ישורון קובץ הארבעים - מדור זכרון מיוחד - הגר"ש דבליצקי זצ"ל

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ג' אפריל 16, 2019 5:09 pm

: תוכן 1.jpg (87.1 KiB) נצפה 11979 פעמים

: תוכן 2.jpg (93.42 KiB) נצפה 11979 פעמים

: תוכן 3.jpg (96.01 KiB) נצפה 11979 פעמים

: תוכן 4.jpg (78.11 KiB) נצפה 11979 פעמים

בברכה המשולשת

לפי תוכן העניינים זה נשגב ביותר
עכשיו רק צריך לחשוב איך להשיג את הספר/הקובץ...

דרופתקי דאורייתא

אציין למאמר על בעל הבן יוחאי, שרבים רבים מגדולי ישראל הזכירוהו לשבח, ושם מאמר ארוך להוכיח היותו רפורמי! אם ינתן לי אישור אעלהו לכאן בהמשך.

מצו"ב תוכן העניינים בקובץ פי די אף

דרופתקי דאורייתא

בברכה המשולשת כתב:לפי תוכן העניינים זה נשגב ביותר
עכשיו רק צריך לחשוב איך להשיג את הספר/הקובץ...

נמצא בחנויות הספרים

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ג' אפריל 16, 2019 5:30 pm

בברכה המשולשת כתב:לפי תוכן העניינים זה נשגב ביותר
עכשיו רק צריך לחשוב איך להשיג את הספר/הקובץ...

נשגב זו אכן הגדרה מתאימה. ואני מדבר כמובן על המדור על הס"ק. (שאר הקובץ ל"ע עדיין).
למשל המכתבים עם רי"ל זוסמן מלבד שהם מעניינים מאד, הם מספרים את ערש גידולו של הס"ק, עולמו הרוחני, מדרגתו והשגתו, בשנות צעירותו.
המכתבים עם רא"ח נאה, גם הם נעימים ומלאי ענין, וזכינו בהם לכו"כ מכתבי תורה בסגנונו המיוחד של ר"ח נאה.
החיבור של הס"ק על הל' נש"כ, מלא חידושים, ויש בו גם התייחסות רחבה לפולמוס נש"כ במנחה גדולה בתענ"צ.
שלושת החיבורים על זמנים, אופיינים מאד לס"ק, הוא שהיה מקדש את הזמנים,ולרגעים תבחננו. וגם הם מלאים דברים חשובים ויקרים.
גליונות הזהר גם הם מעניינים ומאלפים.
ועוד לא הקפנו את כל תוכן המדור הכולל בין היתר, הגהות סביב ספר מע"ר משנות חורפו, וקובץ תשובות בכמה ענינים. מאמר הערכה על דרכו מאחי הרחמ"ד ואנכי הקטן, וקובץ מאמרי הספד והערכה.

יש"כ של מערכת ישורון על עבודתם המאומצת והנקיה, הנה שכרם איתם ופעולתם לפניהם.

דרופתקי דאורייתא

בסופו מאמר על שלמה בובר, ראה כאן: viewtopic.php?f=7&t=4873&start=40#p538823

בברכה המשולשת

דרופתקי דאורייתא כתב:אציין למאמר על בעל הבן יוחאי, שרבים רבים מגדולי ישראל הזכירוהו לשבח, ושם מאמר ארוך להוכיח היותו רפורמי! אם ינתן לי אישור אעלהו לכאן בהמשך.

מצו"ב תוכן העניינים בקובץ פי די אף

כמדומני שזה היה כבר דבר ידוע בדורו. הלא כן?

דרופתקי דאורייתא

לא.
להרחבה, ראה שם..

בן ירושלים · הודעהעל ידי **בן ירושלים** » ג' אפריל 16, 2019 6:33 pm

איש_ספר כתב:
בברכה המשולשת כתב:לפי תוכן העניינים זה נשגב ביותר
עכשיו רק צריך לחשוב איך להשיג את הספר/הקובץ...
נשגב זו אכן הגדרה מתאימה. ואני מדבר כמובן על המדור על הס"ק. (שאר הקובץ ל"ע עדיין).
למשל המכתבים עם רי"ל זוסמן מלבד שהם מעניינים מאד, הם מספרים את ערש גידולו של הס"ק, עולמו הרוחני, מדרגתו והשגתו, בשנות צעירותו.
המכתבים עם רא"ח נאה, גם הם נעימים ומלאי ענין, וזכינו בהם לכו"כ מכתבי תורה בסגנונו המיוחד של ר"ח נאה.
החיבור של הס"ק על הל' נש"כ, מלא חידושים, ויש בו גם התייחסות רחבה לפולמוס נש"כ במנחה גדולה בתענ"צ.
שלושת החיבורים על זמנים, אופיינים מאד לס"ק, הוא שהיה מקדש את הזמנים,ולרגעים תבחננו. וגם הם מלאים דברים חשובים ויקרים.
גליונות הזהר גם הם מעניינים ומאלפים.
ועוד לא הקפנו את כל תוכן המדור הכולל בין היתר, הגהות סביב ספר מע"ר משנות חורפו, וקובץ תשובות בכמה ענינים. מאמר הערכה על דרכו מאחי הרחמ"ד ואנכי הקטן, וקובץ מאמרי הספד והערכה.

יש"כ של מערכת ישורון על עבודתם המאומצת והנקיה, הנה שכרם איתם ופעולתם לפניהם.

דומני שאיש ספר הצניע מעט את המאמר המיוחד במינו שנכתב על ידו וע"י אחיו. ראויים הדברים לכותבם לזכרו ולע"נ של הסבא הגדול -הדגול

נוטר הכרמים

הכרך החדש הגיע לידי רק אמש, אחזתיו ולא ארפנו, וזה עתה סיימתי לקרוא את חלקו הנכבד והמרכזי העוסק ברבי שריה זצוק"ל ובתורתו. עודני הוגה בתולדות ובמכתבים, והנה השליח בא וההגדה 'מחשבת בצלאל' בידו. שמה נאה לה, 'בחכמה בתבונה ובדעת ובכל מלאכה. לחשוב מחשבות לעשות בזהב ובכסף'.

לא אתעטף בטלית של ענותן, אך באמת ובתמים, כשאתה קורא וקורא אתה מתכווץ בתוך עצמך בהרגשת 'ונחנו מה' אל מול ההשגות והמדרגות המקיפות, מחד, כה גבוהות, ומאידך, חלק משמעותי מתוכם, כה מחויבות ומעוגנות בקרקעית השולחן ערוך.

ובכל זאת, פטור בלא כלום אי אפשר. כמה תובנות שהתחדדו בי בנסיונותי לסכם עבורי את מה שקראתי.

א' בהקדמת הרמח"ל מובאים דברי המדרש (קהלת רבה פרשה ז),

ראה את מעשה הא' כי מי יוכל לתקן את אשר עותו'. בשעה שברא הקב"ה את אדם הראשון נטלו והחזירו על כל אילני גן עדן ואמר לו ראה מעשי כמה נאים ומשובחין הן וכל מה שבראתי בשבילך בראתי, תן דעתך שלא תקלקל ותחריב את עולמי, שאם קלקלת אין מי שיתקן אחריך.

הפסוק שעליו נסובים דברי המדרש, כמו גם עיקר ההדגשה בדברים, עוסק בצד השלילה, תן דעתך שלא תקלקל ותחריב! אולם ישנם שזוכים לשמוע גם את ראשיתה של ה'בת קול', מהלכים המה בינותם של אילני גן עדן, מתפעמים ומתפעלים ממעשיו של מקום 'כמה נאים ומשובחין הן', מטים אוזן קשבת ומשיבים אל לבם כי 'כל מה שבראתי בשבילך בראתי'.

כפי שהאריך על כך בנו יחידו רבי דוד בדברי ההספד ב'שלושים', הרי שר' שריה היה במהותו בריה של 'בשבילי נברא העולם'. כל דין והנהגה ראויה, כל דקדוק ומדה טובה, אסף אל כליו, לא כידיעה בעלמא וכמנהג של חסידות לעת מצוא, אלא כאורח קבע בסדר יומו המושתת לרגעיו ולפרטיו על יסודות מוצקים בל ימוטו לעולם.

אין דבר שנדחה לפנים מן המחיצה בטענה ש'לא ראיתי לרבותי שנהגו כן', או בישיבה בה למדתי בנערותי זה לא היה מקובל. לא חש כאדם שממלא חובתו ומסתפק בנחלה מועטת, אלא כבריה ששפר עליה גורלה ובשבילה ולמענה נאמרו ונכתבו כל הני מילי מעלייתא 'מתי יבוא לידי ואקיימנו'.

ו'לרגעים תבחננו'. כל הנהגה ונבחנת מחדש בכור הבחינה, בשימת לב ובשומת אורחות, במשקל החסידות ובפלס דקדוק המעשים, בדין ובחשבון של שכרה כנגד הפסדה. מחד, קביעות ועקביות נדירים. ומאידך, בריחה מ'מלומדה' ומהתמקדות בדברים מסוימים ואין בלתם.

גם פרקי התולדות וגם המכתבים המאלפים גדושים בדוגמאות, עייפתי מלמנותם.

ב' ואף זו מדה טובה שהיתה בו, איננו איש מפלגתי כלל. איני מתכוין לצד השפל והאפל של המטבע. הן מודעת לכל שהיה בורח מן המחלוקת, מאבקה ומריחה, כבורח מן האש, נוצר פיו ולשונו באורח פלא. אלא לפן ה'בית מדרשי' של הענין. הוא מתדבק במרן החזו"א ותלמידיו, ועם זאת, מתכתב ארוכות עם הגרא"ח נאה זצ"ל בעל השיעורים. וכהנה רבות. כפי שהיה שגור על לשונו 'לקחת את הטוב מכל אחד'. זו לא סיסמה. זו דרך חיים.

ג' ונקודה נוספת שכבר הודגשה רבות בפרקי תולדותיו, ואמחיש את הדבר מענינא דיומא.

אמי מורתי שתחי', נכדת הגאון רבי יצחק אריאלי זצ"ל בעל עינים למשפט. שנים רבות היו מסובים על שולחנו בליל הסדר. לילה זה כיום יאיר בצילו. מראהו כלבנון, לבוש לבנים וכולו אחוז שרעפי קודש. משוטט בעליונים, מתנה שבחי הבורא יתברך ומספר בעלילותיו, וחותם בהלל ושיר קדש קדשים, בדביקות נוראה ובנהירו עילאה. אותו צדיק נסתלק לבית עולמו בפתע פתאום בערבו של חג הפסח, מעט טרם זמן בדיקת חמץ. נשתקע אביהם זצ"ל באבלו בבית אשר בשכונת כנסת בירושלים, והשאיר את משפחתו לבדה בחג בביתם בבני ברק.

אותה שעה, תשל"ד, מסובים היו כאורחים על שולחן הדוד שיאריך ימים, הראב"ד הגאון רבי משה שטרנבוך שליט"א. בכל שנה מחדש אמי לא שוכחת מלתאר את רישומו העז של ה'סדר', ומידת היפוכו מהמורגל אצלם. תחת ה'רגשי קודש' וההידור בסיפור ובדיבורי האמונה, הופיעו הדקדוקים הרבים בפרטי ההלכה, שקלו וטרו בהידורים חדשים ושונים, ומקום של כבוד נתבצר ל'כזיתים' בשיעורים ובשקיות מוכנות ומסומנות מראש, איש לפי אכלו תכוסו.

אכן, דרכו של עולם, שתי תורות הן. עולם ההלכה, ההידורים והחומרות לדקדוקיהן ולפרטיהן, ועולם הפנימיות, העבודה וההרגשים, ואין זה חזיון נפרץ לראותם שלובי זרוע. זהו יופי מיוחד, תפארת שבתפארת למצוא את המזיגה הנכונה והשילוב המוצלח בין ה'חסדים' ל'גבורות' כפי שזה מוגדר בפי ישרים של ר' שריה זצ"ל.

זה מענג ומרומם במיוחד לטעום ולחוות את השלימות הזאת, על כל צעד ושעל. לחבוק זרועות עולם אחד הכלול מעולמות הרבה של הלכה וקבלה, עבודת לבב תמימה עם סלסולי דקדוק על כל תג. עמיה שריה נהורא.

כמה כיכרי דנרד למשפחתו החשובה, האב עם הבנים שיחיו,
שזכו וזיכו, בטוב טעם ודעת, בשפה ברורה ובנעימה, עשירת תוכן ומלאת חן.

ר_חיים_הקטן

מי זה הרב יהודה ש. סטורץ ואיך אני יכול להשיג אותו?

דרופתקי דאורייתא

למי כוונת הגרש"ד זצ"ל במכתב המצו"ב?

הוד_והדר · הודעהעל ידי **הוד_והדר** » ג' אפריל 23, 2019 3:00 am

דרופתקי דאורייתא כתב:למי כוונת הגרש"ד זצ"ל במכתב המצו"ב?

מן הסתם הכוונה על הראי"ה

הוגה ומעיין

אתמול התפניתי לעבור על הכרך, ולגודל טובו ונפחו לא הספקתי אלא שער אחד ושניים. צדה את עיני חליפת המכתבים רבת-העניין עם רי"ל זוסמן, המלאה וגדושה עניינים רבי עניין. בתורת הקבלה אין לי חלק לצערי, בפרט בעניינים הפרטיים (ומעניינת תוכחתו של הגר"ש לגריל"ז על כך שהתבטא פעם ביחס לסוגיא מסוימת בקבלה שהפרטים פחות חשובים לו), אבל גם בענייני ההלכה ודקדוקה יש חידושים משמחים.

תיתי לרבנים העורכים שליט"א שהשאירו כמעט הכל (כולל דברים שציוה הגר"ש למכותבו שלא יספרם לאיש, והם חושפים טפח מרוחו הכבירה) ואף הוסיפו ופירטו במקומות שלא פורש (כעניין הסיפור של הרה"ק משינאווא עם בעל השמן ששון), וזאת מטעם שהתבאר בפתיחה למדור זה, באשר אין מקורות מידע אחרים על תקופת חייו זו של הגר"ש.

(נראה שהמדור לא עבר הגהה אחרי עימוד, וההפניות הפנימיות להערות אינן תקינות אלא בדילוג 7 הערות).

בברכה המשולשת

אומר אני כתב:פשוט ,
יש ספר- בין שני כהנים הגדולים , המרכז על הקשר בין החח והקוק

והסיפור הזה עצמו מופיע שם בפירוט (אם כי איני זוכר בשם מי הוא נמסר שם)

בברכה המשולשת

נוטר הכרמים כתב:הכרך החדש הגיע לידי רק אמש, אחזתיו ולא ארפנו, וזה עתה סיימתי לקרוא את חלקו הנכבד והמרכזי העוסק ברבי שריה זצוק"ל ובתורתו. עודני הוגה בתולדות ובמכתבים, והנה השליח בא וההגדה 'מחשבת בצלאל' בידו. שמה נאה לה, 'בחכמה בתבונה ובדעת ובכל מלאכה. לחשוב מחשבות לעשות בזהב ובכסף'.

לא אתעטף בטלית של ענותן, אך באמת ובתמים, כשאתה קורא וקורא אתה מתכווץ בתוך עצמך בהרגשת 'ונחנו מה' אל מול ההשגות והמדרגות המקיפות, מחד, כה גבוהות, ומאידך, חלק משמעותי מתוכם, כה מחויבות ומעוגנות בקרקעית השולחן ערוך.

ובכל זאת, פטור בלא כלום אי אפשר. כמה תובנות שהתחדדו בי בנסיונותי לסכם עבורי את מה שקראתי.

א' בהקדמת הרמח"ל מובאים דברי המדרש (קהלת רבה פרשה ז),
ראה את מעשה הא' כי מי יוכל לתקן את אשר עותו'. בשעה שברא הקב"ה את אדם הראשון נטלו והחזירו על כל אילני גן עדן ואמר לו ראה מעשי כמה נאים ומשובחין הן וכל מה שבראתי בשבילך בראתי, תן דעתך שלא תקלקל ותחריב את עולמי, שאם קלקלת אין מי שיתקן אחריך.

הפסוק שעליו נסובים דברי המדרש, כמו גם עיקר ההדגשה בדברים, עוסק בצד השלילה, תן דעתך שלא תקלקל ותחריב! אולם ישנם שזוכים לשמוע גם את ראשיתה של ה'בת קול', מהלכים המה בינותם של אילני גן עדן, מתפעמים ומתפעלים ממעשיו של מקום 'כמה נאים ומשובחין הן', מטים אוזן קשבת ומשיבים אל לבם כי 'כל מה שבראתי בשבילך בראתי'.

כפי שהאריך על כך בנו יחידו רבי דוד בדברי ההספד ב'שלושים', הרי שר' שריה היה במהותו בריה של 'בשבילי נברא העולם'. כל דין והנהגה ראויה, כל דקדוק ומדה טובה, אסף אל כליו, לא כידיעה בעלמא וכמנהג של חסידות לעת מצוא, אלא כאורח קבע בסדר יומו המושתת לרגעיו ולפרטיו על יסודות מוצקים בל ימוטו לעולם.

אין דבר שנדחה לפנים מן המחיצה בטענה ש'לא ראיתי לרבותי שנהגו כן', או בישיבה בה למדתי בנערותי זה לא היה מקובל. לא חש כאדם שממלא חובתו ומסתפק בנחלה מועטת, אלא כבריה ששפר עליה גורלה ובשבילה ולמענה נאמרו ונכתבו כל הני מילי מעלייתא 'מתי יבוא לידי ואקיימנו'.

ו'לרגעים תבחננו'. כל הנהגה ונבחנת מחדש בכור הבחינה, בשימת לב ובשומת אורחות, במשקל החסידות ובפלס דקדוק המעשים, בדין ובחשבון של שכרה כנגד הפסדה. מחד, קביעות ועקביות נדירים. ומאידך, בריחה מ'מלומדה' ומהתמקדות בדברים מסוימים ואין בלתם.

גם פרקי התולדות וגם המכתבים המאלפים גדושים בדוגמאות, עייפתי מלמנותם.

ב' ואף זו מדה טובה שהיתה בו, איננו איש מפלגתי כלל. איני מתכוין לצד השפל והאפל של המטבע. הן מודעת לכל שהיה בורח מן המחלוקת, מאבקה ומריחה, כבורח מן האש, נוצר פיו ולשונו באורח פלא. אלא לפן ה'בית מדרשי' של הענין. הוא מתדבק במרן החזו"א ותלמידיו, ועם זאת, מתכתב ארוכות עם הגרא"ח נאה זצ"ל בעל השיעורים. וכהנה רבות. כפי שהיה שגור על לשונו 'לקחת את הטוב מכל אחד'. זו לא סיסמה. זו דרך חיים.

ג' ונקודה נוספת שכבר הודגשה רבות בפרקי תולדותיו, ואמחיש את הדבר מענינא דיומא.

אמי מורתי שתחי', נכדת הגאון רבי יצחק אריאלי זצ"ל בעל עינים למשפט. שנים רבות היו מסובים על שולחנו בליל הסדר. לילה זה כיום יאיר בצילו. מראהו כלבנון, לבוש לבנים וכולו אחוז שרעפי קודש. משוטט בעליונים, מתנה שבחי הבורא יתברך ומספר בעלילותיו, וחותם בהלל ושיר קדש קדשים, בדביקות נוראה ובנהירו עילאה. אותו צדיק נסתלק לבית עולמו בפתע פתאום בערבו של חג הפסח, מעט טרם זמן בדיקת חמץ. נשתקע אביהם זצ"ל באבלו בבית אשר בשכונת כנסת בירושלים, והשאיר את משפחתו לבדה בחג בביתם בבני ברק.

אותה שעה, תשל"ד, מסובים היו כאורחים על שולחן הדוד שיאריך ימים, הראב"ד הגאון רבי משה שטרנבוך שליט"א. בכל שנה מחדש אמי לא שוכחת מלתאר את רישומו העז של ה'סדר', ומידת היפוכו מהמורגל אצלם. תחת ה'רגשי קודש' וההידור בסיפור ובדיבורי האמונה, הופיעו הדקדוקים הרבים בפרטי ההלכה, שקלו וטרו בהידורים חדשים ושונים, ומקום של כבוד נתבצר ל'כזיתים' בשיעורים ובשקיות מוכנות ומסומנות מראש, איש לפי אכלו תכוסו.

אכן, דרכו של עולם, שתי תורות הן. עולם ההלכה, ההידורים והחומרות לדקדוקיהן ולפרטיהן, ועולם הפנימיות, העבודה וההרגשים, ואין זה חזיון נפרץ לראותם שלובי זרוע. זהו יופי מיוחד, תפארת שבתפארת למצוא את המזיגה הנכונה והשילוב המוצלח בין ה'חסדים' ל'גבורות' כפי שזה מוגדר בפי ישרים של ר' שריה זצ"ל.

זה מענג ומרומם במיוחד לטעום ולחוות את השלימות הזאת, על כל צעד ושעל. לחבוק זרועות עולם אחד הכלול מעולמות הרבה של הלכה וקבלה, עבודת לבב תמימה עם סלסולי דקדוק על כל תג. עמיה שריה נהורא.

כמה כיכרי דנרד למשפחתו החשובה, האב עם הבנים שיחיו,
שזכו וזיכו, בטוב טעם ודעת, בשפה ברורה ובנעימה, עשירת תוכן ומלאת חן.

גם אני הקטן מצטרף לדבריו הנפלאים של הרה"ג נוטה"כ שליט"א.
(אחרי הלימוד בדברים המרטיטים והנשגבים שבמדור על מרן זצ"ל, חשבתי לכתוב את רשמי הדלים, אבל מכיוון שהרה"ג נוטה"כ שליט"א היטיב לכתוב ולהביע, אין בכך צורך)

דרופתקי דאורייתא

הוד_והדר כתב:
דרופתקי דאורייתא כתב:למי כוונת הגרש"ד זצ"ל במכתב המצו"ב?

מן הסתם הכוונה על הראי"ה

שיערתי כך.

אני מנסה להבין על איזה ספר בדף נ"ט כתב דברי גנאי על הראי"ה?
האם שמו של הראי"ה צונזר, או שהיה כתוב כך בדיוק?

בברכה המשולשת

דרופתקי דאורייתא כתב: אני מנסה להבין על איזה ספר בדף נ"ט כתב דברי גנאי על הראי"ה?

לכאורה קשור לנאמר בעמ' שצא, בתחילת חטיבת התשובות ממרן זצ"ל.

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ג' אפריל 23, 2019 2:48 pm

דרופתקי דאורייתא כתב:
הוד_והדר כתב:
דרופתקי דאורייתא כתב:למי כוונת הגרש"ד זצ"ל במכתב המצו"ב?

מן הסתם הכוונה על הראי"ה

שיערתי כך.

אני מנסה להבין על איזה ספר בדף נ"ט כתב דברי גנאי על הראי"ה?
האם שמו של הראי"ה צונזר, או שהיה כתוב כך בדיוק?

לא צונזר. כך הופיע במקור.

תודה לכל הכותבים. נעים לראות שיש שכר לעמל ומעודד להמשך העסק במלאכת הקודש.

אגב, אולי יש מי שיכול לשפוך אור על סיפור סתום זה

: ישורון עמוד ק''ב.jpg (191.85 KiB) נצפה 11304 פעמים

דרופתקי דאורייתא

בברכה המשולשת כתב:
דרופתקי דאורייתא כתב: אני מנסה להבין על איזה ספר בדף נ"ט כתב דברי גנאי על הראי"ה?

לכאורה קשור לנאמר בעמ' שצא, בתחילת חטיבת התשובות ממרן זצ"ל.

כלומר, שמכתב זה ממוען למי שמוזכר בתחילת המכתבים בעניינים אלו.
שם נזכר: "הרה"ג ר' יצחק האפמן שליט"א",
לא ידעתי מיהו. ואיזה ספרים חיבר לבדוק שם בדף נ"ט.

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ג' אפריל 23, 2019 5:55 pm

דרופתקי דאורייתא כתב:
בברכה המשולשת כתב:
דרופתקי דאורייתא כתב: אני מנסה להבין על איזה ספר בדף נ"ט כתב דברי גנאי על הראי"ה?

לכאורה קשור לנאמר בעמ' שצא, בתחילת חטיבת התשובות ממרן זצ"ל.

כלומר, שמכתב זה ממוען למי שמוזכר בתחילת המכתבים בעניינים אלו.
שם נזכר: "הרה"ג ר' יצחק האפמן שליט"א",
לא ידעתי מיהו. ואיזה ספרים חיבר לבדוק שם בדף נ"ט.

לא נ"ל שמדובר בספר שחיבר הרב הופמן אלא ספר שהוא שיגר לו

הגהמ · הודעהעל ידי **הגהמ** » ג' אפריל 23, 2019 5:59 pm

בברכה המשולשת כתב:
אומר אני כתב:פשוט ,
יש ספר- בין שני כהנים הגדולים , המרכז על הקשר בין החח והקוק

והסיפור הזה עצמו מופיע שם בפירוט (אם כי איני זוכר בשם מי הוא נמסר שם)

כמובן גם הצד שכנגד יודע לספר סיפורים התומכים בגישתם (ראה לדוגמא קובץ גינת ורדים שנה ב גליון ו עמ' צה), אמנם קל מאד להיווכח שרק אלו האמונים על גישה זו מכבר יתנו אמון בסיפורים כאלו, ואילו לשאר כל העם הם בשגגה וריח הבליהם נודף ואכמ"ל.

לענין · הודעהעל ידי **לענין** » ג' אפריל 23, 2019 6:12 pm

דרופתקי דאורייתא כתב:למי כוונת הגרש"ד זצ"ל במכתב המצו"ב?

תביא יותר פרטים.

דרופתקי דאורייתא

לענין כתב:
דרופתקי דאורייתא כתב:למי כוונת הגרש"ד זצ"ל במכתב המצו"ב?

תביא יותר פרטים.

אין שם עוד פרט מיוחד.

צודק הראי"ס שאי"ז ספרו של הרב הופמן אלא ספר ששיגר לו, כמבואר במכתב שמבקש ממנו לבקש מהמו"ל שישמיט במהדורה הבאה מש"כ על אותו ציס"ע שכנראה הוא הראי"ה.

נוטר הכרמים

במסגרת ביקורי החג שאנו זוכים להשתתף בהם אצל גדולי ישראל שליט"א, בכל מקום כמעט, עולה הנושא של ר' שריה. ר' שריה וההגדה. ר' שריה וה'ישורון', ובכלל.
לא אמנע טוב מבעליו, ואביא את עיקרי הדברים בתמצית.

הגאון רבי מרדכי אויערבאך שליט"א סיפר לי שהוא מקבל באורח קבע את הקבצים של 'ישורון', ומעולם לא טרח להגיב. הפעם, לאחר שקרא במשך שעות ארוכות את המדור על ר' שריה, טרח לברר את מספר הטלפון של העורך האחראי (ידידינו הרה"ג ר' יחיאל שטרנברג שליט"א) והודה לו כהאי לישנא: זוהי תעודת קלון לבני ברק שלא חלקה הכבוד הראוי לר' שריה לפי רום מעלתו וערכו שהיה ממש חד בדרא בכמה ענינים, ממש לא נספד כהלכה, וישורון החזיר את הכבוד למקומו, ועל כך מגיע תודה וברכה.

בביקורי אצל הגאון רבי מאיר צבי ברגמן שליט"א, הצעתי לו בעניי שיוציא הגש"פ עם פירושיו ודברותיו המיוחדים (מקצת ממה שמענו היום נביא כאן אי"ה במקומם), הגיב בהתפעלות מההגדה החדשה של ר' שריה. איזה דקדוקים ואיזה חידושי הנהגות והידורים.

וציין שנים ש'תפסו אותו' בקשר לקיום מצות ההסבה. הא' שמציין שגם הברכה על ארבע כוסות תהיה בהסבה, ועל כך העיר, שזה חידוש בעיניו, דשמא דין הברכה בחשיבות ובכבוד יותר, דומיא שמצינו במקצת ברכות שנאמרות בעמידה דייקא, וגם על ההגדה מובא שזה אינו בהסבה אלא באימה וביראה.

ב' שמבליע בנעימת לשונו שכאשר מסב על המיטה, 'הרגלים למטה', והיינו שלא יפליג לשכב על המיטה, דהאי שכיבה היא ולא הסבה.

[ובאמת שיש דקדוקים מפליאים פי כמה, וכמו שציין לי ת"ח מופלג אחד, בפסח שחל בשבת, לומר רק חסל סידור פסח כהלכתו... עד כאשר זכינו לסדר אותו, כי ההמשך יש בזה משום בקשת תחינה ובקשות בשבת. [ודודי הגאון רבי אשר אריאלי שליט"א לא הסכים לזה, וטען שזה כבר נקבע כחלק מטופס האמירה. אמנם הרי טופס האמירה אינו קבוע כאן מעיקרא אלא לקוח מהפיוט לשבת הגדול, ואכ"מ].

וכן שרצוי למצוא לתפילת שחרית של פסח שחל בשבת רוב מנין ששה מתפללים שלא קראו אמש את שה"ש אחר הסעודה, כי אולי יצאו יד"ח קריאת המגילה בקריאה זו, והיאך יברכו על קריאתה].

וסיפר שהיה לו לפני שנים רבות חליפת מכתבים עם ר' שריה, בדבר שכתב איזו הכרעה להלכה נגד דעת המשנה ברורה. ובזכרונו שבתחילת תשובת ר' שריה על מכתבו כתב, אמנם החזו"א כתב על המשנ"ב שהכרעותיו התקבלו כלשכת הגזית, אבל החולק עליו אין דינו כזקן ממרא...

ועוד סיפר שחותנו מרן הרב שך הכניס בספרו אבי עזרי חידו"ת מן החתן יבלחט"א הגרמ"צ שליט"א בענין רוב וקרוב, וממש סמוך לצאת הספר לאור, פגשו ר' שריה ברחוב ואמר לו כי כבר ראה את השטיקל שלו באבי עזרי, והוציא מזה מסקנא הלכתית.

שמעתי כי גם בבית הגאון רבי עזריאל אויערבאך שליט"א היום עלה זכרו הטוב של ר' שריה לטובה.

'וחכך כיין הטוב... דובב שפתי ישנים'.

עושה חדשות

נוטר הכרמים כתב:וציין שנים ש'תפסו אותו' בקשר לקיום מצות ההסבה. הא' שמציין שגם הברכה על ארבע כוסות תהיה בהסבה, ועל כך העיר, שזה חידוש בעיניו, דשמא דין הברכה בחשיבות ובכבוד יותר, דומיא שמצינו במקצת ברכות שנאמרות בעמידה דייקא, וגם על ההגדה מובא שזה אינו בהסבה אלא באימה וביראה.

viewtopic.php?f=27&t=32960&p=354478&hilit#p354232

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ד' אפריל 24, 2019 5:10 am

עושה חדשות כתב:
נוטר הכרמים כתב:וציין שנים ש'תפסו אותו' בקשר לקיום מצות ההסבה. הא' שמציין שגם הברכה על ארבע כוסות תהיה בהסבה, ועל כך העיר, שזה חידוש בעיניו, דשמא דין הברכה בחשיבות ובכבוד יותר, דומיא שמצינו במקצת ברכות שנאמרות בעמידה דייקא, וגם על ההגדה מובא שזה אינו בהסבה אלא באימה וביראה.

viewtopic.php?f=27&t=32960&p=354478&hilit#p354232

כנר' לא סיימוה קמייה. שכן בהגדתו כותב הס"ק שאין להסב בברכות.

ויש"כ על שאר הדברים הנאים.

הפשוט בפשטותו

נוטר הכרמים כתב:[ובאמת שיש דקדוקים מפליאים פי כמה, וכמו שציין לי ת"ח מופלג אחד, בפסח שחל בשבת, לומר רק חסל סידור פסח כהלכתו... עד כאשר זכינו לסדר אותו, כי ההמשך יש בזה משום בקשת תחינה ובקשות בשבת. [ודודי הגאון רבי אשר אריאלי שליט"א לא הסכים לזה, וטען שזה כבר נקבע כחלק מטופס האמירה. אמנם הרי טופס האמירה אינו קבוע כאן מעיקרא אלא לקוח מהפיוט לשבת הגדול, ואכ"מ].

לא הבנתי הנידון כאן, הרי הוא לקוח מהפיוט לשבת הגדול והרי שהפייטן חיברו לאומרו בשבת, והגר"ש זצ"ל כנראה חשש שלא כדידיה שלא לומר כן בשבת, אבל מה טענת הגר"א אריאלי?
ואגב אציין שהביאור הפשוט ב'כאשר זכינו לסדר אותו כן נזכה לעשותו' היינו שחיבר הפיוט לשבת הגדול, והכוונה שכמו שסיימנו כעת בשבת הגדול שלפני פסח לסדר אותו דהיינו לסדר את ענייני ליל הסדר, כן נזכה לעשותו בליל הסדר, ולא כמו שרגילים היום לפרש שהכוונה לכשיבנה ביהמ"ק ב"ב.

נוטר הכרמים

הפשוט בפשטותו כתב:
נוטר הכרמים כתב:[ובאמת שיש דקדוקים מפליאים פי כמה, וכמו שציין לי ת"ח מופלג אחד, בפסח שחל בשבת, לומר רק חסל סידור פסח כהלכתו... עד כאשר זכינו לסדר אותו, כי ההמשך יש בזה משום בקשת תחינה ובקשות בשבת. [ודודי הגאון רבי אשר אריאלי שליט"א לא הסכים לזה, וטען שזה כבר נקבע כחלק מטופס האמירה. אמנם הרי טופס האמירה אינו קבוע כאן מעיקרא אלא לקוח מהפיוט לשבת הגדול, ואכ"מ].

לא הבנתי הנידון כאן, הרי הוא לקוח מהפיוט לשבת הגדול והרי שהפייטן חיברו לאומרו בשבת, והגר"ש זצ"ל כנראה חשש שלא כדידיה שלא לומר כן בשבת, אבל מה טענת הגר"א אריאלי?
ואגב אציין שהביאור הפשוט ב'כאשר זכינו לסדר אותו כן נזכה לעשותו' היינו שחיבר הפיוט לשבת הגדול, והכוונה שכמו שסיימנו כעת בשבת הגדול שלפני פסח לסדר אותו דהיינו לסדר את ענייני ליל הסדר, כן נזכה לעשותו בליל הסדר, ולא כמו שרגילים היום לפרש שהכוונה לכשיבנה ביהמ"ק ב"ב.

אכן ככל דבריך ממש טענתי באזני הגר"א אריאלי שליט"א, ומ"מ לטענתו זה נקבע כחלק מן ההגדה ע"י הקדמונים, ואף זה אמת הוא, שזה נמצא כבר בראשונים.

הקיק · הודעהעל ידי **הקיק** » ה' אפריל 25, 2019 10:51 am

מועדים לשמחה. עברתי על הקונטרס 'זה השולחן על הלכות נשיאת כפיים', הפלא ופלא.
אולם תמהתי מאוד שבכל אריכות הדברים ופרטי הפרטים אין דיון על הגדר של הדוכן, האם יש מצוה שיהיה דוכן, ומהו הדוכן, וכו', שהרי הרבה בתי כנסת אין בהם רחבה מוגבהת לפני ארון הקודש שהיא דוכן ממש, ויש מוצאים לכך כל מיני תחליפים ממגירות הפוכות ועד שטיחונים, והדברים ידועים. ואמנם כן הוא בכל הפוסקים שלהפתעתי אין בהם דיון בזה, אבל חשבתי שדווקא הגרש"ד זצ"ל יעמוד על נקודה זו כדרכו, והופתעתי שלא. האם יש מקום אחר שבו הוא דן בזה? הק' יואל

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ה' אפריל 25, 2019 11:23 am

גם בעיני יפלא, האחד שלא מצאתי לע"ע בכתביו בענין זה והאחרון שלא החמיר בזה, אע"פ שבלקט יושר הביא שהתרה"ד ציווה על הכהן שיקח שרפרף לעמוד עליו וכו'. ולא היה חכם שעשה שימוש בספר הזה, כמותו, שהיה חביב אצלו עד לאחת.

לגופו של ענין, מי שהרחיב בענין זה מאד הוא מהרח"י חמצי (שקברו נמצא לפני איזה שנים בבית הקברות הישן בחיפה) בספרו כה תברכו מהדו' אהבת שלום, בערך דוכן.
ומן הסתם הביא שם ד' רדב"ז ח"א סי' רל"ח: וכי עליה לדוכן מעכב ברכת כהנים וכו'. יעו"ש.

הקיק · הודעהעל ידי **הקיק** » ה' אפריל 25, 2019 12:28 pm

מה נהג בפועל הסבא קדישא זצ"ל בעניין הדוכן? שטיחון כמקובל?

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ה' אפריל 25, 2019 1:22 pm

אכן

.השוחט · הודעהעל ידי **.השוחט** » ה' אפריל 25, 2019 3:54 pm

מישהו התקשר אליי היום שראה באיזה קובץ משנת תשע"א איזה מאמר ובו דין ודברים בין רב א' שהורה שדין ע"פ לאחר חצות כדין חוה"מ, ואין להניח בו תפילין, אפילו אם לא הניח עדיין באותו יום ! עי"ש טעמו באריכות, והגיבו לו בתוקף, ואמר לי המתקשר הנ"ל להעיד שרבינו היה מתפלל קבוע בפרהסיא מנחה גדולה בע"פ עם תפיליו. (אלא שלא צויין זאת כמדומה בהגדה החדשה, מכיון שלא עלה על דעת ש"ב המו"ל שיש בזה רבותא כלל).

פרי יהושע · הודעהעל ידי **פרי יהושע** » ה' אפריל 25, 2019 6:05 pm

קראתי כעת את ההקדמה אור לישרים - לדרכו של הגר"ש
ואכן נפלא מאד

יישר כוח

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ש' אפריל 27, 2019 9:48 pm

.השוחט כתב:מישהו התקשר אליי היום שראה באיזה קובץ משנת תשע"א איזה מאמר ובו דין ודברים בין רב א' שהורה שדין ע"פ לאחר חצות כדין חוה"מ, ואין להניח בו תפילין, אפילו אם לא הניח עדיין באותו יום ! עי"ש טעמו באריכות, והגיבו לו בתוקף, ואמר לי המתקשר הנ"ל להעיד שרבינו היה מתפלל קבוע בפרהסיא מנחה גדולה בע"פ עם תפיליו. (אלא שלא צויין זאת כמדומה בהגדה החדשה, מכיון שלא עלה על דעת ש"ב המו"ל שיש בזה רבותא כלל).

בספרו פאר יעקב פ"ב אות ב, כותב כך להדיא עי"ש, ומסכם: ופשיטא דמותר עד הלילה. וראה שם בנדמ"ח עמ' שט: ומחויב להניח לכתחילה גם אחר חצות היום. וע"ע בס' מנחת שמואל לתלמידו הגר"מ שצ'יגל ואמ"א.

.השוחט · הודעהעל ידי **.השוחט** » א' אפריל 28, 2019 12:23 am

אם דן בזה להדיא, א"כ יש השמטה פורתא בהגדה שלא ציין זאת....

זסבה · הודעהעל ידי **זסבה** » א' אפריל 28, 2019 1:53 am

תשובת מהריעב"ץ והוראה מאביו החכם צבי- ודעת מוהר"י אייבשיץ שיעמדו על מקום מוגבה וגבוה 'והטריחם שיעמדו על הספסלים'.

: 369.PNG (56.62 KiB) נצפה 10086 פעמים

הקיק כתב:מועדים לשמחה. עברתי על הקונטרס 'זה השולחן על הלכות נשיאת כפיים', הפלא ופלא.
אולם תמהתי מאוד שבכל אריכות הדברים ופרטי הפרטים אין דיון על הגדר של הדוכן, האם יש מצוה שיהיה דוכן, ומהו הדוכן, וכו', שהרי הרבה בתי כנסת אין בהם רחבה מוגבהת לפני ארון הקודש שהיא דוכן ממש, ויש מוצאים לכך כל מיני תחליפים ממגירות הפוכות ועד שטיחונים, והדברים ידועים. ואמנם כן הוא בכל הפוסקים שלהפתעתי אין בהם דיון בזה, אבל חשבתי שדווקא הגרש"ד זצ"ל יעמוד על נקודה זו כדרכו, והופתעתי שלא. האם יש מקום אחר שבו הוא דן בזה? הק' יואל

ראה

: 123.PNG (300.84 KiB) נצפה 10086 פעמים

בית יהונתן הסופר אות סט

י. אברהם · הודעהעל ידי **י. אברהם** » א' אפריל 28, 2019 1:34 pm

מעניין שהתשובה הזאת לא נדפסה בשאילת יעב"ץ חלק ג החדש (תשע"ו) למרות שכבר התפרסמה בישורון בשנת תשע"ד

הקיק · הודעהעל ידי **הקיק** » א' אפריל 28, 2019 1:46 pm

לכאורה צ"ל שהמדרגות שלפני ארון הקודש אין מחזיקים אותם וכו', והתיבה 'אין' נשמטה בט"ס. הלא כן?

פורום אוצר החכמה

מי מחובר