פורום אוצר החכמה

באתי רק להעיר כתב:תודה לכל העונים, "תפילה עושה מחצה", וכעת עכ"פ ידוע לנו מיהו ר' יששכר. האם היה ידוע כמשיב בדורו, כי לפי המשתמע יש שם יותר מארבעים תשובות.

יחזור וימליחנה ומותר כו'. נ"ל דאפילו מאן דאסר לעיל בשער שלישי סי' ה' גבי חתיכה שנמלחה ולא הודחה מתחלה, מודה הכא דמותר. אף על גב דלעיל נמי איכא למימר אגב דפלט דם דידה כו', כמו הכא, מ"מ הכא שאני שכשהציר נבלע בו היה המלח חלש שתשש כחו ולא נכנס בכח בבשר לכך יוצא בקל עם הציר השני, אבל לעיל בשר שלא הודח ונמלח, המלח כשמצא האיסור על החתיכה עדיין המלח חריף ואכתי לא תשש כחו ולכך הוא מבליע הדם כל כך בכח בבשר שאין שום מלח יכול להוציאו אחרי כן. כך נ"ל סברת האוסרים. הר"ר יעקב שושן עמק.

יוסף חיים אוהב ציון כתב:בניהו בן יהוידע על כתובות דף נ' ע"א
ונ"ל בס"ד המריבה בין הדיינים תהיה כך, דיש חכמים מקיימים לשון הצוואה, ויש חכמים מבטלים לשון הצוואה, ובזה יזכו היורשים העקרים הנכסים, ואפשר שתגדל המחלוקת ביניהם ותעלה להבתה עד לב השמים, וכדהוה קודם חמישים שנה בצוואה של הרי"ץ נ"ע, שגרמה מחלוקת וקטטה ומריבה בין חכמי ישראל ובתי דינין של כמה ארצות, הן בארבע ארצות החיים, הן בחכמי בגדאד ודמשק וארם צובה ואזמיר ושלוניקי, ועוד יש כותבים פסקים לבטל הצוואה, ויש כותבים פסקים לקיים הצוואה, והולידה שנאה ופירוד הלבבות ביניהם בעוונותינו הרבים, ה' הטוב יכפר. ולכן אמר לו שמואל לר' יהודה שיננא לא תהוי באעבורי אחסנתא וכו' [לקמן נ"ג ע"א], פירוש אע"פ שאתה שיננא חריף גדול וחכם ומבין, שתוכל לסדר לשון חזק בצוואה שיהיה מוסכם אליבא דכולי עלמא, עם כל זה לא תכניס עצמך בדבר זה דאעבורי אחסנתא. ולכן דריש כיון שבנים לבניך, דמצד עצמך לא תעביר נחלה כמו שכתב מהרש"א ז"ל, אז שלום על דייני ושראל, דלא אתו לאינצויי. ונראה דדייק לפרש זה השלום על דייני ישראל, משום דהוה ליה למימר שלום לישראל, וכיון דאמר על ישראל, מפרש בדיינים שהם גדולים ועומדין על ישראל.
מיהו הרי"ץ הנ"ל?

פרנצויז כתב:

יוסף חיים אוהב ציון כתב:בניהו בן יהוידע על כתובות דף נ' ע"א
ונ"ל בס"ד המריבה בין הדיינים תהיה כך, דיש חכמים מקיימים לשון הצוואה, ויש חכמים מבטלים לשון הצוואה, ובזה יזכו היורשים העקרים הנכסים, ואפשר שתגדל המחלוקת ביניהם ותעלה להבתה עד לב השמים, וכדהוה קודם חמישים שנה בצוואה של הרי"ץ נ"ע, שגרמה מחלוקת וקטטה ומריבה בין חכמי ישראל ובתי דינין של כמה ארצות, הן בארבע ארצות החיים, הן בחכמי בגדאד ודמשק וארם צובה ואזמיר ושלוניקי, ועוד יש כותבים פסקים לבטל הצוואה, ויש כותבים פסקים לקיים הצוואה, והולידה שנאה ופירוד הלבבות ביניהם בעוונותינו הרבים, ה' הטוב יכפר. ולכן אמר לו שמואל לר' יהודה שיננא לא תהוי באעבורי אחסנתא וכו' [לקמן נ"ג ע"א], פירוש אע"פ שאתה שיננא חריף גדול וחכם ומבין, שתוכל לסדר לשון חזק בצוואה שיהיה מוסכם אליבא דכולי עלמא, עם כל זה לא תכניס עצמך בדבר זה דאעבורי אחסנתא. ולכן דריש כיון שבנים לבניך, דמצד עצמך לא תעביר נחלה כמו שכתב מהרש"א ז"ל, אז שלום על דייני ושראל, דלא אתו לאינצויי. ונראה דדייק לפרש זה השלום על דייני ישראל, משום דהוה ליה למימר שלום לישראל, וכיון דאמר על ישראל, מפרש בדיינים שהם גדולים ועומדין על ישראל.
מיהו הרי"ץ הנ"ל?

ר' יעקב צמח [נסים] מבגדד, ראה סיני ל"א עמ' מד-מו.
https://tablet.otzar.org/#/book/16202/p ... 8/end/10/c
ושם נזכר שו"ת שער אשר (קובו) [חלק ב'] חו"מ סי' כ"ו [שאלוניקי תרל"ט, דפים ל"ט ע"ד - ע' ע"ב], עיי"ש.
https://tablet.otzar.org/#/book/9548/p/ ... /0/end/0/c
[וראה שער אשר ח"א, מהדורת מכון הכתב, בהקדמה, עמ' 4-5,
https://tablet.otzar.org/#/book/152307/ ... /0/end/3/c]
וראה עוד שו"ת אבני קודש, מאת הג"ר נחום לעווי, אב"ד שאדיק, (רבי נחום שאדיקר), ירושלים תשל"ח, סי' ח', [עמ' פח-קל]
https://tablet.otzar.org/#/book/12132/p ... /0/end/0/c
וראה עוד פסק בכת"י בענין צוואה זו
https://www.nli.org.il/en/manuscripts/N ... 114865/NLI
על הגביר יעקב צמח, ראה: יהודי בבל מסוף תקופת הגאונים עד ימינו, עמ' קמ-קמא
https://tablet.otzar.org/#/book/177245/ ... /end/462/c
[רבי אליהו (אביו של הבן איש חי) היה חתנו של הגביר הזה, בזיווג ראשון].

יוסף חיים אוהב ציון כתב:מיהו הרי"ץ הנ"ל?

פרנצויז כתב:ר' יעקב צמח [נסים] מבגדד

עושה חדשות כתב:בגליון השבועי של רבי יהושע גרינמן כ' - ידוע הנידון אם לא אמרו עמנו הייתם רק אמרו ראינו שבמקום שהרגו, היו פניכם מוסבות לכותל וכיו"ב ולא הייתם יכולים לראות, עי' מהר"ם שיף סנהדרין ט' דחשיב הזמה, וכעת נדמ"ח גי' מהרש"א לחו"מ סי' ל"ח בסמ"ע סק"א עי"ש בכל זה.

היכן נדמ"ח?

מה שנכון נכון כתב:בשו"ע מורשה להנחיל.

עושה חדשות כתב:

מה שנכון נכון כתב:בשו"ע מורשה להנחיל.

לא מצאתי שם.

הבטחתי כתב:ראיתי מביאים דבר הלכה בעניני שמות גיטין בשם מהר"ח אלגאזי בקונטרס לגיטין, האם נדפס קונטרס כזה?

באתי רק להעיר כתב:ב'מקור חיים' לבעל 'חות יאיר', סי' מו סעיף א ד"ה כשמניח, כתב: וכך מצאתי בספר הנקרא הזכרון בא"ח סי' מ"ו בהגה. אולי יודע מישהו מ'חכמי הפורום' במה מדובר, הרי ספר הזכרון לרבי ישמעאל הכהן אינו מסודר לפי השו"ע אלא מסכתות.

יוסף חיים אוהב ציון כתב: אולי ס' הזכרונות למהר"ש אבוהב?

וונדרבר כתב:

הבטחתי כתב:ראיתי מביאים דבר הלכה בעניני שמות גיטין בשם מהר"ח אלגאזי בקונטרס לגיטין, האם נדפס קונטרס כזה?

הקונטרס הזה מובא ב"אוצר הספרים" (בן יעקב) מערכת ק' סי' 241 (עמ' 524): קונטרס הגטין לר' חיים אלגאזי ב"ר מנחם. מובא בס' יד אהרן לר"א אלפנדארי דק"ח ע"ב וגם ז"ז.
https://beta.hebrewbooks.org/reader/rea ... &hlts=&ocr
וראה בס' יד אהרן [אבה"ע כרך ג'] דף ק"ח טור ב' (ד"ה חכמאג'י): מ"ך בקו' הגטין להרב מהר"ח אלגאזי ז"ל.
וכן ראה שם דף ק"ח ע"ד (ד"ה חת).
וכן שם דף קי"ב ע"ד (ד"ה מי שיש לו). [הובא בס' הוראה דבית דין (פארדו) דף ט"ז ע"ב, במהדורה החדשה עמ' כ"ט].
[לא ברור האם הוא על שמות גיטין או באופן כללי על הל' גיטין, ואולי הוא במתכונת "מזכרת הגיטין" דהיינו רשימת הגיטין שנעשו בבית דינו].

איני יודע אם נדפס.

ושא_נס כתב:בשער מסכת תלמוד, בכותרת המסכת "מסכת פלונית עם רש"י ותוספות וכו'", ונ"ב: "עם הגהות ממורי הרב נר"ו ועם הגהות החכם השלם החסיד כמהר"ר יהודה גדליה זלה"ה".
האם ידוע על הגהות ר' יהודה גדליה לתלמוד לאיזו מסכת שתהיה? מישהו זכר הגהות כאלו? משהו מהן נדפס?
ייש"כ.

באמונתו כתב:מצורף צילום מעיקרי הד"ט, אבל לא מצאתי המטה יוסף, מי יודע במה המדובר? תודה.

אשי ישראל כתב:

באמונתו כתב:מצורף צילום מעיקרי הד"ט, אבל לא מצאתי המטה יוסף, מי יודע במה המדובר? תודה.

לזכרוני יש שני שו"תים בשם מטה יוסף. בדקת בהם?

באמונתו כתב:מצורף צילום מס' עיקרי הד"ט[בשם מטה יוסף חלק ב' סימן ל'], אבל לא מצאתי המטה יוסף, מי יודע במה המדובר? תודה.

נוריאל עזרא כתב:

באמונתו כתב:מצורף צילום מס' עיקרי הד"ט[בשם מטה יוסף חלק ב' סימן ל'], אבל לא מצאתי המטה יוסף, מי יודע במה המדובר? תודה.

כן פסק בספר 'יוסף אומץ' סימן ל'. (אולי 'מטה יוסף חלק ב' הוא ט"ס וצ"ל 'יוסף אומץ'[גם אין סימן ל' במטה יוסף]).

איש-קראקא כתב:בע"ה
החתם סופר בהספידו על הגאון בעל מעין החכמה רבי נח חיים צבי הירש ברלין כותב [חלק ב' דף שע"ה] "כי יום מספד קבענוהו על שכיבת הרב הגאון המפורסם ארוך בדורו מהו' חיים הרש זצ"ל אב"ד דג' ק"ק אה"ו המפורסמות אין צריכין ראי' מרוב חכמתו ובקיאותו ושקידתו מעודו ויותר מהמה ויותר מזה רב עשרו ופרנסתו עניים אומללים והוא לא נהנה מהעה"ז, עד שנתפרסם שמו בין עמי הארץ וספדוהו בין העמים בכתבי מגידי חדשות, ונתקיים בו מקרא שכתוב ויצא לך שם בגוים ביפייך".
האם יש מישהו שיודע לאיזה עיתון וכדומה שהתכוון החתם סופר? ואיפה אפשר לראותם או לחפשם?
אשמח מאוד לדעת

איש-קראקא כתב:איך אני מגיע להכתבות לעיתונים שכתב כבודו?

וונדרבר כתב:יש פרק שלם על תולדות בעל מעין החכמה, עצי אלמוגים וכו', בס' הישיבה הרמה בפיורדא (המבורגר) ח"ב עמ' 53-124.

איש-קראקא כתב:בע"ה
החתם סופר בהספידו על הגאון בעל מעין החכמה רבי נח חיים צבי הירש ברלין כותב [חלק ב' דף שע"ה] "כי יום מספד קבענוהו על שכיבת הרב הגאון המפורסם ארוך בדורו מהו' חיים הרש זצ"ל אב"ד דג' ק"ק אה"ו המפורסמות אין צריכין ראי' מרוב חכמתו ובקיאותו ושקידתו מעודו ויותר מהמה ויותר מזה רב עשרו ופרנסתו עניים אומללים והוא לא נהנה מהעה"ז, עד שנתפרסם שמו בין עמי הארץ וספדוהו בין העמים בכתבי מגידי חדשות, ונתקיים בו מקרא שכתוב ויצא לך שם בגוים ביפייך".
האם יש מישהו שיודע לאיזה עיתון וכדומה שהתכוון החתם סופר? ואיפה אפשר לראותם או לחפשם?
אשמח מאוד לדעת

הבטחתי כתב:

ושא_נס כתב:בשער מסכת תלמוד, בכותרת המסכת "מסכת פלונית עם רש"י ותוספות וכו'", ונ"ב: "עם הגהות ממורי הרב נר"ו ועם הגהות החכם השלם החסיד כמהר"ר יהודה גדליה זלה"ה".
האם ידוע על הגהות ר' יהודה גדליה לתלמוד לאיזו מסכת שתהיה? מישהו זכר הגהות כאלו? משהו מהן נדפס?
ייש"כ.

ראה מאמר על הדפסת התלמוד לרנ"נ רבינוביץ עמ' נ'.

ושא_נס כתב:בשער מסכת תלמוד, בכותרת המסכת "מסכת פלונית עם רש"י ותוספות וכו'", ונ"ב: "עם הגהות ממורי הרב נר"ו ועם הגהות החכם השלם החסיד כמהר"ר יהודה גדליה זלה"ה".
האם ידוע על הגהות ר' יהודה גדליה לתלמוד לאיזו מסכת שתהיה? מישהו זכר הגהות כאלו? משהו מהן נדפס?
ייש"כ.

חיס כתב:

ושא_נס כתב:בשער מסכת תלמוד, בכותרת המסכת "מסכת פלונית עם רש"י ותוספות וכו'", ונ"ב: "עם הגהות ממורי הרב נר"ו ועם הגהות החכם השלם החסיד כמהר"ר יהודה גדליה זלה"ה".
האם ידוע על הגהות ר' יהודה גדליה לתלמוד לאיזו מסכת שתהיה? מישהו זכר הגהות כאלו? משהו מהן נדפס?
ייש"כ.

נדפס ממנו ספר בשם "מסורת תלמוד ירושלמי" בשנת של"ג ונמצא כאן

https://tablet.otzar.org/#/b/105052/p/1 ... /0/end/0/c

על תלמוד בבלי ישנו שמייחסים את הספר מסורת התלמוד משנת רפ"ג אליו. ונמצא בהיבר בוקס (רק בשמו שהוא המדפיס )...
https://hebrewbooks.org/42599

פולסברג כתב:האם ידוע פרטים על רבי פיוויש מקראקא, המובא בט''ז שלא היה מקנח פיו בין המילה להתקיעות [והמ''ב הביאו בשם גדול א']?

ייש''כ!

באמונתו כתב:בספר 'תפארת הקודש' על הפטרות בפרשת ויצא על הפסוק בהושע יב, ב: "אֶפְרַיִם, רֹעֶה רוּחַ וְרֹדֵף קָדִים, כָּל הַיּוֹם כָּזָב וָשֹׁד יַרְבֶּה, וּבְרִית עִם אַשּׁוּר יִכְרֹתוּ, וְשֶׁמֶן לְמִצְרַיִם יוּבָל". כתב וזה לשונו: "נראה לבאר מה שנאמר ורודף קדים, על פי שראיתי בספר חסד לאברהם , 'הרשע שהוא רשע גמור בעולם הזה, אף בעולם הבא היה רשע, כיצד, לפי שהנשמה קודם שתרד בעולם הזה, קובעים לה זמן המוגבל ללמד אותה תורה ומצות באותו זמן המוגבל קודם שתרד, והרשע אינו ממתין אותו זמן, ורודף אחר תאות גופניות ומקדים אותו קודם זמן המוגבל'."
וכעין זה מביא בהפטרת יום שני לראש השנה. האם מישהו יודע היכן זה כתוב בחסד לאברהם או האם ידוע מקור אחר להנ"ל. תודה.

פרנצויז כתב:

באמונתו כתב:בספר 'תפארת הקודש' על הפטרות בפרשת ויצא על הפסוק בהושע יב, ב: "אֶפְרַיִם, רֹעֶה רוּחַ וְרֹדֵף קָדִים, כָּל הַיּוֹם כָּזָב וָשֹׁד יַרְבֶּה, וּבְרִית עִם אַשּׁוּר יִכְרֹתוּ, וְשֶׁמֶן לְמִצְרַיִם יוּבָל". כתב וזה לשונו: "נראה לבאר מה שנאמר ורודף קדים, על פי שראיתי בספר חסד לאברהם , 'הרשע שהוא רשע גמור בעולם הזה, אף בעולם הבא היה רשע, כיצד, לפי שהנשמה קודם שתרד בעולם הזה, קובעים לה זמן המוגבל ללמד אותה תורה ומצות באותו זמן המוגבל קודם שתרד, והרשע אינו ממתין אותו זמן, ורודף אחר תאות גופניות ומקדים אותו קודם זמן המוגבל'."
וכעין זה מביא בהפטרת יום שני לראש השנה. האם מישהו יודע היכן זה כתוב בחסד לאברהם או האם ידוע מקור אחר להנ"ל. תודה.

חסד לאברהם מעין רביעי נהר ל"ד
https://beta.hebrewbooks.org/reader/rea ... &hlts=&ocr
[ס' תפארת הקודש נדפס ט"ז שנה אחרי חסד לאברהם דפוס ראשון]