מפרשי האוצר - גירסת נסיון
חיפוש גוגל בפורום:

ישורון כרך מא - חדש

איתור מקורות נעלמים, מילתא דתמיהא, בשורת ספרים חדשים, עיטורי סופרים ומטפחת ספרים.
סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 11623
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

ישורון כרך מא - חדש

הודעהעל ידי איש_ספר » ד' ספטמבר 25, 2019 2:39 am

הופיע כרך מא, ובו בין היתר המשך מדור הזכרון על הס"ק זצ"ל ומדור זכרון על הגאון המתוק ר' אליה ברוך פינקל זצ"ל ששקעה שמשו שלא בעונתה למגינת לב רגשת המון קהל תלמידיו ומעריציו.
tochen 5-8-page-001 (2).jpg
tochen 5-8-page-001 (2).jpg (105.6 KiB) נצפה 2447 פעמים

tochen 5-8-page-002.jpg
tochen 5-8-page-002.jpg (133.02 KiB) נצפה 2447 פעמים
tochen 5-8-page-003.jpg
tochen 5-8-page-003.jpg (112.75 KiB) נצפה 2447 פעמים
tochen 5-8-page-004.jpg
tochen 5-8-page-004.jpg (92.62 KiB) נצפה 2447 פעמים

שבע
הודעות: 1133
הצטרף: ג' יוני 14, 2011 10:22 am

Re: ישורון כרך מא - חדש

הודעהעל ידי שבע » ד' ספטמבר 25, 2019 5:48 am

שמשו*

בברכה המשולשת
הודעות: 10626
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: ישורון כרך מא - חדש

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ד' ספטמבר 25, 2019 10:05 am

ב"ה.
התוכן זה נשמע נפלא ביותר

ציבור
הודעות: 505
הצטרף: א' ינואר 01, 2012 4:02 pm

Re: ישורון כרך מא - חדש

הודעהעל ידי ציבור » ד' ספטמבר 25, 2019 11:22 am

ברכות לשובו של הרב דוד קמנצקי, ספרא וסייפא, מטובי הכותבים בקובץ, שלא כתב בגליונות האחרונים ועתה חזר וזרח אורו.

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 11623
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: ישורון כרך מא - חדש

הודעהעל ידי איש_ספר » ד' אוקטובר 02, 2019 8:46 am

ציבור כתב:ברכות לשובו של הרב דוד קמנצקי, ספרא וסייפא, מטובי הכותבים בקובץ, שלא כתב בגליונות האחרונים ועתה חזר וזרח אורו.

זו היא שיבה זו היא פרידה
פרידה.jpg
פרידה.jpg (283.91 KiB) נצפה 2046 פעמים

ציבור
הודעות: 505
הצטרף: א' ינואר 01, 2012 4:02 pm

Re: ישורון כרך מא - חדש

הודעהעל ידי ציבור » ד' אוקטובר 02, 2019 1:36 pm

מעניין מאוד.
ימים יגידו האם זו רק פרישה מהעבודה הפעילה במערכת ואילו מאמריו ימשיכו להתפרסם, או שמא עזב לחלוטין, וחבל.

נוטר הכרמים
הודעות: 5885
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm
מיקום: בני ברק

Re: ישורון כרך מא - חדש

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ה' אוקטובר 10, 2019 9:30 pm

עברתי על הכרך, כמעט כולו.
מלא ענין וטעם.
המדורים על ר' שריה ועל ר' אלי' ברוך פינקל זצ"ל, מיוחדים מאוד.
אציין כמה דברים, המאמר של ידידינו הרב אי"ס פותח צוהר לפנים חדשות בדיוקנו הזוהר והנסתר של ר' שריה,
אם כי קדמו לבמה זו מקומות נוספים שכבר זכו לפרסם חלקים נכבדים מן המאמר.
לקט מנהגי הפרושים בארץ ישראל עם ההארות והציונים, ובהם עשירות עצומה של מנהגים וידיעות,
לא בא כבושם הזה.
התכתבויות מחכימות בין ר' שריה לכמה מחכמי הזמן בשלל נושאים,
מבין הבתרים ניתן לראות את ההיקף והרוחב של נושאי ההתענינות של ר' שריה,
פשוט לא יאומן שכלי צנוע זה היה בינותינו ואבדנוהו בעוונינו ובמיעוט דעתינו.

על ר' אליה ברוך, חיכו ממתקים וכולו מחמדים,
המאמר של ר' אפרים ש' זייבלד, 'יקרא דאורייתא, גדוש בניחוח מיראי נוסטלגי,
מעלה לנו את המראות של ר' אליה ברוך יושב בין זקני ארץ,
עם ר' חיים קמיל וגדולי הישיבה זצ"ל ויבלחט"א, והמטבעות לשון והשפראך,
והתיאורים השופעים בכל מכל כל.
מבחר מתורתו, קונטרס 'אפריון שלמה' הנודע על עניני כתובה ונישואין מורחב ומשודרג,
ועוד שפע ממענין תורתו הכביר עם מעט מן ההספדים המרגשים שנאמרו אחרי מיטתו,
ומכתבים מרתקים עם ידידו ר' שמואל יענקב זצ"ל ועוד. אהבה בתענוגים.

ובתווך, כמה מאמרים מחכימים, על סידור אור אליהו,
על ר' יעקב יוזעף,
ועוד ועוד.

מומלץ לקיום מצות ושמחת בחגך.

דרופתקי דאורייתא
הודעות: 877
הצטרף: ה' דצמבר 20, 2018 2:05 pm

Re: ישורון כרך מא - חדש

הודעהעל ידי דרופתקי דאורייתא » ה' אוקטובר 10, 2019 10:19 pm

נוטר הכרמים כתב:
ובתווך, כמה מאמרים מחכימים, על סידור אור אליהו,


כמובן צ"ל "אזור אליהו" - שעליו נכתב: "נוסח הגר"א" ובמאמר הנ"ל הוכיח שאי"ז נכון..

נוטר הכרמים
הודעות: 5885
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm
מיקום: בני ברק

Re: ישורון כרך מא - חדש

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ה' אוקטובר 10, 2019 10:20 pm

דרופתקי דאורייתא כתב:
נוטר הכרמים כתב:
ובתווך, כמה מאמרים מחכימים, על סידור אור אליהו,


כמובן צ"ל "אזור אליהו" - שעליו נכתב: "נוסח הגר"א" ובמאמר הנ"ל הוכיח שאי"ז נכון..

טעות הקלדה, ייש"כ.

אב בבינה
הודעות: 731
הצטרף: ב' אפריל 07, 2014 3:46 pm

Re: ישורון כרך מא - חדש

הודעהעל ידי אב בבינה » ה' אוקטובר 10, 2019 10:23 pm

דרופתקי דאורייתא כתב:
נוטר הכרמים כתב:
ובתווך, כמה מאמרים מחכימים, על סידור אור אליהו,


כמובן צ"ל "אזור אליהו" - שעליו נכתב: "נוסח הגר"א" ובמאמר הנ"ל הוכיח שאי"ז נכון..

אפשר תמצית של המאמר בקיצור?
הוא חידש משהו, או רק התלונן על זה שאזור אליהו מחשיב נוסח הסידור הנפוץ בזמן הגר"א הוא נוסח הגר"א?
נערך לאחרונה על ידי אב בבינה ב ה' אוקטובר 10, 2019 10:26 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

חיים שאול
הודעות: 393
הצטרף: ג' אוגוסט 13, 2019 8:39 pm

Re: ישורון כרך מא - חדש

הודעהעל ידי חיים שאול » ה' אוקטובר 10, 2019 10:26 pm

גא"מ לבקשה למי שכבר קרא

דרופתקי דאורייתא
הודעות: 877
הצטרף: ה' דצמבר 20, 2018 2:05 pm

Re: ישורון כרך מא - חדש

הודעהעל ידי דרופתקי דאורייתא » ה' אוקטובר 10, 2019 10:46 pm

בגדול,
הטענה שלו היא שא"א לקבוע מהו נוסח הגר"א. כי יש בזה הרבה סתירות בעדויות, וא"א ללמוד גם מציטוטים בביאוה"ג, שלפעמים לא נחית לנוסח, וכיו"ב.

דבר שני, א"א לקבוע [כמו שנהגו סידור אזור אליהו] שהגר"א תמיד נמשך אחר נוסח אשכנז הקדום יותר.

חוץ מזה מלא הערות כלליות על הסידור.

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 11623
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: ישורון כרך מא - חדש

הודעהעל ידי איש_ספר » ה' אוקטובר 10, 2019 11:18 pm

אילו היו עורכי הסידור משכילים לכתוב בשערו משהו מעין זה: נוסח פולין הישן בתוספת השינויים הידועים מהגר"א, היו חוסכים רוב רובם של התלונות. ועדיין לא מאוחר.

חיים שאול
הודעות: 393
הצטרף: ג' אוגוסט 13, 2019 8:39 pm

Re: ישורון כרך מא - חדש

הודעהעל ידי חיים שאול » ה' אוקטובר 10, 2019 11:30 pm

נו, זה התלונות? בהקדמה מבואר שזה הנוסח שהי׳ בזמן הגר"א והיכן שידוע נוסח שונה ממנו הם כ׳ כך, כמה סתירות בעדויות הם מצאו?

יושב ירושלים
הודעות: 823
הצטרף: ד' ינואר 18, 2017 6:33 pm
שם מלא: פסח הלפרין

Re: ישורון כרך מא - חדש

הודעהעל ידי יושב ירושלים » ו' אוקטובר 11, 2019 7:19 am

איש_ספר כתב:אילו היו עורכי הסידור משכילים לכתוב בשערו משהו מעין זה: נוסח פולין הישן בתוספת השינויים הידועים מהגר"א, היו חוסכים רוב רובם של התלונות. ועדיין לא מאוחר.

לאורך המהדורות שהוציאו הם אכן שינו את נוסח השער כמה וכמה פעמים בדיוק בגלל הטענות הללו, כמדומני שכעת הנוסח הוא: כמנהג רבינו הגר"א ע"פ נוסח אשכנז.

בברכה המשולשת
הודעות: 10626
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: ישורון כרך מא - חדש

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ו' אוקטובר 11, 2019 7:57 am

יושב ירושלים כתב:
איש_ספר כתב:אילו היו עורכי הסידור משכילים לכתוב בשערו משהו מעין זה: נוסח פולין הישן בתוספת השינויים הידועים מהגר"א, היו חוסכים רוב רובם של התלונות. ועדיין לא מאוחר.

לאורך המהדורות שהוציאו הם אכן שינו את נוסח השער כמה וכמה פעמים בדיוק בגלל הטענות הללו, כמדומני שכעת הנוסח הוא: כמנהג רבינו הגר"א ע"פ נוסח אשכנז.


אכן.

מנין
הודעות: 548
הצטרף: ב' מאי 18, 2015 2:33 pm

Re: ישורון כרך מא - חדש

הודעהעל ידי מנין » ו' אוקטובר 11, 2019 8:56 am

יושב ירושלים כתב:
איש_ספר כתב:אילו היו עורכי הסידור משכילים לכתוב בשערו משהו מעין זה: נוסח פולין הישן בתוספת השינויים הידועים מהגר"א, היו חוסכים רוב רובם של התלונות. ועדיין לא מאוחר.

לאורך המהדורות שהוציאו הם אכן שינו את נוסח השער כמה וכמה פעמים בדיוק בגלל הטענות הללו, כמדומני שכעת הנוסח הוא: כמנהג רבינו הגר"א ע"פ נוסח אשכנז.

אלא שהמאמר הנ"ל מוכיח שאין הנוסח "כמנהג הגר"א" כלל.

נוטר הכרמים
הודעות: 5885
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm
מיקום: בני ברק

Re: ישורון כרך מא - חדש

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ג' אוקטובר 15, 2019 8:23 pm

הערה זו מתורתו של הגאון רבי אלי' ברוך פינקל זצ"ל בקובץ ישורון מא (עמ' תקד) שיצא זה עתה לזכרו ולכבודו.

איתא בשו"ע (סי' תרסד סעיף א):
ביום שביעי, שהוא הושענא רבה, נוהגים להרבות במזמורים כמו בי"ט. ומרבים קצת בנרות כמו ביה"כ.

והנה חזינן בדברי המחבר שיש דברים שנוהגים בהו"ר כמו ביו"ט ויש דברים שנוהגים כמו ביוה"כ, ובפשוטו שזה ב' ענינים שונים, שהו"ר יש בו חשיבות של יו"ט יותר משאר ימי חול המועד, ויש בו חשיבות של יום דין דוגמת יום הכיפור, והיינו הן מצד שבחג נידונים על המים, והן מצד שהוא גמר החיתום.

אולם בדברי רבינו הגר"א בביאורו שמעינן שהכל ענין אחד הוא, וז"ל,
ביום שביעי כו'. כמש"ו לפי שבחג כו' ועט"ז ס"ק א' וכ"ה בטור וכמ"ש בפ"ק דר"ה נסכו מים לפני כדי כו' וקי"ל כת"ק דניסוך המים אינו אלא שבעה ולכך עושין במקצת כיה"כ ועושין גם כן כמו י"ט כמ"ש במתני' פ"ד דסוכה שהיו מרבין בשמחה מיד התינוקות כו' וכל ימי הדין הוא י"ט הד' פרקים בשנה וכמ"ש במדרש ובירושלמי פ"ק דר"ה איזה אומה כאומה זו שיודעת אופיא כו'.

והעולה מדבריו שהטעם שהוא יום הדין, ובחג נידונים על המים, זהו טעם גם להא דהוי יו"ט, והיינו כשם שכל ארבעה פרקים בשנה שהעולם נידון הוו ימים טובים (פסח שנידונין על התבואה, עצרת שנידונין על פירות האילן, חג שנידונין על המים, ראש השנה שהוא יום הדין לאדם), והיינו מן הטעם שאומה זו יודעת אופיה של אלקיה, ולכן לובשים לבנים וכו' ואוכלים ושותים ושמחים כי בטוחים שהקב"ה יעשה להם נס.

ומחודש בדבריו שהטעם של סמוכים ובטוחים שיעשה להם נס זה עצמו הסיבה לניהוג יו"ט, והיינו שאין היו"ט בא מחמת היום עצמו, אלא שהפחד והאימה מן הדין היו אמורים לבטל את השמחה, וע"ז מהני מה שסמוכים ובטוחים שיעשה להם נס, אלא שהבטחון שיעשה להם נס זה סיבת קביעת היו"ט. ומזה הוציא הגר"א שזה מהותו וענינו של יום הו"ר, שיש בו דין יו"ט מאחר שהוא יום של דין וכפרה כמו יוה"כ, ודוק.


איברא, ראייתו של הגר"א שעושין ג"כ כמו יו"ט, היינו מדינא דמתני' פרק לולב וערבה (מה, א): ואותו היום נקרא חבוט חריות. מיד תינוקות שומטין את לולביהן, ואוכלין אתרוגיהן. והכוונה היא לפירוש רש"י שם: ואוכלין אתרוגיהן - של תינוקות, ואין בדבר לא משום גזל, ולא משום דרכי שלום, שכך נהגו מחמת שמחה. ויעויין בתוס' שם: ויש ללמוד מכאן לאותם בחורים שרוכבים על סוסים לקראת חתן ונלחמים זה עם זה וקורע בגדיו של חבירו או מקלקל לו סוסו שהן פטורין שכך נהגו מחמת שמחת החתן.
ולכאורה עולה מתוך דבריו, שהניהוג שמחה המיוחד הזה שפוטר מתשלומי נזיקין במעשים שנעשו מחמת שמחה, היינו תוספת שמחה של יום טוב, ובימי חול המועד אף שבודאי ישנו קיום מצות ושמחת בחגך לשמוח בבשר ויין כל ימי החג כמבואר בכל הפוסקים, ובמקדש איכא מצוה נוספת של שמחה יתירה מהא דכתיב ושמחתם לפני ד' אלקיכם שבעת ימים, וכדתנן להדיא השמחה שמונה, הנה הפרט הזה של שמחה אינו נוהג אלא מחמת שם יו"ט, ונוהג בהו"ר יען כי נוהגין בו במקצת כמו יו"ט, וצ"ב טובא.

------------------

ועוד העיר שם למה אין אומרים ותערב בברכת רצה קודם נשיאות כפים כמו ביו"ט, ואף אם מיחסרא בשם יו"ט, יאמרו משום הטעם של יום הדין דוגמת יוה"כ. [ויעו"ש בהערה].

ויש להפליא על הערה זו, כיון שכנודע, וכפי שמשתקף בלשונות הפוסקים תפילת ותערב יסודה משום נשיאות כפים (ראה בספר המנהגים טירנא חג הפסח; מהרי"ל הל' תפילת יו"ט), ועי' במג"א ומשנ"ב סי' קכח ס"ק קעג בשם תשובת מהר"ם לובלין סי' ל' שכאשר אין כהנים במוסף לעלות לדוכן נוהגים שאין אומרים ותערב.

[אולם יעויין בקובץ מבקשי תורה לז, תשס"ד, עמ' לה בשם מרן הגרי"ש אלישיב ששמע מהגרז"ר בענגיס זצ"ל שאמר לו שאינו מבין כלל דברי המג"א הנ"ל, למה כשאין כהנים אין אומרים ותערב].

ואמנם מה שאמרו כן ביו"ט דייקא ולא בשבת, היינו משום שבחוצה לארץ לא נשאו כפים אלא במוספים של ימים טובים, ועל כן פשוט שבהו"ר ל"ש טעם זה, שודאי לא היה לזה בזמנם גדר של יו"ט לגבי נשיאות כפים.

ואולי כוונתו לעורר למה בהו"ר לא נשאו כפים מפאת דין יו"ט שבו.

נוטר הכרמים
הודעות: 5885
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm
מיקום: בני ברק

Re: ישורון כרך מא - חדש

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ד' אוקטובר 16, 2019 12:26 pm

הבוקר הקבלתי, כדרכי, את פני הגאון רבי מרדכי אויערבאך שליט"א בת"א,
[אקוה להעלות פנינים מדבריו, במקו"א],


viewtopic.php?f=27&t=45395#p578997

סמל אישי של המשתמש
נהר שלום
הודעות: 2448
הצטרף: ב' יוני 09, 2014 6:56 pm
מיקום: דע מאין באת ולאן אתה הולך

Re: ישורון כרך מא - חדש

הודעהעל ידי נהר שלום » ו' אוקטובר 18, 2019 9:24 pm

ציבור כתב:ברכות לשובו של הרב דוד קמנצקי, ספרא וסייפא, מטובי הכותבים בקובץ, שלא כתב בגליונות האחרונים ועתה חזר וזרח אורו.

האם אפשר להעלות את מאמרו בבקשה


חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: ארזי הלבנון ו־ 60 אורחים