◆ בספר... מזכיר את ספר..., מי יודע במה מדובר? ◆

[מה שנכון נכון]

התוספתות קובצו ונערכו בספרו של רימון כשר.

[הוד_והדר]

בספר וחרב פפיות (גלילי זהב אות נא) מביא
מבואר באר"י כי בצינור ימין יש ה' ובצינור שמאלי ח', והוא סוד נצ"ח והו"ד, ומשם נמשך ליסוד, וביסוד מתחברים ב' הקוים ונעשה ש', כמבואר בהרבה מקומות באר"י, הרי נעשה שם הח"ש מסוד נ"ה, כשנמשך ליסוד... סוד שם הח"ש...

רצו"ב צילום

נסיתי לחפש כפי קט שכלי ולא מצאתי, רק שיש ח' וט' וכו', היודע פשר דבר, נא לעזרני

התודה והברכה

החש.PNG (110.11 KiB) נצפה 5891 פעמים

[איש_ספר]

בדקת במהדורות החדשות?

[הוד_והדר]

בדקת במהדורות החדשות?

יש מהדורא חדשה אחת לידיעתי, וזה לגמרי אחר ובסדר ואופן אחר, וכל פיסקא זו חסרה שם

[איש_ספר]

(חשבתי שגם ר"ח קרפמן ז"ל הוציא, ואולי טעיתי)

[הוד_והדר]

יכול להיות, באוצר נמצא הישן ומהדורא חדשה א'

[הוד_והדר]

למה בחוץ זה מראה שיש כאן הודעה חדשה מהניק אשרי יושבי ביתך

וכשאתה נכנס לאשכול לא מופיע שום תגובה

[יהודה בן יעקב]

כמדומני שכך זה, כשכותבים תגובה ואח"כ מוחקים אותה

[אשרי יושבי ביתך]

כמדומני שכך זה, כשכותבים תגובה ואח"כ מוחקים אותה

אכן כן, שאלתי איזה שאלה, ולאח"מ מחקתיה כי מצאתי תשובה לזה.

[איש_ספר]

תעלומות לב.jpg (124.39 KiB) נצפה 5761 פעמים

מהו טיב גיטין?

בזה של ר"ח מודעי, לא מצאתי (עיינתי גם בה"ב שם דפו"י וחיפשתי לפי ציון הדף ול"מ).

אולי אחד המדורים בספריו המרובים של ר' נתן עמרם נקרא כך?

[מה שנכון נכון]

תעלומות לב.jpg

מהו טיב גיטין?

בזה של ר"ח מודעי, לא מצאתי

ס' זה נדפס ע"י ר' יו"ט ישראל עם הגהותיו.
הוא כותב כן במנהגי מצרים הנד"מ עמ' סג.
אולי בעבר היה זה נספח לטיב גיטין שהו"ל. לא בדקתי.

[חד ברנש]

הרב מ' הומינר, במאמרו 'מצוות השקולות ככל התורה' (מוריה, שנה שביעית, גליון ו-ז [עח-עט], מנחם אב תשלז), עמ' מח, סעיף מה, רושם גם את מצות פריה ורביה, ומציין לספר 'ברכת אליהו' לבעל שבט מוסר, פרשת וישלח.

ברכת אליהו12321.jpg (14.59 KiB) נצפה 5699 פעמים

ואנוכי לא מצאתי כזה ספר,
וגם בדקתי (ברפרוף) בשאר ספריו על התורה, פרשת וישלח, ולא מצאתי מאומה.

אהיה אסיר תודה למוצא אבדתי!

[בקרו טלה]

ברכת אליהו' לבעל שבט מוסר

להרב אליהו דוויך - תקנ"ג

ברכת אליהו.png (113.14 KiB) נצפה 5692 פעמים

[חד ברנש]

אני מודה לך מאוד מאוד!

[פרנצויז]

ברכת אליהו' לבעל שבט מוסר

להרב אליהו דוויך - תקנ"ג

ברכת אליהו.png

כנראה התחלף להם רבי אליהו הכהן דוויך מארם צובה עם רבי אליהו הכהן מאיזמיר.

[חד ברנש]

כן. ברור.

[אליהו חיים]

הגהות מהר"ב רנשבורג תענית י"ז א' (דף היומי של היום) ...שוב ראיתי כן בש"י ודו"ק,
בדרך כלל ר"ת ל'שיח יצחק' (להרב יצחק נוניס ואיס) וכפי שהובא בהגהותיו ליומא כמה פעמים, אך חיבוריו הידועים הם רק למס' יומא וחגיגה, אולי היה לפניו גם חיבור על מס' תענית, או שהר"ת כאן הם לספר אחר?

[פרנצויז]

הגהות מהר"ב רנשבורג תענית י"ז א' (דף היומי של היום) ...שוב ראיתי כן בש"י ודו"ק,
בדרך כלל ר"ת ל'שיח יצחק' (להרב יצחק נוניס ואיס) וכפי שהובא בהגהותיו ליומא כמה פעמים, אך חיבוריו הידועים הם רק למס' יומא וחגיגה, אולי היה לפניו גם חיבור על מס' תענית, או שהר"ת כאן הם לספר אחר?

אולי כוונתו לס' שדה יצחק (גואיטה) ליוורנו תר"ו, (דף פ"ה)
https://beta.otzar.org/#/b/101714/p/183 ... /0/end/0/c

אך צ"ע, שהגר"ב רנשבורג נפטר בחוה"מ סוכות תקפ"א, וא"כ לא יכל לראות את הספר הזה.
ואולי היא הגהה מאוחרת שמאן דהו הוסיף על דבריו?

[באמונתו]

הגהות מהר"ב רנשבורג תענית י"ז א' (דף היומי של היום) ...שוב ראיתי כן בש"י ודו"ק,
בדרך כלל ר"ת ל'שיח יצחק' (להרב יצחק נוניס ואיס) וכפי שהובא בהגהותיו ליומא כמה פעמים, אך חיבוריו הידועים הם רק למס' יומא וחגיגה, אולי היה לפניו גם חיבור על מס' תענית, או שהר"ת כאן הם לספר אחר?

ראה המצורף פה:

[דורש מבקש]

מי זה שו"ת הר"ב או חר"ב

מסמך.jpg (136.89 KiB) נצפה 5297 פעמים

[בקרו טלה]

מי זה שו"ת הר"ב

הר"ב - הרי בשמים [להרב ארי' ליבוש הלוי הורוויץ אב"ד סטאניסלאב]

הרי בשמים תנינא.pdf

(7.92 MiB) הורד 121 פעמים

[דורש מבקש]

מי זה שו"ת הר"ב

הר"ב - הרי בשמים [להרב ארי' ליבוש הלוי הורוויץ אב"ד סטאניסלאב]

הרי בשמים תנינא.pdf

ייש"כ מרובה

[הוד_והדר]

הפרי מגדים במשבצות סימן תרד סק"א במעשה דחייט בעיו"כ מביא דברים בשם ספר המגיד [לכאורה הכוונה של הבית יוסף] ובשם הלבוש בהקדמה, ואני בעניי לא זכיתי למצוא הדברים, הלבוש קורא לעצמו בהקדמתו בלשון תופר, אבל עדיין לא מובן

פרי מגדים.PNG (524.19 KiB) נצפה 5223 פעמים

[באמונתו]

...

[הוד_והדר]

לא נראה לי.

הפמ"ג מביא בעוד מקום אחר שהלבוש קורא לעצמו תופר, בפירושו לאבות

לבוש.PNG (81.35 KiB) נצפה 5219 פעמים

[באמונתו]

לא נראה לי.
הפמ"ג מביא בעוד מקום אחר שהלבוש קורא לעצמו תופר, בפירושו לאבות...

בעל הפרי מגדים בעצמו, הנה חיבר "ספר המגיד", עיין המצורף פה:

[באמונתו]

מובאה הנ"ל בדבריך ג"כ, בעצם מקורו ב"ספר המגיד" הנ"ל, מצ"ב.
אגב, גם פרי מג"דים, ועוד מספריו, מכונים בשורש "מגד".

[הוד_והדר]

אכן יש שם שורש הנקודה, וכן כמו שהבאתי מפירושו לאבות כנ"ל, אבל לדעתי אולי המגיד כוונתו כן לספרי המגיד של ר' שמואל דלוגאטש,

כי הפמ"ג מביאו בכמה מקומות, ובכל מקום כשמביא מספרו המגיד הוא כותב, בספר המגיד שלי, בספר המגיד פרשתיו, ובספר המגיד הארכנו, הבאתי וכו' שזה מראה שהכוונה לספר עצמו

ולפעמים [קרוב לעשר] מביא מפירוש המגיד הנזכר

המגיד לבית יוסף לא ראיתי שמביא בכלל בספרו פרי מגדים.

[הוד_והדר]

ובספרו תיבת גמא פרשת אחרי פירש גם

שכר מצוה שיזדמן לו עוד מצוה, ושכר עבירה מזוהם בנפש רחוק מקדושה יזדמן לו עוד עבירה ח"ו. שכר מצוה בהאי עלמא ליכא, משל למלך במלחמה מטבע לא טובה. לבעל מלחמה פשוט כופל שכירתו במלחמה במטבע ההוא ובביתו לא כן, משא"כ לשר צבא שם נפשו בכפו במלחמה אין נותן לו כ"א כדי חיותו ומשלם שכרו בביתו בעת שלום במטבע טובה. כן יארע לצדיק ולרשע בעוה"ז, משא"כ שכר מצוה שיזדמן לו עוד מצוה, משל למלך אמר לחייט אם תתפור לי בגד כרצוני, זה שכרך - אתן לך עוד לתפור כן זה בוודאי זה שייך רק בהאי עלמא עולם עשיה:

[באמונתו]

ובספרו תיבת גמא פרשת אחרי פירש גם

שכר מצוה שיזדמן לו עוד מצוה, ושכר עבירה מזוהם בנפש רחוק מקדושה יזדמן לו עוד עבירה ח"ו. שכר מצוה בהאי עלמא ליכא, משל למלך במלחמה מטבע לא טובה. לבעל מלחמה פשוט כופל שכירתו במלחמה במטבע ההוא ובביתו לא כן, משא"כ לשר צבא שם נפשו בכפו במלחמה אין נותן לו כ"א כדי חיותו ומשלם שכרו בביתו בעת שלום במטבע טובה. כן יארע לצדיק ולרשע בעוה"ז, משא"כ שכר מצוה שיזדמן לו עוד מצוה, משל למלך אמר לחייט אם תתפור לי בגד כרצוני, זה שכרך - אתן לך עוד לתפור כן זה בוודאי זה שייך רק בהאי עלמא עולם עשיה:

האמת ש"תיבת גמא", אחד מחלקי ה"ספר המגיד" הוא.

[הוד_והדר]

וקיימא לן בתשובת גדולי הספרדיים, דאם אחד נשבע לאשה בעת נשיאתה שלא יגרשנה, וגם שלא יקח אחרת עליה - כי אצלם אין נוהג חרם דרבינו גרשום מאור הגולה, גם אם תמרוד בו אז אסור לגרשה, כיון שסבר וקיבל. וגם לא יוכל להתיר שבועה זאת בפני ג', כיון שהוא לטובת חבירו -היינו האשה בלתי רשותה ורצונה, רק עד הבית דין יבא דבר שניהם


מי יודע מי מכיר?

[באמונתו]

.

[באמונתו]

וקיימא לן בתשובת גדולי הספרדיים, דאם אחד נשבע לאשה בעת נשיאתה שלא יגרשנה, וגם שלא יקח אחרת עליה - כי אצלם אין נוהג חרם דרבינו גרשום מאור הגולה, גם אם תמרוד בו אז אסור לגרשה, כיון שסבר וקיבל. וגם לא יוכל להתיר שבועה זאת בפני ג', כיון שהוא לטובת חבירו -היינו האשה בלתי רשותה ורצונה, רק עד הבית דין יבא דבר שניהם
מי יודע מי מכיר?

בפני יצחק - אבולעפיה, נמצאת אריכות דברים בזה, ושם מ"מ נוספים.

[הוד_והדר]

וקיימא לן בתשובת גדולי הספרדיים, דאם אחד נשבע לאשה בעת נשיאתה שלא יגרשנה, וגם שלא יקח אחרת עליה - כי אצלם אין נוהג חרם דרבינו גרשום מאור הגולה, גם אם תמרוד בו אז אסור לגרשה, כיון שסבר וקיבל. וגם לא יוכל להתיר שבועה זאת בפני ג', כיון שהוא לטובת חבירו -היינו האשה בלתי רשותה ורצונה, רק עד הבית דין יבא דבר שניהם
מי יודע מי מכיר?

בפני יצחק - אבולעפיה, נמצאת אריכות דברים בזה, ושם מ"מ נוספים.

תודה. אבל לא מצאתי שם מה שחפשה נפשי.

[קאצ'קלה]

בספר בן יוחאי, ווין תקע"ה, עמ' קטז

בן יוחאי.jpg (68.21 KiB) נצפה 5494 פעמים

לאיזה ספר או ספרי הזכרונות כוונתו? אולי לספרי משכילי זמנו?
עצם הרעיון שהמשנה האחרונה שבמשניות (מאמר ר' יהושע בן לוי) נוספה מאוחר יותר, מופיע בספרים רבים. אבל סגנון זה לא מצאתי בינתיים.
[בעמ' קכד הביא ג"כ ענין אחד בשם "ס' הזכרונות", והדבר נמצא בספרים רבים, ביניהם סדה"ד ושה"ג].

[פרנצויז]

וקיימא לן בתשובת גדולי הספרדיים, דאם אחד נשבע לאשה בעת נשיאתה שלא יגרשנה, וגם שלא יקח אחרת עליה - כי אצלם אין נוהג חרם דרבינו גרשום מאור הגולה, גם אם תמרוד בו אז אסור לגרשה, כיון שסבר וקיבל. וגם לא יוכל להתיר שבועה זאת בפני ג', כיון שהוא לטובת חבירו -היינו האשה בלתי רשותה ורצונה, רק עד הבית דין יבא דבר שניהם
מי יודע מי מכיר?

הציטוט הנ"ל הוא מתוך ס' "שער יששכר" (לבעל מנחת אלעזר) מאמרי חודש תשרי מאמר יום הקדוש סי' נ"ג.
https://beta.otzar.org/#/book/616579/p/ ... /2/end/4/c
אולי כדאי לבדוק בספרו ובשאר ספריו את מי הוא רגיל לכנות "גדולי הספרדיים".

[באמונתו]

בספר בן יוחאי, ווין תקע"ה, עמ' קטז
בן יוחאי.
לאיזה ספר או ספרי הזכרונות כוונתו? אולי לספרי משכילי זמנו?
עצם הרעיון שהמשנה האחרונה שבמשניות (מאמר ר' יהושע בן לוי) נוספה מאוחר יותר, מופיע בספרים רבים. אבל סגנון זה לא מצאתי בינתיים.
[בעמ' קכד הביא ג"כ ענין אחד בשם "ס' הזכרונות", והדבר נמצא בספרים רבים, ביניהם סדה"ד ושה"ג].

נזכר גם במצורף פה:

[קאצ'קלה]

נזכר גם במצורף פה:

אכן.
אלא שהוא מציין את מקורו בסוף דבריו: ספר בן יוחאי דף (קס"ז) [קט"ז].
לפ"ז אין כאן מקור נוסף.

[יהודה בן יעקב]

כתב בכור שור מסכת יבמות דף צו עמוד ב

ונ"ל ע"פ מ"ש המפרשים טעם למה הקדוש ברוך הוא ישלם שכר לצדיקים בעולם שאחר התחיה ולא אחר המיתה בגן עדן ומן הדין ראוי לשלם תיכף אחר המיתה שהרי הקדוש ברוך הוא מקיים כל התורה וכתיב ביומו תתן שכרו פי' תיכף שנגמר העבודה מגיע התשלומין והאדם במותו נגמרת עבודתו ותירצו דקיי"ל האומר לפועלים עשו מלאכה אצל בעל הבית ושכרכם אצל בעל הבית שניהם אינן עוברים זה שאין פעולתו אצלו וזה משום שלא שכרו וה"נ היה משה מדבר לישראל ואמר להם ששכרם אצל הקדוש ברוך הוא ולא חל על שניהם מצות ביומו

מי הם המפרשים שקדמו לו, שכתבו כן?

[בקרו טלה]

מי הם המפרשים שקדמו לו, שכתבו כן?