איש_ספר כתב:לא ראיתי עדין בשום מקום שנוהג זה של מצבות עומדות או שוכבות נרשם כמנהג שיש איזה הקפדה לנהוג ובו.
--------------------
אגב, כידוע בבית הקברות בחברון לא נרשמו על המצבות את שמות הנקברים תחתיהם. וראיתי בכמה מקומות שמציינים שדבר זה נעשה בשל הפראיים הערביים תושבי חברון לאחר שחיללו את מקום קבורת הצדיקים דייקא. אבל באמת נוהג זה הינו עתיק מאד ונהג אצל רוב ככל קהילות המזרח (והר הזיתים הוא יוצא דופן בזה).
במקבציאל האחרון התפרסם מאמר לתולדות ר' חסדי אלמושנינו מתיטואן שבמרוקו הספרדית ושם נכתב אודות חלקת קבורתו:
הר"י ן' נאיים רושם בזכרונותיו את רשמיו מביקורו בתיטואן ובכלל זה בבית הקברות, ונביא דבריו הנאים בשלימותם: '...והלכתי ונשתטחתי על קבר מהר"י בן וואליד זצ"ל זיע"א והקבר שלו בשיפולי ההר כי בית הקברות של עיר טיטואן כולה בהר ובעומדי לפני קבר הצדיק מוהריב"ו זצ"ל רעדה אחזתני וחלחלה ונזעזעו כל אבי כי אימת תורתו וצדקותו חופפת על קיברו ואין שום כתב חרות על מצבתו רק אבן גדולה כקומת איש מונחת על קברו וחרות בה איזה ציור וכיור דוקא מעשה אומן וכל הקברות אין במצבתם שום אותיות חרותים ולא שם הנקבר רק האנשים מקבלה איש מפי איש יודעים מה המה האנשים הקבורים בכל קבר, ונשתטחתי על הקבר ההוא והיו עיני זולגים דמעות וביקשתי רחמים שתגן עלי זכותו וברוך שזכני לראות מצבת הצדיק הזה. המערה ההיא [בית הקברות] ישנה מאד ועדין היא כמות שהיא, ומעולם לא נחטטו הקברות ממנה. והיא הר גבוה מאד ושם קבורים כמה צדיקים יש שמה קברות הרבנים מגרושי ספרד וקאסטילייא, והמצבות שלהם מרוב יושנם נהרסו האבנים ונתהפכו זו על זו ויש שמה חלקה אחת קברות משפחת אלמושנינו וחלקת משפחת אבוהב וחלקת משפחת כלפון וכו' וכמה צדיקים אין די באר זכותם תגין עלינו'. (נדפס מכת"י במאמרו של הר"מ עמאר 'לתולדות ר"י בן נאיים ויצירותיו', בראש ספר 'נוהג בחכמה', בני ברק תשמ"ז, עמ' 41 ואילך).
ועוד נכתב:ראה להלן בדברי הר"י כלפון במחברתו יגל יעקב המספר על השתטחותו בקבר רבי חסדאי בשנת תר"ה, גם ח"ז הירשברג שביקר בתיטואן בתש"י מציין בספרו הנז"ל (הערה ) את מקום קבורת רבי חסדאי כדבר ידוע ואולי כונתו אל חלקת הקברים ולאו דוקא על מצבתו. וראה דברי הרה"ג ר"ש דיין נר"ו בספרו שו"ת עטרת שלמה (עמ' רצ"ז ואילך) שהאריך מפי ספרים וסופרים אודות המנהג הקדום שנהג במקומות הרבה ובכלל זה בתיטואן, שלא לחרוט על המצבות כל שם, והראה לו פנים מסבירות. ושוב הוסיף וכתב (שם עמ' רח"צ): 'בדידי הוה עובדא כי בשנת תשנ"ד הלכתי להשתטח על גורל הצדיקים וקברות זקני ע"ה בעיר מולדתי עוב"י טיטואן יע"א ובקשתי להשתטח על מצבות הרבנים הגדולים שרפי קודש הלולים הגאון הקדוש מופלא שבסנהדרין עיר וקדיש המלוב"ן כמוהר"ר חסדאי אלמושנינו זצוקלה"ה וזיע"א בעה"מ "חסד אל" ו"משמרת הקדש" ובית דינו זלה"ה וכן מצבת קודש של הגאון המקובל האלהי כמוהר"ר יעקב מאראג'י זצוקלה"ה והגם שהראו לי מקום מנוחתם ובשורה אחת זה אצל זה משכבותם לא ידע המורה דרך המלוה אותי (ה"ה ידי"ן הגמו"ן רצ"ו ר' יצחק חיון הי"ו שהיה מראשי הקהל בדור האחרון ויש לו בקיאות גדולה בכל ענייני ביה"ק ואף גם זאת שבעודו נער היה מתלווה לחכמי הדור שהיו נוהגים לעלות בעיו"כ לעשות התרה ליד מצבות הצדיקים הנ"ל) להראות באצבע ולציין לי על כל אחד ואחד מהמצבות למי מהקדושים אשר בארץ טמון וגנוז בו אך רק ידע המצבות ששם מקום מנוחתם בכללות ולא בפרטות וזה נבע כי לא נחקק שמם הטוב על מצבותם כפי המנהג מלפנים'
כל המצבות בבית החיים זה של טיטואן הינן שוכבות.
בדבר קברו של רבי חסדאי אלמושנינו, הרב אביקציץ הוא זה שנהג לעשות התרה על קברו.
רבי יוסף ישראל אב"ד כאזאבלאנכא עדיין יודע את מקום קבורתו המדוייק שלו.