פורום אוצר החכמה

דרושים לי מקורות לרעיון ש'משולש' (או שאר הטיות של 'שלש') מסמל חוזק, משובח וכדומה.
ידוע לי הפסוק: "וְהַחוּט הַמְשֻׁלָּשׁ לֹא בִמְהֵרָה יִנָּתֵק" (קהלת ד יב).
וגם לשון חכמים: "עיגלא תילתא".
אודה למקורות נוספים.

מצודת ציון מלכים ז, ב

(ב) השליש - שר וחשוב כמו ומבחר שלישיו (שמות טו):

ושלשים על כלו שמות (יד, ז) בתרגום וגברין
שו"ר גיטין ד נו. עגלא תילתא - פירושו

יישר כוח לכולם.

ספרי:
יעקב חבל נחלתו

בתלת זימני הוי חזקה.

בקרו טלה כתב:ושלשים על כלו שמות (יד, ז) בתרגום וגברין
שו"ר גיטין ד נו. עגלא תילתא - פירושו

על הפסוק קְחָה לִי עֶגְלָה מְשֻׁלֶּשֶׁת וְעֵז מְשֻׁלֶּשֶׁת וְאַיִל מְשֻׁלָּשׁ
פירש בפרקי דר"א פרק כח: רַבִּי אַחָא בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר לֹא נֶאֱמַר לָשׁוֹן זֶה מְשֻׁלֶּשֶׁת אֶלָּא גִּבּוֹרֵי כֹחַ, שֶׁנֶּאֱמַר וְהַחוּט הַמְשֻׁלָּשׁ לֹא בִמְהֵרָה יִנָּתֵק.
ודלא כאמור בקישור המצו"ב שלא מצא מי שפירש כן.

כמדומה שזהו הענין של המגן דוד שהוא שני משולשים (ולאו דוקא כסמל שבזמננו) והאריך בזה הבן איש חי במק''א בבן יהוידע וכעת נעלם ממני.

חד ברנש כתב:דרושים לי מקורות לרעיון ש'משולש' (או שאר הטיות של 'שלש') מסמל חוזק, משובח וכדומה.
ידוע לי הפסוק: "וְהַחוּט הַמְשֻׁלָּשׁ לֹא בִמְהֵרָה יִנָּתֵק" (קהלת ד יב).
וגם לשון חכמים: "עיגלא תילתא".
אודה למקורות נוספים.

חמרא בר תלתא טרפי, שבת קכ"ט א'.

מהר"ל בדרך חיים דומני על המשנה של שלושה שישבו.
דברים עמוקים כדרכו.


ספר דרך חיים - פרק ג משנה ג
אחד רק ע"י שלשה, כי שנים הם מחולקי' ואין למספר זה מאחד כלל, ולפיכך לא תמצא מספר שנקרא לגמרי על שם רבוי כמו שנים במ"ם הרבוי כי שנים תחלת הרבוי ולכך יבא מלת שנים במ"ם הרבוי. ויש לך להבין עוד בחכמה איך שנים הם רבוי ולא יתאחדו ושלשה יש להם התאחדות כאלו הם דבר אחד, ולכך יבא מספר שלשה תמיד על דבר שיש להם חבור ביחד ולא כן שנים. וזה תוכל להבין בצורה כאשר תניח שני קוים זה אצל זה אין זה נראה כאחד כלל בעבור שלא יתאחדו הקוים כמו זה הרי אין כאן דבר אחד, אבל כאשר אתה מניח שלשה כמו זה הרי הקוים הם מתאחדים ודבר זה נקרא דבר אחד ולפיכך בשנים אין צירוף ולא כן בשלשה כי מספר זה יש צירוף. ועוד השנים הם כנגד שתי הקצוות שהם הפכים כי השחור והלבן הם שני הפכים לגמרי ואין בהם אחדות כלל שתראה מזה כי השנים אין בהם אחדות, ולא כן שלשה כי ע"י השלשה יש חבור שאי אפשר שיהיו ג' דברים הפכים ושני דברים שהם הפכים כמו השחור והלבן ותניח עוד צבע שלישי כמו האדום הרי צבע זה הוא ממוצע שאינו שחור ואינו לבן והוא ממוצע ביניהם וע"י זה מתחברים שני הפכים כי הוא ביניהם, ולכך על ידי שלישי יש חבור להם. ומפני שהכתוב אמר זה השלחן אשר לפני ה' ולפני הש"י אין שייך רק שלחן אחד לא שלחן מחולק, ולכך צריך שיהיה שלשה. ואע"ג כי לענין תורה אמרו למעלה כי שנים שיושבים ועוסקים בדברי תורה שכינה ביניהם, אינו דומה בודאי לענין זה שנאמר שנחשב כאלו אכלו משלחן גבוה אי אפשר שיהיה רק שלחן אחד, כי המזבח הוא אחד לאל אחד וכבר אמרנו כי מספר ג' יש לו חבור:

שייף נפיק כתב:כמדומה שזהו הענין של המגן דוד שהוא שני משולשים (ולאו דוקא כסמל שבזמננו) והאריך בזה הבן איש חי במק''א בבן יהוידע וכעת נעלם ממני.

בניהו בן יהוידע על סנהדרין דף ק"ז א'
ובזה פרשתי בס"ד הטעם שהיה מגן של דוד המלך ע"ה בשש קצוות, ושל שאר מלכי ישראל בשלש קצוות, שהוא אחוז בלאה ורחל, שכל אחת היא כנגד שלש ספירות שלימות ותיקן את שניהם. ובזה יובן בס"ד מה שאמר דוד המלך ע"ה שקדתי ואהיה כצפור בודד על גג, [תהלים ק"ב ח'] כלומר שאני יש לי אחיזה בלאה ורחל שהם כל אחת כנגד ג' ספירות שלימות, וזהו על גג, גם אמר בודד על גג, כי אותיות ג"ג סמוכים לאותיות ד"ד שבשמו, ועל ר"ל סמוך, ותיבת בודד חלקנה לשתים וקרי בה ב"ו ד"ד, שהם על גג, ר"ל סמוך לאותיות גג הרומזים למקום אחיזתו למעלה בלאה ורחל

יוסף חיים אוהב ציון כתב:בניהו בן יהוידע על סנהדרין דף ק"ז א' . .

עוד שם קודם, דף צג, ב.

בכלי יקר בפ' וארא כותב דבר מופלא -

שהסיבה שנבחר שבט לוי היא שללוי היו שלושה בנים - גרשון, קהת ומררי

ולכן הועדף הוא על פני שבט ראובן ושמעון שבניהם היו במספר אחר

כעת בעיוני ברש''י בברכות נז, א
מצאתי: הרואה הדס בחלום נכסעו מצליחים לו.
רש''י: כהדס זה שעליו משולשין זה על זה כמין קליעה.
לכאורה הכוונה לשילוש, ושילוש של שילוש.

בקרו טלה כתב:ושלשים על כלו שמות (יד, ז) בתרגום וגברין
שו"ר גיטין ד נו. עגלא תילתא - פירושו

וע"ע תוס' בכורות יט. ד"ה דהך שלא ביכרה