פענח רזא לפענח רזא שבחידושי מהרש"א!

[איש_ספר]

הג"ר יוסף (בהג"ר נתן) קמינצקי הראה לי דבר מעניין שלע"ע לא מצאנו מי שעמד עליו

ספר פענח רזא נדפס לראשונה בפראג בשנת שס"ז (ע"י ר"י כ"ץ חתן מהר"ל).
בשנת תשמ"א הדפיס הרי"ש לנגה את פירושי התורה לר' חיים פלטיאל ואז התברר שיש שווין גדול בין הספרים.

רי"ש לנגה במבואו עומד ע"כ בהרחבה.

והנה ראה זה פלא, בכמה וכמה מקומות מביא המהרש"א דברים מפענח רזא וכולם אינם בפענח רזא שלפנינו!
הבאים אחרי מהרש"א ומביאים דבריו לעיתים העירו ע"כ ותמהו.

מתברר שמובאות אלו נמצאות כולן בספר ר"ח פלטיאל!
,ב
ראו למשל מהרש"א יומא נ"ב ע"ב ד"ה בפרש"י, הביא מספר פענח־רזי ונמצא לפנינו בפי' ר' חיים פלטיאל על שמות י"ז ט', כיו"ב ביבמות ס"ב ע"א, נמצא בפי' ר' חיים פלטיאל שמות ל"ב י"ט. וכן הוא בשאר מקומות שם.

[רון]

המהרש"א בנדה מביא בשם הפענח רזא את החידוש המפורסם שדינה היתה במעיה של רחל ויוסף במעיה של לאה ומכח תפילתה של לאה התחלפו העוברים. ומעניין שלא מביא שכך מפורש בתיב"ע להדיא, ופלא שמביא ממנו ולא מדברי התנאים וכי לא היה לו תרגום יונתן בן עוזיאל

[ושא_נס]

כדי לדעת אם תרגום יונתן ן' עוזיאל היה לפני רש"א, יש לחפש בו בדקדוק, ולראות אם מזכירו, וליתן הדעת שהאיזכורים הם מכלי ראשון ולא כלי שני.

תרגום יונתן ן' עוזיאל נדפס לראשונה בשנים ש"ן-שנ"א, ולא נדפס ב"מקראות גדולות" אלא בחומש קטון.

לא בדקתי עתה מתי נדפס בשנית, ואם היה זה בחיי מהרש"א, אך בהחלט יתכן כי רש"א לא היה רגיל בתרגום זה, ואפשר שאפילו לא היה לפניו.

במקום אחר שאלתי פה אם מישהו ערך רשימה מדוקדקת של ספרייתו של רש"א, איזה ספרים נזכרים אצלו מכלי ראשון ואיזה מכלי שני, איזה כתבי יד היו לפניו, מה הן מהדורות ספרי היסוד שהיו לפניו דוגמת תלמוד בבלי, ילקוט שמעוני, עין יעקב, ארבעה טורים, רמב"ם, ועוד. הלוואי ומאן דהוא יערוך רשימה כזו.

[נוטר הכרמים]

המהרש"א בנדה מביא בשם הפענח רזא את החידוש המפורסם שדינה היתה במעיה של רחל ויוסף במעיה של לאה ומכח תפילתה של לאה התחלפו העוברים. ומעניין שלא מביא שכך מפורש בתיב"ע להדיא, ופלא שמביא ממנו ולא מדברי התנאים וכי לא היה לו תרגום יונתן בן עוזיאל

הג"ר יוסף (בהג"ר נתן) קמינצקי הראה לי דבר מעניין שלע"ע לא מצאנו מי שעמד עליו

ספר פענח רזא נדפס לראשונה בפראג בשנת שס"ז (ע"י ר"י כ"ץ חתן מהר"ל).
בשנת תשמ"א הדפיס הרי"ש לנגה את פירושי התורה לר' חיים פלטיאל ואז התברר שיש שווין גדול בין הספרים.

רי"ש לנגה במבואו עומד ע"כ בהרחבה.

והנה ראה זה פלא, בכמה וכמה מקומות מביא המהרש"א דברים מפענח רזא וכולם אינם בפענח רזא שלפנינו!
הבאים אחרי מהרש"א ומביאים דבריו לעיתים העירו ע"כ ותמהו.

מתברר שמובאות אלו נמצאות כולן בספר ר"ח פלטיאל!
,ב
ראו למשל מהרש"א יומא נ"ב ע"ב ד"ה בפרש"י, הביא מספר פענח־רזי ונמצא לפנינו בפי' ר' חיים פלטיאל על שמות י"ז ט', כיו"ב ביבמות ס"ב ע"א, נמצא בפי' ר' חיים פלטיאל שמות ל"ב י"ט. וכן הוא בשאר מקומות שם.

ואכן הפענח רזא המובא במהרש"א נדה שם מובא בר"ח פלטיאל, ועיקר הדברים מובא גם בפענח רזא פר' ויגש.
בר"ח פלטיאל זה מובא בפרשת וישלח עה"פ ותצא דינה בת לאה אשר ילדה ליעקב, ולפלא שר"ח פלטיאל כותב שמכאן למדו שאיש מזריע תחילה וכו' ונתחלף עם פס' דומה בפר' ויגש!!!

[בברכה המשולשת]

המהרש"א בנדה מביא בשם הפענח רזא את החידוש המפורסם שדינה היתה במעיה של רחל ויוסף במעיה של לאה ומכח תפילתה של לאה התחלפו העוברים. ומעניין שלא מביא שכך מפורש בתיב"ע להדיא, ופלא שמביא ממנו ולא מדברי התנאים וכי לא היה לו תרגום יונתן בן עוזיאל

התרגום לתורה המיוחס לתנא הקדוש יב"ע איננו לו, כידוע.
חז"ל מוסרים לנו שהוא תרגם את ספרי הנביאים

[רון]

אך הלא ברור שאלו מדברי חז"ל ואינם מדברי הראשונים, אלא מדרשים ובודאי עדיפי מספר פענח רזא, וצ"ל שלא היה בפניו התיב"ע

[איש_ספר]

ולענין עצמו אין פותר. מכל זה נראה שלמהרש"א היה כתב יד של פענח רזא שהיה שלם יותר ואעפ"כ כשציין לפענח רזא לא מצא לנכון לציין שהוא מכתב יד. (אע"פ שבשנים ההם הבחינו היטב בין דפוס לבין כתב יד) וכבר ציינתי במקו"א שמהרש"א מביא מתוס' הוריות שגם הם לא נדפסו בימיו וכנראה ראה אותם בכתב יד.

[שבענו מטובך]

ולענין עצמו אין פותר. מכל זה נראה שלמהרש"א היה כתב יד של פענח רזא שהיה שלם יותר ואעפ"כ כשציין לפענח רזא לא מצא לנכון לציין שהוא מכתב יד. (אע"פ שבשנים ההם הבחינו היטב בין דפוס לבין כתב יד) וכבר ציינתי במקו"א שמהרש"א מביא מתוס' הוריות שגם הם לא נדפסו בימיו וכנראה ראה אותם בכתב יד.

אבל ראה כאן שדרכו של מהרש"א לציין לספרים כתובי יד, בלי ציון מפורש שמדובר בכת"י.

[ושא_נס]

דומני כי גם ספר נצחון מוזכר אצל מהרש"א מכ"י, ולא ציין "כתיבת יד". ומכל הנ"ל בצירוף יש ללמוד שדרכו לא היתה לציין בהדיא על ספרים כתבי יד כי הם "כתבי יד".

[טור תלגא]

בדף האחרון לפענח רזא כתוב שהשמיטו הרבה



וכן הוא בדפוס שס"ז

[פרשת_דרכים]

המהרש"א בנדה מביא בשם הפענח רזא את החידוש המפורסם שדינה היתה במעיה של רחל ויוסף במעיה של לאה ומכח תפילתה של לאה התחלפו העוברים. ומעניין שלא מביא שכך מפורש בתיב"ע להדיא, ופלא שמביא ממנו ולא מדברי התנאים וכי לא היה לו תרגום יונתן בן עוזיאל

כן תמה בספר ראש דוד להגרחיד"א, וישלח כ"ו, ד:
"וק"ק על הרב שלא זכר שכן כתוב בתרגום המיוחס ליונתן בן עוזיאל ואתחלפו עובריא וכו' ע"ש."

[ושא_נס]

מציאה נפלאה.

אם באמת כאמור לעיל תרגום יונתן ן' עוזיאל לא היה לפני רש"א, תתעמעם קצת הרגשת החיד"א ז"ל עליו.

מן הסתם החיד"א באותו הפרק לא נתן בדעתו על דפוסי תרגום יונתן ן' עוזיאל, והוא שהיה לו מן הסתם תרגום זה שנדפס בתוך מקראות גדולות, חשב שתרגום זה נדפס במקראות גדולות מקדם קדמתא, כשם שנדפס תרגום אנקלוס, ולא נחית למהדורת תרגום יונתן ן' עוזיאל הראשונה ושנת הדפסתה, ואם היתה באמת לפני רש"א.

מענין אם החיד"א במקומות אחרים הזכיר דפוס ויניציאה של תרגום יונתן ן' עוזיאל, ואם בכלל הכירו, או שהשתמש והכיר רק הנדפס במקראות גדולות מאוחרים, דומני דוגמת דפוס ברלין תס"ב לערך שנדפס בו לראשונה רשב"ם על התורה מכ"י של ר' דוד אופנהיים זצ"ל שכיום בבודליאנה.

[מיני ומינך]

מהרש"א בבא בתרא דף כה/ב
וקרוב לענינו דלעיל ראיתי כתוב שוב בתרגום יונתן פ' פקודי (מ, ד) וז"ל ותהנעל ית פתורא לסטר צפונא מטול דמתמן מתיהב עותרא דמתמן זלתן רסיסין כו' ותהנעל ית מנרתא בסטר דרומא מטול דמתמן שבילי כו' מתמן גנזי חכמות דמתילין לנהורא כו' עכ"ל ע"ש באורך

חיפוש המילה ת"י [עם קידומות] במהרש"א מוציא עוד הרבה תוצאות (שכמובן חלקם = תוספות ישנים)

[ושא_נס]

יישר כוחך.

תודה מרובה שהעמדת האמת לאשורה. נפלא. אנכי הפעוט סייגתי לעיל דברי, אך עדיין נטיתי לחשוב כי לא היה תרגום יונתן לפני רש"א, ועתה התברר ששגיתי. ומכל זה נלמד הצורך והחשיבות ברשימה מסודרת של כל כתבי היד וספרי הדפוס הנזכרים אצל רש"א, והרבה אפשר ללמוד ולהחכים מכזו רשימה.

אם כך יתכן והמקום הנקודתי בנידה שהוזכר פה, יש מקום תפיסה על רש"א בכך שלא נרגש מתרגום יונתן.
ועדיין ידחה הדוחה בדברים דחוקים, שלא בכל שעה היה תרגום זה לפני רש"א, ולא היה רגיל בו ביותר וכו'.

[בקרו טלה]

שם הגדולים - מערכת ספרים - ת
(צו) תרגום יונתן - על התורה נדפס פעמים. וראיתי למהרש"א בחידושי אגדות ריש מגילה כתב וז"ל ומקמיה אונקלוס הוה יונתן אלא שלא היה יונתן חש לפרש התורה או מטעמא דלקמן דמפרשא מילתא ולא הוה מפרש רק נביאים דאיכא מילי דמסתמן עד שבא אונקלוס ופי' לדורו גם התורה עכ"ל. וכד הוינא טליא לא ידענא מאי קאמר דהרי יונתן פי' התורה והתוספות בסוף חגיגה הזכירוהו שכתבו תרגם יונתן כרכושתא וסלמנדרא. וכן הרב הנמקי סוף פ"ב דמציעא כתב סיכויין רב יוסף בני חי תרגם יונתן וכו'. וכן מהר"ם ריקאנטי שהיה בדור הרשב"א מזכירו בספר יונתן על התורה:
...וחזרנו לדברי מהרש"א הנז' דמוכח מדבריו דיונתן לא תרגם התורה, והרי עינינו הרואות תרגום יונתן על התורה. ותו דהוא עצמו שם במגילה בחי' אגדות פרק הקורא עומד גבי מזרעך לא תתן להעביר למולך ובחידושי הלכות שם דף כ"ה הזכיר תרגום יונתן על התורה:

ואחר זמן רב ראיתי בס' קרבן מנחה למהר"י חאגיז סי' נ"ד שכתב דתרגום זה שבידינו על התורה מיונתן אינו ליונתן בן עוזיאל אלא הוא תרגום ירושלמי. וכ"כ הרב גופיה בהלכות קטנות ח"ב סי' ק"ע. ומצאתי סמך לדבריו שהערוך ערך סלמנדרא והתוספות בע"א דף י' ע"ב כתבו משם הירושלמי מה שהוא תרגום יונתן. ונמצא דהערוך מכנה לפירוש יונתן שבידינו על התורה תרגום ירושלמי, והתוספות זמנין דמכנין אותו יונתן, וכפי הערוך זה הירושלמי שבידינו היא נסחא אחרינא מהירושלמי. ובהא ניחא דהערוך בערך גבלא כתב משם ירושלמי שעיר. והתוספות בע"א דף נ"ט כתבו דיונתן פירש שעיר והירושלמי פארן, ובתרגום יונתן שבידינו פירש שעיר כמ"ש התוספות והוא הירושלמי שכתב הערוך והירושלמי שם פי' פארן כמ"ש התוספות. ועיין בערוך בערך חט הראשון. וכן מצאתי אח"כ במוסף הערוך ערך אשן [השני]. וגם שמעתי באומרים להוכיח כן דלשון תרגום מיוחס ליונתן שעל התורה מוכיח שאינו מיונתן בן עוזיאל. דלשונו משונה מתרגום יונתן נביאים.

[פרשת_דרכים]

המהרש"א בנדה מביא בשם הפענח רזא את החידוש המפורסם שדינה היתה במעיה של רחל ויוסף במעיה של לאה ומכח תפילתה של לאה התחלפו העוברים. ומעניין שלא מביא שכך מפורש בתיב"ע להדיא, ופלא שמביא ממנו ולא מדברי התנאים וכי לא היה לו תרגום יונתן בן עוזיאל

כן תמה בספר ראש דוד להגרחיד"א, וישלח כ"ו, ד:
"וק"ק על הרב שלא זכר שכן כתוב בתרגום המיוחס ליונתן בן עוזיאל ואתחלפו עובריא וכו' ע"ש."

מציאה נפלאה.

אם באמת כאמור לעיל תרגום יונתן ן' עוזיאל לא היה לפני רש"א, תתעמעם קצת הרגשת החיד"א ז"ל עליו.

מן הסתם החיד"א באותו הפרק לא נתן בדעתו על דפוסי תרגום יונתן ן' עוזיאל, והוא שהיה לו מן הסתם תרגום זה שנדפס בתוך מקראות גדולות, חשב שתרגום זה נדפס במקראות גדולות מקדם קדמתא, כשם שנדפס תרגום אנקלוס, ולא נחית למהדורת תרגום יונתן ן' עוזיאל הראשונה ושנת הדפסתה, ואם היתה באמת לפני רש"א.

מענין אם החיד"א במקומות אחרים הזכיר דפוס ויניציאה של תרגום יונתן ן' עוזיאל, ואם בכלל הכירו, או שהשתמש והכיר רק הנדפס במקראות גדולות מאוחרים, דומני דוגמת דפוס ברלין תס"ב לערך שנדפס בו לראשונה רשב"ם על התורה מכ"י של ר' דוד אופנהיים זצ"ל שכיום בבודליאנה.

וראה גם פתח עינים נדה שם.
ואולי ליישב במקצת הרגשת חיד"א על המהרש"א: פענח רזא אינו מביא הרעיון דאתחלפו עובריא בסתם, אלא בכדי לתרץ קושי הכתובים כיצד לא חשש שמעון לישא אחותו מאם. ויש בכך צד השוה לתירוץ המהרש"א עה"פ הסמוך "ואת דינה בתו" (תלה הזכרים בנקבות ונקבות בזכרים).

[ושא_נס]

במפעל הביבליוגרפיה רשמו בספר קצור מזרחי (פראג שס"ד ואילך), שהיה לפני מחברו ספר פענח רזא בכ"י.
למזכרת ארשום כי יש טעם לבדוק אם יש זיקה בין מה שמהרש"א מזכיר בשם פענח רזא, עם המובא והנזכר בקצור מזרחי בשם פענח רזא.
ושמא יהיו הקבלות וכיו"ב.

[חיימשה]

המהרש"א בנדה מביא בשם הפענח רזא את החידוש המפורסם שדינה היתה במעיה של רחל ויוסף במעיה של לאה ומכח תפילתה של לאה התחלפו העוברים. ומעניין שלא מביא שכך מפורש בתיב"ע להדיא, ופלא שמביא ממנו ולא מדברי התנאים וכי לא היה לו תרגום יונתן בן עוזיאל

התרגום לתורה המיוחס לתנא הקדוש יב"ע איננו לו, כידוע.
חז"ל מוסרים לנו שהוא תרגם את ספרי הנביאים

באוהחה''ק פר' בשלח מצטט את "תרגום יונתן בן עוזיאל".

[בברכה המשולשת]

אז צריך להבין למה האוהח"ק כתב כן, אבל בחז"ל מבואר כפי שכתבתי

[שיף]

יש כאן אשכול מפורט על ענין התרגום יונתן.
ובקצרה רבים וגדולים הביאוהו בדורות האחרונים ופחות בראשונים שם תמצא יותר בשם ירושלמי, אך כיון שכבר נשתקע שמו ע"ש יונתן כך העתיקו האחרונים.
כ"כ ברבים מן הספרים שהוציאו מחדש פתחו ר"ת של ת"י- לתרגום יונתן בעוד שהר"ת בכת"י היה הכונה לתרגום ירושלמי, והמדפיסים שהכירו מילים אלו בשם היונתן פתחו את הר"ת כפי כונתם ולא כפי כונת המחבר הקדום

[לבי במערב]

יש כאן אשכול מפורט על ענין התרגום יונתן . .

יעויין בהודעה זו ואילך.

[לבי במערב]

בקשוני להכניס:

מהקדמת המו"ל, 'פרושי התורה לר' חיים פלטיאל' (לנגה, תשמ"א) ע' ז:

פענח.JPG (69.91 KiB) נצפה 3877 פעמים

[רציני]

מעניין גם למה המהרש"א קורא לו פענח רזי ולא רזא.

[אליסף]

אך הלא ברור שאלו מדברי חז"ל ואינם מדברי הראשונים, אלא מדרשים ובודאי עדיפי מספר פענח רזא, וצ"ל שלא היה בפניו התיב"ע

ידידינו קו ירוק כתב באיזהו מקומן בפורום דברים מחודשים מאד בענין סמכותו של תרגום יונתן בכלל

[לייטנר]

מעניין גם למה המהרש"א קורא לו פענח רזי ולא רזא.

באמת מפליא, וכך מכנה אותו בעקביות גם הנצי"ב.