האם יש ענין ביום היארצייט ללמוד מתורתו של הנפטר?
פורסם: ה' אפריל 04, 2019 1:24 am
בספרי חסידות הובא בכמה מקומות במעלת הדבר ללמוד מתורתו של הנפטר ביום היא"צ. ראה בכל המובא בקובץ המצו"ב (אינו מצוי באוצר)
והנה שורש הדברים הוא, בגמרא ברכות (ו.) אגרא דבי הילולי מילי. ובפשטות היינו מילי, לשון מילים ודיבור, וכמ"ש רש"י שם. אולם רבינו האר"י ז"ל בליקוטי הש"ס (ברכות ו.) כתב,
והנה על פניו יש לפרש כוונתו כאמור, שיש ענין ללמוד ביום היא"צ, אבל חכ"א התעקש לבאר הכוונה דוקא בשעת הלוויה, וחיליה ממקור הדברים בזוהר חדש שמציין להם באר"י ז"ל בסו"ד,
בזוהר חדש רות (דף קא ע"ב) בזה"ל:
וצריך עיון וביאור
והנה שורש הדברים הוא, בגמרא ברכות (ו.) אגרא דבי הילולי מילי. ובפשטות היינו מילי, לשון מילים ודיבור, וכמ"ש רש"י שם. אולם רבינו האר"י ז"ל בליקוטי הש"ס (ברכות ו.) כתב,
ע"כ.הנה זה סוד הילולא דצדקיא שאמרו חז"ל בו ביום פטירת הצדיק מן העולם, אין העסק כי אם בתורה ובמעשים טובים אשר חידש הוא, וזהו סוד איגרא דהילולא מלולא, פירוש מילוליו ודבריו אשר חידש הוא. ועיין בזוהר רות בהילולא דרב חסדא.
והנה על פניו יש לפרש כוונתו כאמור, שיש ענין ללמוד ביום היא"צ, אבל חכ"א התעקש לבאר הכוונה דוקא בשעת הלוויה, וחיליה ממקור הדברים בזוהר חדש שמציין להם באר"י ז"ל בסו"ד,
בזוהר חדש רות (דף קא ע"ב) בזה"ל:
עכ"ל.כי הא דרבי חסדא כשנפטר לעולמו הלך רבי יוסי בריה ובת תמן על קבריה בליליא. שמע דהוו אמרין מה לחיי בחדוה דילן הכא, ילעון באורייתא בההוא עלמא. א"ל ברי, זיל מהכא וקיים תלמודך דזכאה איהו מאן דאתי הכא ותלמודו בידו. דהא אפילו מלאכי השרת לא יכלין לקרבא ליה. זיל ואמור ליה לרבי [חגי] דיגמור תלמודיה דביום פלוני ייתי הכא. אדהכי דהוה משתעי בהדיה סלקוהו לרבי חסדא למתיבתא עילאה, וקם רבי יוסי בריה ואזיל וחוי להון לחברייא. א"ל רבי יהודאי אלמלא רבי יוסי את כדי הות לאתענשא תמן. א"ל בגין צערא דאבא אזלית ושמעית כל האי. קרא ר' יונתן עליה דרבי חסדא ושכבת וערבה שנתך. והאי קרא אחרינא מתוקה שנת העובד אם מעט ואם הרבה יאכל.
וצריך עיון וביאור