הודעהעל ידי אבקברד » ב' אוגוסט 19, 2019 11:17 pm
כיוון שנזכר רש"י לפרשת עקב - הערה מעניינת [ואולי מתקשרת לכותרת האשכול]:
לשון הגמרא ברכות דף לב עמוד א:
וידבר ה' אל משה לך רד, מאי לך רד? אמר רבי אלעזר, אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה: משה, רד מגדולתך! כלום נתתי לך גדולה אלא בשביל ישראל, ועכשיו ישראל חטאו - אתה למה לי? מיד תשש כחו של משה ולא היה לו כח לדבר. וכיון שאמר: הרף ממני ואשמידם, אמר משה: דבר זה תלוי בי - מיד עמד ונתחזק בתפלה ובקש רחמים. משל, למלך שכעס על בנו והיה מכהו מכה גדולה, והיה אוהבו יושב לפניו ומתירא לומר לו דבר. אמר המלך: אלמלא אוהבי זה שיושב לפני הרגתיך! אמר: דבר זה תלוי בי - מיד עמד והצילו.
ועתה הניחה לי ויחר אפי בהם ואכלם ואעשה אותך לגוי גדול וגו' - אמר רבי אבהו: אלמלא מקרא כתוב אי אפשר לאומרו; מלמד, שתפסו משה להקדוש ברוך הוא כאדם שהוא תופס את חבירו בבגדו, ואמר לפניו: רבונו של עולם, אין אני מניחך עד שתמחול ותסלח להם.
שתי הדרשות של רבי אלעזר ושל רבי אבהו נראות מנוגדות מבחינת היחס בין פעולת משה לבין תגובת הקב"ה:
רבי אלעזר דורש מ'ועתה הניחה לי' שבפרשת כי תשא שתשש כוחו של משה ונתיירא מלדבר, עד שרמז לו הקב"ה הניחה לי.
ואילו רבי אבהו דורש מ'הרף ממני', שמשה אחז כביכול בבגדו של הקב"ה, עד שהקב"ה בקש שיפסיק.
והנה, דבר מעניין מצינו ברש"י על התורה.
בפרשת כי תשא על המילים הניחה לי הביא רש"י את דרשתו של רבי אבהו:
רש"י שמות פרשת כי תשא פרק לב פסוק י
(י) הניחה לי - עדיין לא שמענו, שהתפלל משה עליהם, והוא אומר הניחה לי, אלא כאן פתח לו פתח והודיעו, שהדבר תלוי בו, שאם יתפלל עליהם לא יכלם:
ואילו בפרשת עקב על המילים הרף ממני לא פירש כלל.
ושמא יש להסביר שכיוון ששתי הדרשות מנוגדות בחר רש"י רק באחת מהן,
והעדיף את דרשתו של רבי אלעזר, אולי משום שבה הקב"ה מעורר את משה לתפילה, ובה מתגלה יותר מידת הרחמים.
כיוון שכך פירש זאת רש"י במקום הראשון שמסופר על חטא העגל, ושוב לא נזקק לחזור על כך בפרשת עקב.