שימור ההתלהבות מתחילת הש"ס בדף היומי

[002]

אני מתחבט רבות כיצד לשמר את ההתלהבות המבורכת שיש לרבים בלימוד הדף היומי, ובפרט לרבבות המצטרפים ללימוד מסכת ברכות.
לדוגמא - אצלי בשני השיעורים של הדף היומי, עד היום ניתן היה בקלות למנות על כף יד אחת את המשתתפים, וכעת בס"ד לאחר השיעור אומרים קדיש דרבנן ... כי יש כל יום למעלה ממניין לומדי הדף.
מה ניתן לעשות ולפעול, שהמשתתפים ימשיכו להתמיד ולהגיע לשיעור מידי יום, גם לאחר תום אירועי סיום הש"ס האדירים המרגשים והמבורכים, והמעמדים הנשגבים, והשידורים החיים, והשידורים החוזרים, ואחר שקיעת רושם הסיקור העיתונאי והתקשורתי.
ודאי שכל אחד אחראי לעצמו, אך האם המגיד שיעור גם יש ביכלתו לדאוג ולעשות שמספר המשתתפים יהיה תמיד בבחינת מוסיף והולך?
לכאורה גם אם המגיד שיעור יעשה כל שביכולתו, שהשיעור יהיה פורה מרתק בהיר ומסקרן, קולח ונופת צופים ... וכו' , עדיין, היצר הרע לא ירפה מהלומדים, וינסה לשכנע אותם בכל כוחו לפרוש מהלימוד הקבוע, במוקדם או ... עוד יותר מוקדם. כי זה תפקידו של היצר הרע.
אך מה תפקידו של המגיד שיעור בכל זה?

[בברכה המשולשת]

אני מתחבט רבות כיצד לשמר את ההתלהבות המבורכת שיש לרבים בלימוד הדף היומי, ובפרט לרבבות המצטרפים ללימוד מסכת ברכות.
לדוגמא - אצלי בשני השיעורים של הדף היומי, עד היום ניתן היה בקלות למנות על כף יד אחת את המשתתפים, וכעת בס"ד לאחר השיעור אומרים קדיש דרבנן ... כי יש כל יום למעלה ממניין לומדי הדף.
מה ניתן לעשות ולפעול, שהמשתתפים ימשיכו להתמיד ולהגיע לשיעור מידי יום, גם לאחר תום אירועי סיום הש"ס האדירים המרגשים והמבורכים, והמעמדים הנשגבים, והשידורים החיים, והשידורים החוזרים, ואחר שקיעת רושם הסיקור העיתונאי והתקשורתי.
ודאי שכל אחד אחראי לעצמו, אך האם המגיד שיעור גם יש ביכלתו לדאוג ולעשות שמספר המשתתפים יהיה תמיד בבחינת מוסיף והולך?
לכאורה גם אם המגיד שיעור יעשה כל שביכולתו, שהשיעור יהיה פורה מרתק בהיר ומסקרן, קולח ונופת צופים ... וכו' , עדיין, היצר הרע לא ירפה מהלומדים, וינסה לשכנע אותם בכל כוחו לפרוש מהלימוד הקבוע, במוקדם או ... עוד יותר מוקדם. כי זה תפקידו של היצר הרע.
אך מה תפקידו של המגיד שיעור בכל זה?

להמשיך ולהתמיד לתת את השיעור, גם אם לפעמים מגיע רק לומד אחד.

[ניים ושכיב]

מסברא (ולא מנסיון) כדאי לעודד אותם.

(בקצרה, הרעיון של עידוד הוא שאדם נוטה לצייר את עצמו בצורה חיובית, כך שהוא מטשטש את המידע השלילי שיש לו על עצמו. ולכן כלי מאוד חזק לשיפור התנהגות הוא תוספת מידע חיובי על האדם, כיון שזה מתאים לנטיה של טיפוח אשליות חיוביות, והאדם רוצה עוד מהמידע הזה. עידוד מלשון עוד).

כדאי לכלול בעידוד ג' מרכיבים: תמריץ חברתי, גמול מיידי, ומדד התקדמות (אלו הם הדברים שגורמים למשחקים להיות כל כך מושכים), וזה בדוק ומנוסה שדבר כזה משפר פלאים את ההישגים.
כך צורת עידוד היתה יכולה להיות למשל להציג את מס' המשתתפים הנוכחי לעומת מספר המשתתפים במחזור הקודם, או בשיעורים מקבילים, בדף הזה במסכת.

זה כמובן ילדותי, וגם אין לך נתונים.

מה שכן, אפשר לומר לאנשים שמהנסיון שלך במחזורים קודמים, וממה ששמעת ממגידי שיעור אחרים, בדרך כלל יש ירידה במספר המשתתפים בשלב הזה, ואתה ממש מופתע לטובה מההשתתפות הגבוהה אצלכם.
כדאי להכין אותם לזה, דהיינו לומר שבדרך כלל בכיצד מברכין נרשמת ירידה, ואח"כ בשבת יורד עוד חלק גדול. ובעירובין בכלל נשארים שרידים מועטים. וביבמות, כבר בקושי בא מישהו. ובקדשים בכלל המג"ש כבר לא תמיד מגיע, וכו' (סתם המצאתי שלבים, אין לי מושג מה הנסיון מראה).
אבל הפעם מהקבוצה הזאת יש לך תקוות, כי הם מגיעים יותר, ועירניים יותר, ומשתתפים יותר וכדו'.
דהיינו להכין אותם להתמודדות, וגם לטפח בהם תקוות של הצלחה, ואז כשמגיעים לאותם מקומות מועדים לפורענות, לסיים כל שיעור (בהנחה שבסוף השיעור יש יותר משתתפים מתחילתו) בזה שאתה ממש מופתע לטובה ממה שהולך פה, ובמחזור הקודם היו הרבה פחות אנשים, ובשיעורים של חברים שלך היתה כבר נטישה וכו'.

כך עדיין יש לך את המרכיבים הנ"ל בצורה בוגרת ומעורפלת.

[דעת ותבונה]

אינני מג"ש, ולכן יתכן שזאת הצעה מוזרה ובלתי ישימה, אבל אולי תועיל.

לתת יחס אישי למשתתפים, לכבד את שאלותיהם, ולתת להם מקום נכבד במהלך השיעור, בקיצור שהם יצאו בהרגשה מרוממת.
ואולי גם להתייחס אחרי השיעור לבעיותיהם, ולנסות לעזור.

[פילווישוק]

עם כל האמת שבדברי פותח האשכול שגם אם מגיד השיעור יעשה ככל יכולתו עדיין תישאר תופעת השחיקה אצל שומעי השיעור, יש השתדלות מצד המגיד שיעור שיכולה לשנות הרבה. אני כותב מנסיון של מגיד שיעור בדף היומי שהתייאש בגלל התופעה הנזכרת, אך לאחר השתתפות בקורס מרצים הכל השתנה. לפעמים מדובר בפרט אחד בצורת המסירה או הבנה אחת בדינמיקה של מרצה וקהל שיכולים לשנות את כל התמונה לטובה.

[פלוריש]

סיפר לי אדם אחד שאצלו כל המשפחה שותפה לדף היומי.
כל פעם שהאב מסיים מסכת, הילדים באים לבית הספר ולגן עם בגדי שבת ועוגה ומספרים "אבא שלנו סיים מסכת"!
לדבריו, זה מחדש לו את הרצון והחשק ועוזר לו להתמיד.

[ביקורת תהיה]

אני מתחבט רבות כיצד לשמר את ההתלהבות המבורכת שיש לרבים בלימוד הדף היומי.

אין כל סיכוי!
האיש ההמוני אינו מוצא סיפוק באביסת גמרא עשרת מונים מכושר כלי הקיבול שלו.
תחושת ריקות מלווה אותו, ובדין מתפוגגת לה ההתלהבות לשקוד על דלתי המאבוּס.

[הפצת המעיינות]

האיש ההמוני אינו מוצא סיפוק באביסת גמרא עשרת מונים מכושר כלי הקיבול שלו.

מהו הגדרת איש המוני? מי שמסוגל ללמוד רק פחות מעשירית דף בשעה?

[ביקורת תהיה]

לפי פירוש רש"י בפרשת ויצא, משמעות הצירוף 'עשרת מונים' היא 'מאה פעמים'.
וכשתמצא לומר, זוהי אחת ההשלכות המעציבות של התופים והמחולות המלווים את סיום הש"ס:
ניתוק ההמוניים (בּאַלעבּאַטי"ם בלע"ז) ממקומות מרעה מחיי־נפשות (חברת חומש־רש"י, חברת משניות, חברת חיי־אדם, חברת עין־יעקב, חברת ש"ס), ודרבונם אל ארץ ציה ועיף בלי מים – דלית תמן נהירו דאורייתא, ונמצאו קרחים מכאן ומכאן.
ועל דא קא בכי נביָּא: בֹּסְסוּ אֶת־חֶלְקָתִי, נָתְנוּ אֶת־חֶלְקַת חֶמְדָּתִי לְמִדְבַּר שְׁמָמָה.

[002]

בעקבות מגיפת הקורונה רח"ל ואיסור ההתכנסויות, וההסגרים למיניהם, וסגירת בתי הכנסת, וכו', שאלת שימור ההתלהבות מתחילת הש"ס בדף היומי מקבלת פנים חדשות, ושאלה זו זקוקה לתשובה.