עמוד 1 מתוך 1

בריך רחמנא

פורסם: ד' אוגוסט 07, 2019 5:09 pm
על ידי רצון
מרן הגרע"י ז'ל בשו"ת יחוה דעת (ו' טו) דן כשיש מחלוקת הפוסקים אם לברך או לא, אם יכול לברך בלשון בריך רחמנא ופסק וזה לשונו: במקום שיש ספק או מחלוקת הפוסקים בדיני ברכות, אין לברך אפילו בלשון תרגום בריך רחמנא מלכא דעלמא וכו', שגם בזה יש חשש איסור ברכה לבטלה. הילכך יהרהר בלבו הברכה ודיו, וכמו שכתב בשו"ת הלכות קטנות חלק ב' (סימן קמו), שבהרהור אין שום חשש איסור של ברכה לבטלה. וכן העלה מרן החיד"א בספר יעיר אזן (מערכת ב' אות א'), ובספר טוב עין (סימן יח אות לד), וכו' וכו' ועוד הרבה אחרונים. וכן עיקר. עיי"ש.

ולא הבנתי שהרי כשיש מחלוקת הפוסקים אם יברך או לא, מדוע לא יברך בלשון בריך רחמנא, והרי אית הכא ס"ס, ספק כאומרים שיש לברך, ואת"ל כדעת החולקים שדעתם שאין לברך, יש ספק נוסף והוא שמא כדעת האומרים שכשמברך בנוסח בריך רחמנא אין בו משום ברכה לבטלה, וכל שיש ס"ס בברכה מי שמברך אינו עושה איסור כלל כמ"ש האחרונים וכמו שהוא עצמו כתב ביחוה דעת שם ח"ו בהערה ס"ס לא עמ' קסה, וראה יביע אומר ח"ז יור"ד סימן כז סק"ג, וח"ט יור"ד סי' כא סק"ב, ומדוע פסק דלא יברך בנוסח בריך רחמנא וכו' וצ"ע.

עוד צ"ב דמאי חזית לומר שיהרהר הברכה, והרי יש הרבה פוסקים הסוברים שגם בהרהור יש איסור ברכה לבטלה הביאם ביביע אומר ח"ד אור"ח סימן ב, ועם ששם חלק עליהם וכ' שלדעתו רוה"פ לא סוברים כן עיי"ש, מ"מ מכלל מחלוקת לא יצאנו והרי רבים וגדולים אוסרים ראה דבריו שם, ולפ"ז כשם שפסק שלא יברך בלשון בריך רחמנא, כך יש לומר שלא יהרהר ברכה בלבו דמאי שנא וצ"ע.

Re: בריך רחמנא

פורסם: ד' אוגוסט 07, 2019 8:31 pm
על ידי נוצר תאנה
ידוע דעת החתם סופר ריש נדרים, שיש בזה ברכה לבטלה כמו בלשה"ק.
מאידך, ראיתי כתוב שמהר"א מבעלזא היה נוהג לברך כן במקום ספק

Re: בריך רחמנא

פורסם: ד' אוגוסט 07, 2019 9:28 pm
על ידי ונתנו ידידים
מהו ביאור שיטה זו?
הרי איסור ברכה לבטלה הוא מחמת השם שמים שיש בו ובבריך רחמנא ליכא שם שמים

Re: בריך רחמנא

פורסם: ד' אוגוסט 07, 2019 9:39 pm
על ידי עזריאל ברגר
ונתנו ידידים כתב:מהו ביאור שיטה זו?
הרי איסור ברכה לבטלה הוא מחמת השם שמים שיש בו ובבריך רחמנא ליכא שם שמים

א. לא פשוט ש"רחמנא" הוא לא שם שמים.
ב. לא ברור שהאיסור הוא רק משום הזכרת שם שמים.

Re: בריך רחמנא

פורסם: ד' אוגוסט 07, 2019 9:49 pm
על ידי רצון
[
עזריאל ברגר כתב:
ונתנו ידידים כתב:מהו ביאור שיטה זו?
הרי איסור ברכה לבטלה הוא מחמת השם שמים שיש בו ובבריך רחמנא ליכא שם שמים

א. לא פשוט ש"רחמנא" הוא לא שם שמים.
ב. לא ברור שהאיסור הוא רק משום הזכרת שם שמים.


מה הפירוש לא ברור שהאיסור הוא רק משום הזכרת שם שמים, אלא משום מה? נא להרחיב ולהסביר. תודה

Re: בריך רחמנא

פורסם: ד' אוגוסט 07, 2019 10:09 pm
על ידי עזריאל ברגר
רצון כתב:[
עזריאל ברגר כתב:
ונתנו ידידים כתב:מהו ביאור שיטה זו?
הרי איסור ברכה לבטלה הוא מחמת השם שמים שיש בו ובבריך רחמנא ליכא שם שמים

א. לא פשוט ש"רחמנא" הוא לא שם שמים.
ב. לא ברור שהאיסור הוא רק משום הזכרת שם שמים.


מה הפירוש לא ברור שהאיסור הוא רק משום הזכרת שם שמים, אלא משום מה? נא להרחיב ולהסביר. תודה

מדינא מותר להזכיר שם שמים אפילו בדברי הרשות, כשמשון שאמר "נזיר אלוהים אני", ובזאת ידעה דלילה שלא שיקר לה, כיוון שידעה "באותו צדיק" שאינו מוציא שם שמים לבטלה.
ובפרט כשאומר דרך שבח, שמברך את ה' על כך "שהכל נהיה בדברו".
אלא שחכמים גזרו שלא לומר ברכות לבטלה.

וע"ד קדיש וקדושה שאינם נאמרים שלא בעיתם אע"פ שאין בהם איסור הזכרת ש"ש לבטלה.

Re: בריך רחמנא

פורסם: ד' אוגוסט 07, 2019 10:19 pm
על ידי נוצר תאנה
זה לשון החת"ס נדרים ב' ע"א:

הנה מבואר עכ"פ דלענין שבועה בשם אין חילוק שמזכיר השם בלה"ק או בלשון אחר דהרי הר"ן מייתי ממאי דאמר רב יוסף מארי כולא לא אכילנא, וא"כ כיון דמבואר ס"פ שבועת העדות דהמשביע ברחום הוה משביע בשם, ה"ה אם משביע בלשון תרגום רחמנא הוה שם וממילא כיון דרחמנא מארי כולא הוה שם לענין לא תשא את שם ה' אלהיך לשוא ה"ה לענין מוציא ש"ש לבטלה או ברכה לבטלה דהא תרוויהו מחד קרא נפקא לא תשא את שם ה' אלהיך לשוא, וכן מוכח ממ"ש הר"ן דאי ס"ד בעי שם א"כ מה הועילו במה שבדו להם לשון שביתה הלא אכתי צריך להזכיר השם ע"ש, ולכאורה מאי קשיא ליה דלמא תקנו שביתה לרחמנא דלענין שבועה הוה שם ומ"מ אינו מוציא ש"ש לבטלה אע"כ אין חילוק, ולפ"ז מבואר דבכל ספק ברכה אסור לומר בריך רחמנא מרא דעלמא דזה הוה נמי ברכה לבטלה כמו אלהינו מלך העולם, ועיין ב"ש כ"א עסס"י ל"ד.
עכ"ל

Re: בריך רחמנא

פורסם: ה' אוגוסט 08, 2019 4:36 am
על ידי נחלי אפרסמון
רצון כתב:מרן הגרע"י ז'ל בשו"ת יחוה דעת (ו' טו) דן כשיש מחלוקת הפוסקים אם לברך או לא, אם יכול לברך בלשון בריך רחמנא ופסק וזה לשונו: במקום שיש ספק או מחלוקת הפוסקים בדיני ברכות, אין לברך אפילו בלשון תרגום בריך רחמנא מלכא דעלמא וכו', שגם בזה יש חשש איסור ברכה לבטלה. הילכך יהרהר בלבו הברכה ודיו, וכמו שכתב בשו"ת הלכות קטנות חלק ב' (סימן קמו), שבהרהור אין שום חשש איסור של ברכה לבטלה. וכן העלה מרן החיד"א בספר יעיר אזן (מערכת ב' אות א'), ובספר טוב עין (סימן יח אות לד), וכו' וכו' ועוד הרבה אחרונים. וכן עיקר. עיי"ש.

ולא הבנתי שהרי כשיש מחלוקת הפוסקים אם יברך או לא, מדוע לא יברך בלשון בריך רחמנא, והרי אית הכא ס"ס, ספק כאומרים שיש לברך, ואת"ל כדעת החולקים שדעתם שאין לברך, יש ספק נוסף והוא שמא כדעת האומרים שכשמברך בנוסח בריך רחמנא אין בו משום ברכה לבטלה, וכל שיש ס"ס בברכה מי שמברך אינו עושה איסור כלל כמ"ש האחרונים וכמו שהוא עצמו כתב ביחוה דעת שם ח"ו בהערה ס"ס לא עמ' קסה, וראה יביע אומר ח"ז יור"ד סימן כז סק"ג, וח"ט יור"ד סי' כא סק"ב, ומדוע פסק דלא יברך בנוסח בריך רחמנא וכו' וצ"ע.

עוד צ"ב דמאי חזית לומר שיהרהר הברכה, והרי יש הרבה פוסקים הסוברים שגם בהרהור יש איסור ברכה לבטלה הביאם ביביע אומר ח"ד אור"ח סימן ב, ועם ששם חלק עליהם וכ' שלדעתו רוה"פ לא סוברים כן עיי"ש, מ"מ מכלל מחלוקת לא יצאנו והרי רבים וגדולים אוסרים ראה דבריו שם, ולפ"ז כשם שפסק שלא יברך בלשון בריך רחמנא, כך יש לומר שלא יהרהר ברכה בלבו דמאי שנא וצ"ע.

כבר האריך לחלוק על דבריו מו"ר הגרי"ח סופר שליט"א בס' ברכי נפשי סימן ט"ז עיי"ש ותרו"צ.

Re: בריך רחמנא

פורסם: ה' אוגוסט 08, 2019 4:38 am
על ידי נחלי אפרסמון
ובזכרוני שיש בזה אריכות בשו"ת משנה הלכות.

Re: בריך רחמנא

פורסם: ה' אוגוסט 08, 2019 9:15 am
על ידי בקרו טלה
נחלי אפרסמון כתב:ובזכרוני שיש בזה אריכות בשו"ת משנה הלכות.

Re: בריך רחמנא

פורסם: ה' אוגוסט 08, 2019 7:12 pm
על ידי עתניאל בן קנז
נוצר תאנה כתב:מאידך, ראיתי כתוב שמהר"א מבעלזא היה נוהג לברך כן במקום ספק


אכן כך מובא במקורות שונים. אולם זה לא מדויק.
הוא נהג כך רק במקום שהחמיר על עצמו (מחמת דקדוקים שונים) שלא לברך בפירוש, ובירך בארמית.
במקום 'ספק ברכות' אמיתי, לא נהג כן. אלא אמר הברכה ללא שם ומלכות [כאשר ככל הנראה את ה'שם ומלכות', הרהר במחשבתו]

Re: בריך רחמנא

פורסם: ו' אוגוסט 09, 2019 5:56 pm
על ידי בן שלום
ראיתי כעת דברי רבותי הכותבים לעיל אבל הכל מסביב, ולעצם שאלת "רצון" לא נגעו ולכאורה היא תמיה גדולה וצריכה עיון ותשובה