כתב רבינו בחיי בפתיחה לפרשת כי תבוא:
ואם זכה לכתוב ספר תורה בידו הנה שכרו עד שמים יגיע, שכבר אמרו רז"ל: (מנחות ל א) כתבו מעלה עליו הכתוב כאלו קבלו מהר סיני. וכן אם היה יודע לאמן את ידו במצות מילה ראוי לו שיתמיד במצוה הנכבדת הזו שנכרתו עליה י"ו בריתות, וכן בכיוצא באלה שכלן הן פעולות נבחרות ולכבוד הש"י, חן ותפארת לעושיהן.
ובמהדורות המתוקנות תיקנו י"ג בריתות, והיינו על סמך דברי המשנה בנדרים (פ"ג מי"א): רבי ישמעאל אומר גדולה מילה שנכרתו עליה שלש עשרה בריתות.
וזאת על אף שבמהדורת מוסד הרב קוק ציינו שבכל הדפוסים איתא "י"ו".
ברם, ראה לשון רבינו בחיי פרשת בראשית (ג, כד) והמעלה העשירית נרמז ביו"ד שבראשית השם, והנשאר בשם כמנין הפנים שיש לכל החיה המגינים עליו מפני החרב המתהפכת לי"ו פנים, ונכרתו לנו בתורה שכתוב בה "עץ חיים היא" [b]י"ו בריתות, כנגדם י"ג בברית מילה ושלש בקבלת התורה, ועמהם אנו נצולים מחרבו של הקדוש ברוך הוא מדת דינו של מעלה, שעליה נאמר: היא מתהלכת בין החיות.[/b]
והנה עצם הדבר שעל התורה נכרתו שש עשרה בריתות מפורש בסוטה (לז, א-ב):
אולם כאן בעצם אנו מתוודעים לצירוף שבין י"ג הבריתות שנתייחדו על מצות המילה בפרטות, ושלשה נוספים בקבלת התורה.תנו רבנן ברוך בכלל ברוך בפרט, ארור בכלל ארור בפרט, ללמוד וללמד לשמור ולעשות הרי ארבע, ארבע וארבע הרי שמונה, שמונה ושמונה הרי שש עשרה,
ומעתה אולי ניתן לקיים את הגירסא כמות שהיא "שנכרתו עליה י"ו בריתות"!
ועי' ביאור הגר"א לתיקו"ז תיקון יא:
. [לא הבנתי פירוש המילות]."ולכן שקול ברית כנגד כל התורה כולה ונכרתו בה י"ו. בריתות נגד י"ג הנ"ל"
עיקר השייכות בין מנין ט"ז למילה, והקשר לחרב המתהפכת לט"ז פנים, כבר נתפרש להדיא בתיקוני זוהר (תיקון לז), וז"ל,
ובדא אשתזיב בר נש מחרבא דמלאך המות ועל דא אמר אדם קדמאה קמי קודשא בריך הוא מי מציל בני מחרב המתהפכת אמר ליה חרבא דמילה כמה דאת אמר עשה לך חרבות צורים וחרבא דקודשא בריך הוא י"ו פיפיות לקבל מילה ופריעה ומציצה וי"ג בריתות שנכרתו עליה וכן אורייתא שזיב לבר נש מי"ו פיות דחרבא כמה דאמר שלמה עץ חיים הי"א דסליק לי"ו ולקבל אלין תרין.
אלא שבדברי התיקו"ז מפורש שישנם רק י"ג בריתות, והמשלימים למנין ט"ז הינם מילה ופריעה ומציצה.