מידע וידע

[גביר]

מצו"ב כמה מהרשימות שהצטברו אצל בס"ד בנושאי מידע וידע, ויה"ר שיהיה לתועלת [כל הזכויות שמורות, ושארית ישראל לא יעשו עוולה ואין מזרזין אלא למזורזין ; הרשימה על שלטים והודעות היא יוצאת דופן ולא נועדה בעיקרה לבני תורה וככזו יש להתייחס אליה, מסיבות שונות החלטתי לצרף גם אותה].

[גביר]

רשימה על ספריית ישיבת כסא רחמים
https://safranim.com/%d7%92%d7%99%d7%9c ... %99%d7%9d/

[חד ברנש]

יישר כוחך.
אולי תעלה את רשימותיך בקבצי PDF.

[גביר]

רשימות על אוצרות ספרים בקבצי word

[גביר]

הערות, הארות והשגות יתקבלו בברכה. הדברים פורסמו בכתב עת מקוון שאפשר להגיב בו, אודה לכל תגובה שתיכתב (גם) שם.

[גביר]

רשימות על אוצרות ספרים בקבצי word

לאחרונה עבר בית המדרש של ישיבת איתרי לבניין חדש, כפי שנמסר לי, אוצר הספרים הועבר יחד אתו, במאור התלמוד לעומת זאת נשאר אוצה"ס במקומו המרוחק במקלט הפנימיה גם אחרי שנבנה בניין חדש בן כמה קומות, עם בית מדרש גדול וחדרי שיעורים ובקלות ניתן היה להעביר לשם גם את אוצר הספרים. דומה שיש בכך בכדי לחזק את ההנחה לפיה ישנה זיקה בין דרך הלימוד בישיבה לבין מיקום אוצר הספרים שלה וככל ששיטת הלימוד ממוקדת יותר הצורך פוחת השימוש באוצר הספרים וגדל המרחק בינו לבין בית המדרש, ככל שהיא מתפרשת יותר כך גדל השימוש באוצר הספרים ומתקצר המרחק בינו לבית המדרש.

[גביר]

מצורפת כאן רשימה הנוגעת לענייני ט באב, יהפכהו ה' במהרה לטובה ולשמחה.

[גביר]

בפרוש ימי הנחמה מצו"ב רשימה הנוגעת לבניין בית שני בימי עזרא ובנין הורדוס, עם עניינים הנוגעים לספר עזרא ולבב"ב ג. ולעוד כמה אגדתות ומדרשים. הרחמן הוא יחזיר לנו עבודת בית המקדש למקומה במהרה בימינו אכי"ר.

[גביר]

העיר לי הרב אביאל חורי מנתיבות ותודתי לו - בסוף המאמר על שלטים והודעות נרשם ששנת תרכ"ט היא כתשע שנים לאחר הסתלקותו של ר"ח פלאג'י, ולא היא, שהרי נתבש"ם בתרכ"ח.

[גביר]

עניינה של הרשימה המצו"ב הוא ביחס שבין ה'דיבור', המהווה ערוץ להעברת מסרים, לבין ה'אמירה', שהיא המסר עצמו.
הדיבור הוא כלי מבטאה של האמירה ותפקידה הוא לשקף אותו. עם זאת, אין הדיבור והאמירה תלויים לגמרי זה בזה, 'שני דינים' הם, לכל אחד מהם קיום עצמאי משלו והם קשורים זה בזה במערכת יחסים מורכבת, הטעונה לימוד, ליבון ובירור.

ברשימה זו אין בכוונתנו להקיף את סוגית יחסי הדיבור והאמירה במלואה על מכלול היקפה ופרטיה, אלא לדון בקצרה בחמישה הבטים שלה -
א. הצורך והשאיפה להכיל את האמירה ולמצות אותה בדיבור קצר ככל הניתן.
ב. העדפת הפרשנות התוכנית על פני הפרשנות המילולית.
ג. החירות הפרשנית הנובעת ממעמדו העצמאי של הדיבור.
ד. היכולת והצורך להשתמש בדיבור עמום לשם בהירותה של האמירה.
ה. השימוש בדיבור החסר כאמצעי דידקטי המחייב את השומעים להשלים אותו ומסייע להם בהפנמת הדברים.

נביא מדברי רבותנו, ראשונים ואחרונים, העוסקים בהבטים אלו, וננסה להבינם ולהסבירם. דומה, שעל אף אופים הנקודתי והממוקד של הדיונים, יש בהם בכדי לחדד ולהאיר את הסוגיה הרחבה של יחסי הדיבור והאמירה.

[גביר]

על היחס שבין אמירה לדיבור, בין מילה לתוכן -

"התחלתי לקרוא בכל יום שלשים פרקים כדי לגמור את התנ"ך במשך חודש. אח"כ נהגתי לקרוא עשרה פרקים בכל יום בכדי לגמור את התנ"ך פעם בשלושה חדשים ... מעולם לא דקדקתי הרבה בהבנת המילים ודלגתי על הקשות ביותר כי שמתי לב אל התוכן ואל הרעיון הכללי, אם רק אפשר היה להבין את הרעיון הכללי בלי הבנת המשמעות המדויקת של מילה ידועה ...

כשהייתי סטודנט בהאלע אמר לי פרופיסור בראקלמאן: אתם היהודים אינכם שמים לב אל משמעות המלה אלא רק למשמעות העניין. אמרתי לו: אדוני הפרופיסור, מה עיקר ומה טפל, המלה או העניין? התוכן בא בשביל המלה או המלה בשביל התוכן?
על זה לא היה לו מה להשיב, כי ברור שבשבילו המלה היא העיקר והתוכן טפל".

חיים טשרנוביץ [רב צעיר], פרקי חיים, ניו יורק תשי"ד עמ' 52,

[גביר]

החשיבות והצורך בהקמת ספרייה תורנית, בדברים מובלעות תובנות בנוגע לתפקידה והשפעתה של ספרייה בכלל -

הרב יצחק יוסף, אגרות השקפה ומוסר, ח"א, ירושלים תשפ"א, עמ' קלט-קמ

[עתניאל בן קנז]

על היחס שבין אמירה לדיבור, בין מילה לתוכן -

"התחלתי לקרוא בכל יום שלשים פרקים כדי לגמור את התנ"ך במשך חודש. אח"כ נהגתי לקרוא עשרה פרקים בכל יום בכדי לגמור את התנ"ך פעם בשלושה חדשים ... מעולם לא דקדקתי הרבה בהבנת המילים ודלגתי על הקשות ביותר כי שמתי לב אל התוכן ואל הרעיון הכללי, אם רק אפשר היה להבין את הרעיון הכללי בלי הבנת המשמעות המדויקת של מילה ידועה ...

כשהייתי סטודנט בהאלע אמר לי פרופיסור בראקלמאן: אתם היהודים אינכם שמים לב אל משמעות המלה אלא רק למשמעות העניין. אמרתי לו: אדוני הפרופיסור, מה עיקר ומה טפל, המלה או העניין? התוכן בא בשביל המלה או המלה בשביל התוכן?
על זה לא היה לו מה להשיב, כי ברור שבשבילו המלה היא העיקר והתוכן טפל".

חיים טשרנוביץ [רב צעיר], פרקי חיים, ניו יורק תשי"ד עמ' 52,

זהו ההבדל בין מצודת דוד למצודת ציון, וכן המלב"ים שחילק את ביאוריו בין ביאור המילות לביאור הענין.

[יעקל]

אמירה ודיבור, עניינא דיומא, וה' פקד וגו' כאשר אמר, ויעש וגו' כאשר דיבר, מנפ"מ ?

[סגי נהור]

אמירה ודיבור, עניינא דיומא, וה' פקד וגו' כאשר אמר, ויעש וגו' כאשר דיבר, מנפ"מ ?

יהודי, עיון קודם לשאלה!

[יעקל]

אמירה ודיבור, עניינא דיומא, וה' פקד וגו' כאשר אמר, ויעש וגו' כאשר דיבר, מנפ"מ ?

יהודי, עיון קודם לשאלה!

מקבל ...

[גביר]

על ספריות צא"י בפולין ובא"י, היחס כלפיהן, שאלות מקצועיות שעלו עם הקמתן, ארגונן, קטלוגן, מצאי וכו', -

יוסף פונד

הקבצו צעירי יהודה! : תנועות הנוער והצעירים של אגודת ישראל

ירושלים תשפ"ג

עמ' 449-434.

[גביר]

בנוגע לרשימה דלעיל על דיבור ואמירה -

סנהדרין סז. -

תנו רבנן:
מכשפה, אחד האיש ואחד האשה, א"כ מה ת"ל מכשפה ? מפני שרוב נשים מצויות בכשפים
מיתתן במה?
רבי יוסי הגלילי אומר נאמר כאן (שמות כב, יז) מכשפה לא תחיה ונאמר להלן (דברים כ, טז) לא תחיה כל נשמה מה להלן בסייף אף כאן בסייף.
ר' עקיבא אומר נאמר כאן מכשפה לא תחיה ונאמר להלן (שמות יט, יג) אם בהמה אם איש לא יחיה מה להלן בסקילה אף כאן בסקילה
אמר לו ר' יוסי אני דנתי לא תחיה מלא תחיה ואתה דנת לא תחיה מלא יחיה.
אמר לו רבי עקיבא אני דנתי ישראל מישראל שריבה בהן הכתוב מיתות הרבה ואתה דנת ישראל מעובדי כוכבים שלא ריבה בהן הכתוב אלא אחת.

ואפשר שבזה חלקו, רבי יוסי הולך אחר הדיבור ורבי עקיבא אחר האמירה והעניין.