התפללתי היום בבית כנסת סמוך למקום מגורי (בית כנסת ישיבתי ליטאי מצוי), וכשהגיעו לקריאת התורה, קראו בפרשת מגדף שבסוף פרשת השבוע.
שאלתי את אחד המתפללים מאי האי? ענה לי שאין דין לקרוא דוקא בתחילת הפרשה, אלא לקרוא עשרה פסוקים מתוך פרשת השבוע. והיות והם רצו לקרוא משהו 'מענינא דיומא', לכן שינו מהקריאה הרגילה.
ואני אף שאינני סבור שקביעת יום זה ראוי ליחס מצידנו, ועכ"פ לא בשיעור של לשנות מנהג בבית הכנסת מחמתו, אבל מצד שני נהניתי מהדבר שיש עדיין יהודים שלא קהו להם החושים, והם רואים בהקמת המדינה חירוף וגידוף בקב"ה, והרמת יד בתורת משה.
ועכ"פ לא באתי לדון כאן ביחס שלנו למדינת ישראל, אלא רק בעצם הדבר. האם באמת הדין הוא כך, שאפשר לקרוא עשרה פסוקים בכל מקום שהוא בפרשה, או שצריך לקרוא דוקא בתחילתה כנהוג. והאם היה עלי ללכת לשמוע שוב קריאת התורה במנין אחר.
מי שיש בידו מקורות לענין אנא יחכימני.
נ.ב. נא לא להסיט את האשכול לענינים אחרים.