ספר ועליו כתמי דם

[חד ברנש]

דרושים לי מקורות על ספרים עם כתמי דם מהנהרגים על קידוש השם.
מפורסם סיפורו של מהר"ם שפירא, שראה כת"י פירוש רש"י לתורה עם כתמי דם (כך זכור לי המעשה, אך איני יודע היכן מקורו, ואודה למשיב אבדתי).
וכעת מצאתי בספר זכרונות מלפני כמאה וחמשים שנה:

זכרונות123212321.jpg (232.96 KiB) נצפה 3970 פעמים

אודה לכל מידע נוסף.

[לענין]

חפש באוצר החכמה -

+ספר כתמי דם

[חד ברנש]

תודה רבה.
האמת שעדיין לא חיפשתי באוצר.

[עקביה]

אם אני זוכר נכון, אחד הקדושים שנרצחו במרכז-הרב בתשס"ח הי"ד, עסק בלימוד טור, ואת הספר, שהיה ספוג בדמו, קברו אתו.

[חלמישצור]

אם אני זוכר נכון, אחד הקדושים שנרצחו במרכז-הרב בתשס"ח הי"ד, עסק בלימוד טור, ואת הספר, שהיה ספוג בדמו, קברו אתו.

הרב מנחם בורשטיין ספד לדורון מהרטה הי"ד, סיפר על שקידתו הרבה של דורון ועל כך שנקבר, וספר הטור שבו עסק עמו, לאחר שהוכתם בדמו. (כתבה)

במרכז הרב לא אחד אלא כמה נהרגו ובידם ספרי קודש. בכלל רוב האירוע היה בספרייה. הספרים נקברו ע"פ נהלי זק"א (הנה מתוך ספרו של הרב יעקב רוז'ה "קובץ הלכות זק"א", עמ' 53).

10.png (49.75 KiB) נצפה 3938 פעמים

אבל מכל מקום, כמדומה, הרב ח"ב מחפש את מקורות הדין והמנהג ההיסטורי מן העבר.

[חד ברנש]

מעניין ביותר.
לדעתי, המנהג הקדום היה שלא לקבור את החפצים שהותז עליהם דם (פרט לבגדי הנהרג עצמו), וזאת כדי שיהיה הדם גלוי למזכרת עוון ולהרבות חמת הקב"ה ולנקום נקם. כך מפורש בספר חסידים, שאם הותז דם על הקירות - אין לסייד את הקירות. וכנראה בגלל זה השאירו גם את הספרים שניתז עליהם דם, ולא רק בגלל יוקר הספרים.
אבל היום נוהגים אחרת.

---
עזרא שבט איתר לפני כמה שנים, כדומני, כת"י שמקורו מהעיר ארפורט ועליו כמה כתמי דם, והוא שיער שהם מאחת הפרעות שידעה העיר. איני זוכר היכן הוא כתב את הדברים. אולי ב'גילוי מילתא בעלמא'?

[איקטורין]

http://imhm.blogspot.com/2013/07/blog-p ... A56BAgKEAE

[חד ברנש]

יישר כוח גדול!

[עזריאל ברגר]

אם אני זוכר נכון, אחד הקדושים שנרצחו במרכז-הרב בתשס"ח הי"ד, עסק בלימוד טור, ואת הספר, שהיה ספוג בדמו, קברו אתו.

אולי ע"ד מה שאמרו שלפעמים קוברים ספר (תורה) בקברו של ת"ח.
ואולי ע"ד מה שאמרו שהנהרג בידי גויים נקבר בבגדיו, כדי להעלות חימה ולנקום נקם בב"א.

[חד ברנש]

עזריאל,
כנראה פיספסת את אחת ההודעות שלי דלעיל.

[פלוריש]

במרכז הרב לא אחד אלא כמה נהרגו ובידם ספרי קודש.

במשנה של יונדב הירשפלד הי"ד יש דם בקדיש של סיום הש"ס (באותו היום הוא סיים את הש"ס, כהרגלו לשנות ח"י פרקים ביום, כמדומני בפעם ה87), והמשנה לא נקברה עמו.

[מעט דבש]

בספר 'מסורתנו' (יש באוצר) מספר על ספר נביאים שראה עם כתמי דם.

[עזריאל ברגר]

עזריאל,
כנראה פיספסת את אחת ההודעות שלי דלעיל.

לא פספסתי.
מר אמר חדא ומר אמר חדא, ופליגי.

[פילווישוק]

ספר עם כתמי דם - אך בלי שאלה הלכתית - אני רושם מזיכרון, ואולי הפרטים אינם מדוייקים: לפני כשלושים שנה או יותר בישיבת גייטסהעד שבאנגליה, כשזעק המשגיח שליט"א הגר"מ סלומון מקירות ליבו את הפיסקה 'ותשובה ותפילה וצדקה מעבירים את רוע הגזירה' - ניתז דם מגרונו וכיסה את המילים 'רוע הגזירה'. מספרים שבאותה שנה לא מת איש בקהילת גייטסהעד [קהילה לא גדולה, אך מבוגרת למדי]. המחזור נמכר לטובת הישיבה בסכום נכבד, אך הוא [או היה] מוחזר מדי שנה לישיבה לשימוש הש"ץ.

[ושא_נס]

ספר שנשפך עליו דם לפני 400 שנה, האדמימות ניכרת עד היום?
שמא הדם נהיה בגוון חום?

ראיתי הרבה ספרים ומסכתות תלמוד מכותמות, אלא שאיני יודע אם לא מדובר בכתמי קפה או יתר משקאות.

[ישראל אליהו]

הסטנדר של רבי ישמעאל הכהן מקדושי חברון תרפ"ט, מוצג בברטניה.
יעויין בערכו בויקי'.

[ושא_נס]

קדושי צפת.

[פלוריש]

הספרים נקברו ע"פ נהלי זק"א (הנה מתוך ספרו של הרב יעקב רוז'ה "קובץ הלכות זק"א", עמ' 53).

10.png

אבל מכל מקום, כמדומה, הרב ח"ב מחפש את מקורות הדין והמנהג ההיסטורי מן העבר.

מעניין ביותר.
לדעתי, המנהג הקדום היה שלא לקבור את החפצים שהותז עליהם דם (פרט לבגדי הנהרג עצמו), וזאת כדי שיהיה הדם גלוי למזכרת עוון ולהרבות חמת הקב"ה ולנקום נקם. כך מפורש בספר חסידים, שאם הותז דם על הקירות - אין לסייד את הקירות. וכנראה בגלל זה השאירו גם את הספרים שניתז עליהם דם, ולא רק בגלל יוקר הספרים.
אבל היום נוהגים אחרת.

הרב רוז'ה במאמרו במחניך ב' מביא בזה כמה שיטות. הוא עצמו נוקט שם לחשוש ולקבור תמיד, אבל זו לא דעת כל הפוסקים, כמבואר שם.
http://asif.co.il/wpfb-file/1-152-pdf-28/

[לענין]

רח"ל נדקר אברך לפני שנים בודדות בשער יפו (תלמיד 'בצילו של היכל'), והתפרסם אז חידושי תורה מכתב ידו שהיו ספוגים בדם.
ברוך השם הוא חי.

[לענין]

עזרא שבט איתר לפני כמה שנים, כדומני, כת"י שמקורו מהעיר ארפורט ועליו כמה כתמי דם, והוא שיער שהם מאחת הפרעות שידעה העיר. איני זוכר היכן הוא כתב את הדברים. אולי ב'גילוי מילתא בעלמא'?

החזרת לי אבידתי. להשלמת הדברים אציין לירושתנו (ז' עמ' רלא) וירחון האוצר (יב עמ' פג).
שבת שלום