ט"ו כסלו כיום תענית

[דרומי]

בכמה קהילות נהגו שחברי החברא קדישא מתענים בט"ו כסלו, ונזכר בדברי ה'חיי אדם' הידועים אודות נס הצלתו.

מה הענין המיוחד ביום זה?

האם משום שהוא היום הקצר ביותר בשנה ולכן קל להתענות?...

[עזריאל ברגר]

מלקט ממה שדנו בזה בפורום של אנ"ש לפני כשנה:

כנראה זהו בצירוף כמה ענינים:
טו בחודש.
לא יחול בשבת.
בימים הקצרים.
(גם טו טבת הוא בימים הקצרים ואינו חל בשבת, אבל הוא סמוך לתענית עשרה בטבת, וקשה להתענות פעמיים תוך שבוע, מלבד הסברא שזריזין מקדימין)

כנראה שזהו מנהג עתיק ברוסיה או ליטא והסביבה, כי כבר אדמו"ר הזקן התקבל כחבר הח"ק בט"ו כסלו, ומסתמא זה לא במקרה אלא שביום תעניתם וחגם השנתי היו מקבלים חברים חדשים.

מישהו טען שזה הילולת רבי יהודה הנשיא, ללא מקור.

[דרומי]

ברור שהמנהג עתיק בליטא ורייסין, וה'חיי אדם' מזכיר זאת במפורש.

[דרומי]

השאלה היא רק מה עושים כשזה חל ביום שישי (כמו השנה)?

[עזריאל ברגר]

השאלה היא רק מה עושים כשזה חל ביום שישי (כמו השנה)?

ככל תעניות הח"ק בכל אתר ואתר - צמים עד קידוש...
(ולולי דמסתפינא נלפענ"ד שכל מה שהזכירו בפוסקים (לא בגמרא) שמתענים ולא משלימים במקרים מסוימים (לא בברית, אלא בתעניות "קלות") - זה מתיר רק לאכול אחרי תפילת ערבית, כמנהגם להתפלל ערבית בפלג. ומסתמא האריכו בזה בכ"מ).

[לבי במערב]

מה הענין המיוחד ביום זה?

ב'בית ועד לחכמים' ח"א ס"ע יז נאמר, שטעם התענית ביום זה משום שלא יפול לעולם בש"ק. וכ"כ בכ"מ, ביניהם - הרי"י גרינוואלד ב'כל בו על אבלות' ע' 176 הע' 10.

כבר אדמו"ר הזקן התקבל כחבר הח"ק בט"ו כסלו, ומסתמא זה לא במקרה אלא שביום תעניתם וחגם השנתי היו מקבלים חברים חדשים.

בפנקס הח"ק דלאזני' נכתב, בין התקנות, 'שלא לקבל לשום אדם בח"ק כ"א בט"ו כסלו או בהושע"ר' (נעתק בקונ' 'דברי ימי חיי אדמו"ר הזקן' ע' נח הע' 256, יעו"ש. וראה גם שם הע' מט).

השאלה היא רק מה עושים כשזה חל ביום שישי (כמו השנה)?

מפשטות לשון הרשימה שב'ניצוצי רבי', 'התקשרות' גל' תרלא (ע' 11), נשמע שגם בדורנו נהגו להשלים התענית כשחל בועש"ק.
[אגב, בענין המדובר שם יש להעיר, שבא' הטיוטות לתקנון הח"ק דאגו"ח (תולדות חב"ד בארה"ב ע' שמ) נאמר במפורש כי על כל החברים בה להתענות בט"ו כסלו].

[לבי במערב]

(ולולי דמסתפינא נלפענ"ד שכל מה שהזכירו בפוסקים (לא בגמרא) שמתענים ולא משלימים במקרים מסוימים (לא בברית, אלא בתעניות "קלות") - זה מתיר רק לאכול אחרי תפילת ערבית, כמנהגם להתפלל ערבית בפלג. ומסתמא האריכו בזה בכ"מ).

לא עיינתי כעת כה"צ בזה, אך מקופיא יש לציין ללשון המ"ב סי' תקסו סק"י.

[עזריאל ברגר]

(ולולי דמסתפינא נלפענ"ד שכל מה שהזכירו בפוסקים (לא בגמרא) שמתענים ולא משלימים במקרים מסוימים (לא בברית, אלא בתעניות "קלות") - זה מתיר רק לאכול אחרי תפילת ערבית, כמנהגם להתפלל ערבית בפלג. ומסתמא האריכו בזה בכ"מ).

לא עיינתי כעת כה"צ בזה, אך מקופיא יש לציין ללשון המ"ב סי' תקסו סק"י.

אכן הגעתי לתובנה הזאת כשלמדתי הלכות תענית בשו"ע עם המשנ"ב, ואינני זוכר באיזה סעיף "נפל לי האסימון".