פי' רבינו אברהם בן הרמב"ם - בראשית | הקדמה ודפים לדוגמא

[י. אברהם]

מצורף השער, ההקדמה ודפים לדוגמא

לכידה.PNG (163.74 KiB) נצפה 8187 פעמים

פירוש התורה לרבנו אברהם_דוגמא.pdf

(462.04 KiB) הורד 527 פעמים

[ארי שבחבורה]

בשורה טובה תדשן עצם!
היכן ניתן להשיג את הספר?

[י. אברהם]

בירושלים בגירסא (לפחות) 70 ש"ח

[סליחות]

.

[לוצאטי]

הלוואי כותבי ביקורת יחשבו כיצד כותבים ביקורת בצורה יפה ומכבדת, שאינה מרפה ידיים ואינה מחשבת כיצד המבקר היה מוציא את הספר שלא עמל עליו. בפרט כאשר המו"ל הוא אדם פרטי שעמל כמה שנים שלא על מנת לקבל פרס.
(אין לי כל קשר למו"ל)

[י. אברהם]

במחילה רבה, ישנה הגזמה בכמות ותוכן ההערות עד כדי כך שאנו מוצאים בין חצי פסוק לפסוק לעמוד בודד(!), אולי היה עדיף לשנות את העימוד ולהכניס יותר פסוקים בעמוד אחד, כי זה ממש מטריח. (כמו כן סימן הערת השוליים של וורד נשאר משום מה).

הלוואי שספר זה יצא במהדורה עם הערות והפניות קצרות (אם אפשר עם הנוסח הערבי במקביל לו), ועם הערות על התרגום במקומות הנצרכים לכך וכן השוואה ביקורתית לכתב(י) היד שממנו הועתקה המהדורה הראשונה, אולי נשארו שם לקט שכחה ופאה. לאחר שתצא מהדורה כזאת אפשר להשאיר לעוז והדר מאוחר יותר את כתיבת הפירוש עם מדורי הרחבות כיד הטובה עליהם.

על הערות ארוכות יתכן ביקורת רק אם הם מיותרות (בצירוף דוגמאות כמובן). את זה לא שמענו מכבודו (וכנראה אף לא קרא את המבוא בכלל, ובפרט מה שמבאר נחיצות ההערות היטב היטב).
משמע רק שזה לא מעניין כ"כ להבין את דברי המחבר.

במקום אריכות ההערות כב' מעוניין באריכות "הנוסח הערבי במקביל לו, ועם הערות על התרגום במקומות הנצרכים לכך וכן השוואה ביקורתית לכתב(י) היד שממנו הועתקה המהדורה הראשונה".

"השוואה ביקורתית לכתב(י) היד"
האם לא כתב במבוא אם ישנו כת"י א' או כתבי יד

[נוטר הכרמים]

ראשית, מזל טוב לידידי הותיק הרה"ג ר' משה שליט"א על החיבור המושקע,
יבוא דודי לגנו ויאכל פרי מגדיו.

מעיון בדפי הדוגמא, ובמבוא, נראה כי לפנינו עבודה מושקעת מכל הכיוונים,
דקדוק ועיון עמוק בדברי המחבר הקצרים ורעיונותיו הנפלאים והמרוממים,
השוואות וציונים רבים, ועבודה דווקנית ומושכלת.

כה לחי.

[נוטר הכרמים]

ארשה לעצמי לבקש שיביאו גם כמה עמודים על פרשת וישלח, כדבר בעיתו.

[סליחות]

ברצוני להבהיר את דברי: המחבר עשה כאן מלאכת ביאור גדולה ללא ספק, ולא הייתה כוונה חלילה לזלזל בעבודה קשה זו, וראוי שם ההדרה זו להיקרא "פירוש הראב"ם המבואר והמורחב".
אמנם על טעם וריח וכו' אבל זו ממש תופעה של ההדרת ספרי ראשונים עם מדור ביאורים על הדף, וכפי הנראה מן הדוגמה שהושארה כאן בכל עמוד קיים בין חצי פסוק לפסוק (וזה בדברי הראב"ם שהם מאוד קצרים). אולי היה אפשר לשים הערות נחוצות באמת על הדף (לדוגמה: כפי' רס"ג, ולא כפי' ראב"ע ורש"י. ועי' מגילה יא.) ולאפשר לקורא לקרוא את דברי הראשון באופן רציף בלי לדפדף כל כך הרבה, ואת שאר הביאורים להשאיר לסוף הספר ומי שממש רוצה לעיין בהרחבה יוכל לפנות לשם.

במבט שני, אולי אם העימוד היה מצומצם (לא בתוכן אלא במיקום) בהערות השוליים כההערות צפופות בסגנון הערות מוה"ק על הראשונים, היינו רואים יותר פסוקים בכל עמוד ואז זה היה יותר נוח למרות ההערות הארוכות.

שנית, לא ידוע מי המהדיר ומה רמת ידיעתו בערבית יהודית של ימה"ב, האם מסוגל בידיעתו לשבת ולתרגם את הספר כמו הרב ששון, הרב טולידאנו, הר"י קאפח, מ. פרץ, מ. בן אשר? או שיפורי התרגום מתבססים על שימוש במילונו של בלאו בלבד? האם יש לכך התייחסות במבוא? בדוגמית. שהועלתה ראיתי הערה על הר"י קאפח ששגה באיזה תרגום בשל נטייתו אחר דעה מסוימת לפי דעת המהדיר אבל קשה מאוד לשפוט כשלשון המקור נעדרת ורמת המתרגם לא ידועה; ואם כבר ישנה אריכות גדולה על הדף אפשר היה להוסיף עוד שורה עם המקור הערבי השגוי כביכול ולאפשר לקורא לשפוט. אפשר לראות דוגמאות בעבודותיו של הרב הוגה ומעיין כיצד מטפלים בהערות על תרגומים.

[לענין]

ראיתי את הספר והתפעלתי עד בלי די.

[י. אברהם]

האם יש לכך התייחסות במבוא?

כב' עדיין לא עיין במבוא?!

[פלוריש]

מזל טוב לרב הגהמ!

[איש_ספר]

אינני מבעלי מקרא באופן שחוו"ד יהיה לה איזה משקל, אך את הרב המהדיר אני מכיר, וידעתי זמן רב משקידתו על ההדרת החיבור, וראיתי את רוב עמלו, חריצותו וכשרון מעשהו ביתרון דעת וחכמה, ויקרא אל אברהם ויאמר הנני, והנה שכרו איתו פעולתו לפניו.
יפוצו מעינותיו חוצה ומלאו פני תבל תנובתו!

[סליחות]

האם יש לכך התייחסות במבוא?

כב' עדיין לא עיין במבוא?!

כדי לעשות רצון כבודו, כעת קראתי אותו.
יהי רצון שדברי ביקורת אלו יהיו לשם שמים ובאופן ענייני, ויתקבלו הדברים על אוזן קשובה לתקן במהדורות הבאות שתצאנה לאור.

בעמ' ח - המהדיר קובע בהחלטיות על הגהות של ר"ד הנגיד, וע"ס כך(?) מחליט להשמיט הערות או סימונים על הגהות ש[אפילו לדעתו] לא כתב בעל הפירוש המקורי.

אוצר.png (46.21 KiB) נצפה 7833 פעמים

בעמ' יא - המהדיר מודע להוראתו של הרמב"ם שלא לתרגם באופן מילולי, ובכל אופן בהערה כ"ה חולק עליו מדעתו ואומר "ואולם דומה שאפילו אם לדידיה לא ניחא ליה, בדורינו כבר אי אפשר בעניין אחר". ובגוף הטקטסט שם מוסיף "לשם השוואה יש לציין, שבעוד שדרך מתרגמים אחרים כמו הר"י קאפח לתרגם בשרירות קצת, שיהא נוח לקרוא ונוח לרצות, המהדיר היה קפדן מא[ו]ד לתרגם באופן מילולי לגמרי(!)" ובא לברך ונמצא מגדף, כי זו בדיוק הייתה הוראתו של הרמב"ם איך לא לתרגם! ובמבחן התוצאה, הר"י קאפח ואחרים שמרו על כלל זה בשונה ממהדירי פירוש הראב"ם לכאורה. לכן הביקורת במקרה זה על הר"י קאפח אינה נכונה (ואין הכוונה בכך לומר שהוא חף מטעויות).

בהמשך המהדיר סותר את דבריו הראשונים לכאורה, ויוצא מהם שתרגום מילולי הוא לא דבר טוב כי הוא תרגום מסורבל, הא כיצד?!
הנה דבריו (נסו לעמוד על ההבדלים שבין הפיסקה הראשונה לשניה):

אוצר.png (81.28 KiB) נצפה 7833 פעמים

בעמ' יב - המהדיר במבוא כתב באופן גלוי את המקורות (שאגב רובם ככולם מבוססים במידה רבה על עבודותיו של הר"י קאפח...)

אוצר.png (54.65 KiB) נצפה 7833 פעמים

וכותב בהערה כז "במקרים כאלו הלשון המקורית בערבית (צוין) [צוינה] בהערה, מלוה בתרגומו של המהדיר בדפו"ר לרוב תוך נימוק שינוי התרגום שבמהדורה הנוכחית."

בדוגמא שהושארה כאן בפורום, בעמוד שי הע' מב, מובאת הערה על תרגומו של הר"י קאפח לרס"ג מבלי להציג את לשון המקור, וכך נאמר שם "בס' פירושי רס"ג מהד' הר"י קאפח תרגם משפט זה באופן אחר... אמנם נראה שלא דק כל הצורך ולא ת(י)רגם דברי רבנו באופן מדוייק". ועלינו לסמוך על המהדיר שהוא הוא זה שתרגם את התרגום המדויק (המילולי? ושוב חזרנו להוראת הרמב"ם כיצד מתרגמים באופן נכון).

כמו כן, בעמוד יא בהערה כו המהדיר כותב "בנוסף לכך, בחר המהדיר ללשון תרגומו את לשון העברית הרבנית המורגל[ת] בחיבורים מימי הביניים שבתקופתו של רבנו. גם דבר זה עשוי להכביד על הקורא בן ימינו שימצא סגנון זה מוזר". צריך לציין שלשון המהדיר גם היא רחוקה מעברית בת ימינו, כך לדוגמה המילה לשון שהיא זו"נ, ובד"כ (פי שלשה) בלשון המקרא היא נקבה (לָשׁוֹן מְדַבֶּרֶת גְּדֹלוֹת -תהילים, יב,ד), ובלשון בת ימינו מקובל ונהוג להתייחס אליה כנקבה בלבד (למעט במטבעות לשון שמקורם מימי הביניים כמו "לשון נופל על לשון" או "תפוס לשון ראשון" וכדו'). כמו כן המילה מאד כתובה בכתיב חסר שלא כפי שרגיל הקורא בן ימינו לראות. כמו כן כבר בעמוד הראשון של הדוגמית מהספר ניתן לראות עירוב משלבים לשוניים ""ויצא יעקב - הזכיר תחילת הנסיעה וסופה שהיתה מבאר שבע ועד חרן, ושוב הוא חוזר אחר כלל זה ופורט מה אירע לו בהמשך הנסיעה". אמנם בהגדרה זו אינה שגיאה לשונית, אך אם כבר מדברים על לשון ימינו, אז בלשון בן ימינו "פורט" בעיקר משמש לשני דברים, 1) לפריטת כסף. 2) לפריטה על כלי מיתר. אבל בלשון הרבנית של ימי הביניים (שעליה כתב המהדיר שהיא מכבידה על הקורא בן ימינו) אפשר למצוא משמעות זאת שאליה מתכוון המחבר. ולא זו אף זו שכבר באותו משפט בסמיכות לו מובאת מילה עם משמעות של העברית החדשה "בהמשך" (לא במשמעות של מילה זו בעברית הרבנית של ימי הביניים, כך ע"פ מילון ספיר). ואידך זיל גמור.

נ.ב. לא היה סיפק בידי לעבור על המבוא כולו, ולא עלי המלאכה לגמור וכו'.

בהא נחתינן ובהא סלקינן שהמחבר עשה מלאכת ביאור ארוכה וניכרת עבודתו והשקעתו בכך אך יש לשפר הן את הקנקן (צורת העימוד) והן את מה שבתוכו (התוכן), והיה כעץ שתול על פלגי מים וכו'.

[כדכד]

מה שכתב ו

בלשון בת ימינו היא נקבה בלבד. מאידך המילה מאד כתובה בכתיב חסר שלא כפי שרגיל הקורא בן ימינו לראות.

אין הדברים מחוורים. גם בלשון ימינו המלה לשון נכתבת לעתים בלשון זכר כמו "תפוס לשון ראשון" "לשון נופל על לשון" ועוד ונידון דבר זה כבר במק"א בפורום. המלה "מאד" נכתבת בדרך כלל בכתיב חסר וההחרגה היא לכתבה בכתיב מלא. לא ראיתי תעודה שכתוב בה הציון "טוב מאוד" אלא "טוב מאד" ולכן תלונות אלו אין בהם ממש.

[סליחות]

לא מוכרחים להגיב אם אין על מה.

1) כתבתי בפירוש שמדובר במילה שהיא זו"נ, וכעת אוסיף שבלשון ימינו חוץ מבמטבעות לשון שמקורם מימי הביניים, המילה לשון אינה מיוחסת בדרך כלל כנקבה, אלא אם כן מדובר בכותבים מחוגים מסוימים שזו"נ מקומו מי יכירנו, כידוע. המילה לשון, לפי הכללים הנהוגים בעברית בת ימינו (אשר בלית ברירה מבוססים על החלטות האקדמיה ללשון העברית) אינה מקבלת יחס של זכר (למעט במטבעות לשון כאמור). וזה מסביר מדוע לא תמצא סגנון לשון כזו הן ביתד והן בהפלס. אחזור לערוך ולהוסיף את זה בהודעה המקורית.

2) לגבי מאד, ניתי ספרא וניחזי:
(מילון ספיר) - ועי' כאן בכללים הקיימים כבר שנים רבות בכתיבת כתיב חסר ניקוד [וכן בכללים החדשים המסומנים באדום])

אוצר.png (9.1 KiB) נצפה 7764 פעמים

לא באנו לומר שאנו חסידים נלהבים של האקדמיה ללשון או החלטותיה, אבל אם מדובר במשלב תקני של שפה בת ימינו אז היא בד"כ בהחלט נותנת את הטון במה שקשור לקביעת סטנדרטים דקדוקיים (ולא בנוגע לקביעת מילים חדשות כמו שח-רחוק וכדו'). וכן, כלליה משתקפים גם בכתיבת אנ"ש בירחונים וקבצים תורניים, מכיון שמערכות העיתונים של כל ציבור וציבור מעסיקות עורכים לשוניים (או בעלי ידיעת לשון ברמה סבירה) ואלה פועלים לפי כללי האקדמיה, ובאמצעות דרך זו כללי הכתיבה המקובלים עוברים בעקיפין לכלל הציבור. בשורה התחתונה, אי אפשר לבקר את הלשון של ר"י דורי כלשון רבנית מסורבלת וקשה להבנה, ולתת תחושה כאילו דוקא במהדורה זו הלשון עדכנית ועקבית, בעוד שלמעשה היא משמשת בערבוביא של סגנונות לשון שונים כמו שהוכחנו. וכאן ברצוני לקבל דרישה על הפרישה מכיון שהנושא מצדי מוצה.

[ישראליק]

קניתי את הספר והתפעלתי עד בלי די.

[י. אברהם]

בעמ' ח - המהדיר קובע בהחלטיות על הגהות של ר"ד הנגיד, וע"ס כך(?) מחליט להשמיט הערות או סימונים על הגהות ש[אפילו לדעתו] לא כתב בעל הפירוש המקורי.

אוצר.png (46.21 KiB) נצפה 7521 פעמים

ראשית לא הביא כל הקטע. הנה ההשלמה:

11.PNG (13.55 KiB) נצפה 7521 פעמים

שנית כנראה לא הבין את דברי המחבר.
כל מה שהיה כתוב בצורת הערה או הגהה בצד וכדו' הביא המחבר בפנים בסימון מובהק של תוספת - מרובעים כאלו [] כשיש לראות ההוספה כחלק מרצף הפירוש, וסוגריים כאלו <> כשאין הדבר ברור.
ומה שהביא בפנים בלי הגהה הוא תיקוני כתיב וכדו' שביני שיטי או על הגרד, שגם אם איננו יודעים אם הם מעשה ידי הסופר עצמו או מעשה ידי המגיה ר"ד הנגיד, הרי מצד תוכנם ברור שתיקונים אלו הם מקוריים והתרגום נעשה על פיהם בשופי.

[יוצא פוניבז']

בירושלים בגירסא (לפחות) 70 ש"ח

בב"ב ב'אורייתא' 64 ש"ח

[י. אברהם]

בפ' תולדות (הערה כז) הרחיב המהדיר בשיטות הראשונים אם דוד המלך היה נביא גמור או שדיבר ברוח הקודש.
בסוף דבריו כתב: כמו כן יצויין שמדברי רס"ג בפירושיו לשמות נראה שסובר שדוד היה נביא גמור וכו' ע"ש.

יש להוסיף שמצינו כן להדיא כמה פעמים בהקדמת רס"ג לתהלים
ע"ש לדוגמא עמ' כח "וכל הספר נבואה שנתנבא בו דוד"
ושם עמ' כז "וניתן לבחיר המלכים דוד הנביא ע"ה וכו' והיתה תחלת נבואתו בזמן שנמשח שנא' ותצלח רוח אלהים אל דוד מהיום ההוא ומעלה".
ושם עמ' כד "מפני שראיתי אחדים מאומתנו מדמים שספר זה דוד הנביא אמרו מפי עצמו וכו'".

[י. אברהם]

הופיע ויצא לאור פי' רבינו אברהם בן הרמב"ם לספר שמות

רבנו אברהם בן הרמב''ם ספר שמות_דוגמא.pdf

(396.6 KiB) הורד 302 פעמים

[לענין]

מזל טוב, כה לחי!

[צופה_ומביט]

הופיע ויצא לאור פי' רבינו אברהם בן הרמב"ם לספר שמות

רבנו אברהם בן הרמב''ם ספר שמות_דוגמא.pdf

יישר כוחכם וחילכם לאורייתא.

עברתי מקופיא.

לגבי הערה יג במבוא מהו "חכם" ו"חסיד" אצל הרמב"ם, יש להעיר מהלכות דעות (א, ד-ה) "כל אדם שדעותיו דעות בינוניות ממוצעות נקרא חכם. ומי שהוא מדקדק על עצמו ביותר ויתרחק מדעה בינונית מעט לצד זה או לצד זה נקרא חסיד". ומהלכות מלכים (ח, יא) "כל המקבל שבע מצות ונזהר לעשותן הרי זה מחסידי אומות העולם וכו' והוא שיקבל אותן ויעשה אותן מפני שצוה בהן הקב"ה בתורה והודיענו על ידי משה רבינו שבני נח מקודם נצטוו בהן. אבל אם עשאן מפני הכרע הדעת וכו' אינו מחסידי אומות העולם אלא מחכמיהם".

[י. אברהם]

פ' ויצא (ל, כג) ותאמר אסף אלהים את חרפתי.
פי' רבינו אברהם: או שראתה כי הזיווג שאין בו פרי, חרפה היא, שהרי מה שמכסה על חרפת המשגל, השגת תכליתה הנכבדה בפרי זרע.

עי' עוללות אפרים (מאמר תסח) שגם הוא פי' כן, "שמשם והלאה היה התשמיש שלה לקיום המין לאפוקי כשהיתה עקרה".
וכ"כ בכלי יקר בראשית (ל, כה)
ושם כתב: כי חוש המישוש שלא לקיום המין חרפה היא לנו. (ההדגשה היא הוספת הכל"י)

[צופה_ומביט]

פ' ויצא (ל, כג) ותאמר אסף אלהים את חרפתי.
פי' רבינו אברהם: או שראתה כי הזיווג שאין בו פרי, חרפה היא, שהרי מה שמכסה על חרפת המשגל, השגת תכליתה הנכבדה בפרי זרע.

עי' עוללות אפרים (מאמר תסח) שגם הוא פי' כן, "שמשם והלאה היה התשמיש שלה לקיום המין לאפוקי כשהיתה עקרה".
וכ"כ בכלי יקר בראשית (ל, כה)
ושם כתב: כי חוש המישוש שלא לקיום המין חרפה היא לנו. (ההדגשה היא הוספת הכל"י)

יש דעות בבראשית רבה מה, ד ובשיר השירים רבה ב, יד שמשמע מהם אחרת.

[זאב ערבות]

מאמר ביקורת באנגלית על הספר

[הגהמ]

תודה לא-ל גומר עלי, לקראת שנה זו חזרנו והדפסנו את הפירוש לבראשית, ושילבנו בו תיקוני טעויות הדפוס ועוד קצת עדכונים כפי אשר יכילו העימוד והעיצוב.

מצו"ב רשימת התיקונים לאלו שיש להם את הספר מההדפסה הראשונה.

אנצל את ההזדמנות להודות לכל אלו שנהגו בי טובת עין ושלחו לי הערות ותיקונים וכך עזרו לי לנכש אלה הטעויות שתיקנתי. כמו"כ אצעוק גם לעתיד שכל מי אשר ימצא ידו להעיר ולתקן, ואפילו בכל שהוא, נא ונא אל תצל מפי דבר אמת.

[י. אברהם]

פ' תולדות כה, כט
הערה סג - וכנראה שהוא מבין שדברי חז"ל נאמרו ברוח של תולין את הקלקלה במקולקל וכו'.

וכן מצינו בתורת רב סעדיה גאון בפירושו לדניאל (ד, יג) בענין נבוכדנצר "והוא שרבים מבני אדם מדמים שהוא הוצא מבני אדם ונעשה בהמה וכו' ונתכוונו להפליג בהשפלת המתרברבים והמתגאים לפני ה'"

[סליחות]

לאחר דברי הביקורת שכתבתי למעלה, ולאחר שקניתי את הספר (על חומש שמות) והיה אצלי תקופה לא קצרה, ברצוני לומר שהמהדורה הזאת נפלאה מאוד, יש בה הערות נפלאות והשוואות עם הראשונים והמחבר שליט"א עשה עבודה נפלאה ולאחר שהחזקתי את הספר בידי נהניתי מהעבודה. וכדאי שהודעות הביקורת (למרות שבחלקן צודקות אבל הן זוטות), יימחקו. ייש"כ.