מי מגדולי הספרדים השיג על העירוב שעשה האדר"ת בירושלים?

[גם זו לטובה]

שמעתי שיש תיעוד באיזה ספר על אחד מגדולי הספרדים בירושלים שהשיג על האדר"ת על העירוב שעשה בירושלים,
וטעמו דלשיטת המחבר יש לחשוש לשיטות דאף כשליכא ס"ר, הוי רה"ר.
מישהו יודע למה הכוונה?

[חלמישצור]

והנני כאן להעתיק סיפור אחד מה ששמעתי מפי קדשו של מרן הגרש"ז זצלה"ה בהיותי אצלו להבחל"ח לביקור בירושלים עיה"ק שלאחר פטירת הגאון האדר"ת זצלה"ה בירושלים עיה"ק בא הרב ר' בן-ציון ידלר לפני הגאון ר' שמואל סלנט זצ"ל ואמר לו היות כי מיום באו של האדר"ת לירושלים קרא אותו ואמר לו היות כי הייתי רב בחו"ל ואולי נהנתי ומעלתי ח"ו בממון צבור שלא כהוגן ומעלתי בשליחות ונתחייבתי להשיב והו"ל ח"ו בכלל גזל הרבים שאין לו תקנה אלא לעשות צרכי רבים וזיכוי לרבים ולכן הציע לי לעשות עירוב בירושלים עיה"ק והוא מקבל עליו כל ההוצאות העירוב כל ימי חייו והתנה עמי שלא לגלות הדבר לשום אדם בעודו הוא חי וכן עשה כל הד' שנים שהי' חי בירושלים עיה"ק עכשיו שנפטר הרב עליו להודיע את הרב הרש"ס ואם ירצה ימשיך בעירוב ואם לא אז יבטל כי אין לו יכולת להמשיך העירוב משלו.

הגר"ש סלנט זצ"ל הופתע ושאל היאך לא סיפר לו מזה כלום עד עכשיו והשיב רב"צ ידלר שזה הי' תנאי בינייהו תיכף החליט הגר"ש להמשיך בהעירוב והיות כי הי' הסכם בין שני הקהילות בירושלים האשכנזים והספרדים שכל ההוצאות בצרכי הקהילה ישתתפו חצי וחצי הלך הגרש"ס להראש"ל שהי' אז הגאון ר' יעקב שאול אלישר וסיפר לו כל הענין ובקש ממנו להשתתף בחצי הוצאות, מתחילה הסכים הראש"ל והלך לו הגרש"ס כנגמר הענין, האמנם בצאתם מביתו שלח הראש"ל והודיע את הגרש"ס היות הספרדים נוהגים ע"פ הב"י ולדעתו אין לעשות עירוב וממילא לא ישתמשו הספרדים בעירוב ולכן אינו רוצה להשתתף בעירוב וחוזר מהבטחתו לתמכו בלית ברירה החליט הגרש"ס להחזיק העירוב מקהילת האשכנזים לבד.

וסיים הגרש"ז זצוקלה"ה בזה"ל שמאותם שמיאנו אז וסירבו בעירוב כמעט רובם ככולם בניהם נעשו מחללי שבת וחשב שמותיהם אחד אל אחד שהיו מנהיגי הציונים שם בלי שמירת הדת כלל ר"ל ומקהילות האשכנזיות נשאר גדולי ישראל וגדולי עולם כל זה שמעתי מפיו קדשו זצוק"ל ובני הרה"ג מרא דאתרא דקרית אונגוואר ירושלים הי' שם באותה פגישה והקליט כל הדיבורים והסיפור על הטעיפ אשר עודנו מחזיק אותו (משנה הלכות יג, סד).

עיינו שו"ת שמחה לאי"ש לראש"ל אלישר, סי' ג וסו"ס ו (הובא ביבי"א ט, לג).

[גם זו לטובה]

יש"כ