הקובע מקום לתפילתו - לכל התפילות?

[חד ברנש]

ברכות ז ע"ב:

ואמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי: כל הקובע מקום לתפלתו אויביו נופלים תחתיו, שנאמר: ושמתי מקום לעמי לישראל ונטעתיו ושכן תחתיו ולא ירגז עוד ולא יסיפו בני עולה לענותו כאשר בראשונה.

האם חובת קביעות מקום היא רק באחת מן התפילות או בכל התפילות? האם מישהו דן בשאלה הזו? או, לחילופין, האם מצאנו שמישהו הדגיש ש"כל הקובע מקום לתפילתו" הוא בכל התפילות?

[נחלי אפרסמון]

עיין בילקוט ביאורים בש"ס מתיבתא מש"כ בזה.
ובס' הליכות שלמה פרק ה' הערה ב'.

[מחולת המחנים]

אולי אפשר לדייק מדברי הגמ' (ברכות ד ו' ע"ב) "ר' חלבו אמר רב הונא כל הקובע מקום לתפילתו אלקי אברהם בעזרו וכו', ואברהם אבינו מנא לן דקבע מקום דכתיב וישכם אברהם בבקר אל המקום אשר עמד שם", והרי אברהם תיקן תפילת שחרית.

[נחלי אפרסמון]

אולי אפשר לדייק מדברי הגמ' (ברכות ד ו' ע"ב) "ר' חלבו אמר רב הונא כל הקובע מקום לתפילתו אלקי אברהם בעזרו וכו', ואברהם אבינו מנא לן דקבע מקום דכתיב וישכם אברהם בבקר אל המקום אשר עמד שם", והרי אברהם תיקן תפילת שחרית.

עיין א"א מבוטאטש סימן צ' כדבריך.

[ישראליק]

אולי אפשר לדייק מדברי הגמ' (ברכות ד ו' ע"ב) "ר' חלבו אמר רב הונא כל הקובע מקום לתפילתו אלקי אברהם בעזרו וכו', ואברהם אבינו מנא לן דקבע מקום דכתיב וישכם אברהם בבקר אל המקום אשר עמד שם", והרי אברהם תיקן תפילת שחרית.

חזינן מגמרא זו גם ראי' להיפך, שהרי כל תפילתו של אברהם לא היתה רק תפילת שחרית, נמצא שהתפלל כל תפילותיו במקום קבוע

[נחלי אפרסמון]

צל"ח על ברכות דף ו'
שם הי חסיד הי עניו. ויש לדקדק מה ענוה שייך בזה שקובע מקום לתפלתו, ואם יש בו טרחה שצריך לילך למקום ההוא שייך לקרותו צדיק או חסיד, אבל ענוה לכאורה לא שייך בזה. ונראה דעיקר טעמא של קביעת המקום לפי שהמקום ההוא כיון שהתפלל שם קנה המקום קדושה, ושוב כשמתפלל פעם שנית קדושת המקום מסייע לו שתקובל תפלתו. והנה מצינו בתענית דף כ"א ע"ב שאמרו לא מקומו של אדם מכבד אותו אלא הוא מכבד את מקומו, וא"כ המתגאה אומר שהוא אינו צריך שמקומו יכבד אותו, דהיינו שהמקום יסייע לו להשרות עליו קדושה ויוכל לכוין בתפלתו, וכמו כן שתוכל תפלתו לעלות למעלה מרוב קדושה שבמקום, אלא אדרבא הוא מכבד מקומו ובכל מקום שהוא יתפלל יתקדש המקום ממנו, ולא שהוא יתקדש ממקומו, וזה גאוה. אבל זה שקובע מקום הוא מורה שצריך סיועת קדושת המקום שיגרום לו שלא יבלבל תפלתו במחשבת חוץ, ומסייע לו שתוכל תפלתו לעלות למעלה, זה מורה שהוא עניו:

[חד ברנש]

נפלא! נפלא!!
תודה רבה לכולם.
לא האמנתי שמישהו ידבר מזה...
וכמובן אשמח למ"מ נוספים בעניין.

[שייף נפיק]

אגב, טעות נושנה שנתאזרחה היטב בציבור שרוב הלכות תפילה שייכות רק אל שחרית, נציין למשל את השתחוואה (ואמירת 'מה טובו') והמתנה בפתח בית הכנסת וביציאתו, וכן קביעות מקום, ועשרה ראשונים, ועוד רבים רבים!!
ודי בהערה זו..

[אוהב עמו]

הגר"א גניחובסקי דאג מאד מאד לקבוע מקום לפתילתו, והיה לו מקום קבוע למשחרית של ימי שישי עד ראשון בבני ברק, ומעריב בבני ברק, ועוד מקום קבוע לשאר התפילות בירושלים שחרית בשטיבלאך בבית ישראל, ובישיבה בטשעבין וכו'.

ובענין הקובע מקום לתפילתו פשט מתוק מדבש של ר' צבי פסח פראנק באחת ההסכמות לספרי הראושנים שיצאו מחדש נ"ל של הרב בלוי מארה"ב, ואיני מוצא כעת

[הברכות]

ובענין הקובע מקום לתפילתו פשט מתוק מדבש של ר' צבי פסח פראנק באחת ההסכמות לספרי הראושנים שיצאו מחדש נ"ל של הרב בלוי מארה"ב, ואיני מוצא כעת

הפירוש הובא כאן - viewtopic.php?f=29&t=10706&p=100350#p100350

[נחלי אפרסמון]

ובענין הקובע מקום לתפילתו פשט מתוק מדבש של ר' צבי פסח פראנק באחת ההסכמות לספרי הראושנים שיצאו מחדש נ"ל של הרב בלוי מארה"ב, ואיני מוצא כעת

הפירוש הובא כאן - viewtopic.php?f=29&t=10706&p=100350#p100350

כעת מצאתי זאת בתורת זאב בהשמטות למסכת ברכות דף ע"ג ע"א כדאי לעיין.

[אוהב עמו]

ובענין הקובע מקום לתפילתו פשט מתוק מדבש של ר' צבי פסח פראנק באחת ההסכמות לספרי הראושנים שיצאו מחדש נ"ל של הרב בלוי מארה"ב, ואיני מוצא כעת

הפירוש הובא כאן - http://forum.otzar.org/viewtopic.php?f= ... 50#p100350

כעת מצאתי זאת בתורת זאב בהשמטות למסכת ברכות דף ע"ג ע"א כדאי לעיין.

יישר כח למציינים
אך ברי לי שהדבר נכתב בכתב ידו של הגרצפ"פ באחת הסכמותיו

וברוך משיב אבידה לבעליה, בהסכמת הגרצפ"פ לפירוש רבנו יהונתן מלוניך בהוצ' רמ"י הכהן בלוי כתב חידוש זה בכתיבת ידו, יעו"ש ותמר"נ.

[ישראליק]

הנה בטור סימן צ' כתיב:

ויקבע מקום לתפלתו שלא ישנהו אם לא לצורך גדול (ס"א לצורך מצוה) דאמר רב הונא כל הקובע מקום לתפלתו אלהי אברהם בעזרו ואין די לו במה שיקבע לו ב"ה להתפלל בה תדיר אלא גם בב"ה שקובע בה צריך שיהיה מקומו קבוע וידוע ולא ישב היום כאן ולמחר במקום אחר דהכי אתמר בירושלמי א"ר תנחום בר חייא צריך אדם לייחד לו מקום בב"ה שנאמר (שמואל ב' ט"ו ל"ב) ויהי דוד בא עד הראש אשר ישתחוה שם השתחו' לא נאמר אלא ישתחו' משמע שהיה תדיר משתחוה שם

מזה שהטור מביא ראי' מדוד המלך ולא מאברהם אבינו משמע לכאורה, שקביעת מקום לתפלה אינו תלוי בתפלה או בזמן מסיומת, אלא זה דין כללי בתפלה.

וכן מבאר הערוך השלחן בסימן צ', סעיף כג:

לעולם יקבע אדם מקום קבוע לתפילתו, והיינו שיתפלל תמיד במקום אחד. כלומר: הן לענין הבית שיתפלל תמיד בבית הכנסת זה או בבית המדרש זה, ולא פעם בזה ופעם בזה. והן במקום המיוחד באותו הבית שמתפלל – יתפלל תמיד במקום מיוחד, ולא פעם במזרח ופעם בדרום וכיוצא בזה. וגם כשמתפלל בביתו – יתפלל תמיד במקום אחד. וכל ארבע אמות הוי כמקום אחד שאי אפשר לצמצם. ואברהם אבינו קבע מקום לתפילתו, דכתיב: "אל המקום אשר עמד שם...". ולכן לא ישנה מקומו אלא לצורך גדול, או כשמוכרח לעשות כן. ויש מראשונים שאמרו דבבית הכנסת אין חילוק באיזה מקום, כיון דכולו הוא מקום תפילה (תוספות ר"י פרק ראשון). ובירושלמי פרק רביעי דברכות מבואר לא כן, דגרסינן שם: אמר רבי תנחום: צריך אדם ליחד לו מקום בבית הכנסת, דכתיב: "ויהי דוד בא עד הראש, אשר ישתחוה שם". "השתחוה" לא נאמר אלא "ישתחוה", שהיה תדיר משתחוה שם. וכן פסקו הטור והשולחן ערוך סעיף י"ט

[חיימקה]

ובענין הקובע מקום לתפילתו פשט מתוק מדבש של ר' צבי פסח פראנק באחת ההסכמות לספרי הראושנים שיצאו מחדש נ"ל של הרב בלוי מארה"ב, ואיני מוצא כעת

הפירוש הובא כאן - http://forum.otzar.org/viewtopic.php?f= ... 50#p100350

כעת מצאתי זאת בתורת זאב בהשמטות למסכת ברכות דף ע"ג ע"א כדאי לעיין.

יישר כח למציינים
אך ברי לי שהדבר נכתב בכתב ידו של הגרצפ"פ באחת הסכמותיו

וברוך משיב אבידה לבעליה, בהסכמת הגרצפ"פ לפירוש רבנו יהונתן מלוניך בהוצ' רמ"י הכהן בלוי כתב חידוש זה בכתיבת ידו, יעו"ש ותמר"נ.

https://tablet.otzar.org/he/book/book.p ... pagenum=15

[נחלי אפרסמון]

ובענין הקובע מקום לתפילתו פשט מתוק מדבש של ר' צבי פסח פראנק באחת ההסכמות לספרי הראושנים שיצאו מחדש נ"ל של הרב בלוי מארה"ב, ואיני מוצא כעת

הפירוש הובא כאן - viewtopic.php?f=29&t=10706&p=100350#p100350

כעת מצאתי זאת בתורת זאב בהשמטות למסכת ברכות דף ע"ג ע"א כדאי לעיין.

יישר כח למציינים
אך ברי לי שהדבר נכתב בכתב ידו של הגרצפ"פ באחת הסכמותיו

וברוך משיב אבידה לבעליה, בהסכמת הגרצפ"פ לפירוש רבנו יהונתן מלוניך בהוצ' רמ"י הכהן בלוי כתב חידוש זה בכתיבת ידו, יעו"ש ותמר"נ.

https://tablet.otzar.org/he/pages/?&res ... book=11176

מה רואים פה?

[חיימקה]

ובענין הקובע מקום לתפילתו פשט מתוק מדבש של ר' צבי פסח פראנק באחת ההסכמות לספרי הראושנים שיצאו מחדש נ"ל של הרב בלוי מארה"ב, ואיני מוצא כעת

הפירוש הובא כאן - http://forum.otzar.org/viewtopic.php?f= ... 50#p100350

כעת מצאתי זאת בתורת זאב בהשמטות למסכת ברכות דף ע"ג ע"א כדאי לעיין.

יישר כח למציינים
אך ברי לי שהדבר נכתב בכתב ידו של הגרצפ"פ באחת הסכמותיו

וברוך משיב אבידה לבעליה, בהסכמת הגרצפ"פ לפירוש רבנו יהונתן מלוניך בהוצ' רמ"י הכהן בלוי כתב חידוש זה בכתיבת ידו, יעו"ש ותמר"נ.

https://tablet.otzar.org/he/pages/?&res ... book=11176

מה רואים פה?

נעשה כאן ניסיון לתת קישור לדברי הגרצפ"פ זצ"ל - וכנראה לא צלח, אין לי מושג למה!
הקישור ל' תוקן ב"ה בעזרת הניק "כרמי שלי".

[נחלי אפרסמון]

אז יציין לנו הספר ועמ'

[בקרו טלה]

אז יציין לנו הספר ועמ'

http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?re ... =&pgnum=18

[נחלי אפרסמון]

אז יציין לנו הספר ועמ'

http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?re ... =&pgnum=18

יש"כ