מה כתב החיד"א על הלק"ט?

[איש_ספר]

שמעתי דרשן אחר בשיעור הלכה עממי המספר שהרב חיד"א כתב שאין לסמוך על ספר הלק"ט כי נדפס שלא על ידו וכו'. והיה הדבר מוזר בעיני שכך יכתוב הרחיד"א ידידו של מר בריה ר' משה חאגיז על ספרו של מ"א ר' יעקב.

ומצאתי את הבור ממנו שתה אותו דרשן והרי הוא לפניכם

עין יצחק.jpg (192.39 KiB) נצפה 2193 פעמים

וזה מקור הדברים שם

מקורות א.jpg (87.92 KiB) נצפה 2186 פעמים

מקורות ב.jpg (479.43 KiB) נצפה 2186 פעמים

[איש_ספר]

ואלו - ורק אלו דברי החיד"א:

שם הגדולים מערכת ספרים אות ה [סה] הלכות קטנות

[סה] הלכות קטנות שו"ת מהרב מ' יעקב חאגיז ח"א וח"ב וכתבם דרך קצרה לחדד התלמידים וכו'. ועיין תשובה אחרונה סי' שי"ח מחלק ב' ושם כתוב בנו מהרמ"ח דהרב מר אביו למד התלמוד בבלי י"ג פעמים והיה שקדן בתורה וכו' ע"ש:

כל השאר סלט חמוץ.

[מה שנכון נכון]

טעה בהעתקתו מהיבי"א. אלו דברי האשל אברהם.

[חלמישצור]

כך כתב ר"י חאגיז עצמו בהקדמתו לחלק הראשון.

ראה ראיתי לכתוב מקצת משאלות שנשאלו בבית מדרשנו המדרש הגדול "בית יעקב" מדי שבת בשבתו. ולהיות בלתי אפשר להאריך בכל א' כרצוני אכתוב מה שעלה במחשבה בקצור נמרץ, בדרך אפשר, שדנין אפשר משאי אפשר. והשתדלתי לכותבם בקצור הלשון היותר אפשרי [בדפו"ר: ודרך רמז] לג' סיבות: א' כמו שעושין רז"ל שמסמיכין הדין או הדרשה שלהם לפסוק כדי שיעלה זכרו בקראו בפסוק. ב' לאהבת הקיצור. ג' לחדד לתלמידים שיבקשו מקור הדין ואמיתותו בדברי. ולכן קראתי אותם בשם "הלכות קטנות" כשמם כן הם, להיות יצאו מקטן הערך כמוני, ועוד שהוא קטן דומה לאזן כההוא דעשה אזנים לתורה כנז', ומפני הקנאה והתאוה והכבוד שלא יהיו קנאים פוגעין בי, ואיידי דזוטר מירכס, ושלא להרבות בהוצאה, ויהיה המעט מחזיק את המרובה.

ושנית בהקדמתו לחלק השני.

ואקח ממה שהנני לשלם תודות לשמו הגדול אשר הפליא חסדו לי, זעיר שם זעיר שם, מעט ממה שנשאל מידי שבת בשבתו בבית מדרשנו זה נקרא "בית יעקב", ומקצת ממה שנתחדש אצלי מידי עברי יום יום. וסמכתיו חלק שני להלכות קטנות שחברתי בחלק הראשון, והודעתי נאמנה כי דברי אלה קטנים הן בערכם, להיות יצאו מקטן הערך כמוני, ועוד שלא באו בשלמות כדרך כותבי תשובות לשאלות, שביום ששי היו נשאלות והיום קצר לעיין כל הצורך, ואם לא יועילו להלכה יהיו לעורר לב הצעירים אשר כמוני ולב התלמידים לחדודי בעלמא, דאם לא כן מה יש בידי לשלם תודות, ואם מעט הוא הרי נאמר במנחת נדבה אשה ריח ניחוח, ללמד שא' המרבה וא' הממעיט ובלבד שיכוין דבריו לשמים.

לגופם של דברים, על שיטת הלימוד בבית המדרש שם ועל חיבור הלכות קטנות והיחס אליו, ראו אצל רי"ש שפיגל, 'בעניין פדיון הבן של בת כהן לדורותיו', מן הגנזים ה, תשע"ה, עמ' מז-נא.

[איש_ספר]

טעה בהעתקתו מהיבי"א. אלו דברי האשל אברהם.

ברור...
הנה דבריו מתוקים מסוכר... (הרי"ח גדול מרבן שמו, אבל הנוסח של ש"ב הרב ניימרק נפלא...)

אשל אברהם א.jpg (424.54 KiB) נצפה 2045 פעמים

אשל ב.jpg (1.17 MiB) נצפה 2045 פעמים

[מקדש מלך]

ואישתמטיה פסוק מפורש ביחזקאל "ביצואתיו וגבאיו ולא ירפאו, למלח ניתנו".

[גביר]

אריכות על שו"ת שנועדו לחידוד התלמידים ישנה בספרו של שמואל גליק, אשנב לספרות התשובות, ירושלים תשע"ב.

[מגדל]

שמעתי דרשן אחר בשיעור הלכה עממי המספר שהרב חיד"א כתב שאין לסמוך על ספר הלק"ט כי נדפס שלא על ידו וכו'. והיה הדבר מוזר בעיני שכך יכתוב הרחיד"א ידידו של מר בריה ר' משה חאגיז על ספרו של מ"א ר' יעקב.

ומצאתי את הבור ממנו שתה אותו דרשן והרי הוא לפניכם

עין יצחק.jpg

וזה מקור הדברים שם

מקורות א.jpg

מקורות ב.jpg

והבור ריק אין בו מים.