"המפורסים"

זקן ששכח · הודעהעל ידי **זקן ששכח** » ד' אפריל 27, 2011 10:00 pm

בספרים קדמונים מצוי רבות שכשרוצים לציין לאי מי שהוא מפורסם בדורו יוסיפו לתיבה זו אות יו"ד ויכתבו 'המפורסים'.
מאי טעמא?

גוראריה · הודעהעל ידי **גוראריה** » ד' אפריל 27, 2011 10:02 pm

כבר דנו באשכול סמוך על 'עיקר' שנכתב כ'עיקור' והעניין אחד בשניהם. כתיבה לפי צליל הדיבור. דבר מצוי ביותר בספרי האשכנזים.

זקן ששכח · הודעהעל ידי **זקן ששכח** » ד' אפריל 27, 2011 10:13 pm

אולי באמת תגלה את אזני באיזה חוג או עדה אשכנזית אומרים 'המפורסים' או 'עיקור'. אני לא מצאתי עד היום אפילו מקום אחד שנוהג כן, ודומני שאני מכיר היטב את כל הדיאלקטים היודישאיים.
תקן אותי בבקשה אם טעיתי, למען אשכיל ואדע.

אורי אגסי · הודעהעל ידי **אורי אגסי** » ד' אפריל 27, 2011 10:25 pm

אני אתקן אותך:
איך אומרים "בחורים חסידיים" בהברה יידישאית: "חסידישע בּוחרֶעם", (לא כולם מדברים כך, אבל בהרבה מקומות זו היתה ההברה),
וכמו כן אם היה כתוב "המפורסים" היו קוראים זאת "המפורסֶ(י)ם". מזה השתרשה כנראה טעות זו. שחשבו שבמקור זה מגיע עם האות י'.
ו"מפורסים" זו לא המילה היחידה שמוצאים כך.

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ד' אפריל 27, 2011 10:33 pm

ואני הק' שמעתי שעשו כן שלא לכתוב שמו של ס"מ, אבל זה נשמע רחוק.

היא שיחתי · הודעהעל ידי **היא שיחתי** » ד' אפריל 27, 2011 10:41 pm

איש_ספר כתב:ואני הק' שמעתי שעשו כן שלא לכתוב שמו של ס"מ, אבל זה נשמע רחוק.

סמי להא שמועתא

גוראריה · הודעהעל ידי **גוראריה** » ד' אפריל 27, 2011 11:10 pm

זקן ששכח כתב:אולי באמת תגלה את אזני באיזה חוג או עדה אשכנזית אומרים 'המפורסים' או 'עיקור'. אני לא מצאתי עד היום אפילו מקום אחד שנוהג כן, ודומני שאני מכיר היטב את כל הדיאלקטים היודישאיים.
תקן אותי בבקשה אם טעיתי, למען אשכיל ואדע.

כאשר כתב אורי, את הניקוד סגו"ל כתבו בוי"ו ועי"ן ויו"ד.
צא ולמד מגראמערי דורנו איך אצלם תכלית, תפלות, אצילות, ותכלת הם חרוזים!!!!
היאך: או שמצלצלין תכלית, תפילית, אצילית, ותכיילית, או תכלעס, תפילעס, אצילעס, ותכיילעס... הדברים ידועים ואם אינך מסכים פתח את הנגן והקשב. [רק ווקאלי, לדעת הפוסקים שמותר כעת...]

טעויות כאלו נפוצות מאד בספרי החסידות ותולדותיה. אציין לדוג' ידועה א', שבמקום רבנות היו כותבים רבנית וכן להיפך כיון שהצליל ביידיש פולנית שווה.
השיא היה כשנכתב בספר: אמר להרבנות שאינו חפץ בהרבנית של עיר פלונית...

רבטוב · הודעהעל ידי **רבטוב** » ד' אפריל 27, 2011 11:19 pm

מראש ישיבת בעלז הרה''ג ר' שלום ברנדר זצ''ל שמעתי פעם שמהזמן שהמש[ס]כילים התחילו להשים דגש על דקדוק . הקפידו בדוקא
לכתוב ולהדפיס שלא על פי דקדוק רק בשינוי .אפילו פסוק לא הדפיסו כמו שכתוב .

אורי אגסי · הודעהעל ידי **אורי אגסי** » ד' אפריל 27, 2011 11:28 pm

רבטוב כתב:מראש ישיבת בעלז הרה''ג ר' שלום ברנדר זצ''ל שמעתי פעם שמהזמן שהמש[ס]כילים התחילו להשים דגש על דקדוק . הקפידו בדוקא
לכתוב ולהדפיס שלא על פי דקדוק רק בשינוי .אפילו פסוק לא הדפיסו כמו שכתוב .

כלומר, ידעו שכותבים טעות ובדוקא כתבו כן? לא להגזים.
לא הקפידו היינו שלא למדו ולכן לא ידעו דקדוק, ולכן כך כתבו.

רבטוב · הודעהעל ידי **רבטוב** » ד' אפריל 27, 2011 11:41 pm

אורי אגסי כתב:
רבטוב כתב:מראש ישיבת בעלז הרה''ג ר' שלום ברנדר זצ''ל שמעתי פעם שמהזמן שהמש[ס]כילים התחילו להשים דגש על דקדוק . הקפידו בדוקא
לכתוב ולהדפיס שלא על פי דקדוק רק בשינוי .אפילו פסוק לא הדפיסו כמו שכתוב .

כלומר, ידעו שכותבים טעות ובדוקא כתבו כן? לא להגזים.
לא הקפידו היינו שלא למדו ולכן לא ידעו דקדוק, ולכן כך כתבו.

אני על משמרתי אעמודה .... וכי דבר גדול הוא לדעת איך לכתוב ''המפורסם'' האדמו''ר האמצעי מבעלז כותב במכתב המפורסים
וכי על זה צריך לומדות של דקדוק . כל בר בי רב יודע זאת ואעפ''כ כתב כן .עיין בספה''ק נועם אלימלך כמה פסוקים הם שלא בדקדוק .

בהרבה ספרים כתוב "הפטורה" במקום הפטרה. זו בודאי אינה טעות של הבחור הזעצער.

ישבב הסופר

רבטוב כתב:מראש ישיבת בעלז הרה''ג ר' שלום ברנדר זצ''ל שמעתי פעם שמהזמן שהמש[ס]כילים התחילו להשים דגש על דקדוק . הקפידו בדוקא
לכתוב ולהדפיס שלא על פי דקדוק רק בשינוי .אפילו פסוק לא הדפיסו כמו שכתוב .

דבריך סותרים זא"ז. באמרך שהמשכילים החלו לשום דגש על הדקדוק, משמע מזה שמרבית העם לא ידעו ולא איכפת להו מאומה מהנושא ההוא, ואמנם כן היה. יחידים ממש היו שלהם היה יד בחכמת הדיקדוק (אפילו הכללים) ורוב העם לא התעניינו בזה כלל.
אך אח"כ הוספת שמשקלקלו המינין התחילו החסידים לכתוב שגיאות דקדוקיות בדוקא להוציא מלבותם של המשכילים, זה אינו, וכי בשביל להועיל דבר כזה הושיבו ולימדו אלפי בני ישראל כללי ופרטי הדקדוק לארכם ולרחבם, והכל כדי להתעלם מאותם כללים מסועפים ולשרשם מארץ חיים? זה דבר רחוק ונפלא ממני.
ואם תימצי לומר שאיה"ן רובם לא עסקו בתחום הדקדוק כלל, אלא שרוב מצויין אצל דפוס בקיאין היו, גם זה אינו, וכבר איתמחי הני גברי והני קמיעי שיצאו מתח"י לפני שנהפך המלכות למינות והרבה מהמדפיסים לא ידעו כללים בסיסיים.
אלא ברור שלפני קום המשכילים לא היתה חכמת הדקדוק דבר מצוי ורצוי אצל רוב העם, ובעליה שלטו בה. ואחרי שבאו הנאורים ובקשו להפכו לנחלת הכלל, אלו שעמדו על משמרת התורה והאמונה הצרופה, לא אבו לנטות ימין ושמאל מחמת רוח נושבת כזו, וברוח בער וברוח משפט הבריחוה מקרב מחניהם. ככה שנראה כאילו בדווקא הפילו טעויות לתוך ספריהם, ואין זה אלא דרכם מאז.

זקן ששכח · הודעהעל ידי **זקן ששכח** » ה' אפריל 28, 2011 1:11 am

אורי אגסי כתב:אני אתקן אותך:
איך אומרים "בחורים חסידיים" בהברה יידישאית: "חסידישע בּוחרֶעם", (לא כולם מדברים כך, אבל בהרבה מקומות זו היתה ההברה),
וכמו כן אם היה כתוב "המפורסים" היו קוראים זאת "המפורסֶ(י)ם". מזה השתרשה כנראה טעות זו. שחשבו שבמקור זה מגיע עם האות י'.
ו"מפורסים" זו לא המילה היחידה שמוצאים כך.

אורי, הצץ רק רגע לכיתוב המעניין במילת בחורים שכתבת! אני פשוט מתפלא למה על פי סברתך לא כתבת 'בוחרים'. הלא הסגול מצויינת על ידי אות יו"ד.
נראה לי שכל הדיבורים וסברות הכרס אין בהם ולא כלום לעצם הענין. לא שמעתי כלומר לא סבירא לי שסגול מציינים באות יו"ד. אין הדבר נכון ביודיש, לא כל שכן בלשון הקודש. דוק ותשכח.
ישנן טעויות נוספות, כגון הפטורה שהזכיר אוצרינו היקר, שדווקא שם אין כמעט ספק בלבי שהיא טעותו של הבחור/הבוכער הזעצער, ואין בה כוונה נסתרת.
ולגבי הטענה/תואנה שזהו שיבוש מכוון מפאת אי הרצון/אי הידיעה בחכמת הדקדוק. תמהני למה בחרו למספר תיבות מצומצם לקיים בהם המנהג הנפלא של אי הליכה בדרך הדקדוק.

אגב, ישנו מאמר נפלא מהבני יששכר [כמדומני שהוא היה אחד מצדיקי החסידות המפורסמים, הטוען שהיות ותמו משכילים מן הארץ מצוה היא לשוב ולעסוק בענין הדקדוק שהוא אחד מחלקי התורה].

אסיים בכך שכנראה יש כוונה מסויימת באותן תיבות 'מעוותות' אלא שלא עלתה בידינו עד כה לברר הענין.

גוראריה · הודעהעל ידי **גוראריה** » ה' אפריל 28, 2011 1:19 am

ראיתי פעם באיזה ספר של סיפורי צדיקים, על א' שהי' לו איזה משוגעת!
כלומר: "משיגאס", שגעון בל"א, שבהברה הפולנית גם 'משוגעת' הוגים באותה צורה.
ג"ז כנגד המשכילים?
א משיגאס צו זאגען אזוי!

גוראריה · הודעהעל ידי **גוראריה** » ה' אפריל 28, 2011 1:27 am

משוגעת...

זקן ששכח · הודעהעל ידי **זקן ששכח** » ה' אפריל 28, 2011 1:31 am

גוראריה כתב:ראיתי פעם באיזה ספר של סיפורי צדיקים, על א' שהי' לו איזה משוגעת!
כלומר: "משיגאס", שגעון בל"א, שבהברה הפולנית גם 'משוגעת' הוגים באותה צורה.
ג"ז כנגד המשכילים?
א משיגאס צו זאגען אזוי!

מתון מתון בבקשה.
תיבה זו שכתבת אכן נשמעת כך בהגייה המכונה חסידית, ובכך אין פלא שנכתב באופן שכזה. אולם המפורסים אינו נשמע בשום דיאלקט יידישאי כפי שהוא נכתב כאן ועל כך תמיהתי.
אגב אעתיק (מתוך חיפוש בתוכנת די. בי. אס.) שני מקורות שכותבים כן:
1) משמרת הבית, הבית השני, השער השלישי: "עוד כתב בזה טעות אחר מפורסים".
2) מגן אברהם, או"ח סי' תרז: "ובזה אין חילוק בין מפורסים לשאינו מפורסים".

כותב · הודעהעל ידי **כותב** » ה' אפריל 28, 2011 1:37 am

זקן ששכח כתב:אולם המפורסים אינו נשמע בשום דיאלקט יידישאי כפי שהוא נכתב כאן ועל כך תמיהתי.

אכן כן נשמע בפי החסידים ג' אותיות האחרונות של "מפורסים", דוגמת: פסים, אפיקורסים, סוסים, נסים, ועוד הרבה, ולכן כתבו כך, ופשוט.

גוראריה · הודעהעל ידי **גוראריה** » ה' אפריל 28, 2011 1:39 am

מה שכתבת ממשמה"ב הוא אכן חידוש.

אבל אות יו"ד כאות ניקוד נקראת בהגייה הפולנית כסגו"ל אין ספור פעמים.
מכיר כב' מן הסתם את העיר 'זאלקאווי', נו, איך הוגים את שמה? זולקובי או זולקעבע? וכהנה רבות.

זקן ששכח · הודעהעל ידי **זקן ששכח** » ה' אפריל 28, 2011 1:43 am

כותב נכבד,
בהודעה הקודמת הבאתי שני מקורות [ויש עוד] שכותבים המפורסים. ככל שידיעותי מגיעות לא נמנו המחברים על חסידי פולין, מרמרוש, גליציא ודומיהם.
ומכל מקום, התבונן נא בשים לב בחסידישע ספרים ולא תמצא עוד הרבה טעויות הדומות ל'מפורסים', על אף שהסיומות של תיבות רבות זהות לדוגמאות שהבאת. משום מה?
למה רק בתיבה זו טעו, ולא רק איש אחד טעה אלא עשרות רבות של מחברי ספרים. הלא דבר הוא?!

חד וחלק · הודעהעל ידי **חד וחלק** » ה' אפריל 28, 2011 1:43 am

אוסיף בהערת אגב, שבעצם השורשים 'פרש' ו'פרס' משמעות דומה להם, וכבר האריך בכך הרש"ר הירש.

זקן ששכח · הודעהעל ידי **זקן ששכח** » ה' אפריל 28, 2011 1:48 am

חד וחלק כתב:אוסיף בהערת אגב, שבעצם השורשים 'פרש' ו'פרס' משמעות דומה להם, וכבר האריך בכך הרש"ר הירש.

האם יש במשמעות דבריך שלכן טעו וכתבו 'פירש' במקום 'פרש'?
מכל מקום אינו דומה, שכן כאן נשמעת כך התיבה, אבל עיקר הסיבה היא ששאר התיבות באותו בנין שאינן גרוניות נהגות בחיריק ולא בצירה.

בר ששת · הודעהעל ידי **בר ששת** » ה' אפריל 28, 2011 1:49 am

אם זכרוני אינו בכזיב, שח לי ידען בעלזאי, כי לעיים נשמר התואר המפורסים כזלזול בנושאו. מאן דהו יידע להרחיב?

אורי אגסי · הודעהעל ידי **אורי אגסי** » ה' אפריל 28, 2011 2:31 am

זקן ששכח כתב:
אורי אגסי כתב:אני אתקן אותך:
איך אומרים "בחורים חסידיים" בהברה יידישאית: "חסידישע בּוחרֶעם", (לא כולם מדברים כך, אבל בהרבה מקומות זו היתה ההברה),
וכמו כן אם היה כתוב "המפורסים" היו קוראים זאת "המפורסֶ(י)ם". מזה השתרשה כנראה טעות זו. שחשבו שבמקור זה מגיע עם האות י'.
ו"מפורסים" זו לא המילה היחידה שמוצאים כך.

אורי, הצץ רק רגע לכיתוב המעניין במילת בחורים שכתבת! אני פשוט מתפלא למה על פי סברתך לא כתבת 'בוחרים'. הלא הסגול מצויינת על ידי אות יו"ד.
נראה לי שכל הדיבורים וסברות הכרס אין בהם ולא כלום לעצם הענין. לא שמעתי כלומר לא סבירא לי שסגול מציינים באות יו"ד. אין הדבר נכון ביודיש, לא כל שכן בלשון הקודש. דוק ותשכח.

מה הקשר?
אני הוספתי אות האות ע' בתור ניקוד סגול (בתחילה לא ניקדתי ולכן הוספתי ע' שהיא אות ניקוד סגול ביידיש, ואח"כ הוספתי את הניקוד עצמו), אבל ודאי שכך מבטאים.
וכבר הזכירו כאן, על המילה "תפילות" שאומרים "תפילֶעס"', ועוד ועוד,

כותב · הודעהעל ידי **כותב** » ה' אפריל 28, 2011 2:40 am

זקן ששכח כתב:כותב נכבד,
בהודעה הקודמת הבאתי שני מקורות [ויש עוד] שכותבים המפורסים. ככל שידיעותי מגיעות לא נמנו המחברים על חסידי פולין, מרמרוש, גליציא ודומיהם.
ומכל מקום, התבונן נא בשים לב בחסידישע ספרים ולא תמצא עוד הרבה טעויות הדומות ל'מפורסים', על אף שהסיומות של תיבות רבות זהות לדוגמאות שהבאת. משום מה?
למה רק בתיבה זו טעו, ולא רק איש אחד טעה אלא עשרות רבות של מחברי ספרים. הלא דבר הוא?!

אני חושש שיש באמתחתך איזה הסבר, עד שאתה מתעקש לומר שהיה איזה כוונה מיוחדת בקוצו של י'.

אדרבה, השתתף עמנו את השערתך.

הנאה לעולם · הודעהעל ידי **הנאה לעולם** » ה' אפריל 28, 2011 2:44 am

בר ששת כתב:[באשכול "אלישא" הסמוך]

שבתי וראיתי בתשובות החברים, ולא מצאתי אף לא אחת תואמת לדרך כתיבתו של ה"חתם סופר" זי"ע, שלא מצינו שנהג לכתוב בשינויים מכללי הדקדוק כ"עיקור" וכדומה.

לשונו זהב וגם בפיוטיו לא מצינו הטייה ללשון המבטא?!

אדג · הודעהעל ידי **אדג** » ה' אפריל 28, 2011 9:54 am

הקושיא כלל אינה קושיא כיון שההדפסה (סביר להניח) לא הית מכתה"י, כ"א מהתעקת תלמידים וכדו', ועל עלגותם אין כל פירכא. ואף אם ימצא כן בכת"י דהחת"ס, אין כל קושי, שכתב כן מחמת שיטפא דלישנא.

זקן ששכח · הודעהעל ידי **זקן ששכח** » ה' אפריל 28, 2011 3:10 pm

אדג כתב:הקושיא כלל אינה קושיא כיון שההדפסה (סביר להניח) לא הית מכתה"י, כ"א מהתעקת תלמידים וכדו', ועל עלגותם אין כל פירכא. ואף אם ימצא כן בכת"י דהחת"ס, אין כל קושי, שכתב כן מחמת שיטפא דלישנא.

מה שתמוה הוא כיצד הצליחו כל העלגים לטעות באותה טעות.

אורי, אכן אני מסכים עמך שהאות עי"ן מסמלת את ניקוד הסגול. אולם, עדיין אין בכך מזור ליו"ד שבמפורסים.

לצערי, אין לי עדיין הסבר המניח את הדעת, אבל מסתבר בהסתברות כמעט ודאית שאין מדובר בטעות רגילה.

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ה' אפריל 28, 2011 3:12 pm

זולתי איש לא שמע את השמועה שהעליתי למעלה?

זקן ששכח · הודעהעל ידי **זקן ששכח** » ה' אפריל 28, 2011 3:14 pm

איש_ספר כתב:זולתי איש לא שמע את השמועה שהעליתי למעלה?

לעת עתה שמועתך הינה הטובה שבין התשובות, אף שהיא עצמה תמוהה טובא, וכי אין תיבות נוספות המסתיימות באותן אותיות?

זקן ששכח · הודעהעל ידי **זקן ששכח** » ה' אפריל 28, 2011 3:20 pm

אורי אגסי כתב:אני אתקן אותך:
ו"מפורסים" זו לא המילה היחידה שמוצאים כך.

היואיל מר לציין לעוד תיבה שכל כך מצויה בה הטעות, עד שסופרים רבים למאות יחזרו עליה מבלי משים?

הודעהעל ידי **אוצר החכמה** » ה' אפריל 28, 2011 3:27 pm

חיפשתי הפטורה באוצר ומצאתי 1529 ספרים

ובדפדוף במקצתם הכוונה היתה להפטרה

זקן ששכח · הודעהעל ידי **זקן ששכח** » ה' אפריל 28, 2011 3:29 pm

אוצר החכמה כתב:חיפשתי הפטורה באוצר ומצאתי 1529 ספרים

כפי שהזכרתי לעיל טעות זו הינה דוגמא לאותן טעויות שנגררו אגב הדיבור. וכי כמה אשכנזים, מה גם חסידישע, הינך מכיר שיבטאו 'הפטרה' ולא 'הפטורה'?

הודעהעל ידי **אוצר החכמה** » ה' אפריל 28, 2011 3:37 pm

ברור שזו הטעות רק כתבתי את זה ביחס לשאלה האם ישעוד מילים שהטעות מצוייה בהם

גם זה הבל · הודעהעל ידי **גם זה הבל** » ה' אפריל 28, 2011 4:15 pm

זקן ששכח כתב:כותב נכבד,
בהודעה הקודמת הבאתי שני מקורות [ויש עוד] שכותבים המפורסים. ככל שידיעותי מגיעות לא נמנו המחברים על חסידי פולין, מרמרוש, גליציא ודומיהם.
ומכל מקום, התבונן נא בשים לב בחסידישע ספרים ולא תמצא עוד הרבה טעויות הדומות ל'מפורסים', על אף שהסיומות של תיבות רבות זהות לדוגמאות שהבאת. משום מה?
למה רק בתיבה זו טעו, ולא רק איש אחד טעה אלא עשרות רבות של מחברי ספרים. הלא דבר הוא?!

המבטא השונה לא היה נחלת החסידים לבד אלא התחלק לפי איזור מגורים. [ויעוין בארוכה בספר שורשי מנהגי אשכנז של הר' במברגר לענין החולם].

אורח לרגע. · הודעהעל ידי **אורח לרגע.** » ה' אפריל 28, 2011 8:50 pm

איש_ספר כתב:ואני הק' שמעתי שעשו כן שלא לכתוב שמו של ס"מ, אבל זה נשמע רחוק.

בחיפוש פשוט באוצה"ח של +מפורסים - +מפורסם, מתקבלות לפחות 92 תוצאות [ב81 ספרים] בהם נכתבו שני הצורות - בסמיכות קרובה [עד הפרש של 30 מילים], פעם "מפורסם" ופעם "מפורסים".
הדבר מלמד שלא מדובר בשיבוש מכוון. מסתבר שבעבר סברו הזעצערס' כי שני הצורות נכונות.

זקן ששכח · הודעהעל ידי **זקן ששכח** » ה' אפריל 28, 2011 10:42 pm

גם ז"ה, מסכים אתך. לא זה הנושא.

אורח לרגע, געוואלדיגע סברה. ושמא תסבירני מפני מה איננו מוצאים כל כך הרבה 'ריגע' במקום 'רגע' או 'אוריח' במקום 'אורח'?
ובכלל אי אפשר לתלוש כל בעיה בזעצער. אין כל ספק שהיתה הגהה מסויימת, ומעניין שדווקא בטעות שחוזרת על עצמה בספרים רבים עד למאד - דווקא טעות זו לא שירשו. הלא דבר הוא?!

אדג · הודעהעל ידי **אדג** » ו' אפריל 29, 2011 12:15 am

טוב, ודאי שמילים המוכרות מתוך החומש, המשנה והתפלה - לא תמצא בהם הטעות אלא או בשגגת הכותב או במקרה רחוק של עלג גדול!

מעיין · הודעהעל ידי **מעיין** » ו' אפריל 29, 2011 12:20 am

לעצם הנושא
הנכון כמו שכ' גור אריה שדבר זה מצוי בראשוני האשכנזים עיין בהקדמת המהדיר לתשו' מהרי"ל
אבל אינו רק משום צליל הדיבור
רק גם משום שלא להחליף עם ניקוד או בנין אחר
כמו כן כותבים
חודשים תחת חדשים
קודשים תחת קדשים
נייר תחת ניר
קיים תחת קים
ווסת תחת וסת
וולד תחת ולד
[ובבנין הכבד
דיבר תחת דבר
קידש תחת קדש
דוגמאות אלו הם נחלת הכלל כהיום בהדפסה, חוץ אם מנקדים ואז צריך לשנות בהיפוך עי' במשניות המנוקדים ובישנים ותבין]
ויודע אני שלא כל הדוגמאות הם בחדא מחתא, ומהן שגם במקרא ועל פי דקדוק נ(י)תן לכותבן בכתיבה מלאה, מ"מ המבין יבין את אשר לפניו ויוסף לקח

גוראריה · הודעהעל ידי **גוראריה** » ו' אפריל 29, 2011 1:39 am

סתם שאלה: מה המקור הראשון לשורש 'פרסם'?

זקן ששכח · הודעהעל ידי **זקן ששכח** » ו' אפריל 29, 2011 1:47 am

גוראריה כתב:סתם שאלה: מה המקור הראשון לשורש 'פרסם'?

הערה מעניינית. האם אתה רומז למשהו?
כנראה לשון חז"ל [?] פרסומי ניסא בגמרא ועוד כהנה.

פורום אוצר החכמה

מי מחובר