ראה כל החומר בענין זה אצל רבי דוד עובדיה זצ"ל בהקדמת ספרו נהגו העם עמודים 15-17.י. רבינוביץ כתב:בעבר ראיתי במאמר או בספר שאיני זוכר את שמו כרגע, שבני מרוקו נהגו כמנהגי הרא"ש, האם אוכל לקבל הסבר איך נוצר הקשר הזה?
ממילא הרמב"ם ובני תימן, ידוע שהיו ביניהם בקשר ושלח להם אגרות וכו', אבל הרא"ש ובני מרוקו היו בקשר כלשהו ידוע?
אם איני טועה, ראיתי/שמעתי בעבר שהרבה מצאצאי הרא"ש עברו למרוקו עם גירוש ספרד, האם מישהו יכול לומר לי היכן מקור הדברים? היכן המקור לכך שצאצאי הרא"ש היו במרוקו?
חכם באשי כתב:אתה בטוח שראית את הדברים על מרוקו ולא על אלג'יר? (השווה: י"ד גלינסקי, ארבעה טורים והספרות ההלכתית וכו', ע"ד, עמ' 292 הערה 3)
עכ"פ, אני מאמין שבדקת בספרו של א"ח פריימן על הרא"ש, אך זכרוני טוען שיש בענין במבוא לשו"ת ר' יהודה בן הרא,ש או במבוא לשו"ת הרשב"ש.
איש_ספר כתב:ראה כל החומר בענין זה אצל רבי דוד עובדיה זצ"ל בהקדמת ספרו נהגו העם עמודים 15-17.י. רבינוביץ כתב:בעבר ראיתי במאמר או בספר שאיני זוכר את שמו כרגע, שבני מרוקו נהגו כמנהגי הרא"ש, האם אוכל לקבל הסבר איך נוצר הקשר הזה?
ממילא הרמב"ם ובני תימן, ידוע שהיו ביניהם בקשר ושלח להם אגרות וכו', אבל הרא"ש ובני מרוקו היו בקשר כלשהו ידוע?
אם איני טועה, ראיתי/שמעתי בעבר שהרבה מצאצאי הרא"ש עברו למרוקו עם גירוש ספרד, האם מישהו יכול לומר לי היכן מקור הדברים? היכן המקור לכך שצאצאי הרא"ש היו במרוקו?
בין המרוקנים מצויה משפחת הרוש ויש שיכתובה הראש, והם מייחסים עצמם לרא"ש.
מורה צדק כתב:אפילו אם זה נכון, זה היה עד זמנו של מרן הבית יוסף שאז קיבלו את דעתו, ככל ארצות המזרח.
מורה צדק כתב:כתב הברכ"י סי' מו ס"ק לא שעתה נתפשט המנהג בגלילותינו לברך זאת הברכה ע"פ כתבי רבנו האר"י ז"ל כי אף דקבלנו הוראות מרן ז"ל קים לן דאלמלא מרן אף הוא ראה דעת קדוש האר"י זצ"ל גם הוא יודה לברכה. ובפרט שכתב בכנה"ג דאיכא מאן דשמע דהדר ביה מרן ז"ל בסוף ימיו. וכ"פ כל האחרונים. וכ"כ בנהר מצרים הל' תפלה אות א' שכן פשט המנהג, וכתב בשם כנה"ג שמרן חזר בו בזה בסוף ימיו [עי' מג"א ס"ק יב] וכ"כ בכסא אליהו אות ט' ובנוה שלום אות א'. וע"ע בשו"ת יבי"א ח"א או"ח ח"א סי' כח אות ה', ח"ב סי' כה אות יב-יג, ח"ה סי' כב אות ו', ח"ו סי' ב' אות ג' וסי' כט אות א' וילקו"י סי' מו עמ' כד.
מורה צדק כתב:כתב הברכ"י סי' מו ס"ק לא שעתה נתפשט המנהג בגלילותינו לברך זאת הברכה ע"פ כתבי רבנו האר"י ז"ל כי אף דקבלנו הוראות מרן ז"ל קים לן דאלמלא מרן אף הוא ראה דעת קדוש האר"י זצ"ל גם הוא יודה לברכה. ובפרט שכתב בכנה"ג דאיכא מאן דשמע דהדר ביה מרן ז"ל בסוף ימיו. וכ"פ כל האחרונים. וכ"כ בנהר מצרים (אשר נולד למעלה מארבעים שנה - לאחר פטירת הברכי יוסף...), וכ"כ בכסא אליהו (אשר נולד למעלה מ10 שנים לאחר פטירת הברכי יוסף...). וע"ע בשו"ת יבי"א (אשר כידוע היה גדול בשנים מרבינו החיד"א....) ח"א או"ח ח"א סי' כח אות ה', ח"ב סי' כה אות יב-יג, ח"ה סי' כב אות ו', ח"ו סי' ב' אות ג' וסי' כט אות א' וילקו"י (אשר חי עמנו עד היום הזה לאורך ימים ושנים, כי"ר) סי' מו עמ' כד.
ברמן כתב:מורה צדק כתב:כתב הברכ"י סי' מו ס"ק לא שעתה נתפשט המנהג בגלילותינו לברך זאת הברכה ע"פ כתבי רבנו האר"י ז"ל כי אף דקבלנו הוראות מרן ז"ל קים לן דאלמלא מרן אף הוא ראה דעת קדוש האר"י זצ"ל גם הוא יודה לברכה. ובפרט שכתב בכנה"ג דאיכא מאן דשמע דהדר ביה מרן ז"ל בסוף ימיו. וכ"פ כל האחרונים. וכ"כ בנהר מצרים הל' תפלה אות א' שכן פשט המנהג, וכתב בשם כנה"ג שמרן חזר בו בזה בסוף ימיו [עי' מג"א ס"ק יב] וכ"כ בכסא אליהו אות ט' ובנוה שלום אות א'. וע"ע בשו"ת יבי"א ח"א או"ח ח"א סי' כח אות ה', ח"ב סי' כה אות יב-יג, ח"ה סי' כב אות ו', ח"ו סי' ב' אות ג' וסי' כט אות א' וילקו"י סי' מו עמ' כד.
חכמים הזהרו בדבריכם... איפה הוא סוף הציטוט????מורה צדק כתב:כתב הברכ"י סי' מו ס"ק לא שעתה נתפשט המנהג בגלילותינו לברך זאת הברכה ע"פ כתבי רבנו האר"י ז"ל כי אף דקבלנו הוראות מרן ז"ל קים לן דאלמלא מרן אף הוא ראה דעת קדוש האר"י זצ"ל גם הוא יודה לברכה. ובפרט שכתב בכנה"ג דאיכא מאן דשמע דהדר ביה מרן ז"ל בסוף ימיו. וכ"פ כל האחרונים. וכ"כ בנהר מצרים (אשר נולד למעלה מארבעים שנה - לאחר פטירת הברכי יוסף...), וכ"כ בכסא אליהו (אשר נולד למעלה מ10 שנים לאחר פטירת הברכי יוסף...). וע"ע בשו"ת יבי"א (אשר כידוע היה גדול בשנים מרבינו החיד"א....) ח"א או"ח ח"א סי' כח אות ה', ח"ב סי' כה אות יב-יג, ח"ה סי' כב אות ו', ח"ו סי' ב' אות ג' וסי' כט אות א' וילקו"י (אשר חי עמנו עד היום הזה לאורך ימים ושנים, כי"ר) סי' מו עמ' כד.
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 335 אורחים