"כל האוכל דג ביום דג ניצול מדג"

[יאיר]

אגב, אולי כעת זה הזמן להזכיר זאת, והמבין יבין...
"אין בן דוד בא עד שיתבקש דג לחולה ולא ימצא"
viewtopic.php?f=7&t=1559

[משה ובני ישראל]

מקור לפתגם :

[הא לחמא עניא]

מקור לפתגם :

מי זה שו"ת מים חיים??? ושו"ת אדרת תפארת???
אמרתי אחכמה.

[בתוך הגולה]

שו"ת מים חיים http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1911&st=&pgnum=121
שו"ת אדרת תפארת http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=53206&st=&pgnum=161&hilite=

[וונדרבר]

ראה בס' אש התורה (ליפשיץ) בראשית, שו"ת תורת חיים, עמ' ר"ו, סי' ל"ג, ששאלו את הגר"ח קנייבסקי שליט"א האם יש מקור למאמר "האוכל דג ביום ד"ג ניצול מד"ג" והיכן הוא נמצא. והשיב: "לא שמעתי".
www.otzar.org/wotzar/book.aspx?166929&pageid=P0001

ואוסיף עוד ספרים שהזכירו מאמר זה:
ס' ברוך אברהם (לרבי אברהם ברוך מני), עמ' רי"ד, פ' כי תשא, (ד"ה ואפשר שזהו).
ס' טועמיה חיים (לרבי חיים אלחדיף) עמ' רג-רד.
עוד ראיתי שמציינים לס' פרדס המלך ח"א עמ' שפ"ו, (אולי מנהגי רוז'ין סדיגורא), ולא בדקתי.

ועי’ לר”י משאש בשו”ת מים חיים (ח”א סי’ קי) שהוא שיחת הפתיים [אך כידוע דרכו בנושאים כגון אלו שמשתמש בלשון חריפה].

מפורסם שהיו לו השקפות לא קונבנציונליות, והרבה דברים היו נראים לו אמונות תפלות, ואין להביא ראיה מדבריו.

[בתוך הגולה]

זה שיש ענין גדול לאכול דגים בשבת זה ברור (וכן אני נוהג בג' סעודות)

לגבי האכילה בג' סעודות הרי ידוע קפידת מהרש"ל לאכול רק בסעודת הבוקר ולא בלילה (יש"ש גיטין פ"ד סי' נ"א)

[וכבר השוו דבריו אלו למה שהעיד עליו הב"ח שלא אכל דגים בר"ה כדי למעט במעדנים. הובא במג"א ר"ס תקצ"ג]

[באהלי צדיקים]

הפתגם מובא בספרו של הגה"צ רבי נח גד ויינטרויב זצוק"ל בספרו שבתות חן עמוד יד' ( תשי"ג ירושלים) "ערכו של דגים בסעודת שבת לפי מסורת תימנית" ושמע את הפתגם "מתימני אחד כמסיח לפי תומו".

https://tablet.otzar.org/book/book.php? ... pagenum=14

[דמשק]

הפתגם מובא בספרו של הגה"צ רבי נח גד ויינטרויב זצוק"ל בספרו שבתות חן עמוד יד' ( תשי"ג ירושלים) "ערכו של דגים בסעודת שבת לפי מסורת תימנית" ושמע את הפתגם "מתימני אחד כמסיח לפי תומו".

מהא דסמך על מסיח לפי תומו משמע שהתימני הזה היה גוי..

[אריה הכהן]

כל האוכל דג ביום דג ניצול מדג


אחד המנהגים היותר נפוצים בקהילות ישראל הוא 'אכילת דגים בשבת קודש', במאמר שלפנינו נשתדל בעז"ה להביא כפי גודל מקום היריעה - מקצת מקורות למנהג זה, הטעמים, והסובב.
מקור
איתא במסכת שבת (קיח' ע"ב): אמר רב יהודה אמר רב: כל המענג את השבת נותנין לו משאלות לבו, שנאמר והתענג על ה' ויתן לך משאלות לבך. עונג זה איני יודע מהו, כשהוא אומר וקראת לשבת ענג, הוי אומר: זה ענג שבת. - במה מענגו? - רב יהודה בריה דרב שמואל בר שילת משמיה דרב אמר: בתבשיל של תרדין, ודגים גדולים, וראשי שומין. רב חייא בר אשי אמר רב: אפילו דבר מועט, ולכבוד שבת עשאו - הרי זה עונג. מאי היא? - אמר רב פפא: כסא דהרסנא. פי' רש"י, דגים קטנים מטוגנים בשמן קרביהן ובקמח. ואמרינן עוד במס' שבת (קיט' ע"א), שרבא מלח שיבוטא (דג שזה שמו) לכבוד שבת.
[ובדרך אגב בענין דג זה, ראוי להביא את דברי ספר ילקוט ראובני (בראשית כה' ע"ב) שכתב בשם ספר סודי רזיא, יש דג ששובת בשבת על שפת הים עד מוצאי שבת ושם הדג שבתי לפי ששובת בשבת (עי' בפי' הרד"ק (בראשית ב' ג') וז"ל: גם אמרו כי יש דג אחד בים שאינו שוחה ביום השבת והוא נח כל היום סמוך ליבשה או לסלע, ע"ש). ובספר עונג שבת כתב בשם ספר התגין, ולפי"ז קרוב מאוד לומר שבלשון ערבי נקרא שבתי שיבוטא וכדברי הרמב"ן (דברים לב' כו') ע"ש, ונמצא דשיבוטא הוא דג השובת בשבת. ובספרים כתוב, שאותו דג אינו זז ממקומו כל השבת ואפילו אם יכוהו בחרבות ורמחים לא יזוז ממקומו (ס' רזא דשבת). ובספר שבט מוסר (פי"א פא') כתב, ויש דגים שיוצאים ליבשה בערב שבת בין השמשות ונחים שם, ואינם חוזרים לים עד מוצאי שבת. ולפי"ז כתב בספר אוצר השבת (סי' רמב') דאיתא בגמ' שבת, שרבא מלח לכבוד שבת דג ששמו שיבוטא מלשון 'שבתא'. והידר דוקא אחר דג זה ששמו וטבעו מורה על מצות שביתה בשבת]. וכן אפשר להביא עוד ראיה לאכילת דגים בשבת ממעשה של יוסף מוקיר שבת (שבת שם).
מנהג זה של אכילת דגים בשב"ק אודותיו ישנו נידון נרחב בספרי הפוסקים האם זה מצוה מדאורייתא או מדרבנן או שזה רק מנהג (עי' בספר מחזיק ברכה סי' רמב' ס"ק ג'. ובשו"ע הרב, בקו"א ס"ק ד'. ובפרמ"ג שם א"א סוף ס"ק א'. ובשו"ת צמח צדק, לרבי מנחם מענדל מניקלשבורג. סי' פט'. ובשו"ת חבלים בנעימים, לרבי יהודה ליב מסוטאשוב, ח"ב סי' ח', בד"ה ודגים. י"ל בוורשא בשנת תע"ר, ובפי' מנחת שבת על ספר קצור שו"ע, לרבי שמואל הכהן, מו"צ בעיר שיטאווא. סי' עב' סעי' ז'. י"ל בוורשא בשנת תר"ס. ועוד).


טעמים
בספר החרדים (לרבי אלעזר אזכרי, מגדולי חכמי צפת בתקופת הב"י והאר"י. עמ' קמא' – באה"ד) כתב: ויש גלגולים אחרים בבהמות ועופות טהורים, גם טמאים, ואפילו בדומם באבני השדה וכו'. וגם בדגים, לכן להשיב אותו הנפש למנוחה, מצוה לאכול דג בשבת, ובפרט בסעודה שלישית.
ובספר קצור של"ה (הנהגת שבת) כתב, גם על פי הסוד יהיה נזהר דוקא בדגים וגם רוב צדיקים מגולגלים בדגים, כי במיתת צדיקים נאמר אסיפה וע"י אכילת דגים בשבת יוכל לתקן נשמתם, ובאם שיבוא לידי כך שהוא ג"כ יגולגל בדגים יזמן הקב"ה שיאכל הדג ע"י ישראל כשר וצדיק מדה כנגד מדה.
ובספר מטה משה (סי' תד') כתב: והטעם (למצות עונג שבת) הוא כי סוד השבת הוא דמיון ליום שכולו שבת אשר שם תענוג צפון לצדיקים. לכן ראוי לאדם להתדמות בשבת זו ליום שכולו שבת, ולהתענג נפשו בכל מיני עונג. וכמו שעתיד הקדוש ברוך הוא לעשות סעודה לצדיקים בבשר ודגים שנבראו מששת ימי בראשית לתכלית הזה, ולהשקותם מיין המשומר בענביו מששת ימי בראשית, כמו שכתבתי בשער ה' מעמוד התורה. כמו כן יש לו לאיש ישראל להתענג נפשו בבשר ודגים ויין, כדי שיהיה עונג שבת זו מעין עולם הבא שהוא יום שכולו שבת. ולזה אמרו בשבת (שם) במה מענגו בדגים גדולים ובראשי שומין. דגים גדולים רמז לדג הגדול שלעתיד, ע"ש.
ובביאור הלכה (סי' רמב' – באה"ד) כתב: ומה נמרצו אמרי יושר של התורת חיים שכתב עטם הגון לזה, והוא לפי דשבת בראשית הוא דוגמת שבת שלעתיד לבוא שהוא יום שכולו שבת, ולכן אנו עושים כמה דברים בשבת זה דוגמתו היינו לאכול בשר ודגים נגד סעודת שור הבר ולויתן, ומקדשין על היין נגד היין המשומר בענביו לצדיקים לעתיד לבוא, ע"ש.
כתב בספר בני יששכר (מאמרי שבתות, מאמר א'): טעם למצוה מן המובחר לאכילת דגים בשבת, דהנה אשכחן במעשה בראשית ברכה בג' דברים והם בג' ימים זה אחר זה רצופים, ברכה לדגים ביום ה', וברכה לאדם ביום ו', וברכה לשבת ביום הז', (וסימנך בנאות דש"א ירביצני [תהלים כג' ב'] ראשי תיבות ד'גים ש'בת א'דם), והנה חוט המשולש לא במהרה ינתק, אדם (היינו ישראל אתם קרויים אדם [יבמות סא ע"א]) האוכל דגים לכבוד שבת הנה יתברך בברכה המשולשת ולא במהרה תנתק, ע"ש.

באלו סעודות שבת יש לאוכלם
ג' סעודות
כתב המג"א (סי' רמב' ס"ק א'), בתיקוני שבת כתב, שיאכל בכל סעודה מג' סעודות דגים ע"ש. ונ"ל דכל אחד לפי טבעו. ובספר יוסף אומץ (סי' תקנ') כתב, ועל פי הקבלה יש לאכול דגים בכל הסעודות, ע"ש. ובמשנה ברורה (סי' רמב') כתב, גם טוב שיאכל בכל סעודה מג' סעודות דגים אם לא שאין נאותים לו לפי טבעו או ששונאן ושבת לעונג ניתן ולא לצער וכדלקמן (בסי' רפח'). כתב בספר בן איש חי (ש"ב פרשת וירא): מצוה לאכול דגים בשלשה סעודות של שבת אפילו דבר מועט, וכנז' בפוסקים.
בסעודת הבוקר
ובספר ים של שלמה (גיטין פ"ד – באה"ד) כתב, ומעתה אני קורא תגר על בני עמי זרע קודש שומרי שבת, שאינם נזהרים בזה, ויהי נקל בעיניהם להשוות סעודת בקר לסעודת ערב, אלא מוסיפים בסעודה בליל שבת במיני תבשילין מסעודת בוקר, ואוכלים בליל שבת דגים טובים, שהיא עיקר הסעודות בענין הכיבוד, ובבקר בסעודת שחרית נמי, מכל מקום השוו הסעודות, ואנו צריכים לכבד השבת בבקר יותר, משם כבוד יום, שהוא עיקר. ומיום עמדי על דעתי זאת גדרתי בעצמי שלא לאכול דגים בליל שבת, שהוא דבר חשוב ומסוים, ואוכל אני אותם בבקר, ואז אפילו יעשו בליל שבת כמה מעדנים לא יושוו לסעודת שחרית, שיש בה דגים.
להקפיד לאוכלם בסעודה ג'
ובספר החרדים (שם – באה"ד) כתב, מצוה לאכול דג בשבת ובפרט בסעודה שלישית.

טעם שהדגים נאכלים בתחילת סעודת שבת
בספר קול מבשר (ח"ב) כתב, טעם לאכילת דגים בשבת. שמעתי מהנ"ל, שההצה"ק הר' שמחה בינם זצ"ל מפשיסחא אמר טעם למנהג שאנו אוכלים בש"ק המאכל הראשון - דגים, מפני שדגים היו הבריאה הראשונה מבעלי החיים. לכן ניחא מה שנאמר במדרש על 'מכל אשר בחרבה מתו' - ולא דגים שבים, יען שהבריאה הראשונה היו, על ידי כך נשארו בקיום. ודפח"ח. [שפתי צדיקים, פ' נח דף מ"ו. חידושי תורה לראש השנה בס' תורת אמת, דף ב']. ועוד טעם לאכילת דגים בשבת. הרבי ר' בונם ז"ל אמר הטעם על מה שאנו אוכלים המאכל הראשון בש"ק - דגים, מפני שהדגים היו הבריאה הראשונה מבעלי החיים, וקדושת השבת הוא שורש החיים, על כן נהגו ישראל להתחיל העונג שבת ממין דגים [ישרש יעקב הגהות על שמע שלמה, פ' משפטים דף כז', בשם שיח שרפי קודש].
(נכתב בס"ד ע"י א. פלשניצקי)

[יוסף חיים אוהב ציון]

viewtopic.php?f=7&t=4890&p=664146&hilit=%D7%93%D7%92+%D7%91%D7%99%D7%95%D7%9D+%D7%93%D7%92#p240294

[יוסף חיים אוהב ציון]

מקור לפתגם :

מי זה שו"ת מים חיים??? ושו"ת אדרת תפארת???
אמרתי אחכמה.

מים חיים ר' יוסף משאש.
אדרת תפארת ר' אברהם דורי שליט"א.

[אור עולם]

https://tablet.otzar.org/pages/?&restor ... ook=107258
אכילת דגים בש"ק פרשת נח

[מאור אקאלר]

סיכום מעניין.