מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

פירוש על ברכת המזון

מילתא דתמיהא, בשורת ספרים חדשים, עיטורי סופרים ומטפחת ספרים.
דרך ישרה
הודעות: 372
הצטרף: א' מאי 07, 2017 1:31 pm

פירוש על ברכת המזון

הודעהעל ידי דרך ישרה » ד' פברואר 19, 2020 11:34 pm

בעקבות הנלמד בדף היומי אני מחפש קונטרס\ספר\מאמר מקיף על המבנה של ברכת המזון ונוסחתו. מישהו יודע?

לענין
הודעות: 3484
הצטרף: ד' יולי 19, 2017 8:24 pm

Re: פירוש על ברכת המזון

הודעהעל ידי לענין » ד' פברואר 19, 2020 11:36 pm

יקר מפז.

דרך ישרה
הודעות: 372
הצטרף: א' מאי 07, 2017 1:31 pm

Re: פירוש על ברכת המזון

הודעהעל ידי דרך ישרה » ד' פברואר 19, 2020 11:59 pm

היכן יש את הספר הזה?

לבי במערב
הודעות: 9439
הצטרף: א' מאי 14, 2017 12:58 pm
מיקום: עקב צמצום שהותי כאן בע"ה, לענינים נחוצים - נא לפנות בהודעה פרטית. תודה מראש.

Re: פירוש על ברכת המזון

הודעהעל ידי לבי במערב » ד' מרץ 18, 2020 3:32 pm


יהודהא
הודעות: 1418
הצטרף: ג' אוגוסט 24, 2021 2:27 pm

Re: פירוש על ברכת המזון

הודעהעל ידי יהודהא » ו' אוגוסט 23, 2024 9:50 am

תשפד.

פרשת עקב - מצוות ברכת המזון.

א.
אין לדעת לאיזו רמת פירוט כוונתך, והאם המיקוד הוא בתוכן, בקשר בין הקטעים, במקורם, בטעם אמירתם, בלשונם בגירסאות ובנוסחים וכו.
שכן רבים העוסקים בברכת המזון מצדדיו השונים. למשל כאן -
https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.p ... 7%A0%D7%94

וכאן -
https://www.toralishma.org/wp-content/u ... %D7%96.pdf

וכן בסידור מתיבתא לימות החול ע' תלא והלאה.
ובפירוט רב יותר - בספרו של א, זלוטניק " מקורי התפילה חלק ב'. 305 והלאה

ב.
הטוב והמטיב.

מ"מ להלן סקירה קצרה שלפי הצורך - ניתן ממנה להתקדם הלאה ולרדת לחלוקה והפרדה מפורטת יותר.
בדילוג על שלושת הברכות הראשונות שתכניהם נמצאים ונלמדים לרוב נעבור לברכה הרביעית הטוב והמטיב.
נחלקו בה במסכת ברכות מ'ו ומ'ח. אם חיובה מדאורייתא או מדרבנן.

לראשונה היתה זו ברכה קצרה : ברוך אתה... הטוב והמטיב. ובהמשך ונוספו השלישיות של מלכויות,הטבות וגמולות:
הטיב, מטיב, ייטיב.|גמלנו גומלינו יגמלנו.| מלך, מלכנו, המלך.|
וכן 10 שבחים:הקל, אבינו, מלכנו, אדירנו, בוראינו, גואלינו, יוצרנו, קדושינו, רועינו, המלך הטוב.
"וכל טוב" כאן מסיימים הספרדים ברכה זו ולפי רבים מהראשונים. ולא כמו האשכנזים היום "ב אל יחסרנו".

הרחמן .
מרובים הם אמירות הרחמן ובהם הבדלים בין הנוסחאות. אולם שלושת הראשונים שונים מהשאר שכן הם נאמרים לכבודו של מקום,הרחמן הוא ימלוך. ..הוא יתברך...הוא ישתבח...ורק אח'כ באים אלו הנאמרים לשם בקשות. היינו שבחו של מקום ואחריו תפילה ובקשה. כך הדבר גם לספרדים אולם בניסוח שונה מעט.

במרום..ואדם - איננו בנוסח הספרדי.
ובראשונים שבמקור הוא היה חלק מהברכה [הרחמן..] לבעל הבית.ולא כיום שהברכה מכוונת לכל המסובים.

יראו את ה'..
פסוק ראשון זה אינו בנוסח הספרדים ומתחילין ב' כפירים רשו ורעבו, וההמשך כולו שונה בסדר ובתוספות הפסוקים, וכן בסיומו שהוא אינו ' את עמו בשלום. אלא מוסיפים עושה שלום ,, ואמרו אמן.

ג.
נוסח הרמבם
אהבה ,תפילה .ה'.

נֹסַח בִּרְכַת הַמָּזוֹן: ושבח לקבה שמזין את כולם

בָּרוּךְ אַתָּה יְהוָה אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, הַזָּן אֶת הָעוֹלָם כֻּלּוֹ בְּטוֹב בְּחֶסֶד וּבְרַחֲמִים. וְטוּבוֹ הַגָּדוֹל לֹא חָסַר לָנוּ וְאַל יֶחְסַר לָנוּ לְעוֹלָם וָעֶד, כִּי הוּא זָן וּמְפַרְנֵס לַכֹּל--כָּאָמוּר פּוֹתֵחַ אֶת-יָדֶךָ; וּמַשְׂבִּיעַ לְכָל-חַי רָצוֹן--, וּמֵכִין מָזוֹן לְכָל בִּרְיוֹתָיו אֲשֶׁר בָּרָא. בָּרוּךְ אַתָּה יְהוָה, הַזָּן אֶת הַכֹּל.

נוֹדֶה לָךְ יְהוָה אֱלֹהֵינוּ, וּנְבָרֶכְךָ מַלְכֵּנוּ, כִּי הִנְחַלְתָּ אֶת אֲבוֹתֵינוּ אֶרֶץ חֶמְדָּה טוֹבָה וּרְחָבָה, בְּרִית וְתוֹרָה; עַל שֶׁהוֹצֵאתָנוּ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם וּפְדִיתָנוּ מִבֵּית עֲבָדִים, עַל תּוֹרָתָךְ שֶׁלִּמַּדְתָּנוּ עַל חֻקֵּי רְצוֹנָךְ שֶׁהוֹדַעְתָּנוּ.
עַל כֻּלָּם יְהוָה אֱלֹהֵינוּ, אָנוּ מוֹדִים לָךְ וּמְבָרְכִים אֶת שְׁמָךְ--כָּאָמוּר וְאָכַלְתָּ, וְשָׂבָעְתָּ--וּבֵרַכְתָּ אֶת-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, עַל-הָאָרֶץ הַטֹּבָה אֲשֶׁר נָתַן-לָךְ. בָּרוּךְ אַתָּה יְהוָה, עַל הָאָרֶץ וְעַל הַמָּזוֹן.

רַחֵם יְהוָה אֱלֹהֵינוּ עַל יִשְׂרָאֵל עַמָּךְ, וְעַל יְרוּשָׁלַיִם עִירָךְ וְעַל צִיּוֹן מִשְׁכַּן כְּבוֹדָךְ, וְעַל הַבַּיִת הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ שֶׁנִּקְרָא שִׁמְךָ עָלָיו, וּמַלְכוּת בֵּית דָּוִיד מְשִׁיחָךְ תַּחְזִיר לִמְקוֹמָהּ בְּיָמֵינוּ. וּבְנֵה אֶת יְרוּשָׁלַיִם בְּקָרוֹב, כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְהוָה, בּוֹנֵה בְרַחֲמָיו אֶת יְרוּשָׁלַיִם.

בָּרוּךְ אַתָּה יְהוָה אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, הָאֵל, אָבִינוּ, מַלְכֵּנוּ, אַדִּירֵנוּ, בּוֹרְאֵנוּ, קְדוֹשֵׁנוּ, קְדוֹשׁ יַעֲקֹב, הַמֶּלֶךְ הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב, שֶׁבְּכָל יוֹם וָיוֹם הוּא גּוֹמְלֵנוּ חֵן וְחֶסֶד וְרַחֲמִים, וְכָל טוּב.
הָרַחֲמָן יִשְׁתַּבַּח לְדוֹרֵי דוֹרִים. הָרַחֲמָן יִתְפָּאַר לְנֵצַח נְצָחִים. הָרַחֲמָן יְפַרְנְסֵנוּ בְּכָבוֹד. הָרַחֲמָן יְזַכֵּנוּ לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ, וּלְבִנְיַן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, וּלְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא. מִגְדּוֹל, יְשׁוּעוֹת מַלְכּוֹ; וְעֹשֶׂה-חֶסֶד לִמְשִׁיחוֹ לְדָוִד וּלְזַרְעוֹ, עַד-עוֹלָם. כְּפִירִים, רָשׁוּ וְרָעֵבוּ; וְדֹרְשֵׁי יְהוָה, לֹא-יַחְסְרוּ כָל-טוֹב. הוֹדוּ לַיהוָה כִּי-טוֹב: כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.

מעניין ומפתיע.
והוא נוסח התימנים עד היום.

ד.
ולסיום שתי תמיהות ואימרה נאה.

1. מדוע בברכת הזן אין שום רמז לא למן ולא למדבר. והרי לכך ניתקנה.
הנוסח מאוד כוללני והוא שבח לקבה שמזין את כולם האדם והחיות , וחמישה פעמים מוזכרת בו המילה "כל" ?

2. דומה לכך ברכת הטוב והמטיב שניתקנה להרוגי ביתר [ וי"א שעניין ביתר היא תוספת לברכה שכבר היתה. ומ"מ -]
ואין בה שום רמז לכך . לא לביתר לא להרוגיה ולא - שלא הסריחו ולא לקבורה שלאחריה !

היינו שמי שלא למד הלכותיה, אלא אמר את ברכת המזון בכוונה רבה ללא דילוגין כלשהם, אפשר שיחטיא את כוונותיהם של ברכה ראשונה ורביעית .
האמנם.. ?

ואימרה מפורסמת לסיום מבית בריסק.
לפי הנוסח שלנו אנו אומרים :
כָּאָמוּר פּוֹתֵחַ אֶת-יָדֶךָ וּמַשְׂבִּיעַ לְכָל-חַי רָצוֹן:
ואילו בהמשך אנו אומרים:
כַּכָּתוּב. וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ ..

מה הסיבה לשינויים "כאמור " - "ככתוב" ?

נתחיל מהסוף "ככתוב" - כפי שמשה כתב בתורה.:וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ..
אבל "פּוֹתֵחַ אֶת-יָדֶךָ וּמַשְׂבִּיעַ .." דוד המלך כתבו בתהילים ולא בתורה.
אבל שבח זה כבר היה בידם בעל פה אלא שהכתיבה נתאחרה עד לימי דוד. ומשום כך נאמר: "כָּאָמוּר ".

גל של אגוזים
הודעות: 1279
הצטרף: א' מרץ 08, 2020 5:27 pm

Re: פירוש על ברכת המזון

הודעהעל ידי גל של אגוזים » ו' אוגוסט 23, 2024 2:45 pm

יהודהא כתב:
במרום..ואדם - איננו בנוסח הספרדי.
ובראשונים שבמקור הוא היה חלק מהברכה [הרחמן..] לבעל הבית.ולא כיום שהברכה מכוונת לכל המסובים.



מהיכ"ת שכהיום הברכה מכוונת לכל המסובין?

אומרים זה מיד אחרי ברכת בעה"ב, ואע"פ שנדפס בדר"כ באותיות מודגשות כפיסקא בפ"ע הרי ברור מתוכנו דקאי אדלעיל מיניה, במרום ילמדו עליהם: בעה"ב, ועלינו: המברך.

וכיון דאתאן לידי אבא העירה במה שמעולם נתקשיתי במטבע בקשה זו, איך שייך הענין של 'לימוד זכות' במרום מקום שהכל גלוי וידוע? (ואולי י"ל ע"ד מארז"ל דהם מדקדקין עד כביצה ואיך לא אשא פנים כו' וע"כ שייך בברהמ"ז דייקא, ועצ"ע).

יהודהא
הודעות: 1418
הצטרף: ג' אוגוסט 24, 2021 2:27 pm

Re: פירוש על ברכת המזון

הודעהעל ידי יהודהא » ו' אוגוסט 23, 2024 3:20 pm

גל של אגוזים כתב:
יהודהא כתב:
במרום..ואדם - איננו בנוסח הספרדי.
ובראשונים שבמקור הוא היה חלק מהברכה [הרחמן..] לבעל הבית.ולא כיום שהברכה מכוונת לכל המסובים.



מהיכ"ת שכהיום הברכה מכוונת לכל המסובין?

אומרים זה מיד אחרי ברכת בעה"ב, ואע"פ שנדפס בדר"כ באותיות מודגשות כפיסקא בפ"ע הרי ברור מתוכנו דקאי אדלעיל מיניה, במרום ילמדו עליהם: בעה"ב, ועלינו: המברך.

וכיון דאתאן לידי אבא העירה במה שמעולם נתקשיתי במטבע בקשה זו, איך שייך הענין של 'לימוד זכות' במרום מקום שהכל גלוי וידוע? (ואולי י"ל ע"ד מארז"ל דהם מדקדקין עד כביצה ואיך לא אשא פנים כו' וע"כ שייך בברהמ"ז דייקא, ועצ"ע).


היטבת לשאול.
ולכן יש גירסאות "ממרום" בסידור עבודת ישראל. וי"א שבמרום - הכוונה למלאכים מליצי יושר.

ולגבי המסובין -
כיון שכנראה תחילה היתה הברכה לבעל הבית בלבד , וכדבריך "הרי ברור מתוכנו דקאי אדלעיל מיניה,"
ורק עם הזמן הופרד ונוספה לו המילה "ועלינו". ובכך הכוונה התרחבה לכל המסובין.
כך בספר מקורי התפילה ע' 380.

אמנם בנוסח הספרדים קטע זה חסר.
נערך לאחרונה על ידי יהודהא ב ו' אוגוסט 23, 2024 5:32 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

דרופתקי דאורייתא
הודעות: 2569
הצטרף: ה' דצמבר 20, 2018 2:05 pm

Re: פירוש על ברכת המזון

הודעהעל ידי דרופתקי דאורייתא » ו' אוגוסט 23, 2024 5:10 pm

זכורני בספר וזאת ליהודה להגאון רבי יהודה עייאש
זולצבאך תקל"ו

אברהם שרייבר
הודעות: 209
הצטרף: ה' פברואר 22, 2024 12:05 pm

Re: פירוש על ברכת המזון

הודעהעל ידי אברהם שרייבר » ו' אוגוסט 23, 2024 5:29 pm

בסידור הבעש"ט עמ' 99 כתוב הנוסח "ממרום"
מה שמעניין, שבסידור [הבעש"ט] ראדוויל עמ' 106 כתוב "במרום"...

עזריאל ברגר
הודעות: 13540
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: בת עין יע"א

Re: פירוש על ברכת המזון

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ו' אוגוסט 23, 2024 6:17 pm

אברהם שרייבר כתב:בסידור הבעש"ט עמ' 99 כתוב הנוסח "ממרום"
מה שמעניין, שבסידור [הבעש"ט] ראדוויל עמ' 106 כתוב "במרום"...

לא כל כך מפתיע.
ידוע גם בענין "ידך הקדושה/הגדושה" שבאותו הסידור עצמו מופיעות שתי הנוסחאות בעמודים שונים...

יהודהא
הודעות: 1418
הצטרף: ג' אוגוסט 24, 2021 2:27 pm

Re: פירוש על ברכת המזון

הודעהעל ידי יהודהא » א' אוגוסט 25, 2024 3:27 am

יהודהא כתב:
גל של אגוזים כתב:כיון דאתאן לידי אבא העירה במה שמעולם נתקשיתי במטבע בקשה זו, איך שייך הענין של 'לימוד זכות' במרום מקום שהכל גלוי וידוע? (ואולי י"ל ע"ד מארז"ל דהם מדקדקין עד כביצה ואיך לא אשא פנים כו' וע"כ שייך בברהמ"ז דייקא, ועצ"ע).


בדבריך לעיל נאה ציינת למדרש, ולהלן בתוספת שמשבחת ומשלימה .
לגבי במרום ודווקא באות ב', מצאתי 'בספר עולם התפילות' הסבר נאה וערב לאוזן, היפה שבו הוא השילוב של הברכה הפסוקים והמדרש - למקשה אחת

הקב'ה שבמרום מלמד זכות על ישראל.
..דָּרֵשׁ רַב עַוִּירָא, זִמְנִין אָמַר לַהּ מִשְּׁמֵיהּ דְּרַבִּי אַמֵּי וְזִמְנִין אָמַר לַהּ מִשְּׁמֵיהּ דְּרַבִּי אַסִּי: אָמְרוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, כָּתוּב בְּתוֹרָתֶךָ ״אֲשֶׁר לֹא יִשָּׂא פָנִים וְלֹא יִקַּח שֹׁחַד״, וַהֲלֹא אַתָּה נוֹשֵׂא פָּנִים לְיִשְׂרָאֵל, דִּכְתִיב: ״יִשָּׂא ה׳ פָּנָיו אֵלֶיךָ״?!
אָמַר לָהֶם: וְכִי לֹא אֶשָּׂא פָּנִים לְיִשְׂרָאֵל, שֶׁכָּתַבְתִּי לָהֶם בַּתּוֹרָה ״וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ אֶת ה׳ אֱלֹהֶיךָ״,
וְהֵם מְדַקְדְּקִים עַצְמָם עַד כְּזַיִת וְעַד כְּבֵיצָה. [ברכות כ'. ב].

הזכות.
ולכך למדרש זה - רומזת הברכה. שכן מסופר בה כי הקב״ה בעצמו בוויכוחו, כביכול, עם פמלייתו של מלאכי השרת במרומים, ,מלמד זכות" על בני ישראל. כל כך למה? מפני שהם מברכים, בלי שהם חייבים בכך, כבר אחרי אכילת כל פרוסת לחם קטנה, שאין לה השיעור מדאורייתא.

לכן ראויים הם ל,,ברכה" יתירה !

הברכה.

המתקיימת באותו פסוק מברכת הכוהנים הנדרש במאמר הנל
..וַהֲלֹא אַתָּה נוֹשֵׂא פָּנִים לְיִשְׂרָאֵל, דִּכְתִיב: ״יִשָּׂא ה׳ פָּנָיו אֵלֶיךָ״?! והתוצאה היא סופו של אותו פסוק:
יִשָּׂא ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם.".
"למשמרת שלום.. את השלום השמור והמובטח בברכת הכוהנים -ה' ישים להם לבני ישראל.

לפלא - שהסבר כה קולע ומתוק - חיכו ממתקים ואינו מצוטט בביאורים במפרשים אחרים .
ואולי כן נכתב - וממני נעלם.

גל של אגוזים
הודעות: 1279
הצטרף: א' מרץ 08, 2020 5:27 pm

Re: פירוש על ברכת המזון

הודעהעל ידי גל של אגוזים » א' אוגוסט 25, 2024 9:31 am

ברוך שכיונתי לדברי הרב מונק

(אולם לא הבנתי למה לנוסחת ממרום לא תקשי קו' הנ"ל).

יהודהא
הודעות: 1418
הצטרף: ג' אוגוסט 24, 2021 2:27 pm

Re: פירוש על ברכת המזון

הודעהעל ידי יהודהא » א' אוגוסט 25, 2024 2:55 pm

גל של אגוזים כתב:ברוך שכיונתי לדברי הרב מונק

(אולם לא הבנתי למה לנוסחת ממרום לא תקשי קו' הנ"ל).

---------------
אכן אין זו תשובה ניצחת. אלא ליישב במעט ולפי לשון בני אדם. ומדוע -
כי בגירסת ממרום קל יותר לפרש שהכוונה לאבות ולצדיקים שבשמיים שילמדו זכות על צאצאיהם.
במרום לעומת זאת נשמע יותר מכוון לקב'ה עצמו.

אבל !
יש בהחלט מקום לטעון ההיפך - שכן מעיון בפסוקים בהם מוזכר במרום \ ממרום עולים מספר פירושים שונים.

יהודהא
הודעות: 1418
הצטרף: ג' אוגוסט 24, 2021 2:27 pm

Re: פירוש על ברכת המזון

הודעהעל ידי יהודהא » א' אוגוסט 25, 2024 9:20 pm

הועתק גם לכאן בשל הקשר לנושא.

ועוד מהמפתיע - בברכת המזון.

א.
בכל הברכות שאנו אומרים הברכה מתפקדת כמקדימה למצווה \ להנאה .ואין היא מטרה לכשעצמה .
שונה הדבר בברהמ"ז שדומה שהיא עצמה עניין מרכזי הדורש הכנות תוספות והרחבות שונות, שאיננו מכירים מברכות אחרות.

בין הדברים שנוספו לה -
זימון. אמירת פרק תהילים לפניו, כיסוי הסכין, השארת חתיכת לחם . מים אחרונים, על כוס יין.
וכל זה נלווה לברכה עצמה.

והשאלה מדוע ? מה נשתנתה ברכה זו מכל הברכות ?
ועונים על כך המפרשים כי זוהי הברכה היחידה שמצוותה מהתורה בעוד שכל שאר הברכות הן מדרבנן.דרגתה ומעלתה של ברכה זו היא שיצרה לה את כל הנ'ל. [ אבל לרמבן ולרוב הפוסקים גם ברכת התורה מדאורייתא ].

הרמבן.
לשון הרמבן בסהמ"צ - שכחת העשין ט״ו.
שנצטוינו להודות לשמו יתברך בכל עת שנקרא בתורה על הטובה הגדולה שעשה לנו בתתו תורתו אלינו
והודיענו המעשים הרצויים לפניו שבהם ננחל חיי העולם הבא,
וכאשר נצטוינו בברכה אחר כל האכילה כן נצטוינו בזו. ובפרק ג' של ברכות (דף כ"א) אמרו מנין לברכת התורה לפניה מן התורה שנאמר כי שם ה' אקרא הבו גודל לאלהינו,

ב. מצווה ארוכה.
המצווה הארוכה ביותר בספר החינוך היא המצווה המדוברת "ברכת המזון" הפרוסה על פני 9 טורים בספר החינוך [הסטנדרטי, אשכול].

ג. מוסיף וגורע.

מוסיף.
הכוונה לקטעי הרחמן. ברמבם שלושה בלבד בנוסח אשכנז ישנם 9 הרחמנים. לספרדים 15. . בכך אין בעייה שכן כולם מתקופת הגאונים ולאחריה, והרשות ניתנה להוסיף לפי הצורך.

גורע.
והיכן כן נוצרת בעייה ?
בדילוג על ברכת האורח שהיא ונוסחתה הינן[b][u] גמרא מפורשת בברכות, ולרוב [האשכנזים] אינה נאמרת. ולחילופין קיצרוה- בכשלושה רבעים, ובחלק מהסידורים היא כלל אינה מופיעה.

ד.
ובירושלמי
[ברכות פרק ז]
יש לברכה זו משנה תוקף שכן היא נסמכת\ נלמדת על הפסוק : "וברכת את ה' אלוקיך", את לרבות בעל הבית, שברכת בעה'ב נובעת מברכת ה'.

וברמבם ברכות פרק ב'.
היא חלק מהברכה הרביעית שתיקנו רבנן ולא מהחלקים שנוסף מאוחר יותר .
ז בְּרָכָה רְבִיעִית, צָרִיךְ לְהַזְכִּיר בָּהּ שָׁלוֹשׁ מַלְכִיּוֹת. וּכְשֶׁמְּבָרֵךְ הָאוֹרֵחַ אֵצֶל בַּעַל הַבַּיִת, מוֹסִיף בָּהּ בְּרָכָה לְבַעַל הַבַּיִת. כֵּיצַד מְבָרְכוֹ--אוֹמֵר יְהִי רָצוֹן שֶׁלֹּא תֵבוֹשׁ בַּעַל הַבַּיִת בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְלֹא תִכָּלֵם לָעוֹלָם הַבָּא; וְיֵשׁ לוֹ רְשׁוּת לְהוֹסִיף בְּבִרְכַת בַּעַל הַבַּיִת, וּלְהַאֲרִיךְ בָּהּ. [גם כאן הנוסח מקוצר !].

בגמרא.
...וְאוֹרֵחַ מְבָרֵךְ כְּדֵי שֶׁיְּבָרֵךְ בַּעַל הַבַּיִת מַאי מְבָרֵךְ ?
יְהִי רָצוֹן שֶׁלֹּא יֵבוֹשׁ בַּעַל הַבַּיִת בָּעוֹלָם הַזֶּה וְלֹא יִכָּלֵם לְעוֹלָם הַבָּא.
וְרַבִּי מוֹסִיף בָּהּ דְּבָרִים וְיִצְלַח מְאֹד בְּכׇל נְכָסָיו וְיִהְיוּ נְכָסָיו וּנְכָסֵינוּ מוּצְלָחִים וּקְרוֹבִים לָעִיר וְאַל יִשְׁלוֹט שָׂטָן לֹא בְּמַעֲשֵׂי יָדָיו וְלֹא בְּמַעֲשֵׂי יָדֵינוּ.
וְאַל יִזְדַּקֵּר לֹא לְפָנָיו וְלֹא לְפָנֵינוּ שׁוּם דְּבַר הִרְהוּר חֵטְא וַעֲבֵירָה וְעָוֹן מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם. ברכות מו.

ה.
להלכה.

וכך נפסק בטור, ובשולחן ערוך (סימן רא סעיף א).ערוך השולחן, בבן איש חי , הגריש"א ועוד.
ובמגן אברהם (ס"ק ב) קבע, שאף בני בית המסובים על שולחן בעל הבית מברכים ברכת האורח. מדבריו נראה, שילדים (רווקים או נשואים) האוכלים בבית הוריהם, מחוייבים אף הם לברך ברכת האורח.

ומביא המשנה ברורה ר'א (ס"ק. ה). שבספר לחם חמודות תמה למה אנו משנים נוסח הברכה דבעה"ב ממה שנאמר בש"ס:
ולדעת המשנה ברורה יוצאים בדיעבד ב"הרחמן הוא יברך את בעל הבית", ומכל מקום לכתחליה יש לומר הנוסח שנאמר בגמרא. וכן כתב הגר"מ אליהו".

ו.-
ששששש בלחש.

בברהמ"ז ישנם שתי מקומות שיש לאמרם בלחש [אמנם בפועל אינם נאמר בלחש].
א. אמן שאחרי בונה בירושלים. -בלחש ,ומדוע ?
שכלל לא היה צורך לומר אמן.שאין אדם עונה לעצמו אמן.אלא תיקנוהו כדי לציין
שכאן נגמרות הברכות שחיובן מדאורייתא .

אולם מי שישמע זאת יבוא לזלזל בברכה הרביעית שהיא רק מדרבנן ולכן בגמרא - לר אשי וכך
נפסק להלכה שיאמרו אמן בלחש.

ב. שלא לבייש.

' יראו את השם' וכו כתב ר'י בן יקר י"א בנחת [בלחש]. וכך מפורש בויטרי "ואומר בלחש יראו ה'...ודורשי ה' לא יחסרו כל טוב.. והסיבה או מפני שאינו מנוסח הברכה.
וי"א שנאמרים בלחש כגדי שלא יבושו אלו שהם חסרים ועניים וכאילו אינם יראי ה'..

ז.
אמן ואמן ועוד אמן.

בברהמ"ז אנו אומרים שלושה פעמים אמן ......
אבל זה משתנה : פעם אמן בלבד.
פעם ונאמר אמן.
ובשלישית ואמרו אמן.

פתחנו בשוני בין כאמור - לככתוב.
והנה לקראת הסוף אנו שוב עדים לשינוי הדורש הסבר: בין ונאמר ל- ואמרו!

הכוונה לשניים האחרונים. או ונאמר אמן או ואימרו אמן , מדוע זה משתנה .
אחד ההסברים הוא שונאמר אמן - זה אנו = המברך וכל המסובין. כי כל הברכה כאן מדברת למסובין " כן יברך "אותנו". את בעל הבית יחד עימנו בברכה .. ונאמר אמן.

ואילו הפנייה "ואמרו אמן" באה אחרי בקשה אל הקב'ה ..עושה שלום ..הוא יעשה שלום.. ועל כל ישראל .. ואז הפנייה "ואמרו" היא למלאכים שבשמיים, הם הם המקשיבים ומצרפים לברכה את עניית האמן...

והרי זה בדומה לאמן שבסיום תפילת שמו"ע שלמרות שנאמרת בלחש ואין אנשים שמקשיבים שיוכלו לענות אמן, אולם משום שהיא ברכה לכל ישראל מבקשים אנו מהמלאכים שיצרפו לה את אמירת האמן, וגם כאן שהוא מבקש "ועל כל ישראל" הפנייה למלאכים שיאמרו אמן.
[בשם הגרשז"א].

בנוסחאות - הספרדים וברבים משל האשכנזים חסרים לגמרי - המילים "ואמרו אמן " . כך בסידור הגאונים ועוד. ולכן י"א שתוספת זו נגררה מסיומי הקדישים שבהם אכן פונים לקהל ומבקשים שיענו אמן. ..." עושה שלום ...ואמרו אמן".


חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 178 אורחים