בכמה קהילות נהגו שחברי החברא קדישא מתענים בט"ו כסלו, ונזכר בדברי ה'חיי אדם' הידועים אודות נס הצלתו.
מה הענין המיוחד ביום זה?
האם משום שהוא היום הקצר ביותר בשנה ולכן קל להתענות?...
דרומי כתב:השאלה היא רק מה עושים כשזה חל ביום שישי (כמו השנה)?
ב'בית ועד לחכמים' ח"א ס"ע יז נאמר, שטעם התענית ביום זה משום שלא יפול לעולם בש"ק. וכ"כ בכ"מ, ביניהם - הרי"י גרינוואלד ב'כל בו על אבלות' ע' 176 הע' 10.דרומי כתב:מה הענין המיוחד ביום זה?
בפנקס הח"ק דלאזני' נכתב, בין התקנות, 'שלא לקבל לשום אדם בח"ק כ"א בט"ו כסלו או בהושע"ר' (נעתק בקונ' 'דברי ימי חיי אדמו"ר הזקן' ע' נח הע' 256, יעו"ש. וראה גם שם הע' מט).עזריאל ברגר כתב:כבר אדמו"ר הזקן התקבל כחבר הח"ק בט"ו כסלו, ומסתמא זה לא במקרה אלא שביום תעניתם וחגם השנתי היו מקבלים חברים חדשים.
מפשטות לשון הרשימה שב'ניצוצי רבי', 'התקשרות' גל' תרלא (ע' 11), נשמע שגם בדורנו נהגו להשלים התענית כשחל בועש"ק.דרומי כתב:השאלה היא רק מה עושים כשזה חל ביום שישי (כמו השנה)?
לא עיינתי כעת כה"צ בזה, אך מקופיא יש לציין ללשון המ"ב סי' תקסו סק"י.עזריאל ברגר כתב:(ולולי דמסתפינא נלפענ"ד שכל מה שהזכירו בפוסקים (לא בגמרא) שמתענים ולא משלימים במקרים מסוימים (לא בברית, אלא בתעניות "קלות") - זה מתיר רק לאכול אחרי תפילת ערבית, כמנהגם להתפלל ערבית בפלג. ומסתמא האריכו בזה בכ"מ).
לבי במערב כתב:לא עיינתי כעת כה"צ בזה, אך מקופיא יש לציין ללשון המ"ב סי' תקסו סק"י.עזריאל ברגר כתב:(ולולי דמסתפינא נלפענ"ד שכל מה שהזכירו בפוסקים (לא בגמרא) שמתענים ולא משלימים במקרים מסוימים (לא בברית, אלא בתעניות "קלות") - זה מתיר רק לאכול אחרי תפילת ערבית, כמנהגם להתפלל ערבית בפלג. ומסתמא האריכו בזה בכ"מ).
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 268 אורחים