◆ בספר... מזכיר את ספר..., מי יודע במה מדובר? ◆

[ושא_נס]

בס"ד.
בספר מאיר נתיב ח"ב בשער הספר:
"... וזה פירוש [ירמיה לא כ] הציבי לך ציונים, סימנים לתורה [עירובין נד ב], כדי שלא ישכח. וזה פירוש אבות דרבי נתן פרק כ"ג על דברי תורה יהא מצויינין לך זה בצד זה [וכו', ואומר] [משלי ו כא] קשרם על לוח לבך תמיד ענדם ענק (תיבה זו אינה בפסוק) על גרגורתך. ופירוש כמו ענק מחבר זה בצד זה, עין בת"י דכלים פרק י"א".

מה כונתו בציון "ת"י דכלים פרק י"א"?
תוס' יום טוב? דבריו שם במשנה ג מועתקים מרע"ב. איני מצליח להבין פשר ציונו כראוי, אודה לכל סיוע.
ייש"כ

נראה כוונתו למסקנת דבריו בתוי"ט שם בשם הערוך דמוסיף לפרש שמסובב הכלי וגם כעין מסגרת של הכלי ומסיק דכולן ענין אחד הם, והובא בתוי"ט כתוספת לדברי הרע"ב ולא לחלוק עליו ולפי זה ה'ענק' של הכלי הוא היקף שלם סביב הצואר באורכו וברחבו.

אני מודה לך מאד על דבריך אלו. ייש"כ שטרחת והעמקת. ינוחו ברכות לראשך למכביר.

הצעתי הדברים בפני שני תלמידי חכמים, ושניהם קיבלו את דבריך.

[אליהו חיים]

בס"ד.
בספר מאיר נתיב ח"ב בשער הספר:
"... וזה פירוש [ירמיה לא כ] הציבי לך ציונים, סימנים לתורה [עירובין נד ב], כדי שלא ישכח. וזה פירוש אבות דרבי נתן פרק כ"ג על דברי תורה יהא מצויינין לך זה בצד זה [וכו', ואומר] [משלי ו כא] קשרם על לוח לבך תמיד ענדם ענק (תיבה זו אינה בפסוק) על גרגורתך. ופירוש כמו ענק מחבר זה בצד זה, עין בת"י דכלים פרק י"א".

מה כונתו בציון "ת"י דכלים פרק י"א"?
תוס' יום טוב? דבריו שם במשנה ג מועתקים מרע"ב. איני מצליח להבין פשר ציונו כראוי, אודה לכל סיוע.
ייש"כ

נראה כוונתו למסקנת דבריו בתוי"ט שם בשם הערוך דמוסיף לפרש שמסובב הכלי וגם כעין מסגרת של הכלי ומסיק דכולן ענין אחד הם, והובא בתוי"ט כתוספת לדברי הרע"ב ולא לחלוק עליו ולפי זה ה'ענק' של הכלי הוא היקף שלם סביב הצואר באורכו וברחבו.

אני מודה לך מאד על דבריך אלו. ייש"כ שטרחת והעמקת. ינוחו ברכות לראשך למכביר.

הצעתי הדברים בפני שני תלמידי חכמים, ושניהם קיבלו את דבריך.

ייש"כ על הברכות החמות ויתברך המברך בכפלים.
איזה 'מאיר נתיב' מדובר? האם נמצא באוצה"ח?.
יש בענין הנ"ל כמובן כדי לימוד על הערך של סימנים לתורה, וזה דבר נפלא

[יוסף חיים אוהב ציון]

ספר חסד לאברהם - מעין ה - נהר ו
"אמנם האלהי הר"יא ז"ל כתב שסיבת חיבוט הקבר הוא, דע כי כל הנשמות כולם היו כלולות באדם הראשון קודם שחטא כמו שביארנו במקום אחר, וכאשר חטא נשרו ממנו ונפלו אל הקליפות וזהו סוד נשירת אבריו שאמרו רבותינו ז"ל, והנה אין כל הנשמות שוות כי אין הפגמים שווים, כי האברים אשר נמצאו יותר באותו החטא שחטא אדם הראשון הם נפלו יותר אל תוך הקליפות, מן הנשמות אחרות שלא היתה ידם במעל כ"כ, כי יש נשמה שרצתה באותו החטא יותר מן האחרת, וכפי בחינתם נפלו אל הקליפות, נמצא כי אין נשמה שאין לה בחינת קליפה א' המיוחסת כפי מדריגתו ומדריגת חטאו בחטא אדם הראשון, וזו הקליפה מלבשתו ומלפפתו תמיד כל ימיו ונעשית לו לבוש, וזהו סוד כי עונותיכם היו מבדילים וגו', כי הם מלבישין את הנשמה מכל צדדיה ואין הארה העליונה יכולה לימשך בה, וזהו סוד הזוהמא שהמשיך הנחש על חוה ועל אדם ועל זרעו אחריו ואין מי שיצול ממנה, אמנם אינם שוים בה כנזכר, אמנם אין מי שלא היה בו קצת אחיזה אפילו אותם הד' שלא נמצא בהם שום חטא, ואם כל זה מתו בעטיו של נחש כנזכר, והענין כי אותו הזוהמא והקליפה שנדבקה בו אי אפשר להסירה מן האדם רק אחר המות, שע"י קבורה שמתנער הבשר בעפר נפרדת ממנו, אפילו היה צדיק גמור עכ"ז ימות בעטיו של נחש כדי להפריד אותה הקליפה שנדבקה בו מזוהמת הנחש בימי אדם כנזכר" מיהו הרי"א?

[סגי נהור]

רבי יצחק אשכנזי, מן הסתם?

[יוסף חיים אוהב ציון]

רבי יצחק אשכנזי, מן הסתם?

היכן בתורתו?

[סגי נהור]

שער מאמרי רז"ל בסופו.

[יוסף חיים אוהב ציון]

שער מאמרי רז"ל בסופו.

יש"כ.

[עושה חדשות]

מהרש"א בסוכה דף י
"אהובי אחי בדבריך עיינתי והנה תלית דבריך באילן שתחתיו סוכה..."

המהרש"א דן שם עם אחיו, (מי זה?), או שזה ביטוי מושאל בלבד?

[יוסף חיים אוהב ציון]

רש"ש על שבת דף קח/א ובחדושי לס' נת"ע הרחבתי קצת בזה. מהו נת"ע?

[מה שנכון נכון]

רש"ש על שבת דף קח/א ובחדושי לס' נת"ע הרחבתי קצת בזה. מהו נת"ע?

נתיבות עולם (לר' צבי הירש קצנלנבוגן).

[י. אברהם]

בעוז והדר כבר פתחו את הר"ת

נתע.PNG (78.04 KiB) נצפה 9070 פעמים

[יוסף חיים אוהב ציון]

יש"כ הרבנים.

[אספקלריא]

רש"ש על שבת דף קח/א ובחדושי לס' נת"ע הרחבתי קצת בזה. מהו נת"ע?

נתיבות עולם (לר' צבי הירש קצנלנבוגן).

viewtopic.php?f=7&t=27376&p=346359&hilit=#p280329

[לכשיבקע]

בספר איסור והיתר הארוך (כלל מד דין י) מזכיר את רבי יוחנן מפריז. האם הוא טעות ומיירי ברבינו יחיאל מפריז או שהיה גם רבינו יוחנן?

בברכת התורה

[יהודה בן יעקב]

ר'י מפריס.png (69.87 KiB) נצפה 8974 פעמים

וראה עוד מוריה לא (שנה ה גליון ט, עמ' ז-ח)

[יהודה בן יעקב]

כתב הרמ"א בשו"ע או"ח סי' רעא, ה

אדם ששכח לקדש עד לאחר שברך ברכת המוציא ונזכר קודם שאכל, יקדש על הפת ואח"כ יאכל.

וכתב ע"ז במשנה ברורה ס"ק כד

יקדש על הפת - ר"ל שיאמר ברכת אשר קדשנו [כט] ולא יאמר עתה ויכלו רק בתוך הסעודה:

ובשעה"צ [כט] ציין "אחרונים".
אשמח לדעת לאיזה אחרונים כוונתו.

[יהודה בן יעקב]

כתב הרמ"א בשו"ע או"ח סי' רעא, ה

אדם ששכח לקדש עד לאחר שברך ברכת המוציא ונזכר קודם שאכל, יקדש על הפת ואח"כ יאכל.

וכתב ע"ז במשנה ברורה ס"ק כד

יקדש על הפת - ר"ל שיאמר ברכת אשר קדשנו [כט] ולא יאמר עתה ויכלו רק בתוך הסעודה:

ובשעה"צ [כט] ציין "אחרונים".
אשמח לדעת לאיזה אחרונים כוונתו.

עדיין אני בתמיהתי, מאחר וחיפושים ובדיקות שונות לא העלו דבר....

[נהר שלום]

בכף החיים גם הביא כן בשם "אחרונים"

[יהודה בן יעקב]

גם זה ידוע, וכפי הנראה העתיק מהמשנ"ב ???
ועדיין צ"ע

[יוסף חיים אוהב ציון]

העירו בזה בקובץ זכור לאברהם.

[יהודה בן יעקב]

העירו בזה בקובץ זכור לאברהם.

אשמח לקבל מ"מ להערה זו

[יוסף חיים אוהב ציון]

זכור לאברהם תשס"ד (עמ' שצ"ג)

[ושא_נס]

בס"ד.
בספר מאיר נתיב ח"ב בשער הספר:
"... וזה פירוש [ירמיה לא כ] הציבי לך ציונים, סימנים לתורה [עירובין נד ב], כדי שלא ישכח. וזה פירוש אבות דרבי נתן פרק כ"ג על דברי תורה יהא מצויינין לך זה בצד זה [וכו', ואומר] [משלי ו כא] קשרם על לוח לבך תמיד ענדם ענק (תיבה זו אינה בפסוק) על גרגורתך. ופירוש כמו ענק מחבר זה בצד זה, עין בת"י דכלים פרק י"א".

מה כונתו בציון "ת"י דכלים פרק י"א"?
תוס' יום טוב? דבריו שם במשנה ג מועתקים מרע"ב. איני מצליח להבין פשר ציונו כראוי, אודה לכל סיוע.
ייש"כ

נראה כוונתו למסקנת דבריו בתוי"ט שם בשם הערוך דמוסיף לפרש שמסובב הכלי וגם כעין מסגרת של הכלי ומסיק דכולן ענין אחד הם, והובא בתוי"ט כתוספת לדברי הרע"ב ולא לחלוק עליו ולפי זה ה'ענק' של הכלי הוא היקף שלם סביב הצואר באורכו וברחבו.

אני מודה לך מאד על דבריך אלו. ייש"כ שטרחת והעמקת. ינוחו ברכות לראשך למכביר.

הצעתי הדברים בפני שני תלמידי חכמים, ושניהם קיבלו את דבריך.

ייש"כ על הברכות החמות ויתברך המברך בכפלים.
איזה 'מאיר נתיב' מדובר? האם נמצא באוצה"ח?.
יש בענין הנ"ל כמובן כדי לימוד על הערך של סימנים לתורה, וזה דבר נפלא

מדובר בספר מאיר נתיב המפורסם, ציונים לתלמוד ומקבילות בחז"ל, ונדפס לראשונה באלטונא, ואחר כך בתוך איזה דפוסי תלמוד.
בפשיטות שעריו (אולי גם הקדמותיו?) שיש בהם תוכן, נעלמו בהדפסות הבאות.
***

בספר אשרי האיש לר' ישעיה אשר זליג מרגליות: "ומאוד החמירו חז"ל שאמרו [שבת קטז א] שאפילו אדם רודף אחריו להרגו או נחש להכישו יכנס לבית עכו"ם ואל יכנס לבתיהם של אלו (אף על פי שנאמר [דברים ו יד] לא תלכו[ן] אחרי אלהים אחרים, וכתב בסמ"ג במצות לא תעשה שמצוה להתרחק מדרך עבודה זרה ארבע אמות)".

היכן הדברים בסמ"ג? מצאתי כן בש"ע יו"ד ריש סימן קן. ולא ראיתי בבדיקה שטחית בנו"כ הש"ע שציינו בזה סמ"ג, אלא ציינו ע"ז יז א ועוד.
ייש"כ

[יהודה בן יעקב]

זכור לאברהם תשס"ד (עמ' שצ"ג)

יישר כח

[יהודה בן יעקב]

אנציקלופדיה תלמודית כרך כח, כל מלתא דאמר רחמנא לא תעביד, אי עבד וכו' הערה 1381

ועי' עולת שמואל סי' מט, שמוכיח שאין איסור אונאה בקרקעות ועבדים (ואפילו מדרבנן, וכסוברים שאף העובר על איסור דרבנן מעשיו בטלים, עי' ציון 758 ואילך) מזה שהמקח קיים, וע"ע אונאה ציון 18 ואילך, שהיא מחלוקת ראשונים.

לאיזה עולת שמואל הכוונה? לפו"ר לא מצאתי.

[בקרו טלה]

לאיזה עולת שמואל הכוונה? לפו"ר לא מצאתי.

עולת שמואל ד"ה ולכאורה

[אזוב הקיר]

החת''ס בפרשת חוקת(מקורו בדר' לפ' פרה) מביא בשם ספר קהלת שלמה שהכוונה ב'אמרתי אחכמה ' הוא לקו' בחירה וידיעה
באיזה קהלת שלמה מדובר ?

[יהודה בן יעקב]

לאיזה עולת שמואל הכוונה? לפו"ר לא מצאתי.

עולת שמואל ד"ה ולכאורה

יישר כח רב

[לענין]

ישנו בגוגל.

אוצר אגרות קודש.PNG (398.58 KiB) נצפה 8638 פעמים

מרדכי פלונגיאן היה משכיל וילנאי מובהק. ידוע כי ה'מלואים' ביו"ד דפוס ראם הוא ממנו.

אוצר אגרות קודש.PNG (398.58 KiB) נצפה 8638 פעמים

[ספרים וועלט]

שו"ת פני יהושע חלק ב סימן לד
כבר הלכה רווחת בישראל דחדש בזמן הזה אסור אף בשל גוים ולא היה פוצה פה ומערער בדבר כי דברים יצאו מבטן הגאון הגדול רבינו יצחק הידוע בעל התוספות זלה"ה והסכימו עמו כל הבאים אחריו ומה שהעולם נוהגין להקל באיסור חדש כבר ישבו האחרונים המנהג לא שחלקו על ר"י בעל התוס' ז"ל עד שקם חכם א' הוא הגאון בעל בית חדש זלה"ה ונחלק על ר"י כמבואר בספרו ס' רצ"ג והנה יתבשר הגאון הזה במה שבשר הוא בכמה מקומות בספרו כי שארי לי' מארי' אשר חלק על ר"י והנלוים אליו בחנם ולא על המחלוקת אני כועס כי ודאי אין לך אלא שופט שהיה בימיך ורשאי כל אדם לחלוק בראיות ברורות אפי' על דברי הראשונים וכמ"ש הרא"ש ז"ל אך על דבריו ועל רמ"רו דנק"ל אני כועס אשר סיים בדבריו כי איסור חדש בשל גוים אינו אלא חסידות ואסור לנהוג בו בפני רבים. הנה עשה דברי ר"י לאפס ותוהו וכאלו דבריו נתונים מסיני עד שלא נחשבו דברי ר"י וכל הפוסקים אפי' לחוש להם לחומרא לפחות ובמקום אשר ראוי הי' לו לומר אף כי יש להשיב על דברי ר"י מ"מ אין לעבור עליהם הואיל ונפיק מפומי' שכן דרך התלמוד והגאונים ז"ל לא לסמוך על דעתו ולגזור אומר שאסור לנהוג כדבריו:

מה הכוונה של מילים המודגשות??

[לבי במערב]

.

[מה שנכון נכון]

רמות רוחא דנקיטא ליה.

[לבי במערב]

שייך כבר לאשכול 'עזרה בפענוח ר"ת'.

[גל של אגוזים]

החת''ס בפרשת חוקת(מקורו בדר' לפ' פרה) מביא בשם ספר קהלת שלמה שהכוונה ב'אמרתי אחכמה ' הוא לקו' בחירה וידיעה
באיזה קהלת שלמה מדובר ?

איני יודע, אבל כיון שמקורו בדרח"ס כדאי לעיין במהדורה החדשה, שמה ודאי תמצא מ"מ מדוייק (ואשמח גם לדעת זאת).

בדרך אגב, יעויי' מה שכתבתי כאן

[איקטורין]

טור אורח חיים הלכות שבת סימן שמ
מותר לרשום בצפורן על הספר כמו שרושמים לסימן לפי שאין זה דבר המתקיים.
דרכי משה
ובאור זרוע (ח"ב סי' עג טז ב) כתב דאסור לרשום, וכן כתב בעל המראה מקום בשם פסקי תוספות סוף פרק הבונה (אות שנ) ופ"ב דגיטין:
מי הוא בעל המראה מקום?

[מה שנכון נכון]

טור אורח חיים הלכות שבת סימן שמ
מותר לרשום בצפורן על הספר כמו שרושמים לסימן לפי שאין זה דבר המתקיים.
דרכי משה
ובאור זרוע (ח"ב סי' עג טז ב) כתב דאסור לרשום, וכן כתב בעל המראה מקום בשם פסקי תוספות סוף פרק הבונה (אות שנ) ופ"ב דגיטין:
מי הוא בעל המראה מקום?

'המרשים'. ר' יחיאל אשכנזי.
ראה דבריו כאן.
פרטים עליו ראה בקובץ עץ חיים באבוב כ מעמ' שמא.

[איקטורין]

טור אורח חיים הלכות שבת סימן שמ
מותר לרשום בצפורן על הספר כמו שרושמים לסימן לפי שאין זה דבר המתקיים.
דרכי משה
ובאור זרוע (ח"ב סי' עג טז ב) כתב דאסור לרשום, וכן כתב בעל המראה מקום בשם פסקי תוספות סוף פרק הבונה (אות שנ) ופ"ב דגיטין:
מי הוא בעל המראה מקום?

'המרשים'. ר' יחיאל אשכנזי.
ראה דבריו כאן.
פרטים עליו ראה בקובץ עץ חיים באבוב כ מעמ' שמא.

ייש"כ
חסום לי

[מה שנכון נכון]

עמודים מ Arbaʿah_ṭurîm.pdf

(222.58 KiB) הורד 171 פעמים

[לבי במערב]

וזהו הקטע הרלוונטי:

‏‏לכידה.PNG (57.99 KiB) נצפה 7948 פעמים

[יהודה בן יעקב]

בספר כהונת עולם סו"ס רכב כתב:

גם בחלק הנזכר [שו"ת פרח מטה אהרן ח"א] סי' ק"ה [ד"ה ויש ראיה] יש לדקדק עליו במה שלמד לבעית תיקו מפלוגתא דרב ושמואל, והוא עצמו הביא שם דברי הרא"ש דפרק (המניח) [ד' וה'] [ב"ק פ"ד סי' ד]. ועיין מה שכתבנו בפנים בציור סממנים שאין בו ממש, ועיין בתשו' הרא"ש ז"ל כלל י"ב [סי' ו] באומן שאסר הטבלא על בעל הטבלא, דכיון דבעיא דלא אפשיטא ואינו משלם לא יוכל זה לאוסרה.

אשמח לדעת על מי מכוונים הדברים "שכתבנו בפנים", ואיה מקומם.