פורום אוצר החכמה

המלבי"ם מציין לספר 'מעירי שחר' המבאר פשט במגן אברהם סימן א' לגבי זמן חצות אליבא דהשערי ציון.
שאלתי ובקשתי לתמידי החכמים, הסופרים המושכים בעט ומקישים במקלדת; האם ידוע למישהוא מכם מי הוא 'מעירי השחר'. ושמא תאמרו הלא הוא ספרו של רבי אהרן ברכיה ממודינא 'סדר אשמורת הבוקר לחבורת מעירי השחר', אשיב לעומתכם ואומר; הלא ספר זה נדפס למעלה מעשור לפני לידתו של המגן אברהם. אתמהא??

יתכן מאד שהמדובר בספר מאיר השחר, הוא מדבר בהלכות תפילה וגם מביא לעתים את המג"א.
http://www.otzar.org/wotzar/Book.asp?19006&BOOKS 

גם אני חשבתי שאולי הכוונה לספר זה, אבל בדקתי קצת ולא מצאתי שדן בענין שמביא המלבי"ם (זמן חצות).

בספר ישראל והזמנים סימן יח עמ' רצ: http://www.otzar.org/wotzar/Book.asp?52 ... 8051053078
כותב שכדעת המ"א כן היא דעת המאורי אור, אך לא מצאתיו בחיבור מאורי אור שבידינו שהוא רב חלקים ומורכב.
נציין שחיבור מאורי הזה הוא אינו מאותו מחבר הספר שהבאתם שגם חיבר ספר בשם מאורי אור אך לא יצא לאור.

אגב באוצר החכמה יש כפילות בצילום הספר ומה שרשום כמאורי אור חלק ו הוא גם מה שרשום לאחר מכן כמאורי אור [בן נון].

אם אפשר לבקש להבא שמבקשי מקורות יואילו לפחות לציין מה המקור ממנו התחילו או אפילו לצלם אותו, שכן המבקש כאן מזכיר מלבי"ם אך אינו טורח לציין לאיזה מלבי"ם הוא מתכוון. יש להניח שכוונתו לארצות החיים על או"ח אבל למה להטריח אם אפשר לכתוב בפירוש.

והרבה דברים אלה וכאלה יש לי לחדש כללי כללים ופרטי פרטים עד שבכל פרט ופרט תקצר היריעה מהכיל, הלא הם כמוסים עמדי חתום באצרותי לחבר קונטרס הנקרא בשם 'כלל גדול' לבאר כל דיני רוב וחזקות וספיקות וספק ספיקות, בין בממון ובין באיסורים ושאר כללים, ה' יזכינו להוציא מחשבתי להועיל לבאר כל חמירא עד גמירא בעזה"י

לשון הפני יהושע מס' גיטין דף י"ז ע"א סד"ה בתוס' בד"ה משום בת אחותו כמו"כ מביא את 'קונטרס הכללים שלי' בעוד מקומות, האם אכן הדפיס הפני יהושע את החיבור הזה? האם ישנו בכתב-יד?

עיין מאמר ע"ז במוריה שנה ד גליון ז-ט אדר-ניסן תשל"ג, עמ' ד ואילך (שם נדפס מכת"י דף אחד מספר זה).

יצג כתב:עיין מאמר ע"ז במוריה שנה ד גליון ז-ט אדר-ניסן תשל"ג, עמ' ד ואילך (שם נדפס מכת"י דף אחד מספר זה).

האם יש אפשרות לסרוק את המאמר או להעתיק את תמציתו? תשוח"ח ותודה רבה

המאמר הנ"ל נמצא בעמודים החופשיים, וכל אחד יכול לראותו. תיכנס כאן, ותמצא נחת.

דף זה גם הודפס במהדורת פני יהושע הישנות של הוצאת בני תורה בחלק ד (שם גם הודפס לקט תשובות של הפני יהושע שקשה להשיגו).

מבקש חכמה כתב:דף זה גם הודפס במהדורת פני יהושע הישנות של הוצאת בני תורה בחלק ד (שם גם הודפס לקט תשובות של הפני יהושע שקשה להשיגו).

יש שם גם בכמה מקומות מעט גליונות של כמה מילים מהפנ"י עצמו שהוסיף או הגיה בספרו, וכמדומה שלא מופיע ב"אור החכמה" צריך לבדוק.
אולי האוצר שלנו יעשה קונטרס הוספות לפנ"י מכל הנ"ל.

בור הגולה כתב:המאמר הנ"ל נמצא בעמודים החופשיים, וכל אחד יכול לראותו. תיכנס כאן, ותמצא נחת.

תודה רבה ואכן מצאתי נחת אבל לפלא שהכותב/ים (מכון יד מאיר שע"י תנועת בני תורה) מציבים להקורא בעיא וחידה שטרם נתגלה פתרונה עד שאנה ה' לידם את דף הפותח את הקונטרס 'כלל גדול' ובה מצאו את פתרון החידה על אדני מה הטביע הגאון בעל פני יהושע את קונטרסו 'כלל גדול'.

הם מעתיקים ד' מקומות בה מזכיר הפנ"י את חיבורו הנ"ל מבלי להיכנס בפרטי החיבור ולזה משייר את הלומד כביכול עם חידה בלי פתרון, אבל מה שלא העתיקו הוא הקטע שהבאתי אני הדל בתגובה הפותחת את אשכולנו והוא לשונו של הגאון בפירושו עמ"ס גיטין דף י"ז ע"א בה כותב בפירוש את מטרת חיבורו וממילא אין כאן לא תעלומה ולא פתרון, לא בעיא ולא פשר, והכל על מקומו בא על נכון, אעתיק עוה"פ את הקטע:

והרבה דברים אלה וכאלה יש לי לחדש כללי כללים ופרטי פרטים עד שבכל פרט ופרט תקצר היריעה מהכיל, הלא הם כמוסים עמדי חתום באצרותי לחבר קונטרס הנקרא בשם 'כלל גדול' לבאר כל דיני רוב וחזקות וספיקות וספק ספיקות, בין בממון ובין באיסורים ושאר כללים, ה' יזכינו להוציא מחשבתי להועיל לבאר כל חמירא עד גמירא בעזה"י

ועוד רגע, משם נראה כי רק דף בודד נשרד מהקונטרס הנ"ל, זה נכתב בשנת תשל"ג, האם אח"כ נתגלה עוד משהו אודות הקונטרס 'כלל גדול'?

בספר "ברך את אברהם" לר' אברהם פאלאג'י, סדר כי תצא, דרוש ד', דף רכ"ה ע"ג, שאלוניקי תרי"ז:



מה כוונתו "דברי יאודה"?

כנראה כוונתו לספר "דברי יהודא", זאלקווא תק"א, אך ל"מ שם ! [כאן: http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... 54&pgnum=1]

??

אולי הכוונה לדברים האמורים שם ב"דברי יהודא" דף ל"ח סוף ע"ב ? [=הובאו דברים אלו בקצרה, ע"י אביו - הגר"ח פאלאג'י, "נפש חיים" מערכת ד' אות ל"ו]:


בעיה, כי נראה בדברי ר"א פאלאג'י כאילו "דברי יאודה" בא לפרש דברי האדר"ן. וגם הלשונות כלל אינן דומות.

וביותר, להמבואר ב"ברך את אברהם" אם הוא ת"ח ויושב ושותק להורות שהוא מחשיב אחרים "אין לו חלק", ואילו לעומת זאת ל"דברי יאודה" עצמו הנ"ל, אם בכה"ג הולך לביהמ"ד "נקרא חסיד" ?!
! !

טרחתי ע"ז עוד וצ"ע. אין מפלט אלא לומר שרא"פ כתב זאת מהזכרון או כיוצ"ב ולא דק.

שו"ת שערי אורה

ב"י או"ח בסו"ס שכו' הביא תשובת שערי אורה, האם מישהו ידוע פרטים על הספר הנ"ל

ראה כאן מאת הגאון רבי שמואל אליעזר שטרן שליט"א. עמוד 30

חיס כתב:ראה כאן מאת הגאון רבי שמואל אליעזר שטרן שליט"א. עמוד 30

מה יש לראות שם?

ידוע שר' יוסף גיקטיליא ז"ל חיבר ספר קבלה בשם 'שערי אורה'
כמדומה שהתשובת שערי אורה שמביא הב"י הוא גם כן מר' יוסף גיקטיליא ז"ל.

בספר ילקוט האורים (לר' משה אורי קלר) מביא כמה מאמרים בשם ספר "לחם עוני". מישהו יודע לאיזה ספר הוא מתכוין?
(חפשתי בלחם עוני לר' רפאל חסאן, ולא מצאתיו שם)

ברוך השם מצאתי את המאמרים שמביא בספר ילקוט האורים בשם "לחם עוני" נמצא בספר קרבן פסח ולחם עוני שחיבר הרב הגדול רבי חיים עמרם זצ"ל [שחי לפני כמאתיים שנים] בעל מחבר ספר מטעם המלך.
נדפס פעם ראשונה בשנת תקצ"ו ונדפס מחדש בשנת תשס"א ע"י מכון אהבת שלום [ועם תולדות המחבר בארוכה] נמצא באוצר.

תודה רבה.

חילך לאורייתא.

ראיתי בתשובה מלפני מאה ועשרים שנה שציין לשו"ת מוהר"צ אבל לא מצאתי ספר בשם הזה. ראיתי בכמה מקומות שמחבר התשובה הביא ספרים בשמות אחרות משמותיהם הידועים. האם ידוע משו"ת מהרי"ץ או איזה ספר זה יכול להיות?

קרוב לודאי ר"צ חיות. [ראה בכל כתביו].
http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?101873&

כדאי לבדוק בשו"ת חכם צבי.

האם קיים הספר "רוח אליהו" מאת היש"ר מקנדיא שהוא פירוש על המזרחי עה"ת?

יש חיבור כזה, אך לא נדפס.
ראה כאן וכאן.

האם פעם נדפס הספר או קיים כת"י של הספר?

ר' שלמה קמחי, בספרו "מימי שלמה" סי' תקכט סע' א' כותב: "ועיין ג"כ להרב אור יקרות ז"ל (בדף נ"ז ע"ב) שהביא ג"כ מדברי הלחם משנה והרב זרע יצחק ז"ל... והרב הנזכר דחה ראיית הרב תוספות יו"ט ז"ל הנ"ל וראיית הרב לחם משנה והרב זרע יצחק הנ"ל...".
ממה שבדקתי, לא נראה לי שאחד מספרי אור יקרות שבאוצר מתאים להיות הספר הזה, לפחות לא במהדורה בה נמצאים הדברים בדף נז ע"ב.
למישהו יש מושג למה הכוונה?
מישהו גם יודע לאיזה "זרע יצחק" הוא מתכוון? הנידון הוא לגבי סעודה שלישית ביו"ט שהלחם משנה והזרע יצחק רצו להוכיח מהמשנה של ר"א שמצריך לאכול רק י"ד סעודות בסוכה שאין חובה לאכול ג' סעודות ביו"ט (ובאמת, יש לראייה זו כמה דחיות חזקות באחרונים).

ראיתי בתשובה שלא נדפסה מלפני כמאה ועשרים שנים שהוא מביא מספר אור יקרת, והמובא לא נמצא באף ספר בשם הזה בהישג ידי. אולי זה אותו ספר. לא שזה עוזר לך אבל זה חצי נחמה.

הכונה לספרו של ר' מאיר יצחקי.
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... &pgnum=119
הדברים ישנם גם בעותק שבאוצר.

הזרע יצחק הוא זרע יצחק - חיות על המשנה שם

באוצר חסר הסרגל בספר אור יקרות זה מבאמצע, ויתכן שמפני זה לא מצא רבי עדיאל את שאהבה נפשו בספר זה

לא נותר לי אלא להודות תודה גדולה לשניכם! יברככם השם בכל הברכות הטובות! ושנזכה לגאולה בקרוב!

אם כבר הזכירו ספר אור יקרות, בדפו"ר בסופו נדפסו לראשונה חידושי הריטב"א ליומא, ובאוצר החכמה והיברו בוקס הטופס חסר וללא חידושי הריטב"א, ולוואי והדבר יתוקן במהרה.

חידושים אלו עם הגהות הגר"ח מודעי נדפס גם כספר בפני עצמו בברלין תר"כ הנמצא באוצר

הובא בספר עצי יער סימן א' סקי"א וז"ל: ועיין להרב בית מנוחה ז"ל שהוכיח דדעת הטור ושלחן ערוך דלא כהגה הנזכר, ודעתם דאף בשבת יש להשכים לבית הכנסת. וגם יש לו לאדם אפילו בשבת להתגבר כארי להתעורר משנתו קודם אור היום, שיעורר הוא השחר ולא יהא השחר מעורר אותו. יעו"ש.
מישהו יודע באיזה ספר מדובר?

ההלכות שבסידור בית עובד לשבת נקראות בשם בית מנוחה, כפה"נ לזה הכוונה.

הסידור של ר' יהודה שמואל אשכנזי לימות החול קרוי בית עובד, לשבתות - בית מנוחה, למועדים - בית מועד [וממנו נדפס כמדומה רק החלק לסוכות הנקרא בית השואבה]. בכל סדוריו הוסיף הרבה הלכות, והציון הנ"ל הוא להלכות שבסידור לשבת.

יש"כ

הוזכר שם סקי"ב "הרב ס"י חס"ל טובייאנה ז"ל דק'ח"
מי זה