כתב בהגהות מהר"ץ חיות וז"ל,
בעל מסורת הש"ס ציין כאן ירמיה כ"ג, ובאמת אע"פ שנמצא מקרא זה ככתבו וכלשונו ג"כ ירמיה ט"ז פס' ט"ו, מ"מ לשון 'ואשר הביא' אשר מעתיק הברייתא פה לא נמצא רק ירמיה כ"ג.
אבל על הברייתא בעצמה קשה מאוד, דלמה הביא באמת ממקרא מאוחר, הרי יש ראיה נכונה לדברי בן זומא דאין מזכירין יציאת מצרים לעתיד ממקרא הקודם דנאמר בפירוש לא יאמר עוד חי ד' אשר העלה ממצרים כי אם אשר העלה מארץ צפון. ועוד דהרי במכילתא פרשת בא נאמר להיפוך, ר' נתן אומר אשר העלה ואשר הביא, מכאן שמזכירין יציאת מצרים לעתיד, והכוונה דלעתיד לא ישכחו את ד' על אשר העלה לבד כמו שהיה במצרים שמחה רק על היציאה ממצרים מבית עבדים לבד כיון שלא קבלו עדיין את התורה ולא ידעו שמחה רוחנית, אבל לעתיד ישמחו ג"כ מיד על אשר הביא אותם לארץ אחוזתם, וזה ההבדל בין יציאת מצרים ליציאתם מארץ צפון, אבל בעיקר סיפור יצי"מ לא יפסקו מלהזכירו אף לעתיד, זה כוונת ר' נתן, וא"כ ע"כ כוונת בן זומא רק על מקרא הקודם שלא נאמר אשר הביא, ואיך מביא הש"ס כאן ראיה לבן זומא מלשון המקרא בירמיה כג.
ובהגהות יפה עינים כתב:
בברייתא זו בירושלמי פ"א ה"ו איתא ולא יאמר, וכן כתוב שם צפון במקום צפונה, וצריך לתקן ולא יאמר, צפון, אך ממה שכתוב שם אשר העלה ואשר הביא את זרע בית ישראל מוכח דהוא קרא דירמיה כ"ג ע"כ יש להגיה כנ"ל, ומהמכילתא מוכח דצ"ל קרא שבירמיה ט"ז.
יהיה איך שיהיה, נראה שתופעה דומה ומרתקת ישנה בכמה מקומות בש"ס בהחלפת אותם הפסוקים, וכפי שיתבאר בס"ד.
איתא בקידושין (סט, א): אלא ארץ ישראל גבוה מכל ארצות מנלן, דכתיב לכן הנה ימים באים נאם ה' לא יאמר עוד חי ה' אשר העלה את בני ישראל מארץ מצרים, כי אם חי ה' אשר העלה ואשר הביא את בני ישראל מארץ צפון ומכל הארצות אשר הדחתים שם.
וכתב בהגהות הרש"ש שם:
ק"ק כיון דכתיב ג"כ ואשר הביא משמע אדרבה דיש ג"כ ארצות גבוהות מא"י דאין נופל עליהן לשון העלה.
והנצי"ב על מרומי שדה"ו כתב:
נראה דלאו דוקא, אלא מארצות שסביב אר"י. והכי דייק קרא שהביא הגמ' אשר העלה ואשר הביא וגו' מארץ צפונה ומכל הארצות אשר הדחתים שם, הרי על כל הארצות כתיב אשר הביא.
אולם נראה שהפתרון נעוץ בכך שנשער כי הפסוקים הוחלפו, ותחת הפס' בירמיה כג שמופיע שם 'אשר העלה ואשר הביא' יש לצטט את הפס' בירמיה טז שם לא מופיע אלא 'אשר העלח', והכל על מקומו בא בשלום.
צא ולמד, בקידושין מופיעה לפנינו הגירסא: דכתיב לכן הנה ימים באים נאם ה' לא יאמר עוד חי ה' אשר העלה את בני ישראל מארץ מצרים, כי אם חי ה' אשר העלה ואשר הביא את בני ישראל מארץ צפון ומכל הארצות אשר הדחתים שם. על הגליון מצויינים שלשה(!) תיקונים: לא יאמר – צ"ל ולא יאמרו. את בני ישראל – צ"ל זרע בית ישראל. מארץ צפון – צ"ל צפונה.
וכי לא פשוט יותר להעתיק כאן את הפס' בירמיה טז: (יד) לָכֵ֛ן הִנֵּֽה־יָמִ֥ים בָּאִ֖ים נְאֻם־ה' וְלֹֽא־יֵאָמֵ֥ר עוֹד֙ חַי־ה' אֲשֶׁ֧ר הֶעֱלָ֛ה אֶת־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל מֵאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם: (טו) כִּ֣י אִם־חַי־ה' אֲשֶׁ֨ר הֶעֱלָ֜ה אֶת־בְּנֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ מֵאֶ֣רֶץ צָפ֔וֹן וּמִכֹּל֙ הָֽאֲרָצ֔וֹת אֲשֶׁ֥ר הִדִּיחָ֖ם שָׁ֑מָּה, וכך מוותרים על כל התיקונים, וגם לא קשה מידי קושיית המפרשים הנ"ל.
גם בסנהדרין (פז, א) מופיעים דברי הגמ' הללו, שם מצוטט הפס' בירמיה כג במלואו, למעט שיבוש אחד, 'לא יאמר', ותוקן על הגליון 'ולא יאמרו עוד'.