"מנהג" לשתות יין בער"ש

[שמואל דוד]

ראיתי דבר מעניין בספר אוצר יד חיים:

WhatsApp Image 2019-08-30 at 4.48.18 PM.jpeg (51.46 KiB) נצפה 1798 פעמים

ועיין http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.as ... =&pgnum=16

האם 'מנהג' זה שייך למנהג "טועמיה"

[חיים שאול]

ממה שכ׳ עד שמבושמים ואח"כ מזמרים שירות ותשבוחות, לכאו, משמע שזה בשביל השירות ותשבחות

[שמואל דוד]

איפה ירושלמי הנ"ל?

[שמואל שלומוביץ]

לא מצאתי.
עולה בדעתי לבדוק אם אין הכוונה למבואר בכ"מ בירושלמי ובראשונים שנהגו בטבריה שהיו מבשמים את הכלים בערב שבת ובציפורי במוצ"ש, ואולי יש שפירש 'מבשמים' שמבושמים בשתיית יין.
ולגופו של ענין יש שכתבו שמנהג לטעום התבשיל הוא כדי שיתאוה לאוכלו בלילה.
וזה שייך גם ביין טוב, אבל השתיה המרובה עד שיתבשמו כנראה טעמה משום שמחת הכנסת שבת, או משום דמיגרר גריר כדאי' בערבי פסחים.

[חלמישצור]

נביא את המקור מרבינו עובדיה ירא מברטנורא.

עוד מנהג ליהודים מארץ ישמעאל, בערב שבת הולכים כולם לבית המרחץ, ובשובם מביאות נשותיהם לפניהם יין, ומרבים בשתי'. ואחר מביאות התבשיל שהכינו לסעודות הערב, ואוכלים מבעוד יום עד שתחשך. ואחר באים כולם לבית הכנסת במלבושיהן נקיים ומגוהצים, ומתחילים בשירות ותשבחות, ומאריכין בתפלת ערבית עד שתי שעות בלילה, ובאים לבתיהם, ומקדשין ואוכלים כזית לחם ומברכים ברכת המזון. ואין מתפללים תפלת המנחה של ערב שבת בציבור בכל גלילות ההם, זולתי בירושלים לבדה נתבטל המנהג הזה, שבטלו אותו האשכנזים, ומתפללים מנחה וערבית כמנהג שלנו, ואח"כ הולכים הלילה, אפס כי לא יתפללו ערבית עד צאת הכוכבים. ושומרים שבת כתקנה בגלילות אלו יותר ממה ששומרים אותו בגלילות ההם, כי לא יצא איש מפתח ביתו בשבת לא לטייל ולא לדבר אחר, אלא לדבר מצוה, או לבית הכנסת, או לבית המדרש. ואין צריך לומר שאין גם אחד שידליקו אש ביום השבת או נר שכבה, לא ע"י גוי ועבד ואמה ידליקוה. ומי שיודע לקרות קורא כל היום אחר שתפיג יינו בשינה (דרכי ציון, תרמ"ו, דף ט, א).

[שמואל שלומוביץ]

ומכאן שלא שיבח המנהג ההוא, כפי שלא שיבח את ביטול תפילת המנחה על ידם. ואכילת תבשיל הערב מבעוד יום. וביטול כבוד לילה.
ורק מזכיר גם שמירת שבת שלהם.
וכנראה שמתאר כאן מנהג המוסתערבים יושבי הארץ.

[נוטר הכרמים]

איפה ירושלמי הנ"ל?

עיקר הדבר ששותין יין לאחר רחיצה בבית המרחץ מבואר בשבת קמ, א "אלונטית יין ישן... דעבדין לבי מסותא למיקר", ועי' נדרים לח, ב כוס של בית המרחץ.

[יושב ירושלים]

איפה ירושלמי הנ"ל?

עיקר הדבר ששותין יין לאחר רחיצה בבית המרחץ מבואר בשבת קמ, א "אלונטית יין ישן... דעבדין לבי מסותא למיקר", ועי' נדרים לח, ב כוס של בית המרחץ.

וכן בברכות מב,ב "אמר רבה בר מרי אמר רבי יהושע בן לוי: לא שנו אלא בשבתות וימים טובים, ובשעה שאדם יוצא מבית המרחץ, ובשעת הקזת דם, הואיל ואדם קובע סעודתו על היין"

[שמואל דוד]

יישר כח לכל המגיבים!