פוסקי הלכה חסידיים

[מאת הלוי]

אני עושה איזו עבודה בענין פסיקת הלכה בקהילות החסידים.
אשמח לרכז כאן מידע אודות פוסקי הלכה חסידיים מתחילת עידן החסידות בעם ישראל.
אני מדבר על פוסקי הלכה מובהקים ולא על מי שהיה תלמיד חכם בש"ס וכד'.

השמות המפורסמים:
בעל התניא.
הנתיה"מ (?)
המנחת חינוך (?)
הדברי חיים.
האבני נזר.
המהרש"ם מבערז'אן.
המנחת אלעזר.
הגר"מ אריק.
הכוכב מיעקב.
הטשעבינר.
הגר"ש וואזנר.

יישר כח.

[דודי צח]

הנתיה"מ והמנ"ח - היו שניהם גליציאיים אבל בהחלט לא חסידים. הנתיבות אף היה מתנגד גדול כפי שמשתמע מצוואתו

[הצעיר באלפי]

הנתיה"מ והמנ"ח - היו שניהם גליציאיים אבל בהחלט לא חסידים. הנתיבות אף היה מתנגד גדול כפי שמשתמע מצוואתו

המנחת חינוך דוקא כן היה שייך לעדת החסידים, היה גיסו וחבר בתורה של הדברי חיים מצאנז, וגם בזווג שני התחתן עם בתו של רבי דוד מזאבלטוב זצ''ל

[דרומי]

הצמח צדק התעסק עם פסקי הלכה.

התהלה לדוד היה חסיד מובהק. איני יודע עד כמה היה נחשב פוסק בזמנו.

הגרא"ח נאה היה חסיד מובהק והתעסק הרבה עם פסקי הלכה.

[הפצת המעיינות]

אני עושה איזו עבודה בענין פסיקת הלכה בקהילות החסידים.
אשמח לרכז כאן מידע אודות פוסקי הלכה חסידיים מתחילת עידן החסידות בעם ישראל.

שאנחנו נעשה את העבודה עבורך?
בסדר גמור נדבר על המחיר באישי

[הצעיר באלפי]

חידושי הרי''ם
הבית שלמה (קאסוב-ויזניץ)
הצמח צדק מלויבאוויטש
רבי צדוק הכהן
שו''ת חבצלת השרון לגאב''ד טארנאפאל (בעלזא)
ערך ש''י - תשורת ש''י (סיגוט)
תהלה לדוד (רוזין, סד''ג, באיאן)
הטעפילקער רב (טשערנאבעל רחמסטרווקא)
שו''ת חשב האפוד (בעלזא)

[דרומי]

הגרא"ד לאוואט - בעל 'שער הכולל', 'קב נקי' ועוד ספרים

[פרנקל תאומים]

הנתיה"מ והמנ"ח - היו שניהם גליציאיים אבל בהחלט לא חסידים. הנתיבות אף היה מתנגד גדול כפי שמשתמע מצוואתו

המנ"ח בהחלט לא היה חסיד, אולי להיפך. מה שכן, למנ"ח היה גיס צדיק וגדול חסידי מפורסם מאד שהוזכר כאן למעלה.. והיתה ביניהם הערכה גדולה הדדית, וגם לנתיה"מ היה חתן ש"התחסד" והיה מגדולי הקוצקאיים. אבל אלו היו תופעות נפוצות באותם ימים.



בכל אופן, מה עם ה'ארי דבי עלאה', ה'ישמח משה', ה"אתוון דאורייתא", ה"נפש חיה", ה"כלי חמדה" הם לא היו פוסקים מובהקים?

ה"ישועות מלכו" לא היה חסיד?


בדור הראשון של החסידים היו גם (לכאו') ה"מאיר נתיבים" (הג"ר מאיר מרגליות) וה"מלא הרועים" (הג"ר יעקב צבי יאליש), שוב בהנחה שהם היו נחשבים ל"פוסקים" מובהקים(ולא רק ת"ח גדולים).


ואם הגר"ש וואזנר נחשב לחסיד, אזי מסתמא באותה מידה יש להוסיף את ה'מנחת יצחק' ועוד פוסקים בעלי אוריינטציה חסידית מ'העדה החרדית' (הגר"מ ברנסדורפר למשל).

[פרנקל תאומים]

חידושי הרי''ם
הבית שלמה (קאסוב-ויזניץ)
הצמח צדק מלויבאוויטש
רבי צדוק הכהן
שו''ת חבצלת השרון לגאב''ד טארנאפאל (בעלזא)
ערך ש''י - תשורת ש''י (סיגוט)
תהלה לדוד (רוזין, סד''ג, באיאן)
הטעפילקער רב (טשערנאבעל רחמסטרווקא)
שו''ת חשב האפוד (בעלזא)

הטעפליקער רב היה נוסע לאדמו"רי גזע טשערנוביל, הוא ראה את עצמו כפוף למי מהם?
בכלל יש מקום לחלק בין פוסקים שהיו מגזע חסידי והתפללו ספרד וגם התנהגו בכמה הנהגות חסידיות שהורגלו להם מילדותם, ובין כאלו שהיו חסידים של ממש והשתייכו בפועל לחצרות חסידיות וכופפו עצמם תחת הנהגתם של אדמו"ריהם. אינני יודע מה באשר לטעפיליקער רב (יתכן שהוא היה חסיד של ממש), רק הערתי. וגם יש לחלק בין מורי הוראה מקומיים ובין כאלה שהיו נחשבים לפוסקי הלכה גדולים ומוכרים.


מי היה בעל "חשב האפוד"? (היו כמה, ברצוני לדעת למי מהם אתה מכווין).
ומי היו בעל "תהילה לדוד" בעל "ערך ש"י" ובעל "חבצלת השרון" (רבי דוד מנחם מאניש באב"ד?)?


ואגב, הגר"מ זמבא הי"ד לא היה נחשב לפוסק מובהק?

[יצחק אייזיק]

על פי הביוגרפיה בפרויקט השו"ת, בעל "בית שלמה" היה חסיד רוז'ין.
אינני יודע מה מידת האמינות של הביוגרפיות שם ומי חיברן.

[פרנקל תאומים]

אוי, ושכחנו עוד אישיות חשובה וגדולה מאד, הלא הוא הגה"ק בעל ה"אשל אברהם" ו"דעת קדושים" מבוטשאטש זי"ע.

[מקדש מלך]

הנתיה"מ והמנ"ח - היו שניהם גליציאיים אבל בהחלט לא חסידים. הנתיבות אף היה מתנגד גדול כפי שמשתמע מצוואתו

המנ"ח בהחלט לא היה חסיד, אולי להיפך. מה שכן, למנ"ח היה גיס צדיק וגדול חסידי מפורסם מאד שהוזכר כאן למעלה.. והיתה ביניהם הערכה גדולה הדדית, וגם לנתיה"מ היה חתן ש"התחסד" והיה מגדולי הקוצקאיים. אבל אלו היו תופעות נפוצות באותם ימים.

מאיפה לקחת שהמנחת חינוך לא היה חסיד?

[מקדש מלך]

הלבושי שרד
ההפלאה (היה רב וגם בקו"א עוסק בפסק, חוץ ממה שגדולתו עומדת מעל החלוקה הזו)
החלקת יואב
רבי אהרן מסטרשליא (כתב פסקים)
הארץ צבי מקוזליגוב
רבי מאיר שפירא מלובלין
הרוגוטשובער
החזון נחום (אחיו של הטשיבינער).
התורת חסד (חסידו של הצמח צדק).
רבי משה קלירס (רבה של טבריה, חיבר על הלכות התלויות בארץ).

[קראקובער]

שו"ת משנה הלכות חלק ח סימן קסח
ומש"כ וז"ל ובאמת שמתלמידי הבעש"ט והרב המגיד כמעט שאין ספרים להלכה מלבד בעל מאיר נתיבים, והאחד המיוחד וכו' בעל ש"ע הרב הגרש"ז ז"ל. באמת כי אני מתפלא על חכם כמותו ירבו בישראל שרוצה ח"ו להכחיש האמת כמה גדולי חכמי ישראל ואי' הגאון בעל הפלאה שהי' תלמיד המגיד עם אחיו הרבי ר' שמעלקא, גם מרן הח"ס נחשב מתלמידי בעש"ט שהי' תלמיד מובהק של מרן בעל הפלאה כמ"ש מתפאר עצמו בזה בכמה מקומות. ואח"כ הבעל צ"צ החדש, הגאון הגדול בעל חידושי הרי"ם אשר הרעיש העולם בגאונותו, הגאון בעל דברי חיים, האבני נזר, הדרכי תשובה, המהרש"ם, הגר"מ אריק, ר' מנחם זעמבא, השפת אמת, בעל השיב משה, הבית יצחק, בעל עמק שאלה, מנחת אלעזר, הצפנת פענח, הכלי חמדה, הגר"ש קלוגער, החבצלת השרון, הגאון מטשעבין, בעל בית שערים, הייטב לב, הכתב סופר, ובניו, הלבושי מרדכי בעל בית שלמה, המנחת חינוך, מה לי לחשוב אני חושש שלא אכווה בגחלתן שאחשוב אחד ואניח אחד, בעל תולדות יעקב יוסף, ובעל א"א הגאון מבוטשאטש, הבעל ארץ צבי מקאזליגאוו, אריה דבי אלעאי, בעל קול ארי', בעל יד יהודה על יו"ד, בעל תהילה לדוד, מראה יחזקאל, ערך שי, הגאון מקאמארנא, בעל שו"מ, בעל תורת חסד, ר' צדוק מלובלין, שו"ת מהר"ש ענגיל. הגאון ר' יוסף ענגיל גליוני הש"ס הגאון מדאמבראווא, בעל הרי בשמים ואטו תנא כרוכלא לילך ולחשוב, ואדרבה אם באנו לחשבון לפענ"ד רוב מגדולי הפוסקים בזמן האחרון היו מתלמידי בעש"ט הקדוש ומהנמשכים אחריו, בעל ערוגת הבושם, הגר"י שטייף, חלקת יעקב, אמרי נועם, פרי השדה, כלי חמדה, שו"ת אמרי אש, קצות השלחן ועוד ועוד. ימחול נא לעיין בתשובת מראה יחזקאל מה שכתב זקיני למר אביו עבור החברי' אצל הגה"ק רמ"מ מרימונוב שהי' כל התורה כולה כמונח בקופסא אצלם. הבית אפרים ועוד ועוד.

נ.ב. חלק מהרשימה בבחינת זכין לאדם וחלק בבחינת זכין מאדם וד"ל.

[לב האבן]

חוץ מאולי ההפלאה אף אחד מכל הרשימה הארוכה לא עונה להגדרה "תלמידי הבעש"ט והרב המגיד".
והתולדות, אבל יש פסקים ממנו?
רוב הרשימה בכלל לא קשור לחסידות.

[הצעיר באלפי]

על פי הביוגרפיה בפרויקט השו"ת, בעל "בית שלמה" היה חסיד רוז'ין.
אינני יודע מה מידת האמינות של הביוגרפיות שם ומי חיברן.

הוא היה מאוד קרוב להרוזיניער זי''ע בגלל שההוא הסתתר אצלו כשרדפו אחריו להכניסו למאסר, אך רבו המובהק היה התורת חיים מקאסוב (שגם היה מחותנו של הרוזינער זי''ע) ואח''כ נסע להצמח צדיק מויזניץ זצ''ל.
כל זה לקחתי מתוך ההקדמה לשו''ת בית שלמה החדש שי''ל ע''י נכדיו הגרים בארה'ב

[כדכד]

[q
ומי היו בעל "תהילה לדוד" ?
?

רבי דוד אורטינברג. תהלה לדוד הוא ספר הלכה על או"ח. מובא בשש"כ די הרבה. היה חסיד של בית רוזין (לי זכור שהיה קשור לטשורטקוב אבל אולי צדק הכותב שהיה שייך לסאדיגורה ובאיאן)

[דרומי]

עוסק הרבה מאוד בדברי שועה"ר, באופן בולט

[פרנקל תאומים]

שו"ת משנה הלכות חלק ח סימן קסח
ומש"כ וז"ל ובאמת שמתלמידי הבעש"ט והרב המגיד כמעט שאין ספרים להלכה מלבד בעל מאיר נתיבים, והאחד המיוחד וכו' בעל ש"ע הרב הגרש"ז ז"ל. באמת כי אני מתפלא על חכם כמותו ירבו בישראל שרוצה ח"ו להכחיש האמת כמה גדולי חכמי ישראל ואי' הגאון בעל הפלאה שהי' תלמיד המגיד עם אחיו הרבי ר' שמעלקא, גם מרן הח"ס נחשב מתלמידי בעש"ט שהי' תלמיד מובהק של מרן בעל הפלאה כמ"ש מתפאר עצמו בזה בכמה מקומות. ואח"כ הבעל צ"צ החדש, הגאון הגדול בעל חידושי הרי"ם אשר הרעיש העולם בגאונותו, הגאון בעל דברי חיים, האבני נזר, הדרכי תשובה, המהרש"ם, הגר"מ אריק, ר' מנחם זעמבא, השפת אמת, בעל השיב משה, הבית יצחק, בעל עמק שאלה, מנחת אלעזר, הצפנת פענח, הכלי חמדה, הגר"ש קלוגער, החבצלת השרון, הגאון מטשעבין, בעל בית שערים, הייטב לב, הכתב סופר, ובניו, הלבושי מרדכי בעל בית שלמה, המנחת חינוך, מה לי לחשוב אני חושש שלא אכווה בגחלתן שאחשוב אחד ואניח אחד, בעל תולדות יעקב יוסף, ובעל א"א הגאון מבוטשאטש, הבעל ארץ צבי מקאזליגאוו, אריה דבי אלעאי, בעל קול ארי', בעל יד יהודה על יו"ד, בעל תהילה לדוד, מראה יחזקאל, ערך שי, הגאון מקאמארנא, בעל שו"מ, בעל תורת חסד, ר' צדוק מלובלין, שו"ת מהר"ש ענגיל. הגאון ר' יוסף ענגיל גליוני הש"ס הגאון מדאמבראווא, בעל הרי בשמים ואטו תנא כרוכלא לילך ולחשוב, ואדרבה אם באנו לחשבון לפענ"ד רוב מגדולי הפוסקים בזמן האחרון היו מתלמידי בעש"ט הקדוש ומהנמשכים אחריו, בעל ערוגת הבושם, הגר"י שטייף, חלקת יעקב, אמרי נועם, פרי השדה, כלי חמדה, שו"ת אמרי אש, קצות השלחן ועוד ועוד. ימחול נא לעיין בתשובת מראה יחזקאל מה שכתב זקיני למר אביו עבור החברי' אצל הגה"ק רמ"מ מרימונוב שהי' כל התורה כולה כמונח בקופסא אצלם. הבית אפרים ועוד ועוד.

נ.ב. חלק מהרשימה בבחינת זכין לאדם וחלק בבחינת זכין מאדם וד"ל.

אולי רק ע"מ שלא להטעות ולהביך את פותח האשכול, יש לכתוב בצורה ברורה יותר-
נראה שכל מי שהיה לו קשר משפחתי בדרגה ראשונה עם גדולים חסידיים, אם לא שהיה מתנגד תקיף ומפורסם, מיד נידון גם הוא לחסידות, הוא ותלמידיו המובהקים (אם גם הם ענו לקריטריון שלא היו מתנגדים תקיפים). ועם כל זאת עדיין יש ברשימה הנ"ל כמה וכמה חידושים יוצאי דופן אפי' בייחס למדיניות הידועה הזאת...


מעין זו מצאנו גם אצל דורשי כבודה של הציונות הדתית הרבנית, כאשר לדידם כל גדול שאהד את ישוב אר"י ושלא נודע בהתנגדות חריפה לתנועת הציונות, מיד נידון לאחד מתומכיה, או למצער לבעל יחס מתון עד אוהד כלפיה.

מה שכן, את הרב "משנה הלכות" זצ"ל בעצמו יש להוסיף לרשימה, כפוסק הלכה חסידי מן הדור האחרון.

[פרנקל תאומים]

הלבושי שרד
ההפלאה (היה רב וגם בקו"א עוסק בפסק, חוץ ממה שגדולתו עומדת מעל החלוקה הזו)
החלקת יואב
רבי אהרן מסטרשליא (כתב פסקים)
הארץ צבי מקוזליגוב
רבי מאיר שפירא מלובלין
הרוגוטשובער
החזון נחום (אחיו של הטשיבינער).
התורת חסד (חסידו של הצמח צדק).
רבי משה קלירס (רבה של טבריה, חיבר על הלכות התלויות בארץ).

אכן, שכחנו את הג"ר דוד שלמה אייבישיץ זי"ע בעל 'לבושי שרד' (ו''אשד הנחלים' על המג"א והמג"ד בעילום שם המחבר, ו'כד הקמח' על מסכתות ושו"ע, ו'נאות דשא' תשובות, וכמובן -ערבי נחל!), תלמיד תלמידיו של הרב המגיד נ"ע, אחד מהבולטים ביותר בין הגדולים החסידיים שיש למנותם ללא ספק ברשימה של פוסקי הלכה מובהקים. מנו"כ בצפת תו'.

וכמו"כ, וה"ה, כמה וכמה דורות לאחמ"כ, בעל ה'חלקת יואב' מקינצק, תלמידו של ה'אבני נזר' זי"ע.


לגבי הג"ר מאיר שפירא מלובלין זי"ע, לכאו' לא יצא שמו כפוסק מובהק. אמנם הוא שימש ברבנות, אבל פותח האשכול לא מבקש רשימה של רבנים גדולים ככל שיהיו, כ"א כאלו שיצא שמם כפוסקים מובהקים, ואם נמנה ברשימה שכזו כל רב חסידי ששימש ברבנות, הרי שניתן להוסיף את שמותיהם של עוד מאות רבנים שכיהנו בקודש בעריהן בעיירותיהן ובכפריהן של פולין אוקראינה רומניה וגליציה, בפרט משני הדורות שטרום שואת אירופה ואילך.

[לענין]

דברי יציב
דברי יואל

[מאת הלוי]

אני עושה איזו עבודה בענין פסיקת הלכה בקהילות החסידים.
אשמח לרכז כאן מידע אודות פוסקי הלכה חסידיים מתחילת עידן החסידות בעם ישראל.

שאנחנו נעשה את העבודה עבורך?
בסדר גמור נדבר על המחיר באישי

לא ביקשתי גמילות חסדים רק עבודה..

[מאת הלוי]

ר' צדוק וחידושי הרי"ם היו פוסקי הלכה מובהקים? האם יש מהם ספרי הלכה?

[הנאמן בפקדונו]

הג"ר יהושע מנם אהרנברג
הגאון בעל בית אבי
הטשעבינער רוב

[עמקן]

אני עושה איזו עבודה בענין פסיקת הלכה בקהילות החסידים.
אשמח לרכז כאן מידע אודות פוסקי הלכה חסידיים מתחילת עידן החסידות בעם ישראל.
אני מדבר על פוסקי הלכה מובהקים ולא על מי שהיה תלמיד חכם בש"ס וכד'.

השמות המפורסמים:
בעל התניא.
הנתיה"מ (?)
המנחת חינוך (?)
הדברי חיים.
האבני נזר.
המהרש"ם מבערז'אן.
המנחת אלעזר.
הגר"מ אריק.
הכוכב מיעקב.
הטשעבינר.
הגר"ש וואזנר.

יישר כח.

גם אני חשבתי שהר"ש וואזנר היה חסידי. אבל ערערו עלי כאן.
אם אתה רוצה למנות רבנים מדור האחרון תמצא עשרות אם לא מאות. לדוגמא, לא ראיתי כאן הרב משה שטערן בע"מ באר משה, או אחיו הבצל חכמה.
אפשר למנות הקדושת לוי. הגם שלא ידוע לי על ספרי הלכה ממנו הוא היה רב עיר ובודאי פסק שאלות לאלפים.

[הפצת המעיינות]

אני עושה איזו עבודה בענין פסיקת הלכה בקהילות החסידים.
אשמח לרכז כאן מידע אודות פוסקי הלכה חסידיים מתחילת עידן החסידות בעם ישראל.

שאנחנו נעשה את העבודה עבורך?
בסדר גמור נדבר על המחיר באישי

לא ביקשתי גמילות חסדים רק עבודה..

ממילא לעבוד ואח"כ לבקש עזרה להשלמות מובן אבל כאן נראה שיש בקשת עזרה מהרגע הראשון לפני שיש ידע בסיסי בנושא

[הצעיר באלפי]

ר' צדוק וחידושי הרי"ם היו פוסקי הלכה מובהקים? האם יש מהם ספרי הלכה?

כן משניהם
לרבי צדוק יש ספר על יורה דעה אני חושב ששמו הוא "תפארת צבי" או להיפך "צבי תפארת", וגם יש לו חלק על שו"ת בהלכה.
ולהחידושי הרי"ם יש שו"ת הרי"ם.

[הצעיר באלפי]

הדרכי תשובה היה פוסק וגם כתב שו"ת צבי תפארת.
וכן בנו המנחת אלעזר היה פוסק (שו"ת ועוד)
האמרי נועם מדזיקוב היה פוסק בגליציה יש ממנו כרך שו"ת אמרי נועם על הלכה
הלבושי שרד כבר ציינו כאן ויש לציין להשו"ת שלו שהוא פחות ידוע "נאות דשא" ספר נפלא מאוד, כמה כרכים באריכות נפלא וטוטו"ד.
הייטב לב מסיגוט היה פוסק שו"ת אבני צדק
המעגלי צדק מדעעש היה פוסק שו"ת שערי צדק

[הצעיר באלפי]

[q
ומי היו בעל "תהילה לדוד" ?
?

רבי דוד אורטינברג. תהלה לדוד הוא ספר הלכה על או"ח. מובא בשש"כ די הרבה. היה חסיד של בית רוזין (לי זכור שהיה קשור לטשורטקוב אבל אולי צדק הכותב שהיה שייך לסאדיגורה ובאיאן)

ראה בהסכמות לספרו הוא קיבל הסכמה מהפחד יצחק מבאיאן זצ"ל אליו היה קשור על אף שהיה מבוגר ממנו והסתופף אצל זקינו מרוזין זצ"ל

[יתן חן]

הגר"ש וואזנר.
יישר כח.

גם אני חשבתי שהר"ש וואזנר היה חסידי. אבל ערערו עלי כאן.

המערער לא הכירו מקרוב כפה"נ.

[מקדש מלך]

לגבי הג"ר מאיר שפירא מלובלין זי"ע, לכאו' לא יצא שמו כפוסק מובהק. אמנם הוא שימש ברבנות, אבל פותח האשכול לא מבקש רשימה של רבנים גדולים ככל שיהיו, כ"א כאלו שיצא שמם כפוסקים מובהקים, ואם נמנה ברשימה שכזו כל רב חסידי ששימש ברבנות, הרי שניתן להוסיף את שמותיהם של עוד מאות רבנים שכיהנו בקודש בעריהן בעיירותיהן ובכפריהן של פולין אוקראינה רומניה וגליציה, בפרט משני הדורות שטרום שואת אירופה ואילך.

אכן יש צדק בדבריך, ומעיקרא הסתפקתי אם לכוללו, אבל בכגון דא 'אם לא יועיל לא יזיק', והרי עורך העבודה יבדוק כל אחד לגופו.

[הצעיר באלפי]

שו"ת ערוגת הבושם (חסיד בעלזא) וכן בנו הרב מצעהלים זצ"ל (שו"ת מגדלות מרקחים) והגה"צ מפאפא זצ"ל בעל שו"ת ויגד יעקב, וכן בנו של הנ"ל בעל שו"ת ויען יוסף.
שלבד היותם רבנים מפורסמים בעירם, היה פוסקים מפורסמים והריצו אליהם שאלות הרבנים מכל הסביבה ועוד

[עמקן]

דומני שיש קצת תשובות בהלכה בסוף ספר סידורו של שבת.

[מקדש מלך]

גם בסוף ספר 'בת עין' יש תשובות בהלכות נידה והיתר עגונה.

[הצעיר באלפי]

גם בסוף ספר 'בת עין' יש תשובות בהלכות נידה והיתר עגונה.

יש גם בתפארת שלמה תשובות בהלכה ועוד אך השאלה הוא האם היה פוסקים שהריצו אליהם שאלות, או שהיו רבנים בעירם והכפרים שמסביב (וח"ו זה אינו מגרע מגדלותם מאומה-זה רק שאלה מציאותית)

[ליטוואק פון בודאפעסט]

הרבנים ההונגריים, אף אם נסעו לאדמורים, אין שום סבה לקרותם חסידיים. הערך שי לא היה חסיד, ורבני פאפא בקושי. הרב בעל באר משה ואחיו היו אשכנזים, בבית מדרשם התפללו כמנהג אויבערלאנד, ועד היום דברצין בבארא פארק הוא דוגמא של בית כנסת הונגרי שאומרים סליחות בה"ב וכדומה

[מקדש מלך]

רבי יוסף יוזפא רוזנברג בעל הדברי יוסף, היה נוסע לדברי חיים.
מן הסתם שמות כאלו פחות מוכרים יש למאות.

[בסדר]

הגאון רבי חיים מרדכי ראללער זצ"ל אבד"ק ניאמץ בעל שו"ת באר חיים מרדכי, מתיר העגונות אחר השואה, חסיד אדמור"י בית ריזין
הגאון רבי שמואל ענגיל זצ"ל מראדומישלא זצ"ל
הגאון רבי שאול בראך זצ"ל אבד"ק קאשוי בעל שו"ת שאל שאול ועוד עשרות ספרים, חסיד אדמור"י בית סיגוט ועוד
תלמידו הגאון רבי רפאל בלום זצ"ל אבד"ק קאשוי בעל שו"ת ברכות שמים, חסיד סטראפקוב ועוד
הגאון רבי שרגא פייוויש שנעבאלג זצ"ל בעל שו"ת שרגא המאיר, חסיד וויזניץ
הגאון מקאפיש זצ"ל בעל משנת יעקב

[בסדר]

שו"ת משנה הלכות חלק ח סימן קסח
ומש"כ וז"ל ובאמת שמתלמידי הבעש"ט והרב המגיד כמעט שאין ספרים להלכה מלבד בעל מאיר נתיבים, והאחד המיוחד וכו' בעל ש"ע הרב הגרש"ז ז"ל. באמת כי אני מתפלא על חכם כמותו ירבו בישראל שרוצה ח"ו להכחיש האמת כמה גדולי חכמי ישראל ואי' הגאון בעל הפלאה שהי' תלמיד המגיד עם אחיו הרבי ר' שמעלקא, גם מרן הח"ס נחשב מתלמידי בעש"ט שהי' תלמיד מובהק של מרן בעל הפלאה כמ"ש מתפאר עצמו בזה בכמה מקומות. ואח"כ הבעל צ"צ החדש, הגאון הגדול בעל חידושי הרי"ם אשר הרעיש העולם בגאונותו, הגאון בעל דברי חיים, האבני נזר, הדרכי תשובה, המהרש"ם, הגר"מ אריק, ר' מנחם זעמבא, השפת אמת, בעל השיב משה, הבית יצחק, בעל עמק שאלה, מנחת אלעזר, הצפנת פענח, הכלי חמדה, הגר"ש קלוגער, החבצלת השרון, הגאון מטשעבין, בעל בית שערים, הייטב לב, הכתב סופר, ובניו, הלבושי מרדכי בעל בית שלמה, המנחת חינוך, מה לי לחשוב אני חושש שלא אכווה בגחלתן שאחשוב אחד ואניח אחד, בעל תולדות יעקב יוסף, ובעל א"א הגאון מבוטשאטש, הבעל ארץ צבי מקאזליגאוו, אריה דבי אלעאי, בעל קול ארי', בעל יד יהודה על יו"ד, בעל תהילה לדוד, מראה יחזקאל, ערך שי, הגאון מקאמארנא, בעל שו"מ, בעל תורת חסד, ר' צדוק מלובלין, שו"ת מהר"ש ענגיל. הגאון ר' יוסף ענגיל גליוני הש"ס הגאון מדאמבראווא, בעל הרי בשמים ואטו תנא כרוכלא לילך ולחשוב, ואדרבה אם באנו לחשבון לפענ"ד רוב מגדולי הפוסקים בזמן האחרון היו מתלמידי בעש"ט הקדוש ומהנמשכים אחריו, בעל ערוגת הבושם, הגר"י שטייף, חלקת יעקב, אמרי נועם, פרי השדה, כלי חמדה, שו"ת אמרי אש, קצות השלחן ועוד ועוד. ימחול נא לעיין בתשובת מראה יחזקאל מה שכתב זקיני למר אביו עבור החברי' אצל הגה"ק רמ"מ מרימונוב שהי' כל התורה כולה כמונח בקופסא אצלם. הבית אפרים ועוד ועוד.

נ.ב. חלק מהרשימה בבחינת זכין לאדם וחלק בבחינת זכין מאדם וד"ל.

הגאון זצ"ל החליט שזקינו הבית שערים היה חסיד, אבל לכאו' זה לא נכון. היה רב הונגרי' כמו רוב הרבנים הארץ הגר שהיה להם איזה שייכות לחסידים, אבל לא חסידים. כמדומה שהיה נוסע מידי פעם לבעל דברי חיים מצאנז זצ"ל.
זקינו של הבית שערים הגאון רבי עמרם חסידא זצ"ל תלמיד החת"ס, היה יותר חסידי, והיה הממונה מטעם החסידים על הקופה רמבעה"נ בעיה"ק צפת

[בסדר]

הרבנים ההונגריים, אף אם נסעו לאדמורים, אין שום סבה לקרותם חסידיים. הערך שי לא היה חסיד, ורבני פאפא בקושי. הרב בעל באר משה ואחיו היו אשכנזים, בבית מדרשם התפללו כמנהג אויבערלאנד, ועד היום דברצין בבארא פארק הוא דוגמא של בית כנסת הונגרי שאומרים סליחות בה"ב וכדומה

אדמור"י פאפא היו חסידי בעלזא מובהקים
בעל באר משה היה אכן הונגרי' בכל הפירושים, אבל בו בזמן היה ג"כ דבוק לאדמור"י החסידים. היה הולך מפעם לפעם לשלחנות אדמורי"ם. (ידוע התשובה בענין טלטול כוסות שלא לצורך כלל, מה שקרה אצל שלחן אדמו"ר בו היה נוכח)