האיך הקריבו ישראל קרבן פסח בשנה השנית במדבר סיני ?

[שבטיישראל]

ברש"י מבואר טעמא (ועי בתוס' קידושין לז:) שלא הקריבו קרבן פסח כי אם בשנה השנית לצאתם מארץ ישראל ואח"כ לא הקריבו קר"פ עד שעברו את הירדן מכיון של מלו את בניהם במדבר
וא"כ קשיא טובא הרי למ"ד מילת בנו ועבדו מעכבו האיך יכלו להקריב את הפסח גם בשנה השנית ?
דהרי לכאו"א נולד בן זכר במצות שובו לכם לאהליכם כמשאחז"ל במס' שבת, וא"כ נמצא שכעשרה חדשים אח"כ בערב פסח של השנה השנית כבר נולד לכאו"א מבני ישראל בן זכר שהיה ערל מחמת שלא מלו בנ"י ילדיהם במדבר, וא"כ תהא מילת בנו מעכבו מלהקריב קרבן פסח גם בשנה השנית (ובעיה זה היה לכאו"א מבנ"י כנ"ל חוץ ממי שהתחתן לאחר מתן תורה בחג השבועות בשנה הראשונה לצאתם מארץ מצרים), ולמ"ד הנ"ל האיך יכלו ישראל להקריב את הפסח בשנה השנית ?!

[תולעת ספרים07]

וז"ל הגו"א במדבר פרק ט' פסוק ב' ואם תאמר ופסח זה איך עשו אותם והלא בניהם ערלים היו שלא מלו במדבר ומילת בניו מעכב, ויש לומר דהיינו כשהמילה נוהג בישראל והוא לא מל בניו אז לא יאכל בו, אבל כאשר ישראל ערלים אין כאן איסור ערלה כיון שאין כאן איסור ערלה כלל נוהג בישראל. עכ"ל.
והדברים ארוכים.

[חנבין]

לשבטי ישראל:
נשפך ע"ז דיו רב, נביא מעט מן המעט:
לדברי תוס' בקידושין שציינת שחולקים על רש"י ביבמות עב,ב שכתב שהיו נזופין מהעגל והם סוברים שהיו נזופים מהמרגלים, וא"כ בשנה השנית נשבה רוח צפונית, ויכלו למול. והרמב"ן ביבמות שם כתב שלכן נראה כשי' התוס'.
הרא"ם סובר שכיון שהיה ע"פ הדיבור יכלו לעשות גם בלא מלו.
והרבה פלפלו המפרשים בדעות אלו, ואכמ"ל.

[חנבין]

וז"ל הגו"א במדבר פרק ט' פסוק ב' ואם תאמר ופסח זה איך עשו אותם והלא בניהם ערלים היו שלא מלו במדבר ומילת בניו מעכב, ויש לומר דהיינו כשהמילה נוהג בישראל והוא לא מל בניו אז לא יאכל בו, אבל כאשר ישראל ערלים אין כאן איסור ערלה כיון שאין כאן איסור ערלה כלל נוהג בישראל. עכ"ל.
והדברים ארוכים.

אולי תבאר לנו דבריו או תביא ראש דבריו, כי לפו"ר לא מובן מדוע שאר הפסחים לא עשו במדבר.

[תולעת ספרים07]

הגו"א הולך וסובב לתרץ קושיית התוס' קידושין ל"ז עמוד ב' ד"ה הואיל שכתבו וז"ל וא"ת כיון שמן הדין לא היה להם לעשות מה גנות היה להם ע"ש ועל זה תירץ בגו"א וז"ל ולפי דעתי אין צריך שאף אם הוא פטור מן המצוה או מחמת אונס או שפטרו גנאי הוא לו דסוף סוף לא עשו המצוה כמה שנים שהיו במדבר וכו'.
ובסיום דבריו כתב להקשות על דברי התוס' שפירשו שהיו פטורים מלעשות הפסח וכו' מכל מקום איך עשו את הפסח והלא בניהם ערלים היו וכפי שהבאתי כל זה לעיל.

[חנבין]

עדיין לא הבנתי דמ"מ מדוע לא שייך טעם זה אף לכל הפסחים שהיו במדבר, ועיינתי בדבריו בפנים, ולפי מה שהבנתי, לא עשו יתר השנים כי לא נצטוו עדיין רק פסח זה נצטוו ע"פ הדיבור. ומ"מ קשה לדבריו מה הקשה כיצד עשו פסח זה הרי לדברי התוס' שדן בהם היו נזופים רק מאז המרגלים, ובשנה שניה עדיין נשבה רוח צפונית.

[רוצה לידע]

ברש"י מבואר טעמא (ועי בתוס' קידושין לז:) שלא הקריבו קרבן פסח כי אם בשנה השנית לצאתם מארץ ישראל ואח"כ לא הקריבו קר"פ עד שעברו את הירדן מכיון של מלו את בניהם במדבר
וא"כ קשיא טובא הרי למ"ד מילת בנו ועבדו מעכבו האיך יכלו להקריב את הפסח גם בשנה השנית ?
דהרי לכאו"א נולד בן זכר במצות שובו לכם לאהליכם כמשאחז"ל במס' שבת, וא"כ נמצא שכעשרה חדשים אח"כ בערב פסח של השנה השנית כבר נולד לכאו"א מבני ישראל בן זכר שהיה ערל מחמת שלא מלו בנ"י ילדיהם במדבר, וא"כ תהא מילת בנו מעכבו מלהקריב קרבן פסח גם בשנה השנית (ובעיה זה היה לכאו"א מבנ"י כנ"ל חוץ ממי שהתחתן לאחר מתן תורה בחג השבועות בשנה הראשונה לצאתם מארץ מצרים), ולמ"ד הנ"ל האיך יכלו ישראל להקריב את הפסח בשנה השנית ?!

אולי כל זמן שהיו בסיני עדיין מלו