למזמינים מראש בלבד - חוברת לתיקון ל"ז שעות

[שים-שלום]

הזדמנות חד פעמית!

למזמינים מראש בלבד, חוברות לתיקון המפורסם 'תיקון ל"ז שעות' הנזכר בספר 'אמת ליעקב', אשר עולה למניין 400 תעניות.

תיקון ל"ז שעות הינו תיקון נדיר, ומתקיים בשנה מעוברת בלבד, ובחודשים בהם המולד 10 שעות או יותר קודם ר"ח.
התיקון הקרוב יתקיים בערב ר"ח אדר ב'.


להזמנות:
https://www.simshalom.co.il/%D7%AA%D7%9 ... %9C%D7%96/

או בהודעה פרטית.
הספר יצא לדפוס בימים הקרובים, ויודפס לפי הזמנה מראש בלבד. מהרו להזמין

ז"ל הרב אמת ליעקב (ניניו, קיז ע"ג):
לתיקון עון חילול ה׳ ועון הקרי מכ"י הרב הק׳ ז"ל: בשנת העיבור בחדש שיהיה מולד החדש יו״ד שעות קודם ראש חודש אם יתענה האדם ל"ז שעות קודם המולד, דהיינו שיפסוק מבעוד יום ובלילה שניה ישב בתענית עד עת המולד, ויקרא בתחילת הלילה בזוה,ק שמות דף קכ"ד – "הנה אנכי שולח מלאך" עד סוף הפרשה, וספרא דצניעותא כולו, ובפרשת יתרו דף ע"ט ע"ב ומשה וכו', ובפרשת פקודי דף ס"ב ע"ב – "רבי שמעון פתח" עד סוף הפרשה, ובזוהר ויקרא דף צ' ע"ב איש מזר׳ עד דף צ"ז ב"אשרי כי אשרוני בנות", ובפרשת פנחס דף ר"מ - "צו את בני ישראל" עד דף רמ"ב - "והא אוקמינא", ובדף רמ"ז – "בלולה בשמן כתית" עד דף רנ"ח – "הכתר א"ס איקרי", והאדרא רבא, ובסוף הלילה יקרא התהלים ב"פ שעולה כמניץ כפ"ר, ויאמר התפילה הסדורה בליל חג השבועות, ויעלה לו ארבע מאות תעניות, ויתוקן עון חילול ה׳ ועון הקרי. וכשיהיה המולד אז יפסוק תעניתו, ומובטח לו שהוא בן העוה"ב ולא יהא ניזוק באותה שנה, אכי"ר. עכ"ל הזהב.
וקודם הלימוד יאמר התפילה של קודם הלימוד של ליל ו' ושל משמרת ערב ראש חודש הסדורה בספר חמ"י בחלק השבת ובחלק ר"ח, כך מצאתי כתוב, וכן ראיתי נוהגים בעה"ק ירושלים ת"ו בקהל חסידים.
גם בעת קבלת התענית יקבל בפירוש שהוא מתענה ל"ז שעות לתיקון עון חילול ה׳ ועון הקרי. וקודם כל יטבול ג' טבילות, וה' יעזרהו על דבר כבוד שמו הגדול. ויהי נועם ה׳ אלהינו עלינו וגו'.
עוד מצאתי כתוב מכ"י הרב החסיד כמוהר"ר דוד מאגא"ר ז"ל, דמה שכתב יו"ד שעות דצריך שיהיה המולד קודם ראש חודש - לאו דוקא, אלא אתא לאפוקי שלא יהיה יותר מיו"ד, אבל אם הוא פחות מזה הוא יותר טוב, שהוא קרוב לר"ח. ע"כ. וכך אנחנו נוהגים.

רבי אליהו מני (מכתב מאליהו מכתב יד שאל יו"ד, במענה לשאלת הגרי"ח):
שאלה: גם יודיענו מורינו נר"ו מש"כ בשפת אמת שבסוף אמת ליעקב, וז"ל: תיקון הקרי שיצום ל"ז שעות קודם המולד בערב ר"ח וכו'. אם תיקון זה הוא מרבינו הרש"ש זיע"א. גם מהיכן הוציא תיקון זה, ואם עשה לו איזה סמך מדברי האר"י זיע"א...
תשובה: ועוד בה עשיריה, אשר בקשת להודיעך בסי' יו"ד מי ילד תיקון הנז' בספר אמת ליעקב לחלול ה' וכו'. והאר׳ש תענה שנמצא ביד הרב בן רבינו הרש"ש זיע"א ספר אחד כ"י מקובץ עניינים עניינים, ושם כתוב נמצא מכ"י הרב זצוק"ל התיקון הנז', וסתימת הדברים מורה על רבינו האר"י זצוק"ל. וכן מוכח שהובא בספר דרך ישרה בסגולות (ליוורנו תקמ"ח, צג ע"א). והוא פשוט. אמנם לא הוזכר בח' שערים. ומש"כ אמת ליעקב אותו עם תיקוני רבינו הרש"ש זיע"א, הוא לפי שהספר הנז' רובו ככולו מרבינו הרש"ש זיע"א. ודע דנוהגים איזה יחידי סגולה לעשות אותו בעיה"ק ירושלים תוב"ב.

עוד מצאנו לרבי אליהו מני באגרת כ"י לחתנו מהר"ר עזרא יחזקאל הכהן, מחו"ר בבל (הובאו בספר 'מן הגנזים' ח"ח עמ' קכג הע' 83):
נשאלתי מחתני ח"ר עזרא, כהן יצ"ו. שאלה: ילמדינו רבינו על עניין הנזכר בס' אמת ליעקב דף קי"ז משם רבינו הרש"ש זיע"א לעון חילול ה' ולתיקון קרי בשנת העיבור יתענה ל"ז שעות קודם המולד אם יהיה המולד יו"ד שעות קודם ר"ח. וכתב משם הרד"מ ז"ל יו"ד שעות לאו דוקא, אלא אתא לאפוקי שלא יהיה יותר מי' שעות, אבל אם פחות מזה הוא יותר טוב שהוא קרוב לר"ח, ע"כ. אם יכול לסמוך על זה ולא יתענה פ"ד. גם אם יש לסמוך על מש"כ משם הרד"ם ז"ל. גם אם יש לסמוך על זה אם יש לו תיקונים אחרים...
תשובה: אנכי הרואה דברים שעומדים ברומו של עולם, וליתנהו בסברא, ומי עלה שמים וירד להחזיר תשובה, וקל וחומר איש דל ורזה כמוני. מכל מקום להשיבך ריקם לא אפשר כי אם לגילוי מילתא אתמר בדרך אפשר, ואל שדי יתן לנו חכמה בינה ודעת לכוין אל האמת, אכי"ר. מש"כ שהרב אמת ליעקב משם רבינו הרש"ש זיע"א - אינו כן, כי אם משם רב האר"י זיע"א, ורבינו הרש"ש זיע"א לא מצאנו גילוי לדעתו בזה כלל.
ומה שכתבת לסמוך על זה שלא יתענה פ"ד, לפי קוצר דעתי נראה דלא מבעייא דאי מתרמי תיקון זה שלא בימי השובבי"ם שלא יסמוך על זה ויבטל קדושת ומעלת ימי השובבי"ם, אלא אפילו אי אתרמייא בימי השובבי"ם יש לעשות הפ"ד ולא יבטל אותם, ואם אפשר לו יאחז צדיק דרכו לקיים אחוז בזה וגם מזה אל תנח ידיך.
ומש"כ אם יש לסמוך על מש"כ הרד"מ ז"ל, כבר נהגו כן בעיה"ק ירושלים תוב"ב, וכמו שהעיד הרב אמת ליעקב ז"ל.
ומש"כ אם יש לו תיקונים אחרים אם יש לסמוך על זה, אי לדידי ציית בדורות אלו שירדה חולשה לעולם יסמוך ויסמוך ותבוא עליו ברכת טוב, ושאני תיקון הפ"ד שנתפשט בעולם, ואפילו הכי מי שהוא חלוש המזג ואינו יכול להתענות הפ"ד יסמוך על זה ולא יהיה בטל לגמרי.

[איש_ספר]

הזדמנות חד פעמית!

למזמינים מראש בלבד, חוברות לתיקון המפורסם 'תיקון ל"ז שעות' הנזכר בספר 'אמת ליעקב', אשר עולה למניין 400 תעניות.

תיקון ל"ז שעות הינו תיקון נדיר, ומתקיים בשנה מעוברת בלבד, ובחודשים בהם המולד 10 שעות או יותר קודם ר"ח.
התיקון הקרוב יתקיים בר"ח אדר ב'.

לא הבנתי כנראה. הולכים לישב בתענית בר"ח?

[יהודה בן יעקב]

ט"ס, וצ"ל בערב ר"ח אדר ב.

הזדמנות חד פעמית!

תיקון ל"ז שעות הינו תיקון נדיר, ומתקיים בשנה מעוברת בלבד, ובחודשים בהם המולד 10 שעות או יותר קודם ר"ח.
התיקון הקרוב יתקיים בר"ח אדר ב'.

[b] ז"ל הרב אמת ליעקב (ניניו, קיז ע"ג):
לתיקון עון חילול ה׳ ועון הקרי מכ"י הרב הק׳ ז"ל: בשנת העיבור בחדש שיהיה מולד החדש יו״ד שעות קודם ראש חודש אם יתענה האדם ל"ז שעות קודם המולד, דהיינו שיפסוק מבעוד יום ובלילה שניה ישב בתענית עד עת המולד וכו', וכשיהיה המולד אז יפסוק תעניתו, ומובטח לו שהוא בן העוה"ב ולא יהא ניזוק באותה שנה, אכי"ר. עכ"ל הזהב.

[תם מה הוא אומר]

האם לא על תיקון זה כתב הרב יעקב הלל שמקורו מכתבי השבתאיים?

[משה דוויק]

איפה כתב?

[תם מה הוא אומר]

איפה כתב?

או בספר אהבת שלום, או באחת מתשובותיו בשו"ת וישב הים.

אבל בוודאות גמורה שדיבר על התיקון הנ"ל, שמקורו בסו"ס אמת ליעקב, וכתוב בכותרתות "מפי הרב זלה"ה", וחשבו שהכוונה לרש"ש ז"ל, אבל ז"א, אלא הוא מנתן העזתי.
וכיו"ב מעיר שם גם על התיקון של נט"י לקרי. [אם כי בפרט זה האחרון כמדומה שהגרב"צ מוצפי בספריו כתב לסמוך על זה, כי הבא"ח בסוד ישרים אע"פ שפקפק מתחילה אם זה מהרש"ש, צידד עכ"פ לתת לזה טעם עד"ה. ע"ש. וכ"ז תימה כיון שהבא"ח כתב כן היות וסבר וקיבל ונתן טעם לדברי הרש"ש, ואחר שנתברר שאינו מהרש"ש, ממילא לא היה הבא"ח נכנס לדוחק כזה].

לתועלת הרבים (שלא יצומו..) יהיה מי שימציא הדברים הללו כאן.

[משה דוויק]

http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?6 ... width=1302
בספרו תקנת השבים (עמ' קל"ה) לא טעית.אם יוכל מאן דהוא להוריד זה מאד מענין.

[שים-שלום]

אכן צ"ל ערב ר"ח

לפני שמפקפקים, צריך לידע שתיקון זה היה מנהג פשוט בישיבת בית אל, ונזכר גם בשו"ת רב פעלים, בכה"ח סופר, ובישכיל עבדי, וכן נהג בו רבי יהודה פתיה, וכפי שהעיד הרב יצחק כדורי. וברבי אליהו מני הנזכר כתב להדיא ברוחב דעתו ש'הרב ז"ל' הוא רבנו האר"י.

אני מצרף מה שכתב בזה הרב עפג'ין בדברי שלום, והדברים פשוטים, ויש להוסיף.

[משה דוויק]

אכן צ"ל ערב ר"ח

לפני שמפקפקים, צריך לידע שתיקון זה היה מנהג פשוט בישיבת בית אל, ונזכר גם בשו"ת רב פעלים, בכה"ח סופר, ובישכיל עבדי, וכן נהג בו רבי יהודה פתיה, וכפי שהעיד הרב יצחק כדורי. וברבי אליהו מני הנזכר כתב להדיא ברוחב דעתו ש'הרב ז"ל' הוא רבנו האר"י.

אני מצרף מה שכתב בזה הרב עפג'ין בדברי שלום, והדברים פשוטים, ויש להוסיף.

עיין בדברי הגר"י הלל שליט"א.

[ארזי הלבנון]

עיין בדברי הגר"י הלל שליט"א.

יואיל כבודו, או מי מחברי הפורום, להעלותו.

[מה שנכון נכון]

עיין בדברי הגר"י הלל שליט"א.

יואיל כבודו, או מי מחברי הפורום, להעלותו.

הלל.PDF

(904.6 KiB) הורד 299 פעמים

[ארזי הלבנון]

עיין בדברי הגר"י הלל שליט"א.

יואיל כבודו, או מי מחברי הפורום, להעלותו.

הלל.PDF

תבורך!

בהגלות דברי הגר"י הלל שליט"א, מן הראוי שאף אם תחליט בכל זאת להוציא סדר תיקון כזה, ומסתמא בדברי המבוא תאריך במקורו, שלא להעלים את דברי הגרי"ה וטענותיו.

[שים-שלום]

אחר המחילה
לאחר עיון בגוף דברי הרב בא"ח והגר"א מני, שם משמע היפוך דבריו ממש, אין כ"כ מה להאריך, ובפרט שפרך הרב עפג'ין את טענותיו אחת לאחת.
הגר"י הלל ידוע בקנאותו, כהרב יעב"ץ בדורו. וקנאות כזו טבעה שתחטיא לאמת.

[משה דוויק]

שים שלום חושבני שהגזמת.

[שים-שלום]

או שכן או שלא.
בכ"א המעיין הישר עיניו תחזנה מיישרים לדעת רבותינו המקובלים בעניין זה.
יכול הגר"י הלל שליט"א לחלוק, אך בל נעשה מדעת יחיד עיקר לדינא.

[מה שנכון נכון]

עוד מדברי הרי"מ הלל בענין.
[לא ראיתי בדעת היחיד (מי שלא ראה המקבילות, אם אכן ישנן, מדברי העזתי אינו מן הענין והמנין) של הר"א עפג'ין שום פירכא לדבריו].

וישב.PDF

(1.74 MiB) הורד 205 פעמים

[שים-שלום]

מאותה סיבה שלא שמת לב מיהו דעת היחיד.
ודאי אם תעיין היטב תשים לב

[אבני גזית]

אחר המחילה
לאחר עיון בגוף דברי הרב בא"ח והגר"א מני, שם משמע היפוך דבריו ממש, אין כ"כ מה להאריך, ובפרט שפרך הרב עפג'ין את טענותיו אחת לאחת.
הגר"י הלל ידוע בקנאותו, כהרב יעב"ץ בדורו. וקנאות כזו טבעה שתחטיא לאמת.

באותה המנגינה יוכל כבודו להמשיך שהרב עפג'ין ידוע בקנאותו כנגד הרב יעקב הלל, עוד מאז הוצאת ספרו פתיל תכלת על הוצאת ציציות מחוץ לבגדים.

גילוי נאות:
אינני מכיר כלל את התיקון ואת ההיסטוריה סביבו, וייתכן שאתם צודקים שהתיקון הזה מקורו טהור.
אני רק מחדד שהרב הלל והרב עפג'ין, שניהם תלמידי חכמים, אולם הם ברי פלוגתא מזה שנים.

[שים-שלום]

אחר המחילה
לאחר עיון בגוף דברי הרב בא"ח והגר"א מני, שם משמע היפוך דבריו ממש, אין כ"כ מה להאריך, ובפרט שפרך הרב עפג'ין את טענותיו אחת לאחת.
הגר"י הלל ידוע בקנאותו, כהרב יעב"ץ בדורו. וקנאות כזו טבעה שתחטיא לאמת.

באותה המנגינה יוכל כבודו להמשיך שהרב עפג'ין ידוע בקנאותו כנגד הרב יעקב הלל, עוד מאז הוצאת ספרו פתיל תכלת על הוצאת ציציות מחוץ לבגדים.

גילוי נאות:
אינני מכיר כלל את התיקון ואת ההיסטוריה סביבו, וייתכן שאתם צודקים שהתיקון הזה מקורו טהור.
אני רק מחדד שהרב הלל והרב עפג'ין, שניהם תלמידי חכמים, אולם הם ברי פלוגתא מזה שנים.

מנגינה צורמת
הרי לא טענתי שהרב הלל קנאי לרב עפג'ין כי אם בייחוס יתר לכת השבתאים

[תוכן]

הספר יצא לדפוס בימים הקרובים, ויודפס לפי הזמנה מראש בלבד. מהרו להזמין

למה רק לפי הזמנה מראש?

[שים-שלום]

כיון שהוא יכול להמכר רק בשנת העיבור.
לא אדפיס כמות שיתכן ותשאר במחסן 3 שנים

[משה דוויק]

אחר המחילה
לאחר עיון בגוף דברי הרב בא"ח והגר"א מני, שם משמע היפוך דבריו ממש, אין כ"כ מה להאריך, ובפרט שפרך הרב עפג'ין את טענותיו אחת לאחת.
הגר"י הלל ידוע בקנאותו, כהרב יעב"ץ בדורו. וקנאות כזו טבעה שתחטיא לאמת.

באותה המנגינה יוכל כבודו להמשיך שהרב עפג'ין ידוע בקנאותו כנגד הרב יעקב הלל, עוד מאז הוצאת ספרו פתיל תכלת על הוצאת ציציות מחוץ לבגדים.

גילוי נאות:
אינני מכיר כלל את התיקון ואת ההיסטוריה סביבו, וייתכן שאתם צודקים שהתיקון הזה מקורו טהור.
אני רק מחדד שהרב הלל והרב עפג'ין, שניהם תלמידי חכמים, אולם הם ברי פלוגתא מזה שנים.

מרבי בן ציון מוצפי שליט"א
" תענית ל"ז שעות עיין אמת ליעקב ניניו ז"ל בשפת אמת דקי"ז ע"ג. ולא מצאנו לו שורש לא בדברי רבנו האריז"ל ולא בדברי הרש"ש ז"ל, אלא שהוא נכתב בסידור כתוספת כפי שראינו בענין כוס הנהרות ועוד,
וראה בשו"ת רב פעלים חלק ג או"ח סימן ל"ה, שדקדק בלשונו וייחס אותו להרב אמת ליעקב. וידוע כי מהר"א מני ז"ל כתב להגאון הבן איש חי ז"ל בזה שעיקרו בספר כתיבת יד מרבנו חזקיה יצחק שרעבי בן הרש"ש זיע"א. אך מי יסדו לא ידוע לנו.
באופן שראינו רבים וטובים נהגו בזה בירושלים, גם מור אבי ז"ל וגם אמר לי מורנו הרב בן ציון אבא שאול ז"ל שכדאי לעשותו. וידוע כי זה כמה שנים מיום היגלות ספר אמת ליעקב נהגן בכך גם בעיר בגדד כפי עדות שו"ת רב פעלים והגם שהוא עצמו פקפק במקור הדבר."

[שים-שלום]

ייש"כ! שמח לראות סימוכין נוספים לתיקון, ושקדושי עליון בדור אחרון דוגמת רבנו סלמאן מוצפי והגרב"צ אבא שאול נהגו בו.
מ"מ לכאו' הבא"ח בר"פ לא פקפק במקור הדבר כי אם הסתפק במקור הדבר אם לייחסו לרבנו האר"י או הרש"ש ז"ל.
ולכאו' נראה גם שכתב לתשובה זו קודם ששאל את מוהר"א מני, דאל"כ צ"ב מדוע השמיט דבריו שלא כדרכו. וכפי שרצה לומר הר"א עפג'ין. וכל מה שפקפק הוא להתחיל התענית במוצ"ש ולבטל סעודה רביעית דסובר שם שחייב בה מדינא. וידוע דאף בתענית פ"ד מקפידים שלא להתחילה במוצ"ש, וכמ"ש כה"ח פלאג'י משם החמ"י.

[משה דוויק]

וכן דעת בבא סאלי כמבואר בספר המוסמך ישראל סבא קדישא,
שאין לוותר על סעודה רביעית בשביל הפסקה.

[ליטוואק פון בודאפעסט]

ראיתי בנימוקי או"ח, שהטעם שאין בכתבי אריז"ל שום כוונות על פורים קטן, הוא משום שהגרח"וו לא שימש את רבו בשנת העיבור, שלא היו ביחד יותר מכשנתיים (תקנו אותי אם אני טועה בזה). ע"כ גם בצום זה א"א שנמצא בכתבי אר"י המוסמכים אפילו רמז לזה

[שים-שלום]

האר"י עלה ארצה בשנת ה'ש"ל.
שנת ה'של"א היתה שנה מעוברת
וגם את"ל שלא, אי"ז מוכרח

[משה דוויק]

אחר המחילה
לאחר עיון בגוף דברי הרב בא"ח והגר"א מני, שם משמע היפוך דבריו ממש, אין כ"כ מה להאריך, ובפרט שפרך הרב עפג'ין את טענותיו אחת לאחת.
הגר"י הלל ידוע בקנאותו, כהרב יעב"ץ בדורו. וקנאות כזו טבעה שתחטיא לאמת.

באותה המנגינה יוכל כבודו להמשיך שהרב עפג'ין ידוע בקנאותו כנגד הרב יעקב הלל, עוד מאז הוצאת ספרו פתיל תכלת על הוצאת ציציות מחוץ לבגדים.

גילוי נאות:
אינני מכיר כלל את התיקון ואת ההיסטוריה סביבו, וייתכן שאתם צודקים שהתיקון הזה מקורו טהור.
אני רק מחדד שהרב הלל והרב עפג'ין, שניהם תלמידי חכמים, אולם הם ברי פלוגתא מזה שנים.

אמר לי בנו של הימ"ה שאביו כלל איו בר פלוגתא עם הרב עפג'ין לבר מענין הציציות.

[תם מה הוא אומר]

ראיתי בנימוקי או"ח, שהטעם שאין בכתבי אריז"ל שום כוונות על פורים קטן, הוא משום שהגרח"וו לא שימש את רבו בשנת העיבור, שלא היו ביחד יותר מכשנתיים (תקנו אותי אם אני טועה בזה). ע"כ גם בצום זה א"א שנמצא בכתבי אר"י המוסמכים אפילו רמז לזה

היכן הנימוקי או"ח?

[משה דוויק]

ראיתי בנימוקי או"ח, שהטעם שאין בכתבי אריז"ל שום כוונות על פורים קטן, הוא משום שהגרח"וו לא שימש את רבו בשנת העיבור, שלא היו ביחד יותר מכשנתיים (תקנו אותי אם אני טועה בזה). ע"כ גם בצום זה א"א שנמצא בכתבי אר"י המוסמכים אפילו רמז לזה

היכן הנימוקי או"ח?

http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?1 ... width=1666
בקישור.

[שים-שלום]

בס"ד
נמצא יהודי שמוכן לתרום חוברת חינם לכל מי שמתכוון לעשות את התיקון
הרשמה בקישור לעיל,
ככל הנראה מספר החוברות מוגבל.

[שים-שלום]

ניתן לצפות בתוכן החוברת כאן:
https://goo.gl/Cu1dGN
בברכה

[אברךפשוט]

מישהו יכול לציין למקור שממנו הסיק הרב הלל במדוייק? בדקנו בשני כתבי יד של ספר להפסקה גדולה ולא מוזכר שם תיקון ל"ז כלל. מכיוון שעל זה מבוסס כל הבניין, ובפרט שעל פיו בנה עוד בניינים לגבי תיקונים אחרים כמו תיקון השלג שהובא בנהר שלום, אשמח לראות את המקור.