הביטוי "אבי מורי", "אמי מורתי"

[מתעניין]

הנוסח השגור כיום לכבד את אביו הוא "אבי מורי", אף כאשר אין האב מורו ורבו של הבן. כמו כן שגור הנוסח "אמי מורתי", וכן אומרים בנוסח "הרחמן" בברכת המזון.
אמנם מצאנו במסכת קידושין דף לא עמוד ב', היה אומר דבר שמועה מפיו לא יאמר כך אמר אבא אלא כך אמר אבא מרי, ומשמעותו, אדוני. וכן מצאנו פעמים אין ספור בטור בתרגומו ללשון הקודש - אדוני אבי הרא"ש.
האם ידוע:
א. מתי החל השימוש בכינוי אבי מורי?
ב. האם אבי מורי הוא גלגולו של אבא מארי עקב הדמיון בצליל, או שמא ממקור אחר?

[מותיב ומפרק]

מקובל אצלינו הנוסח בברהמ"ז "הרחמן הוא יברך את אבי מורי"
ואם נימא שהנוסח המקורי הוא מארי. כבר מודפס כן בזמירות פראג שנת ער"ה

[ישבב הסופר]

מותיב, בזמירות שהעלית כתיב "אבא מורי" ו"אמי מורתי", ובעצם פתח בכד וסיים בחבית, כי אם אומרים אבא מורי צ"ל אמא מורתי.
ולענין שתי הנוסחאות, הרי הוא לא כמר ולא כמר, והוא זר.

[מעיין]

באור חדש להגאון ר' חיים בוכנר דיון בנושא ומסיק דבבהמ"ז אבי מורי מלשון מורה דרך ולענין הזכרה סתם אבא מארי לשון אדנות

אור חדש.jpg (41.88 KiB) נצפה 2844 פעמים

[אדג]

איני מבין את התמיהה. וודאי שע"פ הלכה רק כשמזכיר את אביו בדבר הלכה צריך לומר 'אבי מורי', ובתוך השנה הרי הכל אומרים 'אבי הריני כפרת משכבו'. אך מה שארע, שהשתרבב מלשון חכמים ללשון העם. שהיו העם שומעים את רבותיהם אומרים בכל עת 'אבי מורי' וכדו', ונקטו אף הם בלשון זה.

והריני מבטיחך, שלא תמצא בן האומר על אביו "אבי מורי" ואינו כן, אלא מן מאת השנים האחרונות. דוק ותשכח.

(ואם תמצא נפשך לומר. הרי כבר אמרו חז"ל "קטן משמתחיל לדבר אביו מלמדו תורה", והרי א'-ב' כמעט הכל אביהם לימדם [עכ"פ בחנם בשבת אחה"צ...], וא"כ הכל אביהם הוא מורם! וכסיפור הידוע [מה מקורו?] שהיה הגר"א קם אך ורק מפני מלמדו הראשון שלימדו קרוא. ואמר, שעל כל מוריו הרי דבריהם ניתנם לפירושים אחרים, ומי יערב לו שלימדהו תורה לאמיתתה? אך הוא, שלימדו א'-ב' לימדו אמת ודאי...

ובאופן אחר, הרי כל התורה מורכבת מאותיות, נמצאת כל תורתך מפי אביך].

ובנקודה השניה: ודאי שאבי מורי הוא הוא אבא מארי, ומה שתירגמו בבהמ"ז ללשון הקודש, הוא כי כל התפלות נאמרות אך ורק בלשה"ק, כידוע.

[יגל]

ובנקודה השניה: ודאי שאבי מורי הוא הוא אבא מארי, ומה שתירגמו בבהמ"ז ללשון הקודש, הוא כי כל התפלות נאמרות אך ורק בלשה"ק, כידוע.

אבא מארי מתרגמינן אדוני אבי, וכבר האריכו בזה באנצ"ת ערך כיבוד אב ואם.

[אדג]

מילת מורי נושאת משמעות נוספת, אף כי שכיחה פחות - לשון אדון ומרות. וא"כ ניתן לתרגם אבא מארי לאבי מורי. כעת היא שעת הדחק אצלי, כי ראשי ורובי בתוך העסוק"ה, לכבוד רשב"י, אך בעז"ה אעיין באנצ"ת המצויין.

[מעיין]

בנוסף למה שכתבתי והבאתי מאור חדש
נתיישב לי עוד קושי' שמובא בספרים על הזכרת אבי מורי מואדוני יואב שנחשב כמרידה במלכות
ובליקוטי מהרי"ח ציין לספר חסידים סי' ת"ת, ומיישב בדוחק שהרחמן אין נחשב כהזכרת השם, וצ"ע דסוכ"ס מתפלל לד'.
ועיינתי בספר חסידים וראיתי ששם כתב שלא להתפלל בלשון אבא מרי או אדוני אבי, ובליקוטי מהרי"ח שינה וכ' אבי מורי, ולא חלי ולא הרגיש שחילוק גדול ביניהם.
וכנראה זאת כוונת בעל אור חדש שבהזכרה סתם יכול להזכיר אבא מארי מלשון אדנות, ובבהמ"ז יאמר אבי מורי מלשון מורה דרך, שלכאורה על זה אין שייך ענין מרידה כמובן, אם שכמה הקשו גם על לשון זה.