"הזהרנו מלקלל כל איש מישראל והוא אמרו "לא תקלל חרש." והבן ממני ענין זה 'החרש' מה הוא? כי בתכלית מה שנאסר לנו קללת איש מישראל - כשיהיה שומע אותו לֶמַה שישיגהו מן הצער והכאב, אבל קללת החרש, (מ)אַחַר שלא ישמע ולא יכאב בו, שלא יהיה בזה חטא?! הנה הודיענו שהוא אסור והזהיר ממנו, כי התורה לא הקפידה בעניין 'המקולל' לבד- אבל הקפידה גם כן בעניין 'המקלל!!' כשהזהיר שלא יגיע נפשו לנקימה ולא ירגיל לכעוס!."
מענה איש כתב:רמב''ם סה''מ שיג"הזהרנו מלקלל כל איש מישראל והוא אמרו "לא תקלל חרש." והבן ממני ענין זה 'החרש' מה הוא? כי בתכלית מה שנאסר לנו קללת איש מישראל - כשיהיה שומע אותו לֶמַה שישיגהו מן הצער והכאב, אבל קללת החרש, (מ)אַחַר שלא ישמע ולא יכאב בו, שלא יהיה בזה חטא?! הנה הודיענו שהוא אסור והזהיר ממנו, כי התורה לא הקפידה בעניין 'המקולל' לבד- אבל הקפידה גם כן בעניין 'המקלל!!' כשהזהיר שלא יגיע נפשו לנקימה ולא ירגיל לכעוס!."
חד ברנש כתב:אסביר מפני מה שאלתי ויתבררו הדברים:
חכם קדום כותב, ששרה אמרה לאברהם: "גרש את האמה הזאת ואת בנה" (בראשית כא י), בפני הגר, כמוכח ממילת "הזאת" (הנאמר על דבר הנוכח כנגד המדבר), והיא לא חששה מלכנות אותה בתואר הגנאי "האמה", אע"פ שהיתה בת פרעה, כי שרה דיברה עם אברהם בלשון הקודש, והגר לא הכירה את השפה.
היינו, שרה התירה לעצמה לכנות את הגר בכינוי גנאי ("אמה"), ובפניה, כי הגר לא הבינה שזה כינוי גנאי.
משמע שמותר לנהוג כן.
חד ברנש כתב:האם מותר לראובן לדבר עם שמעון ולכנות את לוי בכינוי גנאי בשפה שהוא (לוי) אינו מבין?
ואבקש מקורות (חז"ל וראשונים) ולא סברות בטן (מהן יש לי מספיק..)
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 363 אורחים