הגהות והערות לספרים היו"ל ע"י מכון זכרון אהרן

[י. אברהם]

באור חדש ריש פ' נשא מזכיר את מ"ז הגאון האמיתי ז"ל, היינו מורי זקיני. במהד' תשס"ב נדפס מורי הגאון, ונעתק כך במהד' זכרון אהרן.

[י. אברהם]

בפי' 'מרכבת המשנה' בד"ה דבר אחר "בשנים רחמים והם ארץ ישראל", צ"ב מה שייך אר"י לכאן?
הנה כתב שם על אותיות שם אדנ"י, ומבאר שמתוכם יש ב' אותיות ד"נ שהם דין, וב' אותיות א"י שהם רחמים, וכנראה נתנו 'הוראה' לחפש כל הראשי תיבות א"י, ולהחליפן ל'ארץ ישראל', גם זה נפל בתוכם, ויצא מה שיצא. ..

ארץ ישראל.PNG (166.49 KiB) נצפה 1507 פעמים

[מה שנכון נכון]

וגם ה'בשנים רחמים' הוא שיבוש. (פתחו הקיצור ב' ל'שנים', והשאירוהו).

[אור עולם]

וחסר רווח לפני שנים דין.

[איש_ספר]

כותרת האשכול השתנתה ויש בה כדי לכוון את הכותבים להעיר כדרכה של תורה על הדברים הצריכים תיקון ללא תוספת דברי גנאי מיותרים שלא לומר בלתי נכונים. בברכה.

[יוצא פוניבז']

כותרת האשכול השתנתה ויש בה כדי לכוון את הכותבים להעיר כדרכה של תורה על הדברים הצריכים תיקון ללא תוספת דברי גנאי מיותרים שלא לומר בלתי נכונים. בברכה.

לכאורה מטרת האשכול היתה להתריע על הטעויות הרבות שבספרי המכון הנ"ל, בכדי שהקונה או הלומד ידע את אשר לפניו.
אם אכן יש מישהו מאותו מכון שמתעניין משום מה בתיקונים, הרי שאשכול זה לא יועיל לו כי מה שיש בו הוא מעט שמעט שללמד על הכלל כולו יצא, ומה שעליו לעשות הוא להעביר שוב את כל הספרים הגהה רצינית ולא חובבנית, ולא יסתפק רק בלמחוק את המבול של המליצות הנפוחות ודומיהם.

[נוריאל עזרא]

האם ידוע למישהו כאן או יכול לבדוק האם הקטע הנ"ל שחסר מהשיח ישראל ישנו במהדורת המאור?

נמסר לי שהקטע הנ"ל נמצא במהדורת המאור.

תודה רבה.

[ליטוואק פון בודאפעסט]

כשפותחים ראשי תיבות באופן שגוי כל כך, מה זה אומר? איך אפשר לטעות בין י"א דהיינו 11, לבין יש אומרים?

ככה זה נראה כשפותחים ר"ת בתוכנה, נותנים פקודה כל י"א הופכת ליש אומרים

פעם עבדתי על ספר מסוים, ומישהו החליף בתוכנה את כל ה'ב"א' לבית אפרים. יצא לי רשב"א כרש בית אפרים וכדו'. התחלתי לבדוק במקומות שלא היה שם 'רש' בבית אפרים למצוא את המקור, ומצאתי שהספר הזה לא הביא את הבית אפרים אף פעם אחת! כל פעם שכתב 'ב"א' היתה הכוונה לבינת אדם. איני יודע מי עבד בספר ההוא לפני, אבל הגסות שבטעיות הטרידה אותי נוראות.

[אשי ישראל]

כותרת האשכול השתנתה ויש בה כדי לכוון את הכותבים להעיר כדרכה של תורה על הדברים הצריכים תיקון ללא תוספת דברי גנאי מיותרים שלא לומר בלתי נכונים. בברכה.

יישר כוח גדול על השינוי, ויה"ר שאכן דברי הגנאי ייעלמו. גם לשיטת הנוקטים שהיה זה לשה"ר לתועלת ודאי כבר יצאו י"ח התועלת...

[מבק]

דמשק אליעזר על סימני תורת חטאת

דמשק אליעזר.png (372.98 KiB) נצפה 801 פעמים

הלומד מתבלבל מפני ריבוי השמות שבעמוד, וזאת מחמת טעות המעמד שהמשיך את השם 'מנחת יעקב' מהביאור על התורת חטאת, גם לביאור על 'סימני תורת חטאת'.
וכאן הספר המקורי: https://beta.hebrewbooks.org/reader/rea ... hlts=&ocr=

[מעיין]

בדפוסים הקודמים המתנונ' וצריך לפתוח המתנונה היינו שהולך ומת מלשון מתנוונה שבסוטה, והלכו ופתחו מתנונע, ויש לן מושג חדש צפורן שמתנונע ממש מעשה נסים...

ציפורן המתנונע.png (189.29 KiB) נצפה 680 פעמים

[מה שנכון נכון]

בדפוסים הקודמים המתנונ' וצריך לפתוח המתנונה היינו שהולך ומת מלשון מתנוונה שבסוטה, והלכו ופתחו מתנונע, ויש לן מושג חדש צפורן שמתנונע ממש מעשה נסים...

הנכון לפי הענין הוא מתנונע, וכ"ה להדיא כבר בדפוס קראקא שפ.

לבוש.PNG (123.35 KiB) נצפה 648 פעמים

[במסתרים]

[אלא שאין לצורת מלה זו משמעות בלה"ק לכאורה, אבל כן הוא בכמה ספרים.]

[מה שנכון נכון]

אמנם נפלה בסעיף זה ט"ס (כבר בדפו"ר קראקא שנד), ובמקום 'וא"נ אותו הבשר' צ"ל 'וא"כ אותו הבשר'.

[מעיין]

אכן אני ראיתי בדפוס ברדיטשוב תקפ"א באוצר, ולא עיינתי בדפוס ש"פ.
אבל מ"מ המעיין יראה והאמת יורה דרכו דהנוסח הנכון הוא מתנונה דבהמשך הלשון ואפי' אם אין הולך ומתנונע... אין לו שום משמעות בלשון הרגיל כמובן למבין
וראי' לדבר עיין מטבע לשון זה בלבוש בכעין זה בסי' תרמ"ח סעי' ו' לגבי אתרוג
ואכן מה שנכון נכון דבכאן מצאו טעותם מקום לנוח בדפוס ישן וכסאם נקי

[מה שנכון נכון]

אבל מ"מ המעיין יראה והאמת יורה דרכו דהנוסח הנכון הוא מתנונה דבהמשך הלשון ואפי' אם אין הולך ומתנונע... אין לו שום משמעות בלשון הרגיל כמובן למבין
וראי' לדבר עיין מטבע לשון זה בלבוש בכעין זה בסי' תרמ"ח סעי' ו' לגבי אתרוג

הכוונה פשוטה עד מאד. הצפורן נעה ונדה ועי"ז נופלת. (היא לא נרקבת כמו בשר ואתרוג).

[מעיין]

עיינתי עכשיו בדפוס פראג שס"ט הקדום לדפוס ש"פ וגם שם מתנונ'
דייקתי בלשון- ודוקא ציינתי להמשך הלשון "ואפי' אם אינה הולך ומתנונע מה שכתב שם באמצע המשפט שאין לה מובן לתאר אופן השלילה הגורם של נפילת הציפורן בהולך ומתנונע משא"כ מתנונה שייך שפיר בלשון שלילה היינו אף שהחלק הנשאר מחובר אין מוכרח שיופסק חיותו מ"מ חלק הנפרד כבר לא יחי' ויתחבר דו"ק בלשון.

[מה שנכון נכון]

מה לא מובן?? היא נופלת בגלל שנעה ונדה, וכשפירשה מעט מצוי שאינה נעה ונדה ואינה נופלת, ומ"מ אותו חלק שפרש לא יחזור (הכל מעשים שבכל יום).

ולדידך מה פירוש המשפט בסוף "שאין דרך לחותכו מיד עד שיראו אם יתנונע להתדלדל יותר אם לא", אם יתנונה להתדלל??

[מעיין]

א"א לי לפרש יותר ההרגש שיש לי לענין מטבע לשון בלשונות הפוסקים המורגלים שזה תלוי באבנתא דליבא ובהרגל קריאה בדברי הפוסקים.
ולבירור גירסא הנכונה אשאל אם אחד מהקוראים יש לו גישה ללבוש עטרת זהב קראקא שנד לעיין שם ולהעלות כאן

[מה שנכון נכון]

דפוס קראקא שנד סרוק בסה"ל. כתוב שם מתנונ'. (אי"ז מוכיח כלום, כמובן).

[מעיין]

אין מוכיח בוודאות, מ"מ הגרש יותר מצוי לסימן לה' מלע'
ועיין לבוש סי' ת"כ סעי' יח גם בדפוס ש"פ

..ואם שוב היה זה מתגלגל ומתנונ' בחוליו..

ומקור דבריו בלשון הגמ' ב"ק צא ע"א
אמדוהו והי' מתנונה והולך
ואפי' מאן דלא גריס ליה (עי' ב"ח ממשמעות התוס' גרס כן בתוספתא)
והביאו כל הראשונים הרי"ף שם לשון זה

[מה שנכון נכון]

כל מקום לפי ענינו.

כעת ראיתי שבמלא"ש מקואות ט, ד בהעתקת ד' הלבוש כתוב 'מתנונה', וכ"ה כבר בכתב היד (בגליון, ולכאו' ג"ז אוטוגרף). זה הביא אותי לקריאה חוזרת, ויתכן שהצדק עמך וצ"ע. [אגב, תיקן שם את ה'א"נ' ל'א"כ', כפי שהערתי לעיל].