אברהם אב[וש] בן חנוך הענוך מטומאשוב - פסבדון של היעב"ץ?

[הוגה ומעיין]

שני ספרים נתחברו על ידי ר' אברהם אבוש בן חנוך הענוך מטומאשוב.

ענף עץ אבות על מסכת אבות, חיבור קצר בן כ"ח דפים, מתוכם שלושה עוסקים בהקדמת הרמב"ם למסכת אבות.

הגדה של פסח עם פירוש ענבים במדבר, חיבור קצר בן ל דפים.

על ההגדה נאמר שהיא נדפסה באלטונה, תקלח. בחלק מהעותקים נשמטה השורה על דף השער שההדפסה באלטונה.

על ענף עץ אבות לא נאמר היכן נדפסה ופרידברג כותב שהיא נדפסה באלטונה. תקל.

כמדומה שברור למדי לפי הדפוס שהספרים נדפסו בדפוס הפרטי של היעב"ץ.

חוששני שגם הוא המחבר, ו"חנוך העניך" אינו אלא תואר לכך שאביו חינכו, כפי שפירט בהקדמה לענף עץ אבות במעלת אביו שחינכו. ואינני יודע להסביר למה בחר בשם אברהם. מתוך תוכן הדיונים וסגנון הכתיבה נראה לכאו' שיש קירבה רבה ליעב"ץ. השם "ענף עץ אבות" יכול להתפרש כהסתעפות מספר "עץ אבות" שפרסם היעב"ץ כמה שנים לפני כן, מסכת אבות עם פירוש הרע"ב ולחם שמים.

אני זורק את המחשבה כמטיל אבן לים, מתוך תקווה שהדברים יעוררו איזה שהוא גל, ויבואו המומחים ממני לתחום ויבדקו את ההשערה, וישללוה או יקרבוה.

[איש_ספר]

ומה הרמז בטומשוב...?

ויש בהקדמה עוד תיאורים ביוגרפים על פרעות ובריחה שנצטרך גם אותם לדורשם כמין חומר.

ובכלל סגנון ההקדמה ונמיכות הרוח שם לא מתאימה ליעב"ץ כלל. (את הפירוש לא קראתי)

[אם לבינה]

שני ספרים נתחברו על ידי ר' אברהם אבוש בן חנוך הענוך מטומאשוב.


על ההגדה נאמר שהיא נדפסה באלטונה, תקלח. בחלק מהעותקים נשמטה השורה על דף השער שההדפסה באלטונה.

בתקל"ח כבר נפטר היעבץ

[אם לבינה]

מתוך תוכן הדיונים וסגנון הכתיבה נראה לכאו' שיש קירבה רבה ליעב"ץ.
אני זורק את המחשבה כמטיל אבן לים, מתוך תקווה שהדברים יעוררו איזה שהוא גל, ויבואו המומחים ממני לתחום ויבדקו את ההשערה, וישללוה או יקרבוה.

איך החליט שסגנון הכתיבה נראה לכאו' שיש קירבה רבה ליעב"ץ ?

[הוגה ומעיין]

היו פרעות בטומאשוב בתקופה הזו, הם מתועדים במספר ספרים נוספים ולוקטו ב"ספר טומאשוב". מביאים גם את המקור מהספר דנן. לא מדובר בהמצאה, אלא לפי השערתי בתיעוד של היעב"ץ למאורעות.

אני לא מכיר מספיק את סגנונו של היעב"ץ, והתחומים שבהם הוא נטפל לרמב"ם מזכירים את אלו שבהגהותיו - אחד מהם ממש מקביל, וגם הדיונים במשנה עצמה הם מסוג הדברים שבהם עוסק היעב"ץ בהגהותיו, ובקיצור המתאים לו. גם המליצות הגדושות רמזי מקרא ותלמוד מתאימים לו.

נזכרתי בכלל אצבע שנתן לי ר' יהודה בר"י בר"י בר"י עדס, שהיעב"ץ "אינו יכול" לכתוב שלא על פי הדקדוק. בספר זה הכתיבה נראית דקדוקית ושלא כמקובל אצל חכמי הזמן באותו מקום, אך יש גם שגיאות כגון "ארץ ארץ למי אתה מוצא פירותיך", וא"כ זה לא היעב"ץ..

[מחולת המחנים]

ומה הרמז בטומשוב...?

אם נדרש השם חנוך הענוך על שם החינוך שחינכו אביו
אולי טומשוב מרמזת לשם טוב בהיפוך אותיות.

[איש_ספר]

ד"ר יוסף שלמה (סטיב) וויס מח"ס אוצר פרקי אבות. מצוי באוצר. שלח את תגובתו זו

בענין ספר ענף עץ אבות, נניח שפרידבורג נכונה והודפס באלטונה. למשה בן מנדל בון הייתה אז דפוס פעיל. הוא היה חניך דפוס לרי"א לפני שהקים בית דפוס משלו ושמר על קשר טוב. סביר להניח כי הם חלקו אותיות ומכשירי הדפסה. בשנים 1768- 1779 הדפיס בון 15 ספרים ורבים מהם בעלי מספר קטן יחסית של עמודים, כמו ספר עע"א. בון הדפיס ספר נוסף על פרקי אבות בשנת 1779 בשם כף נחת. בעיניי האותיות נראים זהים לחלוטין ולא כמו ספר עץ אבות של רי"א שנדפס באמסטרדם בשנת 1751 (יש ברשותי אלו ג' ספרים בעותקים מרובים. אפשר להשוות בקלות בין התפוקה של שתי המדפסות לצורך ניתוח מדויק יותר).

הרב יעקב אמדן נפטר בשנת 1776, שנתיים לאחר הדפסת ההגדה מאת אברהם בן חנוך העניך בשנת 1778.

ראה ח. ד. פריעדבערג, "תולדות הדפוס העברי באירופה התיכונה" אנטוורפן תרצ"ה, עמ '107: "בשנת תקכ"ה נוסד פה [אלטונא] בית דפוס חדש על ידי .. הר"ר משה בון, ובבית הזה הממסדר .. ה"ר אברהם אופנהיים שנים רבות, והספרים האלה הופיעו פה: ..ענף עץ אבות (תקל"ד) .. ". שנת הדפוס לפי וינוגרד: תק"ל, אבל לפי הקרונוגרם (בשנת: ב'ו' א'ר'ז'י'ם' ע'ל'י' מ'י'ם' ח'י'י'ם' לפ"ק) זה בוודאי טעות.

הקדמה: "התנצלות המחבר", א,ב-ג,א "...ובעו"ה נהרגו כמה ק"ק במדינות אוקריינא ביום... טבח גדול ליהודים לאלפים ולרבבות בחרב דבר ורב... שעירנו... מלאה חכמ' וסופרי' היתה לשריפת אש וכל... בית מדרשנו ובית כניסיותינו... ס"ת שבהיכל... וכל נכסי בע"ב ירדו לטמיון יחד עשיר ואביון...

המחבר מתאר טבח שנעשה ביהודי אוקריאנה, כנראה שכוונתו לפרעות ביהודים שנעשו בשנת 1768 על ידי "היידמקים", כמה כנופיות של קוזקים. או אפשר מהומות מסתובבות עלילת דם בויוסלאוויצא בשנת 1769.

בשנים 1768-1769 הדפיס רי"א ספרים באלטונה, בשום מקום קרוב לאוקראינה!

בתוך ההקדמה כתוב באמצע דף ב,א, "...עללי לי, יש לי אב זקן וילד בן זקונים", מליצה לדברי אחי יוסף, אבל החכם צבי זצ"ל נפטר בשנת 1718, כאשר בנו הרי"א היה בן 21 בלבד.

מבחינת הסגנון, הצניעות והענווה של ההקדמה לא נשמעים בכלל כמו הרי"א שאני מכיר!

למדתי בישיבה תורה ודעת, הלכתי למכללת ברוקלין וקיבלתי סמיכה מהרב ש. ב. ריבקין זצ"ל, כולם ביחד עם המומחה העולמי לרב יעקב אמדן: הרב דר. יעקב יוסף שכטר, Rabbi J. J. Schacter, PhD. עבודת הדוקטורט שלו מהרווארד בנושא הרי"א, Rabbi Jacob Emden: Life and Major Works, היא ההתייחסות האקדמית הסטנדרטית, שתתפרסם בקרוב בצורת ספר. אנחנו חברים טובים ואני יכול לבקש ממנו לראות אם יש קווי דמיון בספר ענך עץ אבות לכתיבת הרי"א, אבל אני לא חושב שזה נחוץ.

כל טוב,

סטיב

[יוסף שלמה ווייס, Dr. Steven Weiss, Los Angeles]