מן לעתיד לבוא יהיה מכוסה בטל

[אוהב עמו]

בביאור הלכה סי' רמ"ב מבואר שגם מן לעתיד לבא יהיה מכוסה בטל, ולכן עושים זכר למן בשבת.
מה מקור הדברים? [או שמא קושיית הביאור הלכה היא מקור הדבר]

[נוטר הכרמים]

לענ"ד בדברי הביה"ל אין מבואר כן כלל, אלא שבגלל המן שיהיה לעת"ל אנו עושים זכר 'למן ההוא' שהיה מכוסה בטל,
וזה לתרץ את הקושיא מה השייכות בין ש"ק למן שלא ירד בו כלל.

[אוהב עמו]

ייש"כ
בתוספת שבת בפנים הוסיף וז"ל "זכר למן ההוא וטעמו כצפיחיחת בדבש" ומשמע שהולך על מן שלעתיד לבא שגם טעמו כצפיחית בדבש, ולא זכר למן שהיה במדבר.
ואולי הביאור הלכה נטה כדבריך ולכן השמיט מילים אלו.