדה".. בקיצור, לא מדובר על איזה אברך (בן / נכד של..) שכבר יוכל לפרש מקראות כפשטו..

ובעיקר - לכאו' הכוונה היא לדרך שחז"ל למדו מקראות בש"ס ובאגדה (מומלץ לנסות פעם להבין את הקשר במדרש על הפרשה בין הפסוק למדרש... ולא רק למדרשות הידועים..), שבזה בד"כ לא מתעמקים.. (כי זה ---)

[סגי נהור]

שאלת תם: אם לימוד פשוטו של מקרא הוא קריאת הפסוקים ללא פירוש, לשם מה טרחו רבותינו בעלי הפשט (ורבים הם, לא רק רשב"ם וראב"ע) לכתוב את פירושם? ממה נפשך, אם ללומדי הפשט הם פונים, הרי לומדים אלה רוצים לקרוא את הפסוקים "ללא תיווך", ורק זה פשט בעיניהם...

[תם מה הוא אומר]

ראה דברי הנצי"ב למעלה. וממילא ל"ק. הם היו בקיאים בש"ס ובאגדה ויכלו לפרש. וכל דבריהם נחשבים כדברי תורה שבע"פ ממש (ראה דברי המבי"ט בהקדמת ספרו בית אלהים אאל"ט)

[סגי נהור]

לא אל כת"ר הופנתה השאלה (אף שכונתה "שאלת תם").

[אוצר החכמה]

שאלת תם: אם לימוד פשוטו של מקרא הוא קריאת הפסוקים ללא פירוש, לשם מה טרחו רבותינו בעלי הפשט (ורבים הם, לא רק רשב"ם וראב"ע) לכתוב את פירושם? ממה נפשך, אם ללומדי הפשט הם פונים, הרי לומדים אלה רוצים לקרוא את הפסוקים "ללא תיווך", ורק זה פשט בעיניהם...

השאלה אינה מובנת. אף אחד לא קורא ואינו מנסה להבין.
השאלה כאן היא איך ללמוד
האם כשלומדים פסוק ומנסים לפרש אותו צריך קודם לעיין בדברי חז"ל על הפסוק ורק לפי דבריהם לפרש אותו.
או לנסות לפרש אותו בלי לעיין קודם בדברי חז"ל כמו שעשו רבותינו בעלי הפשט אשר רבים הם ולא רק רשב"ם וראב"ע.

זה שמישהו כותב פירוש, אין כוונתו לומר אי אפשר ללמוד בלי הפירוש שלי אלא כוונתו לומר תיעזר בפירושי כשתרצה.
את הביטוי תיווך איני מבין ואיני "מתחבר אליו"...

[סגי נהור]

כנראה הייתי צריך להוסיף איזה פירוש להודעתי כדי שלא יקראוה כפשוטו של מקרא...

[אוצר החכמה]

ועתה שלא הבנתי אולי תסביר מה רצית.

[מקדש מלך]

ידוע שלחסידים בדורות הקודמים היתה רתיעה גדולה מלימוד נ"ך, ומן הסתם בעיקר כפשוטו.
אך יש לדון האם הרתיעה שייכת בדור הזה.
א. אז זה היה מסממני ההשכלה. היום כבר עבר על זה הכלח, ה'משכילים' דדורינו עוסקים בענינים פחות מושכלים...
ב. והוא מעין העניין הקודם, היצר הרע של הדור ההוא היה יצר שכלתני כפרני, היצר של היום קצת אחר, בעיקר תאוות או 'קאלטקייט', ולכן אולי להיפך, כל אדם צריך לעסוק בכל מה שמביא לו חיבור ותחושת חמימות לתורה, יהיה מה שיהיה, וצ"ע.

[תם מה הוא אומר]

למבואר כאן - החשש עוד מזמן רבי אליעזר הגדול.
ותמיד יש לחשוש.

[מקדש מלך]

כיום שיש בידינו את רש"י והרד"ק, שמביאים בכל דבר את פירושי האגדות והתלמוד, מה יש לחשוש?
לכל היותר צריך ללומדם לפני שינסה להסביר משהו לבד (כפי שהובא כאן בשם הגר"ש פישר). וגם אז עליו לזכור שאין הוא עיקר, וזה רק רובד מסוים, לפי שורש נשמתו הפרטי.

[תם מה הוא אומר]

אכן.
אבל נשוא האשכול היה לגבי תנ"ך קורן.. ראה למעלה.

[אוצר החכמה]

שים לב הרב תם מה הוא אומר שהנצי"ב בהרחב דבר אומר בדיוק ההיפך.
הוא אומר שהילדים שלומדים מקרא לא יעיינו ולא ינסו לפרש פירושים. אלא מה הם יעשו, הוא לא מזכיר אפילו ברמז שהכוונה היא שילמדו לפי חז"ל, מכל העניין והדוגמאות שהוא מציג, נראה שהוא הבין שהם ילמדו את פשט הכתובים ותו לא.

אולי אפשר לדחוק שכוונתו שילמדו עם פירושי חז"ל אבל זה ממש לא נראה (איזה פירושי חז"ל היו המן ר"א הגדול?)

[תם מה הוא אומר]

אצלי המושכל ראשון שאם הילידם לא יעיינו לבד - הכוונה היא שילמדו לפי המסורת של חז"ל. אלא מה?
אצלך (משום מה) המושכל ראשון - שלא יעיינו ויפרשו מעצמם, אלא מה? שילמדו פשט!..
וזה כמובן תמוה דחוק ומוזר.
הרי כל מי שלומד ללא פירוש ("פשט"), יש לו הבנה אחרת, ואם כן על כרחם הם מפרשים פירושים..
אלא ודאי - שילמדו כקבלת חז"ל

ולכן זה לא "אפשר לדחוק" אלא דברי כת"ר הם הדוחק.

וגם בזמן ר"א הגדול היה מסורת בידי חז"ל לפרש המקראות. וציוה ר"א שכך ילמדו את הילדים.

[אבני גזית]

יש להבין עוד את הרתיעה מלימוד תנ"ך, משום שקשה ללמוד אותו שעות ארוכות כמו סוגיות בש"ס ובירורי הלכות, ואולי משום כך התקבע ללמוד זמן קצר יותר וכך התפתחה לה הרתיעה במשך הדורות.

ע"ד אפשר.

אגב, הרב עובדיה סיפר שאת הבקיאות שלו בתנ"ך רכש במשך כעשר דקות ביום בזמן הפסקת הצהריים. משהו כזה.

[תם מה הוא אומר]

בספר עלי תמר על הירושלמי סנהדרין פרק י, כתב:

ועיין בברכות כ"ח מנעו בניכם מן ההגיון ופירש הערוך בערך הג, פירוש מפתרין פסוק כצורתו, כלומר בלי ביאורי תורה שבע"פ הנסמכים על י"ג ול"ב מדות והיגיעה והחקירה במקרא, וכ"ה כוונת רש"י שפירש אל תרגילום במקרא יותר מדאי, ור"ל במקרא בלי המשנה ותורה שבע"פ המבארים המקרא. ואף כאן ביאורו שבנגוד לכתבי הקודש ניתנו הם "להגיון", ר"ל הקריאה הפשוטה כצורתה מבלי להעמיק חקור ביגיעת בשר ולתת להם ביאורים נוספים. והנה הפעל "הגה" יש לו בתנ"ך ובתלמוד שתי הוראות, א) הדבור השטחי והפשוט, ב) החקירה העיונית, ראה במילוני המקרא ערך "הגה", ובעה"ש ערך "הג", וכן השם "הגיון" יש לו שתי הוראות אלו, א) הדיבור השטחי והפשוט, כמו כאן ובברכות כ"ח, ב) החקירה העיונית, כמו "הגיון" בתהלים ט ופי"ט, והחל מתקופת הספרות הפלוסופית הדתית משתמשים בשם "הגיון" רק בהוראה שניה. עכ"ל.

ראה עוד:
דרך פקודיך מצות לא תעשה יט חלק המחשבה
צא ולמד עד כמה חשו חכמים לזה עד שאמרו [ברכות כח ב] מנעו בניכם מן ההגיון. רק הלימוד של תורתינו יהיה עפ"י יסוד מוסד מדברי חז"ל, בין והתבונן אם עיני שכל לך, כי הנה כת הרשעים פרצו גדרו של עולם ויאמרו לאל סור ממנו ודעת דרכך לא חפצנו, ואחזו לנו שועלים שועלים קטנים מחבלים כרמים כרם ד' צבאות עד אשר יקיים בנו וברותי מכם האנשים המורדים והפושעים בי, וכל בית ישראל יהיו נקיים לפני ד' עד עולם. עכ"ל.

[אוצר החכמה]

שים לב הרב תם מה הוא אומר שהנצי"ב בהרחב דבר אומר בדיוק ההיפך.
הוא אומר שהילדים שלומדים מקרא לא יעיינו ולא ינסו לפרש פירושים. אלא מה הם יעשו, הוא לא מזכיר אפילו ברמז שהכוונה היא שילמדו לפי חז"ל, מכל העניין והדוגמאות שהוא מציג, נראה שהוא הבין שהם ילמדו את פשט הכתובים ותו לא.

אולי אפשר לדחוק שכוונתו שילמדו עם פירושי חז"ל אבל זה ממש לא נראה (איזה פירושי חז"ל היו המן ר"א הגדול?)

אצלי המושכל ראשון שאם הילידם לא יעיינו לבד - הכוונה היא שילמדו לפי המסורת של חז"ל. אלא מה?
אצלך (משום מה) המושכל ראשון - שלא יעיינו ויפרשו מעצמם, אלא מה? שילמדו פשט!..
וזה כמובן תמוה דחוק ומוזר.
הרי כל מי שלומד ללא פירוש ("פשט"), יש לו הבנה אחרת, ואם כן על כרחם הם מפרשים פירושים..
אלא ודאי - שילמדו כקבלת חז"ל


ולכן זה לא "אפשר לדחוק" אלא דברי כת"ר הם הדוחק.

וגם בזמן ר"א הגדול היה מסורת בידי חז"ל לפרש המקראות. וציוה ר"א שכך ילמדו את הילדים.

הסיבה שזה דחוק כי זה לא מה שכתוב בנצי"ב.
ועל מה שכתבת על כרחם הם מפרשים אתה רואה שלא זה מה שהטריד אותו כי כוונתו היתה לפירושים ממש כי הרי ממשיך לדון מי יכול לכתוב ספר של פירושים.
אבל מה שכתבת על זמן ר"א הגדול אתה צודק. אפשר לפרש שהכוונה שילמדו כמו שמסביר להם רבם המלמד אותם. ולפי"ז אכן לא כתוב בנצי"ב ההיפך ממה שאתה אומר אבל עדיין לדעתי הוא לא אמר את מה שאתה אומר.

[אוצר החכמה]

בספר עלי תמר על הירושלמי סנהדרין פרק י, כתב:

ועיין בברכות כ"ח מנעו בניכם מן ההגיון ופירש הערוך בערך הג, פירוש מפתרין פסוק כצורתו, כלומר בלי ביאורי תורה שבע"פ הנסמכים על י"ג ול"ב מדות והיגיעה והחקירה במקרא, וכ"ה כוונת רש"י שפירש אל תרגילום במקרא יותר מדאי, ור"ל במקרא בלי המשנה ותורה שבע"פ המבארים המקרא. ואף כאן ביאורו שבנגוד לכתבי הקודש ניתנו הם "להגיון", ר"ל הקריאה הפשוטה כצורתה מבלי להעמיק חקור ביגיעת בשר ולתת להם ביאורים נוספים. והנה הפעל "הגה" יש לו בתנ"ך ובתלמוד שתי הוראות, א) הדבור השטחי והפשוט, ב) החקירה העיונית, ראה במילוני המקרא ערך "הגה", ובעה"ש ערך "הג", וכן השם "הגיון" יש לו שתי הוראות אלו, א) הדיבור השטחי והפשוט, כמו כאן ובברכות כ"ח, ב) החקירה העיונית, כמו "הגיון" בתהלים ט ופי"ט, והחל מתקופת הספרות הפלוסופית הדתית משתמשים בשם "הגיון" רק בהוראה שניה. עכ"ל.

ראה עוד:
דרך פקודיך מצות לא תעשה יט חלק המחשבה
צא ולמד עד כמה חשו חכמים לזה עד שאמרו [ברכות כח ב] מנעו בניכם מן ההגיון. רק הלימוד של תורתינו יהיה עפ"י יסוד מוסד מדברי חז"ל, בין והתבונן אם עיני שכל לך, כי הנה כת הרשעים פרצו גדרו של עולם ויאמרו לאל סור ממנו ודעת דרכך לא חפצנו, ואחזו לנו שועלים שועלים קטנים מחבלים כרמים כרם ד' צבאות עד אשר יקיים בנו וברותי מכם האנשים המורדים והפושעים בי, וכל בית ישראל יהיו נקיים לפני ד' עד עולם. עכ"ל.

לכאורה עלי תמר הזה הוא נגד הרשב"ם ואבן עזרא.

לגבי הדרך פיקודיך אני לא מבין את השייכות שלו לנושא. כשם שמי שלומד גמרא בלא רש"י ורק אח"כ מתבונן ברש"י (המלצת גדולחי הדורות מר' יצחק קנפונטון ועד הרב שך) עדיין לומד את הגמרא ע"פ קבלת רש"י ודרכו כי אין לנו מבוא לגמרא בלעדיו רק הוא מנסה ללמוד את הסוגיא הזו לפני שרואה את רש"י. כך מי שלומד מקרא לומד ע"פ דרך חז"ל והסבריהם רק הוא מנסה לפרש קודם את המקרא. שהרי לא תלמידי קאסוטו והרטום אנחנו אלא תלמידי חז"ל ורש"י ורד"ק. הדרך פיקודיך דיבר כלפי המשכילים שהלכו בדרך אחרת ופשוט שהוא צודק.

[תם מה הוא אומר]

לכאורה עלי תמר הזה הוא נגד הרשב"ם ואבן עזרא.

הוא מדבר על ילדים, לא על גדולים שלמדו כבר וכמ"ש הנצי"ב.
ראוי להזכיר כאן תשו' הרשב"א בח"א ושא"ר לגבי פירוש מקרא כפשטו. אכן כ"ז דוקא אחר שעסק בתורה וכמ"ש הנצי"ב.
וגם רש"י מפרש הרבה "לפי פשוטו של מקרא"

אבל ודאי לא ח"ו ללמוד כך לילדים / בחורים צעירים!!

[ואין לי מהו להוסיף לגבי הנצי"ב - כל מעיין ישר ישפוט]

[אוצר החכמה]

לא הבנתי את הרעיון שלך. ילדים צריכים ללמוד רק ע"פ י"ג מידות ואינם צריכים ללמוד רשב"ם ורק מבוגרים יכולים ללמוד רשב"ם. זה המסקנה מהעלי תמר ?
אני חושב שהעלי תמר אכן פירש את הירושלמי שלא כדרך הפשטנים או שהתכוון לומר שגם דרך הרשב"ם והאבן עזרא נקרא יגיעה וחקירה. אבל אם כך שיטתו הפוכה משיטת הנצי"ב.

.

[תם מה הוא אומר]

לא הבנתי את הרעיון שלך. ילדים צריכים ללמוד רק ע"פ י"ג מידות ואינם צריכים ללמוד רשב"ם ורק מבוגרים יכולים ללמוד רשב"ם. זה המסקנה מהעלי תמר ?
אני חושב שהעלי תמר אכן פירש את הירושלמי שלא כדרך הפשטנים או שהתכוון לומר שגם דרך הרשב"ם והאבן עזרא נקרא יגיעה וחקירה. אבל אם כך שיטתו הפוכה משיטת הנצי"ב.

.

חשבתי שאתה מקשה ע"פ העלי תמר, היאך הראב"ע ורשב"פ פירשו פירושם. וע"ז כתבתי עפ"י הנצי"ב.

וילדים צריכים ללמוד בדרך המסורה ע"פ חז"ל, וגם ע"פ מפרשי התורה כרשב"ם וראב"ע דחשיב כתושבע"פ (כמ"ש בכיו"ב המבי"ט בהקדמת ספרו בית אלקהים אאל"ט) - אם כי בפרט זה עדיין צ"ע.

למעשה, צאי לך בעקבי הצאן, איך הנהיגו ואיך נהגו רבותינו מדור דור, יבואו החכמים ויביאו דברי הסטייפלר בקריינא דאיגרתא ודברי הגרא"מ שך במכתביו ועוד בעניינים אלו, ואין בודקין מן המזבח ולמעלה.

[סגי נהור]

לא הבנתי את הרעיון שלך. ילדים צריכים ללמוד רק ע"פ י"ג מידות ואינם צריכים ללמוד רשב"ם ורק מבוגרים יכולים ללמוד רשב"ם. זה המסקנה מהעלי תמר ?
אני חושב שהעלי תמר אכן פירש את הירושלמי שלא כדרך הפשטנים או שהתכוון לומר שגם דרך הרשב"ם והאבן עזרא נקרא יגיעה וחקירה. אבל אם כך שיטתו הפוכה משיטת הנצי"ב.

לו בני היה חוזר מהת"ת ומספר לי שפירשו לו "ותהי נציב מלח", שאשת לוט נפגעה מהפיכת העיר עד שהתכסתה בגפרית ומלח, כפי שמפרש הבכור שור (אחד הפשטנים הנפלאים!), הייתי מחפש לו ת"ת אחר. אתה לא?