והזדים מהרה תעקר ותשבר ותמגר ותכלם ותשפילם ותכניעם

[צורבא מדרבנן]

בסידור נוסח אשכנז בתפילת השמונה עשרה: וכל הרשעה כרגע תאבד וכל אויבי עמך מהרה יכרתו והזדים מהרה תעקר ותשבר ותמגר ותכניע במהרה בימינו.

וצ"ע אם כבר תמגר לזדים מה צורך לבקש ותכניע, הא למה לי.

ובסידור נוסח "ספרד": וכל אויבי עמך מהרה יכרתו, והזדים מהרה תעקר ותשבר ותמגר ותכלם ותשפילם ותכניעם במהרה בימינו.

וצ"ע אם כבר תמגר ותכלם מה צורך לבקש תשפילם ותכניעם.

ובסידור נוסח "עדות המזרח": וכל הזדים כרגע יאבדו. וכל אויבך כל שונאיך מהרה יכרתו. ומלכות הרשעה מהרה תעקר ותשבר ותכלם ותכניעם במהרה בימינו".

וגם כאן אם כבר תכלם מהי בקשת ותכניעם אחר שכלו.

ודוחק לומר שהבקשה שתמגר ותכלם, אבל אם אין אנחנו זכאים וראויים אז לפחות תכניעם.

ולכאורה היה למסדרי התפילות להתחיל מהקל הקל תחילה, בתחילה תכניעם אח"כ תמגר ותכלם, ועיין בדברי מדרש תהלים [יט יז] שהביא הטור סימן תקפב מה שלמד ממנהג הכותים ודו"ק.
ועיין סנהדרין פרק חלק דף

[דרומי]

יש כמה נוסחאות בברכה זו, ואחד מהם: תעקר ותשבר ותמגר, ותכניע.

ומבואר בזה ע"פ סוד, ששלושת הלשונות הראשונים מכוונים כנגד שלוש קליפות הטמאות שאין להם תקנה ולכן 'תעקר ותשבר ותמגר', ואילו הלשון 'ותכניע' מכוונת לקליפה הרביעית הנקראת 'נוגה' שיש בה טוב וצריך להכניעה תחת הקדושה ואז תעלה לרצון.

ולכן באמת יש פסיק לפני המלה 'ותכניע'. ודו"ק.

[סגי נהור]

יש כמה נוסחאות בברכה זו, ואחד מהם: תעקר ותשבר ותמגר, ותכניע.

ומבואר בזה ע"פ סוד, ששלושת הלשונות הראשונים מכוונים כנגד שלוש קליפות הטמאות שאין להם תקנה ולכן 'תעקר ותשבר ותמגר', ואילו הלשון 'ותכניע' מכוונת לקליפה הרביעית הנקראת 'נוגה' שיש בה טוב וצריך להכניעה תחת הקדושה ואז תעלה לרצון.

ולכן באמת יש פסיק לפני המלה 'ותכניע'. ודו"ק.

הסבר זה הולם הן את נוסח אשכנז (תעקר ותשבר ותמגר ותכניע) והן את נוסח הספרדים (תעקר ותמגר ותכלם ותכניעם). אבל לכאורה לא את נוסח ספרד שיש בו שש לשונות. אבל באמת גם כאן, כמו במקומות רבים, נוסח ספרד הוא נוסח של ו/או, כלומר אמירת כמה נוסחים חלופיים בזה אחר זה.

[בונה ירושלים]

בסידור נוסח אשכנז בתפילת השמונה עשרה: וכל הרשעה כרגע תאבד וכל אויבי עמך מהרה יכרתו והזדים מהרה תעקר ותשבר ותמגר ותכניע במהרה בימינו.

וצ"ע אם כבר תמגר לזדים מה צורך לבקש ותכניע, הא למה לי.

ובסידור נוסח "ספרד": וכל אויבי עמך מהרה יכרתו, והזדים מהרה תעקר ותשבר ותמגר ותכלם ותשפילם ותכניעם במהרה בימינו.

וצ"ע אם כבר תמגר ותכלם מה צורך לבקש תשפילם ותכניעם.

ובסידור נוסח "עדות המזרח": וכל הזדים כרגע יאבדו. וכל אויבך כל שונאיך מהרה יכרתו. ומלכות הרשעה מהרה תעקר ותשבר ותכלם ותכניעם במהרה בימינו".

וגם כאן אם כבר תכלם מהי בקשת ותכניעם אחר שכלו.

ודוחק לומר שהבקשה שתמגר ותכלם, אבל אם אין אנחנו זכאים וראויים אז לפחות תכניעם.

ולכאורה היה למסדרי התפילות להתחיל מהקל הקל תחילה, בתחילה תכניעם אח"כ תמגר ותכלם, ועיין בדברי מדרש תהלים [יט יז] שהביא הטור סימן תקפב מה שלמד ממנהג הכותים ודו"ק.
ועיין סנהדרין פרק חלק דף

להיכן נתכוין הכותב שציין לסנהדרין פרק חלק?

[עתניאל בן קנז]

יש כמה נוסחאות בברכה זו, ואחד מהם: תעקר ותשבר ותמגר, ותכניע.

ומבואר בזה ע"פ סוד, ששלושת הלשונות הראשונים מכוונים כנגד שלוש קליפות הטמאות שאין להם תקנה ולכן 'תעקר ותשבר ותמגר', ואילו הלשון 'ותכניע' מכוונת לקליפה הרביעית הנקראת 'נוגה' שיש בה טוב וצריך להכניעה תחת הקדושה ואז תעלה לרצון.

ולכן באמת יש פסיק לפני המלה 'ותכניע'. ודו"ק.

גם בלי הטעם הקבלי.
שמעתי פעם (לא זוכר ממי) על דרך הפשט. שכיון שמבין שונאי ישראל ישנם כאלו שאינם יהודים (או מינים), אותם צריך לעקור מן השורש. וישנם כאלו שהם יהודים, ש'יתמו חטאים ולא חוטאים'. ואותם צריך רק להכניע, ולהתפלל שיחזרו בתשובה. ולכן יש לשונות חלוקים.

[סגי נהור]

הכל הולך אל מקום אחד, שאלו שצריך לעקור ייעקרו, ואלו שצריך רק להכניע יוכנעו. וזה התירוץ הפשטי לתמיהת פותח האשכול.

[אישצפת]

לפני כשמונה עשרה שנה שלחתי שאלה זו לאיש אדוני האר"ש הגאון הנאמ"ן שליט"א והוא השיבני שהפירוש בזה ותכלם או תכניעם שלא ירימו ראש.

[עתניאל בן קנז]

ז"א שמציעים לרבש"ע כמה אופציות, אם לא יצליח אחד, שיבחר במשנהו?

הרחב פיך ואמלאהו.

יותר נראה כתירוצים הקודמים, שכל לשון קאי על סוג אחר של רשעים. וכפי שהוא נוסח החתימה, 'שובר' - לאויבים (=גוים שונאי ישראל). ו'מכניע' - לזדים (רשעים מזרע ישראל).

[אישצפת]

בס"ד ראיתי היום נוסח קדום של צפון אפריקה משנת ע"ב (במאגר הסידורים והמחזורים של ידידנו רבי אהרן גבאי שליט"א) והוא שונה הרבה מהנוסח הנדפס.

[ברוך שמו]

בסידור נוסח אשכנז בתפילת השמונה עשרה: וכל הרשעה כרגע תאבד וכל אויבי עמך מהרה יכרתו והזדים מהרה תעקר ותשבר ותמגר ותכניע במהרה בימינו.

וצ"ע אם כבר תמגר לזדים מה צורך לבקש ותכניע, הא למה לי.

ובסידור נוסח "ספרד": וכל אויבי עמך מהרה יכרתו, והזדים מהרה תעקר ותשבר ותמגר ותכלם ותשפילם ותכניעם במהרה בימינו.

וצ"ע אם כבר תמגר ותכלם מה צורך לבקש תשפילם ותכניעם.

ובסידור נוסח "עדות המזרח": וכל הזדים כרגע יאבדו. וכל אויבך כל שונאיך מהרה יכרתו. ומלכות הרשעה מהרה תעקר ותשבר ותכלם ותכניעם במהרה בימינו".

וגם כאן אם כבר תכלם מהי בקשת ותכניעם אחר שכלו.

ודוחק לומר שהבקשה שתמגר ותכלם, אבל אם אין אנחנו זכאים וראויים אז לפחות תכניעם.

ולכאורה היה למסדרי התפילות להתחיל מהקל הקל תחילה, בתחילה תכניעם אח"כ תמגר ותכלם, ועיין בדברי מדרש תהלים [יט יז] שהביא הטור סימן תקפב מה שלמד ממנהג הכותים ודו"ק.
ועיין סנהדרין פרק חלק דף

שאלתי לגריח"ס שליט"א ואמר לי שהכוונה לסנהדרין פרק חלק דף ק"ז ע"א ועיין רש"י שם ודו"ק היטב.