מפרשי האוצר - גירסת נסיון
חיפוש גוגל בפורום:

ספרי הגאון מהר"ם מלובלין

איתור מקורות נעלמים, מילתא דתמיהא, בשורת ספרים חדשים, עיטורי סופרים ומטפחת ספרים.
הוגה
הודעות: 1088
הצטרף: ד' אוקטובר 05, 2011 5:08 pm

ספרי הגאון מהר"ם מלובלין

הודעהעל ידי הוגה » א' מאי 12, 2019 4:10 am

ספריו של הגאון רבינו מאיר ב"ר גדליה מלובלין (שי"ח - טז או י אייר שע"ו) נדפסו לראשונה אחר פטירתו על ידי בניו.

חידושי הגפ"ת
ספר מאיר עיני חכמים דפוס ראשון ויניציאה שע"ט
ואחר כך במהדורות רבות ובדפוסי הגמרא
כולל חידושים וביאורים למסכתות שנוהגים ללמוד בדור הזה (כנכתב בשער הספר)
בבא קמא, בבא מציעא, בבא בתרא, סנהדרין, מכות, עבודה זרה, שבת, עירובין, פסחים, ביצה, סוכה, קדושין, כתובות, גיטין, יבמות, חולין, נדה


שו"ת מהר"ם לובלין
ספר מנהיר עיני חכמים דפוס ראשון ויניציאה שע"ח
כולל ק"מ תשובות, קי"ד דף
דרכו היה לחתום
נאם הצעיר מאיר בן מהר"ר גדליה זלה"ה חתן המלך הגאון מהררי"ץ כ"ץ זלה"ה


בהקדמה כותב בנו שמהר"ם חיבר שבעה ספרים בכל חלקי התורה,
שניים מתוכם ידועים, החידושים והשו"ת.
מעניין האם ידוע מה עלה בגורל הספרים האחרים, והאם שרד דבר בכתי"ק. (מלבד זה שכנראה הוא העתקת סופר).

בנו של מהר"ם לובלין הקדמת ספר מאיר עיני חכמים, כתב:
הנר הראשון - ביאור על התורה שבעל פה בתוספות ובגמרא. דבור דבר על אופניו כמעט בכל ששה סדרה. כנהוג ללמוד בזמנינו בתדירה. ומעול העבודה האמורה. כמו שנאמר שעליו היה כלנה. לימודיות ומדיות והנהגות המדינה. קרה מקרה. שהשמיט עבור זה קצת מקומות אם יגזור ה' חיי בגזירה. אמלא ההרבה והחסרה:

הנר השני -הוסיף ידו שנית בשאלות ותשובות. מכל אשר לפניהם חשובות. משיב נפש ולבות. נשברות נאנחות ומדיבות ויוציאם לאור באור גחליו ולהבות. מדבש ונופש צופים עריבות:

הנר השלישי - להאיר על הארץ מאו"ר הגדו"ל על ארבע טורים. סיני ועוקר הרים. דברים יקרים וברורים. כזוהר הרקיע מזהירים:

הנר הרביעי - המאו"ר הקט"ן באורי"ם כבדו את ה' על שערי דורא. אשר ממנו יתמלא כל הבית אורה. מדיני איסור והיתר כפי דת התורה:

הנר החמישי - נ"ר מצו"ה על ספר מצות גדול. פירוש נבדל. עין לא ראתה עד כי לספור חדל:

הנר הששי - תור"ה או"ר. והם דרשות חדשות דרושים לכל חפציהם. מדי חודש בחדשו ומדי שבת בשבתיהם:

הנר השביעי - אור שבעת הימים התחיל לחבר חיבור גדול כולל תורה שבכתב ותורה שבעל פה. לא הניח דבר גדול ודבר קטן מכל הדינים הנהוגים בכל הזמנים. ומאור"ת חסר כתיב כי לא גמר מעשהו כי לקח אותו אלהים. והיו ימיו מעטים ורעי"ם. בכן חלקי אמרה נפשי להקים שמו על שם נחלתו וחלקו מכל עמלו שעמל לנפשו לחפור הבארו"ת הסתומים לקראת להם שמות בשם הגאון מ"ו אבי ז"ל ולרגל המלאכה אשר לפני אתנהלה לעתי לילך לפני ולפנים ולהדפיס את שני המאורו"ת הגדולים חדושי גמר' ופי' ותוספות, שניה להשאלות ותשובות. שם האחד...


הפניות מהר"ם לביאורו לטור חושן משפט

מהר"ם על שבת דף י/א
ד"ה דין אמת לאמתו לאפוקי דין מרומה עיין במה שכתבתי בביאורי על הטורים בטור ח"ה סי' א':

מהר"ם על בבא מציעא דף יב/ב
ד"ה ששכרו ללקט מציאות וה"פ דברייתא וכו'. עיין בטור ח"מ סימן ע"ר שהרמ"ה מפרש לסברת רב פפא הברייתא בע"א וע"ד שביארתי שם בביאורי לס' הטורים:

מהר"ם על בבא מציעא דף נה/א
ד"ה ותנא דידן וכו' עד וכי משני אלוי לאפוקי מדרב קטינא וכו'. דברי התוס' תמוהים הם דהא פירשו דהשתא ידע המסקנא דלקמן דרב קטינא מודה דבתחלת הדין בעינן שוה פרוטה דהא פירשו דהא דפריך המקשה ותנא דידן מ"ט לא תני ישיבת הדיינים ידע שפיר המסקנא כדלעיל וצריך לישב דה"ק בגמרא לאפוקי מדרב קטינא ר"ל דאצטריך לוי למיתני ישיבת הדיינים דלא תטעה לומר דאפילו בתחלת דין נמי נזקקין לפחות משוה פרוטה כמו שאמר רב קטינא בגמר דין וק"ל ועיין באשר"י דלא נמשך אחר דברי התוס' אע"ג שדרכו תמיד בכל דבריו למשוך אחרי סברת בעלי התוס' ובביאורי על טור ח"מ סימן ז' תמצא מבואר באריכות:

מהר"ם על בבא מציעא דף עו/א
שם פשיטא אי א"ל בעל הבית בתלתא ואזל איהו א"ל בארבע ואמרי ליה כמ"ש בע"ה דעתייהו אעילוייא וכו'. פי' רש"י וכיון שבע"ה פוחת אי אמר להם הא שכרכם עלי יתן משלו ואי אמר להם שכרכם על בעל הבית יש להם תרעומת עליו והרי"ף כתב לענין כשאמר שכרכם על בעל הבית ושוה מלאכתן ארבעה דנותן בעל הבית להם ארבעה עיין בהרי"ף והרא"ש שגם בכאן כתב הטור אפי' היכי דהפועלים נשכרים בג' כיון דמלאכתם שוה ד' חייב הבע"ה לשלם ד' וע"ש וכלל הענין דהכא הוי דינא ממש כדלעיל דהיכי שאמר בע"ה בתלתא ואמר איהו בארבע ועיין בביאורי שכתבתי על הטור וכאן אין להאריך:

מהר"ם על סנהדרין דף לה/א
בא"ד וריב"א פי' וכו' עיין במרדכי פרק הפרה שמפרש שם היכי יתיישב כלל לפי' הריב"א הא דקאמר בגמרא ואי זילו נכסי נזקקים להנתבע תחלה ולי נראה דגם לפי' הריב"א קאי נמי דהלוה טען שהמשכון היה לו בידו ונפחת ורוצה להביא עדים מיד אלא שהתובע רוצה שיקבלו עדיו תחלה (ואף) ונ"מ אם ימותו עדיו של הלוה ויצטרך אח"כ לשלם להמלוה ויפסיד תביעתי שהיה לי עליו עבוד המשכון ועל זה קאי בגמרא ואי זילו נכסי וכו' שע"י שלא יקבלו עדיו של הנתבע תחלה וימותו העדים ויפסיד הנתבע תביעתו ויצטרך לשלם להתובע יזלו נכסיו אז אין נזקקין להתובע תחלה לכך מקשה התוס' ותימה דזה גופיה מה שימותו העדים או ילכו למדינת הים ויפסיד הלוה תביעתו שיש לו עליו מהמשכון הוא גופא לא גרע מהיכי דזיל נכסי דאין לך זילי נכסי והפסד גדול מזה וק"ל ועיין בביאורי לטור ח"מ סי' כ"ד:


הפניות לביאורו לטור יורה דעה

מהר"ם מלובלין מסכת חולין דף מז עמוד ב
ד"ה אבל נקב שיש בו חסרון וכו' והשיב להם ריב"א וכו'. והא דלא משני הכא שחסרה דמתני' היינו שחסר ממנין האונות דטרפה לכ"ע וכדאמר רבא לעיל חסר או יתיר או חליף וכו' משום דלא משמע ליה דאיירי מתני' בהכי אלא בחסרון הדומה קצת לנקב דהכי קתני מתניתין ריאה שנקבה או שחסרה וכו' וכבר הארכתי בביאורי לטור י"ד ע"ש:

שו"ת מהר"ם מלובלין סימן קלו
ע"כ נראה לי לישב סברת הרמב"ם דודאי מודה הרמב"ם דהגמ' ס"ל דאין שום חילוק בין דין לכבדו ובין זריק' ארנקי לים ולמ"ד משל אב ולא משל הבן סבירא ליה ג"כ דאם בא לזרוק ארנקי של הבן לים מותר לו להבן להכלימו ולמונעו ולכך צריכא הגמרא לדחוק ולאוקמי הברייתא בשינויי דחיקא דאיירי בארנקי של אב אף על גב דלשון הברייתא לא משמע כן. אבל מ"מ סבירא ליה להרמב"ם כיון דפשטא דברייתא לא משמע הכי אלא משמע כמ"ד משל בן ואפי' זרק ארנקי של הבן לים חייב הבן לכבדו ושלא להכלימו וש"מ דאפילו משל הבן חייב לכבד את אביו. וא"כ היה מן הראוי לפסוק ההלכה כמ"ד משל הבן כפשטיה דברייתא ולא לסמוך אשינויי דחיקי דמשני לה אליביה דמ"ד משל אב אלא כיון דאשכחן בגמ' דאורי ליה רבנן לרבי ירמי' כמ"ד משל אב ומעשה רב מספקא ליה להרמב"ם אם לפסוק ההלכה כמ"ד משל אב או כמ"ד משל בן. משום דפשטא דברייתא דעד שיזרוק ארנקי לים משמע כוותיה. והואיל ומספקא ליה מסתברא ליה להרמב"ם דבשב ואל תעשה לפסוק כמ"ד משל אב דהיינו כשיש לאב במה להתפרנס אז אין מחייבין להבן לעשות מעשה לכבד את האב משלו אלא הוא בשב ואל תעשה ואין מוציא מכיסו כלום דהואיל ומספקא לן הלכה כדברי מי אין לנו כח להוציא מיד הבן לחייבו בחסרון כיסו. אבל כשבא האב לזרוק כיסו של הבן לים לא מסתברא ליה להרמב"ם להתיר להבן לעשות מעשה להכלים את אביו ולצערו כמאן דאמר משל אב. משום דכיון דמספקא לן אם ההלכה כמותו יש לפסוק שיהא הבן בזה גם כן בשב ואל תעשה. שלא להכלים את אביו. כן נראה לי בישוב דברי הרמב"ם. ועוד הארכתי בזה בביאוריי ובחידושיי בטור י"ד:


הפניה לביאורו לסמ"ג

מהר"ם על עבודה זרה דף נ/א
ד"ה אבני בית קוליס וכו' וזהו מרקוליס חילוף קילוס. ויש לדקדק דלפי זה היה ראוי לקרותה מרקילוס דהוי משמע טפי חילוף קילוס ממרקוליס וק"ל וכבר הארכתי בזה בביאורי לסמ"ג:


ואגב החיפוש מצאתי זה
שו"ת מהר"ם מלובלין סימן סח
הנה הגם שאני כעת טרוד בסבת השריפה שנגעה בנו יד ה' והנה אני נדוד ומטולטל כצפור נודד מקנו ואין לי מקום להתבודד לעיין ולירד לעומקא דדינא. והטרדה תעצים עיני הבשר מלראות בנגלות אף כי במושכלות גם כלי תשמישי וספרי הקודש אינן כעת בידי ואין אומן בלא כלים. מ"מ לרוב הפצרתכם אשיב בקיצור מופלג

שו"ת מהר"ם מלובלין סימן קב
ובאמת שעתה אין ספריי וכלי תשמישי בידי, גם הסדר גיטין שלי נשרף לי בעו"ה

מהר"ם על שבת דף כ/א
הגם שדברים פשוטים הם כתבתי שלא יצטרכו התלמידים להטריד שכלם בזה:

מהר"ם על שבת דף נח/ב
זו היא שיטת התוס' ואע"ג שדברים פשוטים הם לכל מי שיש לו עיון בתוס' מ"מ כתבתי זאת מחמת שראיתי הפירושים הנדפסים חדשים מקרוב באו וראיתי שפירשו דברי התוס' ורש"י בדרך זר ורחוק ובדרך שאינו נכון ע"כ כתבתי זאת שלא יטעו אחריהם:

מהר"ם על בבא בתרא דף קמח/א
ומה שלא הזכיר האבעיא האמצעית בפירוש משום שהיא נפשטת מתוך תשובות האבעיות השני קצוות ממ"נ כאשר הארכתי בזה ואפסיק מזה כי אין כוונתי לזה בחבור זה ולא כתבתי זה אלא כדי להלהיב לב התלמידים ולפתוח לפניהם פתח העיון וחדות הלכה:

מהר"ם על ביצה דף כח/ב
בתוס' ד"ה רבינא וכו' עד אבל קשה מדשמואל אדשמואל כו' וי"ל דשאני שפוד דלאחר מלאכתו אין כאן תורת כלי עליו להכי אוסר שמואל דיש עליו תורת מוקצה וכו' דכבי התוס' צ"ע דמה לי לר"ש אם יש עליו תורת מוקצה הא לר"ש לית ליה מוקצה כ"א בגרוגרות וצימוקים וכל הדומה להו ומה טעם שכתב דשפוד לאחר מלאכתו אין עמו תורת כלי יותר מכל הכלים ונראה שלפי פי' התוס' לא איירי שמואל בשפוד המיוחד לצלייה אלא כגון שנטל עץ וחדדו בראשו וצלה עליו והשתא א"ש דלאהר מלאכתו זורקו ואין עליו אח"כ תורת כלי כ"א כשאר קוץ בעלמא ולכך מודה בו ר"ש דיש עליו תורת מוקצה כי הוא דבר המזיק ואי לא מסתפינא אמינא דט"ס בספרים וצ"ל ולהכי אוסר שמואל דיש עליו תורת קוצים וכו' וכן פירשתי כוונת התוס' בדבור זה לתלמידי בישיבתי הרבה בכמות ובמעלות ועיין לקמן במה שכתבתי בדף ל"א ע"ב ד"ה ונפחת כו' כי שם הוכחתי דטלטול אבנים שאין עליהם תורת כלי אסורים לטלטל אף לר"ש ואחר זה מצאתי בטור א"ח סימן תקי"ח שכתב וז"ל שם לקח עץ שאינו מיוחד לשפוד וצלה בו בשר אסור לטלטלו אח"כ שאינו כלי וכ"כ שם הב"י על דברי הטור שכן נראה מדברי התוס' דהכא ושמחתי בדבריו שכוונתי לדעת הגדולים וגם הוספתי בו בהסברת לשוני שכתבתי לעיל בטוב טעם ודעת וכתב עוד הב"י וז"ל אבל רבינו ירוחם כתב דמאחר שאינו עושה מעשה כלי אלא מעשה קוץ בעלמא לא התירו לטלטלו אלא לצורך גופו וכ"נ סברת התוס' עכ"ל ונראה מדבריו שאפי' בשפוד המיוחד לצלות בו מיירי עכ"ל ב"י:

מהרם לובלין מאיר עיני חכמים דפור ויניציאה שעט.JPG
מהרם לובלין מאיר עיני חכמים דפור ויניציאה שעט.JPG (169.83 KiB) נצפה 1102 פעמים

ממזרח שמש
הודעות: 27
הצטרף: ג' מאי 07, 2019 2:47 pm

Re: ספרי הגאון מהר"ם מלובלין

הודעהעל ידי ממזרח שמש » ב' מאי 13, 2019 4:02 pm

בקובץ ישורון היה מאמר מקיף מהרב צבי לרר.
תולדות וחיי מהרם

ברוז
הודעות: 1280
הצטרף: ו' מאי 12, 2017 12:10 am

Re: ספרי הגאון מהר"ם מלובלין

הודעהעל ידי ברוז » ב' מאי 13, 2019 8:55 pm

ממזרח שמש כתב:בקובץ ישורון היה מאמר מקיף מהרב צבי לרר.
תולדות וחיי מהרם

http://beta.hebrewbooks.org/reader/read ... hlts=&ocr=%u05E6%u05D1%u05D9%20%u05DC%u05E8%u05E8

הוגה
הודעות: 1088
הצטרף: ד' אוקטובר 05, 2011 5:08 pm

Re: ספרי הגאון מהר"ם מלובלין

הודעהעל ידי הוגה » ג' מאי 14, 2019 3:40 pm

יישר כח ותשו"ח לרב צבי לרר שליט"א על המאמר היפה והשלם.

כנכתב שם (עמ' תתיב הע' 124) נלב"ע רבינו מהר"ם מלובלין זצ"ל יום רביעי י' אייר שע"ו, נמצא שמחר יום רביעי י' אייר תשע"ט ימלאו 403 שנים להסתלקותו, זכותו תגן עלינו אמן.

ולפי שדבריהם הם זכרונם ואילו תורתו רחבה עמוקה מני ים בסוגיות הש"ס או בשו"ת,
חיפשתי ומצאתי שבספרי הח"ח ז"ל והחזו"א ז"ל הביאו חידושו של מהר"ם מלובלין בדין מצוות תוכחה ובדין לא תשנא את אחיך בלבבך,
ומובא במקום אחר כאן

הרב לעומקו של דבר כתב:
בסוף ספר 'אהבת חסד', הדפיס החפץ חיים קונטרס 'מרגניתא טבא', "כוללת הנהגות טובות וקדושות מאת הגאון האמתי הצדיק המפרסם בדור שלפנינו בין חכמי ישראל לגאון תפארת ישראל וקדוש ה׳ בהתמדת למודו ובמעשיו הנוראים כקש׳׳ת מהר׳׳ר יונתן זצ׳׳ל מעיד לונטש הנקרא בפי כל ר' יונתן וואלינער".

וכך מופיע שם בסוף ספר אהבת חסד סעיף יז:

להשתדל בטובת חברו ולרדוף אחר השלום ולהזהר מלאו דלא תשנא, ואף ברשע גמור אסור לדעת מהר״מ מלובלין [סימן יג] לשנאתו כל זמן שלא הוכיחו, ואין בדור הזה מי שיודע להוכיח, שמא אם היה לו מוכיח היה מקבל וטבעו הרע גרם לו, כמו שאמרו (אבות ב ד) אל תדין את חברך עד שתגיע למקומו. וכל שכן שאסור לקלקלו (נראה לי שצריך להיות: וכל שכן שאסור לקללו), רק לבקש רחמים עליו, שיעזרהו ה׳ על תשובה שלמה. ולא יכנה שם לחברו, ולא לקראהו בכנוי שכנוהו אחרים.


וזה לשון שו"ת מהר"ם מלובלין סימן יג


קול קורא אלי מארץ מרחקים מארץ אטליי"א, אין קול ענות גבורה ואין קול ענות חלושה קול ענות אנכי שומע, חירופין וגידופין המענין את נפש שומען, מטילין מום בקדשים כפיגול נותר וטמא, ותולין באשלי רברבי תלתא סביי מורי הוראה אבירי ישראל, כותב בשמם אשר לא יאומן כי יסופר, והיינו ממש כותבי פלסתר דאיתא במסכת סוכה פרק ב' (דף כט ע"ב): על ארבעה דברים מאורות לוקין על כותבי פלסתר וכו'. פירש רש"י ז"ל: שטרות מזוייפים מכתבי עמל לשום דופי על אדם לכתוב בשמו מה שלא צוה.

כי לא יסופק כל בעל שכל שלא נכתבו דברים כאלה לא מהם בעצמן ולא בציוויים, כי לא נחשדו הני תלתא סבי לעבור על מה דכתיב באורייתא (ויקרא יט טז) לא תשנא אחיך הוכיח תוכיח. כדאיתא פרק ג' דערכין (דף טז ע"ב) ופסק הרמב"ם פרק ו' מהלכות דעות (הלכה ה) שהוא עובר בלאו וז"ל: כל השונא אחד מישראל עובר בלא תעשה שנאמר לא תשנא את אחיך בלבבך וכו'. ומשמע דהכי הוא פירושו דלאו זה, לא תשנא אחיך בלבבך הוה ליה פירושו, באם ראית ממנו שחטא באיזה עבירה, לא תהיה לו שונא בלב שלא תוכיחנו על פניו, אלא הוכיח תוכיח וגו'.

וכן משמע בפרק יש בערכין (שם) דאיתא התם: תנו רבנן לא תשנא אחיך בלבבך, יכול לא יכנו ולא יסטרנו ולא יקללנו, תלמוד לומר בלבבך, שנאה בלב הכתוב מדבר. ופירש רש"י ז"ל: יכול לא יכנו - על תוכחה וכו'. ותוכחה מאן דכר שמה שפירש רש"י דהאי יכול מדבר בתוכחה, אלא על כרחך סבירא ליה דפירושו דהאי קרא דלא תשנא את אחיך בלבבך מדבר ברואה בחבירו דבר עבירה, ואעפ"כ קאמר קרא שלא תשנא אותו. ולכך קאמר התנא, יכול כשם שלא תשנא אותו הכי נמי לא יכנו ולא יסטרנו וכו' על דבר תוכחה, ומסיים, תלמוד לומר בלבבך בשנאה שבלב הכתוב מדבר, רצה לומר שלא תשנא אותו בלב אלא תוכיחנו, ואתה רשאי להכותו ולסטרו עד שיחזור למוטב.

ולא נעלם ממנו שיקשה על פירוש זה מה שכתב שם הרמב"ם פרק הנזכר (שם סוף הלכה ה) וז"ל: ולא הקפידה תורה אלא על שנאה שבלבבו, אבל המכה את חבירו והמחרפו אינו עובר משום לא תשנא אף על פי שאינו רשאי. עד כאן לשונו. מבואר מדבריו אלו שהוא מפרש קרא והברייתא דלעיל שמדבר בדברים שבינו לבין חבירו, שאם ישנא אותו בלב על כך עובר בלאו, אבל אם מכהו או מחרפו אף על פי שאינו רשאי אינו עובר בלאו דלא תשנא.

אבל האמת יעשה דרכו שגם הרמב"ם מודה לפירוש רש"י, ואפילו בדברים שבינו לבין המקום אסור לשנאתו בלב אלא לאחר שיוכיחנו ואין מקבל תוכחה. וכן משמע מהגהות המיימוני שם שכתבו שם על דברי הרמב"ם ז"ל שכתב שם (הלכה ג) וז"ל: מצוה על כל אדם לאהוב את כל אחד כגופו שנאמר ואהבת לרעך כמוך. וכתבו ההגהות: ודוקא שהוא רעך בתורה ובמצות, אבל אדם רשע שאינו מקבל תוכחה מצוה לשנאותו וכו' כדאיתא בערבי פסחים. עד כאן. הרי שלא התירו לשנאותו אלא לאחר שאינו מקבל תוכחה, אבל קודם שיוכיחנו אסור לשנאותו בלב אלא חייב להוכיחו.

אלא שהרמב"ם ז"ל סבירא ליה שבכלל לאו זה גם כן דברים שבינו לבין חבירו שאסור גם כן לשנאתו בלב על כך, וראיה לזה שהרי בעשה דהוכח תוכיח וגו' דכתיב בתריה סבירא ליה להרמב"ם ז"ל שהכל בכלל, שהרי כתב שם (הלכה ו) וז"ל: כשיחטא איש לאיש לא ישטמנו וישתוק וכו' עד אלא מצוה עליו להודיעו וכו' שנאמר הוכח תוכיח את עמיתך. ואחר כך כתב (הלכה ז): הרואה את חבירו שחטא או שהולך בדרך לא טובה מצוה להחזירו למוטב שנאמר הוכח תוכיח את עמיתך וגו'. וכן מבואר בהדיא בדבריו בסדר המצות שכתב וז"ל: מצוה ר"ה היא שצונו להוכיח החוטא וכו' עד ונכנס בצווי זה שנוכיח קצתינו לקצתינו כשיחטא איש ממנו לאיש, ולא נטור בלבבנו ולא נחשוב לו עון, אבל נצטוינו להוכיחו במאמר וכו'. ואם כן נימא נמי דהוא הדין בלאו דלא תשנא נכלל גם כן הדברים שבין אדם לחבירו, אבל עיקרא דלאו איירי בדברים שבין אדם למקום דהא העשה חוזר על הלאו.

ואם כן לפי דברים אלו עברו הנהו תלתא סבי אלאו ואעשה, שידעו בתלמיד חכם זה ח"ו דסני שומעניה ונטרו השנאה בלב ולא הוכיחוהו על פניו, ואם תאמר שהוכיחו אותו על פניו ולא קבל תוכחתם אם כן היה להם לביישו ולפרסם קלונו ברבים כי היה בכח ולאל ידם לעשות זאת, כמו שהעידו בעצמם שהיה תחת שבטם, כמו שכתב הרמב"ם ז"ל בפרק הנזכר (הלכה ח): במה דברים אמורים בדברים שבין אדם לחבירו, אבל בדברי שמים אם לא חזר בו בסתר מכלימין אותו ברבים ומפרסמין חטאו ומחרפין אותו בפניו ומקללים אותו עד שיחזור למוטב כמו שעשו כל הנביאים בישראל. עכ"ל. ונראה לי דיצא זה להרמב"ם זצ"ל מן הברייתא דערכין שהבאתי לעיל, דקתני יכול לא יכנו ולא יסטרנו ולא יקללנו וכו'. ובה יתאמת מה שכתבתי למעלה שגם הרמב"ם ז"ל מודה לפירוש רש"י.

והכי הוה להו למעבד להנהו תלתי סבי, לא להכותו בקולמוס לשונם בסתר. ולא עוד דאם כן הוא קיימי אפילו בארור ח"ו, דלפי דעתי שזה עיקר כוונת הכתוב האומר (דברים כז כד) ארור מכה רעהו בסתר. ואף על גב דחכמינו ז"ל דרשו פסוק זה על לשון הרע (עי' רש"י שם), מכל מקום בנדון דידן כולהו איתנהו ביה.

אם כן מכל הלין טעמי לא יאומן שנפלו הני תלתא סבי גאוני עולם באשם כזה, ובאם שח"ו שגו ברואה פקו פליליה אם כן אין אנו מחוייבים לשמוע אליהם ולקבל גזירתם ודבריהם כאלו ולא כיוצא ואפילו יהושע בן נון אמרה לא צייתינן ליה.

ואם כן החכם מהר"ר רפאל צוי"דאל כל אותן החומרות שהחמיר על עצמו הן חומרות כמשמעו ולא מן דינא, כי אפילו למיחש לא מבעי, רק על משמרתו משמרת כתר התורה וכסא ההוראות יעמוד כמקדם.

ושלום על חכמי ישראל, ואדון השלום ישים במנוחתם משמרת חיים וברכה ושלום.

אני הוא המדבר באמת ובמשפט ובצדק לכבוד ה' ותורתו הקדושה, מאיר הקטן בן מהר"ר גדליה זצ"ל חתן המ"לך הגאון מהררי"ץ כה"ץ זלה"ה:
נערך לאחרונה על ידי הוגה ב א' מאי 19, 2019 12:48 am, נערך 3 פעמים בסך הכל.

שומר
הודעות: 726
הצטרף: ש' דצמבר 11, 2010 9:23 pm

Re: ספרי הגאון מהר"ם מלובלין

הודעהעל ידי שומר » ד' מאי 15, 2019 12:05 am

יצא לאור מחדש שות מהרם מלובלין

הוגה
הודעות: 1088
הצטרף: ד' אוקטובר 05, 2011 5:08 pm

Re: ספרי הגאון מהר"ם מלובלין

הודעהעל ידי הוגה » ה' מאי 16, 2019 11:50 am

בשורה טובה! יישר כח

חבר פורום אוצר החכמה
הודעות: 949
הצטרף: א' ינואר 15, 2017 9:05 pm

Re: ספרי הגאון מהר"ם מלובלין

הודעהעל ידי חבר פורום אוצר החכמה » ה' מאי 16, 2019 9:24 pm

תולדות מהספר החדש
תולדות.pdf
(4.7 MiB) הורד 62 פעמים

הבטחתי
הודעות: 616
הצטרף: ג' אוקטובר 16, 2012 2:04 pm

Re: ספרי הגאון מהר"ם מלובלין

הודעהעל ידי הבטחתי » ה' מאי 16, 2019 9:32 pm

מיהו המו"ל, היכן ניתן להשיגו?

ברוז
הודעות: 1280
הצטרף: ו' מאי 12, 2017 12:10 am

Re: ספרי הגאון מהר"ם מלובלין

הודעהעל ידי ברוז » ה' מאי 16, 2019 10:36 pm

הבטחתי כתב:מיהו המו"ל, היכן ניתן להשיגו?

יש בכל החנויות.

מבקש חכמה
הודעות: 920
הצטרף: ה' יולי 22, 2010 10:35 am

Re: ספרי הגאון מהר"ם מלובלין

הודעהעל ידי מבקש חכמה » ו' מאי 17, 2019 4:01 pm

חבל שבעל התולדות נאלץ לטרוח ולכתוב הכל מחדש ולא ראה את המאמר שהובא לעיל...
( אלא אם כן הוא אותו המחבר).

ממזרח שמש
הודעות: 27
הצטרף: ג' מאי 07, 2019 2:47 pm

Re: ספרי הגאון מהר"ם מלובלין

הודעהעל ידי ממזרח שמש » ו' מאי 17, 2019 4:43 pm

מבקש חכמה כתב:חבל שבעל התולדות נאלץ לטרוח ולכתוב הכל מחדש ולא ראה את המאמר שהובא לעיל...
( אלא אם כן הוא אותו המחבר).


חבל שבעל התולדות לא טרח לכתוב מהיכן לקח כל החומר.

והעמיד פני תם.

דרופתקי דאורייתא
הודעות: 877
הצטרף: ה' דצמבר 20, 2018 2:05 pm

Re: ספרי הגאון מהר"ם מלובלין

הודעהעל ידי דרופתקי דאורייתא » ד' נובמבר 06, 2019 7:26 pm

חכמי הספרדים קוראים ומכנים תשובותיו של מהר"ם בשם "תשובת הרב המנהיר" וכיו"ב, על שם ספרו "מנהיר עיני חכמים", וכידוע, ועיין לגאון חיד"א ז"ל בספר שם הגדולים חלק ספרים (מערכת מ' אות ק"מ).

והנה מספר חזון עובדיה על הלכות פסח ח"ב (דקפ"ב ע"ב)
חזון עובדיה הלכות פסח ב קכב.PNG
חזון עובדיה הלכות פסח ב קכב.PNG (71.53 KiB) נצפה 75 פעמים


אבל יש כאן טעות, כי נקרא המנהיר על שם ספר השו"ת "מנהיר עיני חכמים", ולא ספרו על הש"ס "מאיר עיני חכמים"

[ועיין בספר נטעי גבריאל הלכות אבלות ח"א (פרק ל"ה סעיף ז' דף קפ"ב), והשווה לספר חזון עובדיה הנ"ל ודוק].

אישצפת
הודעות: 832
הצטרף: א' יולי 16, 2017 2:43 pm
שם מלא: אברהם ישעיהו דיין

Re: ספרי הגאון מהר"ם מלובלין

הודעהעל ידי אישצפת » ד' נובמבר 06, 2019 7:31 pm

מנהיר ומאיר הם בעלי אותה משמעות.
בחזון עובדיה לא כתב על שם ספרו אלא על שקרא ספריו (לשון רבים) וכנראה חוזר גם על ספר מאיר עיני חכמים.


חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: ארזי הלבנון ו־ 51 אורחים