מפרשי האוצר - גירסת נסיון
חיפוש גוגל בפורום:

לפשרו של מנהג: 'וכרות עמו הברית'

איתור מקורות נעלמים, מילתא דתמיהא, בשורת ספרים חדשים, עיטורי סופרים ומטפחת ספרים.
נוטר הכרמים
הודעות: 5866
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm
מיקום: בני ברק

לפשרו של מנהג: 'וכרות עמו הברית'

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ג' נובמבר 05, 2019 7:55 pm

אַתָּה־הוּא֙ ד' הָאֱלֹהִ֔ים אֲשֶׁ֤ר בָּחַ֙רְתָּ֙ בְּאַבְרָ֔ם וְהוֹצֵאת֖וֹ מֵא֣וּר כַּשְׂדִּ֑ים וְשַׂ֥מְתָּ שְּׁמ֖וֹ אַבְרָהָֽם: וּמָצָ֣אתָ אֶת־לְבָבוֹ֘ נֶאֱמָ֣ן לְפָנֶיךָ֒ וְכָר֨וֹת עִמּ֜וֹ הַבְּרִ֗ית לָתֵ֡ת אֶת־אֶרֶץ֩ הַכְּנַעֲנִ֨י הַחִתִּ֜י הָאֱמֹרִ֧י וְהַפְּרִזִּ֛י וְהַיְבוּסִ֥י וְהַגִּרְגָּשִׁ֖י לָתֵ֣ת לְזַרְע֑וֹ.

בחלק מן הסידורים ישנה חלוקה לשני קטעים בין פסוקים אלו (נחמיה ט, ז-ח), ולא עוד, אלא שהחלוקה הינה באמצע הפסוק, בין התיבות 'ומצאת את לבבו נאמן לפניך' ל'וכרות עמו הברית'. וידוע כי הבסיס לחלוקה זו הינה המנהג העתיק באשכנז שבבית הכנסת שנערך בו ברית מילה לאחר תפילת שחרית היו נוהגים שביום המילה היה המוהל והסנדק מחלקים ביניהם את הפסוקים מ'וכרות עמו הברית' ואילך.

מנהג זה מובא במג"א סי' נא ס"ק ט) שתמה על כך "דהא אמרי' ספ"ק דברכות כל פ' דלא פסקי' משה באורייתא לא פסקינן", ועי' במחצית השקל ששמע שכך הוא מנהג אשכנז.

(אודות מנהג זה ראה במאמרו של הרב מנחם אדלר, כל פסוק דלא פסקיה משה' מאסף ישורון ז, תש"ס, עמ' תרכ, ובמאמרו של הרב נתן דוד שפירא, 'מנהגים בנוסחאות התפילה' קובץ תורה שבעל פה מא, תש"ס, עמ' קט, ובמאמרו של הרב אליהו יוחנן גור אריה, 'מנהגי קהילת קודש ברלין' קובץ זכור לאברהם (חולון) תשנ"ו, עמ' תקמב).

ולכאורה יש להתבונן במנהג זה, הרי הברית המדוברת בפסוקים אלו אינה ברית המילה, אלא ברית בין הבתרים בו הובטחה לאברהם שתינתן לזרעו ארץ ישראל, ומה ענין ברית זו לברית מילה. אטו מחמת שנזכרה כאן תיבת 'ברית', יש לחגוג כאן את מאורע ברית המילה.

ונראה בס"ד, דהנה איתא בפירוש רבי חיים פלטיאל פר' לך לך (יז, א): אמרינן במדרש כשמל אברהם אבינו עצמו היה נרתע מאד ואחז לו הק' במילה שנ' וכרות עמו הברית, ונעשה לו הק' סנדיקו' ונתן לו ז' עממים וארצם, לכן נוהגים לתת לקטון מלבוש או חפץ אחר הבעל ברית.
ובדומה לזה ממש בפענח רזא שם: אמרו במדרש כשמל אברהם א"ע נרתע מאד ואחז בו הקדוש ברוך הוא במילה שנאמר וכרות עמו הברית, ועשה לו הקדוש ברוך הוא סנדקות ונתן לו אז ז' עממין וארצם, ומזה נוהגין שהסנדק נותן דורן לנימול.

[אגב, מו"ר הגרי"י קלמנוביץ שליט"א נוהג ע"פ דברי המדרש הללו ליתן בגד כדורון לרך הנימול לאחר הסנדקאות].

עצם הרעיון שהקב"ה היה סנדק וסייע עמו בכריתת הברית, וכן שהדבר נדרש מן הכתוב 'וכרות עמו הברית' נמצא גם במקורות נוספים, יעויין בבראשית רבה (פר' וירא מט):
ומי ימול אותי, אמר אתה בעצמך, מיד נטל אברהם סכין והיה אוחז בערלתו ובא לחתוך והיה מתירא שהיה זקן, מה עשה הקדוש ברוך הוא שלח ידו ואחז עמו והיה אברהם חותך שנ' (נחמיה ט) אתה ה' האלהים אשר בחרת באברם וגו', וכרות לו הברית אין כתיב כאן אלא וכרות עמו מלמד שהיה הקדוש ברוך הוא אוחז בו.

ובילקוט שמעוני (שמואל ב רמז קסב):
ד"א ותתן לי מגן ישעך כשרדפתי אחר המלכים שנאמר אל תירא אברם אנכי מגן לך, וימינך תסעדני כשאחזת עמי הערלה והייתי חותך שנאמר וכרות עמו הברית,

וראה באריכות באור זרוע (הל' מילה סי' קז) ובספר הרוקח (סימן קח) בשם מדרש תהלים (הובא בילקוט שמעוני תהלים לה, רמז תשכג.
וראה עוד בפסיקתא זוטרתא לקח טוב (תחילת פר' וירא) וירא אליו ה'. כתוב טוב לי כי עניתי למען אלמד חקיך (תהלים קיט עא), זה אברהם אבינו, שניסהו הקדוש ברוך הוא בכמה נסיונות ונמצא נאמן, שנא' ומצאת את לבבו נאמן לפניך וכרות עמו הברית (נחמיה ט ח), זו מילה שנכרתו עליה שלש עשרה בריתות, עד שלא מל אברהם אבינו, היו עוברים ושבים באו אצלו, תאמר משמל לא היו באו, אמר לו הקדוש ברוך הוא עד שלא מלת היו בני אדם פחותין באים אצלך, עכשיו אני בכבודי ופמליא שלי נגלה עליך, הדא הוא דכתיב וירא אליו ה'.

אולם בכל מקורות אלו לא עלה בידינו פתרון בדבר הקשר שבין ברית המילה להמשך הכתובים 'לתת את ארץ הכנעני וגו', ונראה שנטלו את הכתוב 'וכרות עמו הברית' ממקומו לצורך הדרוש, ואילו בהשלמת הדברים שנמצאה בדברי הקדמונים הנ"ל בפרשת לך לך נמצא פשר דבר! פלאי פלאים!

ולפי"ז מבואר היטב שהמנהג לחלק את הפסוקים בין הסנדק למוהל מבוסס איפוא על מדרש זה, שהכריתה נעשית כביכול ע"י המוהל עם הסנדק, בדומה לשיתוף 'וכרות עמו הברית', הקב"ה עם אברהם אבינו.

פלגינן
הודעות: 2891
הצטרף: ג' יולי 17, 2012 10:46 pm

Re: לפשרו של מנהג: 'וכרות עמו הברית'

הודעהעל ידי פלגינן » ג' נובמבר 05, 2019 8:24 pm

זה שהמנהג יכול להסתמך אולי על דרש הכתוב, זה פשיטא. אבל איני מבין למה ללכת כזה רחוק, צריך פשוט לקרוא את הפסוקים בבראשית פרק יז:
אֲנִי הִנֵּה בְרִיתִי אִתָּךְ... וְנָתַתִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֵת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ אֵת כָּל אֶרֶץ כְּנַעַן לַאֲחֻזַּת עוֹלָם... וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל אַבְרָהָם וְאַתָּה אֶת בְּרִיתִי תִשְׁמֹר אַתָּה וְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ לְדֹרֹתָם. זֹאת בְּרִיתִי אֲשֶׁר תִּשְׁמְרוּ בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם וּבֵין זַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ הִמּוֹל לָכֶם כָּל זָכָר...

נוטר הכרמים
הודעות: 5866
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm
מיקום: בני ברק

Re: לפשרו של מנהג: 'וכרות עמו הברית'

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ג' נובמבר 05, 2019 8:25 pm

פלגינן כתב:זה שהמנהג יכול להסתמך אולי על דרש הכתוב, זה פשיטא. אבל איני מבין למה ללכת כזה רחוק, צריך פשוט לקרוא את הפסוקים בבראשית פרק יז:
אֲנִי הִנֵּה בְרִיתִי אִתָּךְ... וְנָתַתִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֵת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ אֵת כָּל אֶרֶץ כְּנַעַן לַאֲחֻזַּת עוֹלָם... וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל אַבְרָהָם וְאַתָּה אֶת בְּרִיתִי תִשְׁמֹר אַתָּה וְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ לְדֹרֹתָם. זֹאת בְּרִיתִי אֲשֶׁר תִּשְׁמְרוּ בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם וּבֵין זַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ הִמּוֹל לָכֶם כָּל זָכָר...

יישר כח.

אולם אין ספק שהחלוקה בין המוהל לסנדק עולה כפו"פ לפי מה שהצעתי.

לבנון
הודעות: 506
הצטרף: א' ספטמבר 01, 2013 11:00 am

Re: לפשרו של מנהג: 'וכרות עמו הברית'

הודעהעל ידי לבנון » ד' נובמבר 06, 2019 9:37 am

נוטר הכרמים כתב:ולכאורה יש להתבונן במנהג זה, הרי הברית המדוברת בפסוקים אלו אינה ברית המילה, אלא ברית בין הבתרים בו הובטחה לאברהם שתינתן לזרעו ארץ ישראל, ומה ענין ברית זו לברית מילה. אטו מחמת שנזכרה כאן תיבת 'ברית', יש לחגוג כאן את מאורע ברית המילה.

אולם בכל מקורות אלו לא עלה בידינו פתרון בדבר הקשר שבין ברית המילה להמשך הכתובים 'לתת את ארץ הכנעני וגו', ונראה שנטלו את הכתוב 'וכרות עמו הברית' ממקומו לצורך הדרוש, ואילו בהשלמת הדברים שנמצאה בדברי הקדמונים הנ"ל בפרשת לך לך נמצא פשר דבר! פלאי פלאים!
[/b]

טור יו"ד רס:
מצות עשה לכל אדם מישראל שימול את בנו וגדולה היא משאר מצות עשה שיש בה צד כרת וגם נכרתו עליה י"ג בריתות בפרשת מילה ולא נקרא אברהם שלם עד שנימול ובזכותה נכרת לו ברית על נתינת הארץ

בית יוסף שם:
ומ"ש ובזכותה נכרת לו ברית על נתינת הארץ. נראה דהיינו מדכתיב (בראשית טו יח) ביום ההוא כרת השם את אברם ברית לאמר לזרעך נתתי

ושם בב"ח:
מ"ש ובזכותה נכרת לו ברית על נתינת הארץ. כתב ב"י וז"ל נראה דהיינו מדכתיב ביום ההוא כרת ה' את אברם ברית לאמר לזרעך נתתי עכ"ל ושגגה היא פלטתו הקולמוס במהירות דפסוק זה כתוב בברית בין הבתרים וצ"ל במקומו פסוק שכתוב בפרשת מילה והקימותי את בריתי וגו' ונתתי לך ולזרעך אחריך את ארץ מגוריך את כל ארץ כנען וגו' והכי איתא בבראשית רבה פרשה מ"ו על פסוק זה אם מקיימין בניך את המילה הן נכנסין לארץ ואם לאו אין נכנסין לארץ

אמנם בפרישה גם הוא את הפסוק שהביא הב"י, וא"כ יותר מסתבר שבדוקא נקטו פסוק זה.

ולגבי מנין י"ג הבריתות, הרמב"ם מנאם בסוף הלכות מילה שלו, ואלו הם י"ג פעמים שנזכר ברית בפרשת מילה. אמנם המאירי בנדרים לא ע"א כתב:
ואומר גדולה מילה שנכרתו עליה שלש עשרה בריתות וכשעיינו בשניהם לא מצינו בפרשת מילה אלא י"ב בריתות וכו' ומכל מקום פירשו בתלמוד המערב י"ג בריתות אלו מביום ההוא כרת ה' את אברם ברית לאמר עד בריתי אקים את יצחק וברית זה ר"ל ביום ההוא כרת ה' את אברם ברית לאמר הוא בפרשת בתרים

וצ"ל לדעת הב"י שהקב"ה כרת עם אברהם אבינו ברית אחת, והיא ברית בין הבתרים, וכריתת הברית היתה על כך שאברהם נבחר להיות זה שהוא וזרעו עובדים את ה', ומעותדים לעובדו לנצח נצחים, אלא שאח"כ צווה לשמור את הברית ע"י מצות מילה, כי הערלה מעכבת את קיום המצוות ואת הדבקות בה'. (כ"ז כתבתי בקוצר אמרים, ויש להאריך בזה טובא).
עכ"פ מכל הלין נראה בבירור הקשר שבין וכרות עמו הברית, [בין שנפרשו על ברית מילה, בין שנפרשו על ברית בין הבתרים], לבין לתת את ארץ הכנעני וגו'.

נוטר הכרמים
הודעות: 5866
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm
מיקום: בני ברק

Re: לפשרו של מנהג: 'וכרות עמו הברית'

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ו' נובמבר 08, 2019 12:11 am

תשו"ח.

וראה עוד ברכות מח, ב לגבי הזכרת ברית בברכת הארץ ורש"י שם,
וברש"י יהושע ה, ד.


חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: דלי דלות, יוסף אזולאי, עדיאל ברויאר ו־ 52 אורחים