לדוגמא, (סימן תלב ס"ק ב): ומהר"ר ישראל ברין כתב דצריך להניח פתיתין וכן נוהגין.
(סימן תלד ס"ק ה): וכתב מהרי"ל (שם) כשמבטל ע"י שליח יעמוד אצלו. ובתשובות מה"ר ישראל ברין דהשליח צריך לומר בהדיא חמצו של פלוני יהא בטל.
(סימן תמג): וכן כתב מהרי"ל דארבע שעות רצה לומר שליש היום ודלא כתשובות מהר"י ברין דאסר לאכול רק עד ארבע שעות ביום אף בשנת העיבור.
(סימן תס ס"ק ב) וכתב מהר"י ברין בתשובה שצריך שיאמר פירורין יהיו הפקר אבל אם אמר פירורין הפקר אינו מועיל דמשמע דמעצמן הן הפקר וזה אינו וכן אשכחן בגיטין (לב ב) לענין גט זה בטל הוא וכו'.
(סימן תעב ס"ק א): כתב המרדכי ריש פרק ערבי פסחים דאפילו עני שאין לו כרים וכסתות יסב על הספסל אף על פי שאינו דרך חירות וכתב מהר"י ברין דמצוה להסב בכל הסעודה:
(סימן תפ ס"ק א): כתב מהר"י ברין דנוהגים לפתוח הדלת כשאומרים שפוך משום דאיתא באור זרוע (ח"ב סי' רלד) שלא לנעול דלתות הבתים בליל פסח דליל שמורים הוא (עי' שמות יב מב, פסחים קט ב) וזהו אמונה בהקב"ה ובהבטחתו ובזכות הבטחה זו אנו נגאלים ולזה פותחים בשפוך הדלת כלומר על ידי זה ראוי לבוא משיח.
(סימן תפו ס"ק א): וכתב מהר"י ברין מי שעושה הסדר לא ימזוג בעצמו אלא אחר ימזוג לו דרך חירות.
מסתבר להניח שמהר"י ברין ומהר"י ברונא חד גברא נינהו, בהיות ומקור שמו של מהר"י ברונא הוא מאחר שמקום הולדתו בעיר ברין שבגרמניה (בערך בשנת ק"ס).
בסדר לימודי הל' פסח ראיתי השערה מענינת בשער הציון (סימן תעב ס"ק כב) בהתייחס לדינו של הרמ"א (שם סעיף ה), ודווקא כשאוכלין על שלחן אחד, אבל אם אוכל על שלחן בפני עצמו צריך להסב, וז"ל,
דרכי משה בשם מהרי"ב, ועיין שם עוד מה שהביא בשמו, שדעתו דתלמיד אצל רבו אין צריך אבל רשאי, והשיג עליו הדרכי משה עיין שם, ואפשר דמשום זה הקל מהרי"ב גם בסמוך על שולחן אחר, מה שאין כן לדידן דאיסורא איכא אי אפשר להקל בזה, וכהפרי חדש.
נפניתי לחפש את דברי מהר"י ברונא במקורם, והנה אינם בספר תשובותיו אשר לפנינו, בו אין בנמצא כלל על הלכות פסח. עיון במבוא של הגר"מ הרשלר לספר שבההדרתו גילה לי שכבר עמד על כך שרבים מן המובאות בשם מהר"י ברונא אינם בנמצא בתשובותיו שלפנינו.
שאלתי היא האם אמנם עד היום הזה לא נמצא מאומה ממהר"י ברונא על הלכות פסח?