משנה ברורה כסנהדרין בלשכת הגזית

[יהודה בן יעקב]

ידועים דברי החזו"א באגרתו [קובץ אגרות ב, מא]

סוף דבר ההוראה המקובלת מפי רבותנו אשר מפיהם אנו חיים כמו מרן הב"י ומ"א והמ"ב ושלא נמצא מי שאמר שאין לחוש לדעת ר"ת היא הוראה מקוימת כמו מפי סנהדרין בלשכת הגזית, ואין שום צד קולא בזה

שמעתי בענין זה כמה שמועות, וברצוני לבררם [האם עוד שמעו / השמיעו כך] או להכחישם / לסותרם.

א. קיבלנו הוראות המשנה ברורה, רק בפסקיו הנוגעים לאו"ח, אך בפסקים הנוגעים לג' חלקי השו"ע האחרונים, לא קיבלנו את פסקיו.
ב. קיבלנו רק את הוראות המשנה ברורה בספרו זה, אך לא בשאר ספריו.

האם ידוע לחכמים כאן דברים אודות נושאים אלו ??

[מה שנכון נכון]

להד"מ.

[לענין]

סבורני כי קשה להכניס את המשנה ברורה למסגרת הכללים של הספר הנפלא עין יצחק. אשכנזים לא עובדים ככה. מערכת הכללים המסועפת של קבלת הוראות מרן, לא שמענו עליה.

[חרסון]

גם הספרדים לא עבדו ככה, עכ"פ עד לדור האחרון. אפילו הרב עובדיה זצ"ל מסופקני אם ידע את כל מה שנכתב ביצירה הגדולה של בנו שליט"א.

[יהודה בן יעקב]

להד"מ.

תגובה זו מתייחסת רק לכותרת האשכול והציטוט שבראשו. אך ודאי לכל הדעות, כי ישנו משקל עודף לפסק של המשנה ברורה, ביחס לשאר רבני זמנו, ועל כך שאלותי הנ"ל.

[כדכד]

לא לכל הדעות
יש דעות שיש להעדיף פוסקים אחרים.
לא ברור המעמד של המשנ"ב כפוסק כי חיבור זה לא נועד להיות ספר פסיקה אלא ספר סיכום וגם בפעמים שהוא מכריע בין הדעות השונות שהוא מביא (או שלא) לא תמיד הכרעתו מקובלת.
דוקא מבחינת ההשואה לספרים אחרים שלו - הרי שבחפץ חיים לדוגמא ההוא כן התכוון לפסוק ולא רק ללקט והוא עסק בסוגיות אלו יותר מאחרים ולכן נראה לי שמה שהוא פוסק שם צריך להיות יותר מחיב מפסקיו במשנ"ב

[הוה אמינא]

לא ברור המעמד של המשנ"ב כפוסק

מוזר לקרוא את המילים הללו פה. (בלשון המעטה).
מיותר להאריך בפירכא.

[כדכד]

במקום להאריך בפירכא תקרא את המשפט עד הסוף

[מקדש מלך]

ברור שהדברים אינם נכונים.
המ"ב לא ספר 'סיכום', כי חוץ מהשתים או שלוש דעות שהובאו ב'סיכום', יש עוד עשר שלא נכנסו (שלא לדבר על אין סוף החידושים ההלכתיים והביאורים העצמיים המפורשים בו, או מקופלים בין מילותיו). וגם להכריע שהדעות שקולות וזה ספק, או שהעיקר כדעה זו, ובשעה"ד יש לנהוג כדעה זו היא הכרעה כמובן.
ונכון שלא תמיד הכרעתו מקובלת, אבל גם הכרעת רבותינו בעלי השלחן ערוך לא תמיד מקובלת, ועדיין הם בעלי הסמכות הכי גדולים. ובדור האחרון אין פוסק בעל סמכות כהמשנה ברורה.

[כדכד]

תראה לי מקרה אחד שבו יש עשר דעות נוספות שהמשנה ברורה לא הביא מלבד אלו שהוא כן הביא.
עיין בתחילת הספר שהוא כותב שמטרתו לפרש דברי השו"ע ולהביא את דברי האחרונים שכתבו אחרי הבה"ט.
לא היתה לו שום מטרה להכריע בין דעות שונות אמנם הוא עשה זאת מדי פעם אבל הכרעתו אינה תמיד מקובלת כמו שכתבת בעצמך.

[מקדש מלך]

תפתח פסקי תשובות ותעקוב.
כמובן שהמספר 'עשר' אינו העניין.
ומה שהוא כותב בענותנותו בהקדמה לא משנה בכלל. הוא מכריע בלי סוף, בכל דף ובכל עמוד. וזה ברור כשמש לכל לומד בדבריו.
נראה לי שההקדמה לשלחן ערוך צנועה בהרבה. כזה מין חיבור קצר כדי שיוכלו ללמוד בקיצור מהר את כל הדינים בתוך חודש אחד...

[כדכד]

נכון כי השלחן ערוך הוא קיצור של הספר הארוך בית יוסף על הטור וזו היתה מטרתו אבל בסופו של דבר ההכרעות הן של מהר"י קארו בעצמו בניגוד למשנה ברורה שנכתב מלכתחילה כספר סיכום וליקוט כדי לבאר בלשון מוןבנת את דברי האחרונים ורוב ההכרעות שבו מועתקות מספרי האחרונים קודמיו וההכרעות שלו אינן בכל ף ובכל עמוד אלא לעתים רחוקות יותר.
בפסקי תשובות אין דוגמאות למקרים שהמשנ"ב בחר להביא מעט מהדעות מתוך מכלול שהיו לפניו.