מתעמק כתב:דעת לנבון נקל שאין הכוונה לספר פתח עינים של מרן החיד"א זצ"ל, הן מצורת הציטוט והן מתוכן הציטוטים.
הכוונה לקונטרס פתח עינים הנדפס בקובץ 'תורה מציון' שנה שמינית קונטרס א' סימן ד'
מיללער כתב:קרן אורה זבחים כט: מזכיר קושיא שראה בספר מו"ק - מהו הר"ת ועל איזה ספר מדובר?
אליהו חיים כתב:מיללער כתב:קרן אורה זבחים כט: מזכיר קושיא שראה בספר מו"ק - מהו הר"ת ועל איזה ספר מדובר?
במהדורה חדשה של הקר"א (עם הערות) מתוקן שצ"ל מ"ק והכוונה לספר מים קדושים כ"ז א' ד"ה פיגול יהיה (קטע ב' 'ובזה נתעוררה לי קושיא עצומה שהקשיתי בגיטין' וכו'
מיללער כתב:קרן אורה זבחים כט: מזכיר קושיא שראה בספר מו"ק - מהו הר"ת ועל איזה ספר מדובר?
איקטורין כתב:ביאור הלכה סימן לב סי"ב
הטהורים - וטהורה שנולדה מטמאה עיין בתשובת יד אליהו סימן ב' שהאריך והעלה להחמיר אבל טמאה שנולדה מטהורה מתיר לכתוב עליה סת"מ ועיין בתשובת סת"מ הלכות תפילין סי' ל"ו.
מאי האי?
מה שנכון נכון כתב:איקטורין כתב:ביאור הלכה סימן לב סי"ב
הטהורים - וטהורה שנולדה מטמאה עיין בתשובת יד אליהו סימן ב' שהאריך והעלה להחמיר אבל טמאה שנולדה מטהורה מתיר לכתוב עליה סת"מ ועיין בתשובת סת"מ הלכות תפילין סי' ל"ו.
מאי האי?
ר' שלמה קלוגר.
כדכד כתב:המאירי בחידושיו (לא בבית הבחירה) מזכיר את רבנו הלוי.
מי זה? הרא"ה? הרז"ה? הר"י מיגאש? רב לוי אחר?
הבטחתי כתב:סדר הגט הארוך והקצר למה"ר יעקב מרגלית
נמצא באוצר.
באיזה שו''ת הגאונים נדפס תשובה זו?ובאחת מתשובות הגאונים מבואר, שכסף ההכנסות המתקבץ לכלכל התלמידים בני הישיבה היה נקרא אצלם 'הכנסת כלה' על שם כוני שם זה לישיבה.
פולסברג כתב:מקור ברוך לר' ברוך עפשטיין-באיזה שו''ת הגאונים נדפס תשובה זו?ובאחת מתשובות הגאונים מבואר, שכסף ההכנסות המתקבץ לכלכל התלמידים בני הישיבה היה נקרא אצלם 'הכנסת כלה' על שם כוני שם זה לישיבה.
חיימקה כתב:היכן החיד"א?
פרנצויז כתב:חיימקה כתב:היכן החיד"א?
ראה מש"כ ריח"ס שליט"א בס' עוז יעקב ח"א סי' י"ח, ובסוף דבריו (עמ' צ') סיים שלא מצא היכן הגאון חיד"א ז"ל כתב כן משם רבינו הרש"ש ז"ל. עיי"ש.
https://tablet.otzar.org/#/book/150845/ ... /0/end/0/c
[ואולי התחלף לו לכותב עם הקפדה אחרת שכתב מרן החיד"א בשם הרש"ש, בס' עבודת הקודש צפורן שמיר סי' י"ב, בענין הקפות שמחת תורה, (ד"ה תחילה וראש):
https://tablet.otzar.org/#/book/174261/ ... /0/end/0/c
"יניחו ספר תורה בתיבה ויהיה אצלו ירא שמים וידו אוחזת בספר תורה כל זמן ההקפות, כי כן קבלתי מהמקובל המופלא מהר"ש שרעבי זלה"ה שהיה מקפיד על זה וכך היה מנהגו"].
מיללער כתב:איזה ספר עזרת כהנים מדובר פה ומה זה "פי"ד פ"ב"?
מספר המפתח על הרמב"ם הל' פסוה"מ פי"ח הי"ט
בברכה המשולשת כתב:מיללער כתב:איזה ספר עזרת כהנים מדובר פה ומה זה "פי"ד פ"ב"?
מספר המפתח על הרמב"ם הל' פסוה"מ פי"ח הי"ט
אינני יודע, אבל מדובר בפירוש על תורת כהנים (ואולי הכוונה פרק י"ד פסוק ב, או למהדורה בה תו"כ מחלוקת לפרשיות ואז זה פרשתא י"ד פיסקא ב)
מיללער כתב:בברכה המשולשת כתב:מיללער כתב:איזה ספר עזרת כהנים מדובר פה ומה זה "פי"ד פ"ב"?
מספר המפתח על הרמב"ם הל' פסוה"מ פי"ח הי"ט
אינני יודע, אבל מדובר בפירוש על תורת כהנים (ואולי הכוונה פרק י"ד פסוק ב, או למהדורה בה תו"כ מחלוקת לפרשיות ואז זה פרשתא י"ד פיסקא ב)
תודה, אבל בעיון קל (טרם שהעליתי המודעה) לא מצאתי מראה מקום משם שעונה לא' מב' האפשרות הנ"ל ואולי לא בדקתי היטב.
אליהו חיים כתב:כאן מופיע עזרת כהנים (ד"ה אין בסוף העמוד)
ספרים וועלט כתב:מתון כתב:ראיתי נכון להביא כאן הסכמת החתם סופר, ור' שמואל פריינד במח"ס זרע קודש על משניות, ומגיה סדר זרעים וטהרות של הפראגער ש"ס שי"ל ע"י ר' משה לנדא, על החומש שי"ל ע"י ר' ליב דוקעס, שתירגם רש"י ללשון אשכנז מבואר בטוט"ד. (קרדיט להפרום האידישאי אייוועלט).
הסכמת ר' שמואל מסכם במילים קצרות וברורות בעיות הפירוש המבוסס רק על פשוטו של מקרא.
מה השם של החומש הזה? נמצא באוצר?
פרנצויז כתב:חיימקה כתב:היכן החיד"א?
ראה מש"כ ריח"ס שליט"א בס' עוז יעקב ח"א סי' י"ח, ובסוף דבריו (עמ' צ') סיים שלא מצא היכן הגאון חיד"א ז"ל כתב כן משם רבינו הרש"ש ז"ל. עיי"ש.
https://tablet.otzar.org/#/book/150845/ ... /0/end/0/c
[ואולי התחלף לו לכותב עם הקפדה אחרת שכתב מרן החיד"א בשם הרש"ש, בס' עבודת הקודש צפורן שמיר סי' י"ב, בענין הקפות שמחת תורה, (ד"ה תחילה וראש):
https://tablet.otzar.org/#/book/174261/ ... /0/end/0/c
"יניחו ספר תורה בתיבה ויהיה אצלו ירא שמים וידו אוחזת בספר תורה כל זמן ההקפות, כי כן קבלתי מהמקובל המופלא מהר"ש שרעבי זלה"ה שהיה מקפיד על זה וכך היה מנהגו"].
פרנצויז כתב:חיימקה כתב:היכן החיד"א?
ראה מש"כ ריח"ס שליט"א בס' עוז יעקב ח"א סי' י"ח, ובסוף דבריו (עמ' צ') סיים שלא מצא היכן הגאון חיד"א ז"ל כתב כן משם רבינו הרש"ש ז"ל. עיי"ש.
https://tablet.otzar.org/#/book/150845/ ... /0/end/0/c
מה שנכון נכון כתב:פולסברג כתב:מקור ברוך לר' ברוך עפשטיין-באיזה שו''ת הגאונים נדפס תשובה זו?ובאחת מתשובות הגאונים מבואר, שכסף ההכנסות המתקבץ לכלכל התלמידים בני הישיבה היה נקרא אצלם 'הכנסת כלה' על שם כוני שם זה לישיבה.
ראה על ענין ארבעת השבויים שהיו הולכים להכנסת כלה.
אשי ישראל כתב:בדעת סופרים עזרא י, ב, ד"ה 'ונשב', הערה ה, כתב ש"העלה בתורת הראשונים", שבני יהושע [בן יהוצדק] נשאו שפחות חרופות בנוסף לנשים הנכריות שהם נשאו [כמובא בעזרא פרק י].
(מי יכול להעלות כאן את הקטע?)
חיפשתי באוצר ולא מצאתי לאיזה ספר כוונתו.
פרנצויז כתב:האם יתכן שהכוונה לספר "דורות הראשונים"?
ושא_נס כתב:פרנצויז כתב:ושא_נס כתב:בספר רמת שמואל (אשמח לפרטים על מחברו, שנת לידה ופטירה), ירושלם תרפ"ז,
ראה ס' קהילת צפרו חלק ד', תולדות רבני עיר צפרו עמ' מ"ח.
פרטים נוספים על אביו, על האחים שלו, ועל בנו, ראה במבוא למהדורה החדשה של רמת שמואל עמ' 22-29.
http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?1 ... geid=P0032
ייש"כ רב
המחבר הזה נפטר בעיר צפרו במרוקו, אין את קברו? מצבות של רבני וחכמי העיר? אף אחד לא צילם ורשם וכו'?
מתעמק כתב:ספר 'יש שכר' מרבי יששכר בער ב"ר פתחיה משה מקרעמניץ, פראג שס"ט.
הספר מיוסד לסדר כל פסקי דינים הנמצאים בספר זוה"ק לפי סדר השולחן ערוך.
ושם ב'דיני קריאת ספר תורה', סעיף ו', ב'פירוש', כתב על סידורו של עזרא הסופר לספרי התורה.
מענין לענין באותה ענין, נידון איזה פעמים בפורום חילוק הפרשיות לפי מנהג בבל אם יש בזה קפידא במקום מסויים וכו'.
יש לציין (חוץ מהנ"ל) במדרש רבה ריש פרשת ויחי, "למה פרשה זו סתומה מכל הפרשות של תורה", והביאו רש"י על אתר.
וכתב על זה מהר"א מזרחי בזה"ל:אינו ר"ל למה היא פסקא סתומה ולא פתוחה, שהרי אין כאן לא פתוחה ולא סתומה. ועוד, אם היה כאן פסקא ושאלו עליה למה אינה פתוחה כשאר כל הפסקות שבתחלת הפרשה, מדוע לא שאלו על הפסקא הסתומה שבתחלת פרשת ויצא יעקב למה היא סתומה. אלא הכי פירושא, למה פרשה זו סתומה בלתי שום ריוח כלל. וקראה בשם פרשה אף על פי שאין כאן ריוח כלל, מפני שעזרא ע"ה לא תקן תחלת הפרשה הזאת מן ויחי יעקב אלא מפני שהיה מקובל אצלו שראוי להיות שם פסקא אלא שהשם גזר שלא יעשו אותה. ומפני זה שאלו הסבה ואמרו למה פרשה זו סתומה
הרי לנו שדעת הרר"א מזרחי, שתיקונו של עזרא לקרות כל שבת בשבתו, היתה גם בדיוק באיזה מקום להתחיל ולסיים. (ומה שבני מערבא סיימו אחת לשלש, יש לבאר בכמה אופנים ואכמ"ל).
מה שנכון נכון כתב:שבענו מטובך כתב:בספר פרקי שירה - שפתי רננות, מנטובה תכ"א, מובא:
ובעותק אחר:
מה זאת?
אולי הכוונה למ"ש ר' מרדכי כהן בשפתי כהן וילך ע"פ זה ע"ש.
בעל שפתי רננות מציין לדבריו כמה פעמים. ראה כג,ב קפט,א קצב,ב.
לענין הר"ת. קשה לפתוח 'מרדכי הכהן' בלא תואר, ואפי' נאמר שצ"ל 'רמ"ה' עדיין אין מתאים לשון רבים 'בדבריהם', וגם בשאר מקומות כשמזכירו כותב 'כהן' בלא אות ה'.
אולי הכוונה 'מן/מקצת החכמים'. וג"ז לא מיושב לגמרי, שאיך ידע הקורא היכן לעיין. וי"ל.
מה שנכון נכון כתב:יהודה בן יעקב כתב:כתב ילקוט יוסף פסוקי דזמרה וקריאת שמע הערות סימן נא - דין התפלה מברוך שאמר עד ישתבח - הערה לגואף שבספר החיים למהרש"ק כתב, שזמן ברכות השחר כזמן תפלה. ואין לברך אחר ד' שעות, מכל מקום אין לחוש כאן לסב"ל אחר שבדברי הראשונים מבואר שאין הגבלת זמן לברכות השחר, וגם כן הוא המנהג, כמו שכתב בשו"ת מים חיים (חלק יורה דעה סימן ד') שכן עשו ממעשה בהסכמת הגאון רבי יצחק טייב בעל ערך השלחן. ע"ש.
חיפשתי בכמה ספרי שו"ת מים חיים, [שלא כדרכו, לא ציין המחבר שליט"א את שם המשפחה], אך לא מצאתי במה המדובר. אשמח לקבל מידע.
מים החיים לר' אברהם בן ארולייא, חיו"ד קונטרס מי המרים ס"ד, לא ע"ב-ג.
פרנצויז כתב:
ייש"כ על הציון לס' בן אברהם (אישטרושה), שו"ת, חו"מ סי' י', (דף ל"ז).
https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?r ... 324&hilite
ומה שכתוב שם שיכול לומר קים לי כיש מי שכתב והרדב"ז וסיעתו, כוונתו למגיד משנה בשם יש מי שכתב.
משה פרץ כתב:פרנצויז כתב:
ייש"כ על הציון לס' בן אברהם (אישטרושה), שו"ת, חו"מ סי' י', (דף ל"ז).
https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?r ... 324&hilite
ומה שכתוב שם שיכול לומר קים לי כיש מי שכתב והרדב"ז וסיעתו, כוונתו למגיד משנה בשם יש מי שכתב.
שם כתב בפירוש שדברים היש מי שכתב הם המגיד משנה.
ונחלקו האחרונים בדין זה, ראו ב- https://gilyonot.blogspot.com/2021/11/blog-post_22.html
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 80 אורחים