מה שנכון נכון כתב:ואת"ל שעוג לא חכה להיתר, א"כ תאמר בפשטות שעוג ירד מהתיבה כשראה שלמעלה בהר יבש, ולא היה לנח עם מי לדבר.
הנה בפרקי דר"א (פכ"ג) ובילקוט שמעוני (פ' נח, רמז נו) איתא "וחוץ מעוג מלך הבשן שישב על עץ אחד תחת סילונית של תיבה ונשבע לנח ולבניו שיהיה להם עבד עולם, מה עשה נח נקב חור אחד בתיבה והיה מושיט לו מזונו בכל יום ויום, ונשאר גם הוא, שנ' רק עוג מלך הבשן נשאר מיתר הרפאים".
והנה אם נשבע שיהיה עבד עולם הרי שקשה לומר שברח לנח "ולא היה עם מי לדבר". ובאמת צריך חיפוש במדרשים האם עוג נשאר עבדו של נח או לא, דלא מצאנו כן מפורש כן (וכביכול נעלמו עקבותיו עד ויבוא הפליט...), וא"כ מוכח דשבועתו לבטלה הייתה ולא חשב לקיים דבריו, ומיד בגמר המבול אחר שניצל ברח והלך לו. וצ' חיפוש.
[ובאמת יל"ע מה הייתה זכותו של עוג ליפלט מן המבול (כמבואר ג"כ בנדה סא, א דהוא הוא הפליט דכתיב ויבוא הפליט -שפלט מן המבול), האם ידוע למ"ד מחז"ל בזה?]
