ג׳ רבעי מיל שוות אחר שקיעה״ח הוי לילה... האם יש שיטה כזאת?

[פלפלת בחכמה]

ידוע שיטת הגאונים כי בין השמשות מתחיל משקיעה״ח ושיעור ג רבעי מיל אחר כך הוי לילה. אך ידוע כי רהיטת הפוסקים, כולל הגר״א ועוד, כי הדבר תלוי במקומות ובזמני השנה ולאו בכל מקום ובכל זמן אפשר לעשות מלאכה שלשה עשר וחצי דקות אחר השקיעה בפרט חו״ל דא עדיין יום גמור כמעט....

האם בכל זאת יש כאלו שסוברים דהולכים לפי שעות שוות ומיד בהגיע שלש עשר וחצי דקות אחר השקיעה הוי לילה אף דבחוץ עדיין אינו חושך כלל??? והאם יש לצרפו לאיזה קולא (הדבר היה נוגע לי היום במישהא שהיה חלוש ביותר מחמת התענית ורצה לדעת מהו הזמן הכי מוקדם שיכול לאכול בו, בפרט שמדובר בתענית נדחה...)???

[קו ירוק]

רצונך לתפוס את קולת הגר"א, במקום שהוא מחמיר?

[תוכן]

לשיטת היעב"ץ שאין כזה דבר שעות זמניות בכלל, א"כ יש לעיין אולי ג' רבעי מיל זה זמן קבוע, למרות שעל פי הסברא דבר זה מופרך.

[בן מיכאל]

ידוע שיטת הגאונים כי בין השמשות מתחיל משקיעה״ח ושיעור ג רבעי מיל אחר כך הוי לילה. אך ידוע כי רהיטת הפוסקים, כולל הגר״א ועוד, כי הדבר תלוי במקומות ובזמני השנה ולאו בכל מקום ובכל זמן אפשר לעשות מלאכה שלשה עשר וחצי דקות אחר השקיעה בפרט חו״ל דא עדיין יום גמור כמעט....

האם בכל זאת יש כאלו שסוברים דהולכים לפי שעות שוות ומיד בהגיע שלש עשר וחצי דקות אחר השקיעה הוי לילה אף דבחוץ עדיין אינו חושך כלל??? והאם יש לצרפו לאיזה קולא (הדבר היה נוגע לי היום במישהא שהיה חלוש ביותר מחמת התענית ורצה לדעת מהו הזמן הכי מוקדם שיכול לאכול בו, בפרט שמדובר בתענית נדחה...)???

ראשית ההבדל בין המעלות של שלוש עשרה וחצי דקות בניסן ותשרי למעלות שלהם בי"ז בתמוז הן שתי דקות כמדומני.
שנית, ניתן לסמוך על השקיעה במישור.

[אוצר החכמה]

מה הכוונה ניתן לסמוך על שקיעה במישור. אתה מתכוון בירושלים. אבל אע"פ שיש לדון בדבריך מנין לך שהשאלה היתה בירושלים?

[בן מיכאל]

מה הכוונה ניתן לסמוך על שקיעה במישור. אתה מתכוון בירושלים. אבל אע"פ שיש לדון בדבריך מנין לך שהשאלה היתה בירושלים?

ערים שונות בארץ נמצאות על ההר, עם זאת ניתן לספור בהם מהשקיעה במישור (לא היה ברור לי כי השאלה בי-ם, אבל השבתי על עוד צד להקדים).
יתירה מכך, זה לא מדוייק כי ניתן לסמוך, אלא כמעט ואין סברא לומר שיש לספור מההר, בגלל שראיית הכוכבים אינה מתאחרת, בגלל שרית את השמש עוד כמה דקות - כי המצב בשמים נותר זהה.
ומי שירצה להחמיר בזה, זה או משום לא פלוג, או שלאידך גיסא יסבור כי אף במישור יש למנות מהשקיעה בהר וכדעת הרב בסידורו.

[יוצא פוניבז']

ידוע שיטת הגאונים כי בין השמשות מתחיל משקיעה״ח ושיעור ג רבעי מיל אחר כך הוי לילה. אך ידוע כי רהיטת הפוסקים, כולל הגר״א ועוד, כי הדבר תלוי במקומות ובזמני השנה ולאו בכל מקום ובכל זמן אפשר לעשות מלאכה שלשה עשר וחצי דקות אחר השקיעה בפרט חו״ל דא עדיין יום גמור כמעט....

האם בכל זאת יש כאלו שסוברים דהולכים לפי שעות שוות ומיד בהגיע שלש עשר וחצי דקות אחר השקיעה הוי לילה אף דבחוץ עדיין אינו חושך כלל??? והאם יש לצרפו לאיזה קולא (הדבר היה נוגע לי היום במישהא שהיה חלוש ביותר מחמת התענית ורצה לדעת מהו הזמן הכי מוקדם שיכול לאכול בו, בפרט שמדובר בתענית נדחה...)???

כמדומני בספר זמנים כהלכתם מאריך שמעיקר הדין סיום הצומות מלבד ט"ב הוא בשקיעה. ע"ש. ולכן אף שנוהגים כמ"ש השו"ע להמתין לג' כוכבים, מ"מ יש לסמוך על השיטות המקילות בצאה"כ ע"ש. [ועפ"ז הוסיף בלוח עתים לבינה "סוף זמן התענית לקולא" ע"פ ג' רבעי מיל (במעלות), נגד המנהג להצריך ראיית כוכבים בפועל].