פורום אוצר החכמה

ביאור הרד"ל על פר"א מהדורת זכרון אהרן פל"א אות ב עמ' רנו טור ב: "ובאבות דרבי נתן פרק ל"ג... כן הוא בנ"י [בנוסחא ישנה] ובהגהות תרגום יונתן הגיה...".
וכמובן השיבוש זועק לשמים, מה זה "הגהות תרגום יונתן". אלא שבדפוס ראשון של הרד"ל "הגהות ת"י", והכונה "הגהות תומת ישרים".

ושא_נס כתב:ביאור הרד"ל על פר"א מהדורת זכרון אהרן פל"א אות ב עמ' רנו טור ב: "ובאבות דרבי נתן פרק ל"ג... כן הוא בנ"י [בנוסחא ישנה] ובהגהות תרגום יונתן הגיה...".
וכמובן השיבוש זועק לשמים, מה זה "הגהות תרגום יונתן". אלא שבדפוס ראשון של הרד"ל "הגהות ת"י", והכונה "הגהות תומת ישרים".

הם החליפו כל פעם שכתוב ת"י אוטומטית לתרגום יונתן. אבל העם הארצות פה נפלא.

לי אישית לא יצא לתפוס אלו הטעיות, אבל בתומים מצאתי כמה וכמה טעיות, וזה הספר הוא גולת הכותרת שלהם. הפסיקות שהם עושים הם הרבה פעמים שלא לענין, וגם פיענוח ראשי התיבות.

בהגהות כמה וכמה ספרים כאלו, הייתי מציע להם לעשות את זה באופן הרבה יותר טוב. הרבה דברי התומים נידונים בספרים שונים. בתחילה יש להם להביא, כאשר הוא כותב 'כמו"ש הפוסקים' או 'כבר נחלקו הראשונים' וכדו', להביא מקור ברור לזה. לא תמיד כל אחד ואחד מתמחה בזה, ולפעמים אברך הוא בתחילת דרכו בלימוד ונזקק לציונים. עוד אציע להם להביא בשלימות דברי האחרונים הדנים בדברי התומים, לא רק כאשר יש להם להעיר. בזה שאיננו בשלימות, ולפעמים מביאים ולפעמים לא מביאים, חסר במקצועיות. המהדורא של פלדהיים לא עדיף בזה, וחבל.

תציע, תציע. הם פשוט ממתינים לרעיונות כיצד לשפר את המוצר שלהם...

נראה, מתוך שימוש בספרי המכון האמור, שעניינו של 'זכרון אהרון' הוא להוציא מהדורות שימושיות ונוחות, לאו דווקא למדניות ובוודאי שלא מדעיות, ממילא אמת המידה שבה יש למדוד ספר היוצא בהוצאתם היא עד כמה אכן הספר שימושי ונח ולא עד כמה יש בו ההערות שבו מחכימות או עד כמה נוסחאותיו דווקניות.

"שימושי" זה גם כשהנוסח פשוט משובש ולא מוגה??

משובש ואינו ודאי אינו בכלל שימושי.

נו, ועל זה מדברים כאן. דפוס 'זכרון אהרן' הוא בשיטה שאין צורך להגיה. פשוט שיטה סדורה. ונמוקם עמם, שהעיקר שיהיה יפה לעיניים.
זו פשוט בדיחה!!!

אגב דאיירינן במהדורות מתוקנות והגהות, צירפתי כאן רשימה הנוגעת בנושא

גביר כתב:אגב דאיירינן במהדורות מתוקנות והגהות, צירפתי כאן רשימה הנוגעת בנושא

משונעדיג.

אם יש טעויות והטעויות מפריעות, נא להשליך לגניזה. ישבו לתקן את רוב הטעויות? אין להם מה לעשות בחיים?
ואדרבא, בשלמא ספריה מדעית יש בה תועלת לכל מהדורה למען השלמות הביבליוגרפית, אבל בישיבה פשוט יש לגנוז את הספר ולקנות מהדורה מתוקנת.

כשפותחים ראשי תיבות באופן שגוי כל כך, מה זה אומר? איך אפשר לטעות בין י"א דהיינו 11, לבין יש אומרים?

אורח כתב:כשפותחים ראשי תיבות באופן שגוי כל כך, מה זה אומר? איך אפשר לטעות בין י"א דהיינו 11, לבין יש אומרים?

ככה זה נראה כשפותחים ר"ת בתוכנה, נותנים פקודה כל י"א הופכת ליש אומרים

ואזלו לשיטתייהו: כמו שיתבאר בסימן תצום גדליה.


אגב, כבר העירו בפורום בעבר על הערות שכתבו המהדירים לעצמם ולא הושמטו בעריכה. דוגמא נוספת לכך נמצאת בא' הספרים שנמכרו השבוע בדוכני בלוי. הובאה שם רשימת רבנים שגילו דעתם בענין מסוים, וביניהם א' שהיה קרוב ברוחו למזרחי, ולאחר שמו נשארה הערה ששכחו למוחקה: "הרב פלוני, לבדוק אם להביאו".

השגיאה ב"י"א" אם יש אומרים או אחד עשר, מצויה כבר אצל במפרשים לפני שלש מאות שנה. שם זה כנראה יותר שגיאת הבנה מאשר שיבוש בפענוח ר"ת.

ושא_נס כתב:השגיאה ב"י"א" אם יש אומרים או אחד עשר, מצויה כבר אצל במפרשים לפני שלש מאות שנה. שם זה כנראה יותר שגיאת הבנה מאשר שיבוש בפענוח ר"ת.

ראה כל בו הל' טרפות סי' קא - ד' ונציה ש"ז
"צלעות הבהמה יש אומרים מכאן ויש אומרים מכאן"

בכלבו ברור שזו טעות מדפיס, ובטח בכתבי יד זה בסדר.
אני רמזתי לשגיאה בהבנה של מחבר חשוב שהבין ב"וי"א" "ואחד עשר" תמורת "ויש אומרים". ועוד דרש לפי זה. וכבר כמה אחרונים השיגו עליו בחוזק.

ושא_נס כתב:בכלבו ברור שזו טעות מדפיס, ובטח בכתבי יד זה בסדר.

למה רק מדפיס יכול לטעות ולא סופר. ראיתי כמה שגיאות גסות בכת"י. לדוגמא במקום אחד שהיה כתוב 'וטעמא ע"כ משום' ראיתי בב' כת"י שפתחו הר"ת 'עד כאן'.

אמת, אבל מנסיוני כ"י בד"כ מדוייקים ביחס לשגיאות גסות כאלו.
יתכן והשגיאה שאתה מדבר עליה יסודה בשגיאה קדמונית בחיבור המדובר, והשתרשה גם לכתבי יד מאוחרים. ושמא כתב יד אחד הועתק מחבירו.
שגיאות גסות מעשה ידי מדפיסים מצויים לא מעט, וכבר כמה מחברים התמרמרו על כך, והענין הוא שהמדפיסים שחטפו זיקים מהמחברים הם אלו שקבעו את הדברים האלו בדפוס... כבר ספר כנה"ג דפו"ר על או"ח מנוגע מאד בשיבושי פענוח ר"ת לרוב.

ומה תאמרו על קטסטרופה זו?
(מטה משה מהדורת זכרון אהרן)

חלחל גם לפרוייקט השו"ת "מטה משה עמוד העבודה בית הכנסת, ברכות ופסוקי דזמרה סימן מט: ונהגו לומר יהי כבוד, והפסוקים אחרים קודם תהלה לדוד ויש בהם כי אם אזכרות, כנגד כי אם פסוקים שבתהלה לדוד" (הודעתי כעת לאנשי פרוייקט השו"ת שיתקנו).
ניצוץ אור: לפחות בכותרת נשמרו מזה...

כ"א = כי אם. טעות כיוצא בזו מצאתי ב'סדר הדורות' מהדורת 'ספרי אור החיים'. מהדורה זו מלאה טעויות כרימון.

לאור כל זאת ועוד.
אין מנוס מלהקים "ועדת ביקורת" שתפרסם דוח קבוע של כל המכונים והספרים היוצאים, לפי פרמטרים שונים. האם מוגה? האם נגנבו זכויות? ועוד.
זה יתן גם לקונים וגם לתורמים הנכבדים מידע נחוץ.
מי שמעוניין להצטרף בבקשה. אפשר בהודעה פרטית.

קובץ מפרשים

לב האבן כתב:קובץ מפרשים

סליחה על הבורות אבל מה באמת כוונת הר"ת י"א בשמו של המאירי?

זה לא משהו מסוג ישמרהו אלוקים ?

אוצר החכמה כתב:זה לא משהו מסוג ישמרהו אלוקים ?

מסתבר מאד. יש"כ.

קיבלתי עתה באישי:
ראשי תיבות של על נטילת ידים הוא ענ"י רחמנא ליצלן.

ממש משעשע.
אין מה לומר, יש למפענחים חוש הומור מפותח.

טעות זו הזכירה לי הלכה ברמב"ם כמדומני שבה נאמר כך:

עכו"ם שאינו עובד כוכבים ומזלות

[כנראה לענין יין נסך וכו'].

וכמובן הדברים מופלאים, אם הוא עכו"ם איך יתכן שאינו עובד כוכבים ומזלות?!...

אלא שהוא מצד הצנזורה, שהחליפה כל "נכרי" ב"עכו"ם" ובאמת בנוסחאות המדוייקות כבר אין משפטים מצחיקים כאלה

כפי ידיעתי, מוסד 'זכרון אהרן' נוסד במטרה להוציא לאור כתבי זקינו הגאון הצדיק רבי יונתן שטייף זצ"ל ראבד"ק בודאפעסט ואב"ד קהל עדת יראים וויען, שהשאיר אחריו אלפי כתבי ידות בכל המקצועות, ומשום מה [איני יודע למה] ניסוב סיבת המוסד להוציא לאור תשובות וספרים קדמונים, ואחר כך ניסובה עוד להוציא לאור ספרי מחברי זמנינו

אורח כתב:קיבלתי עתה באישי:
ראשי תיבות של על נטילת ידים הוא ענ"י רחמנא ליצלן.

באיזה ספר מדובר

דרומי כתב:טעות זו הזכירה לי הלכה ברמב"ם כמדומני שבה נאמר כך:
עכו"ם שאינו עובד כוכבים ומזלות
[כנראה לענין יין נסך וכו'].
וכמובן הדברים מופלאים, אם הוא עכו"ם איך יתכן שאינו עובד כוכבים ומזלות?!...
אלא שהוא מצד הצנזורה, שהחליפה כל "נכרי" ב"עכו"ם" ובאמת בנוסחאות המדוייקות כבר אין משפטים מצחיקים כאלה

הלכות מאכלות אסורות פרק יא
(ז) גר תושב והוא שקיבל עליו שבע מצות כמו שביארנו יינו אסור בשתייה ומותר בהנייה ומייחדין אצלו יין ואין מפקידין אצלו יין וכן כל עכו"ם שאינו עובד עכו"ם כגון אלו הישמעאלים יינן אסור בשתייה ומותר בהנייה וכן הורו כל הגאונים

זסבה כתב:

אורח כתב:קיבלתי עתה באישי:
ראשי תיבות של על נטילת ידים הוא ענ"י רחמנא ליצלן.

באיזה ספר מדובר

סדר ברכות מהדורת זכרון אהרן
www.otzar.org/wotzar/book.aspx?151442&pageid=P0034

אגב טעויות מענינות:
בקובץ "והגית" שיצא לאור כעת על עניני סת"ם, הובא מהנהגות הגר"ש סלנט מספר אדרת שמואל, ובאחד מהם בציינם את המקור, הביאו שכ"כ האדר"ת בס' הר המוריה (אות ד) וז"ל: "נמצא פסול בס"ת בצום העשירי במנחה, וציוה הרב שליט"א (כוונתו לרבינו הגרי"מ הלל שליט"א) לקרוא לסופר ולתקנו בביהמ"ד במקומו ושלא להוציא אחרת". והקורא תמה איך מעיד האדר"ת על הוראותיו של הגרי"מ הלל...
עיון בס' אדרת שמואל (עמ מז) מגלה שנשמט כאן מקף אחד, וצ"ל: כוונתו לרבינו - הגרי"מ הלל שליט"א, ו"רבינו" מתייחס לגר"ש סלנט, והגרי"מ הלל כמקור הדברים. (אלא שעדיין אינני יודע מה ענין הגרי"מ הלל לכאן, ובמהדורת אהב"ש לא נזכר כלל זהות הרב).

תמוה מאד, מה דעת הט"ז שמונים יב"ח מיום המיתה או מיום הקבורה?

אלא שכך צ"ל: "פסק הט"ז... מפסיק האבלות, דאבלות דיב"ח מיום המיתה מנינן, ודעת נקודת כסף(!) דאבילות יב"ח מיום הקבורה מנינן, לכך יתענה...".
וכל המודגש נשמט, (וגם צ"ל פסיק אחרי מנינן ולא נקודה).

אמנם טעות הדומות מצויה, וע"פ זה לבד אין לדון לכף חובה.

קבלתי באישי עוד טעויות בסדר ברכות
פרק הזהירות משעטנז
בחדא מחתא יש שם שתי טעויות
א. כתוב שם "הכל תלוי במזל אפילו תורה שיכל", במקום "שבהיכל", וזו טעות של הקלדן שהחמיץ שתי אותיות בהעתקתו מדפוס ראשון.
ב. הסדר ברכות כותב "ואמרינן בס"ה כל מצוה שאין לה רודפין רדוף אחריה ביותר", ולא נחתו לבדוק מהו "בס"ה", והאמת כי האות כנראה נשברה בדפו"ר, והכוונה בס"ח, ומקורו כידוע בספר חסידים סי' ק"ה.

וזו אחת החזקות ביותר שראיתי מאז ועד הנה.

אמת
משלי פרק כח פסוק כד
גּוֹזֵ֤ל׀ אָ֮בִ֤יו וְאִמּ֗וֹ וְאֹמֵ֥ר אֵֽין־פָּ֑שַׁע חָבֵ֥ר ה֗וּא לְאִ֣ישׁ מַשְׁחִֽית:

אורח כתב:וזו אחת החזקות ביותר שראיתי מאז ועד הנה.

זכות ראשונים...
viewtopic.php?f=7&t=4164&p=189131#p189131

אז לא הוא טעה, כי הוא פשוט העתיק מהריקנטי...