פורום אוצר החכמה

אבקש את עזרתכם ותודה מראש.

א] האם הרמב"ן ראה פירוש המשניות לרמב"ם?

ב] האם הרמב"ן ראה אגרות הרמב"ם כמו איגרת תימן ומאמר תחיית המתים וכו'?

ג' האם הרמב"ן ידע השפה הערבית?

ומה שהרמב"ן מזכיר בפירושו לתורה ספר מורה נבוכים שנתחבר בערבית, וכן הרמב"ן השיג על ספר המצוות של הרמב"ם שגם הוא התחבר בערבית, לק"מ כי באו ליד הרמב"ן תרגומי ספרים אלו שתורגמו על ידי אבן תבון ועוד

היודע יודיעני ויישר כוחו

בשדי יער כתב:אבקש את עזרתכם ותודה מראש.

א] האם הרמב"ן ראה פירוש המשניות לרמב"ם?

ב] האם הרמב"ן ראה אגרות הרמב"ם כמו איגרת תימן ומאמר תחיית המתים וכו'?

ג' האם הרמב"ן ידע השפה הערבית?

ומה שהרמב"ן מזכיר בפירושו לתורה ספר מורה נבוכים שנתחבר בערבית, וכן הרמב"ן השיג על ספר המצוות של הרמב"ם שגם הוא התחבר בערבית, לק"מ כי באו ליד הרמב"ן תרגומי ספרים אלו שתורגמו על ידי אבן תבון ועוד

היודע יודיעני ויישר כוחו

לפי הידוע לנו הרמב"ן לא ידע ערבית, ולמד מפי תרגומים.

viewtopic.php?f=7&t=48544

מוזכר שם המאמר של ישפה בתרביץ, שעוסק בשאלה אם הרמב"ן ידע ערבית.

בן מיכאל כתב:

בשדי יער כתב:אבקש את עזרתכם ותודה מראש.

א] האם הרמב"ן ראה פירוש המשניות לרמב"ם?

ב] האם הרמב"ן ראה אגרות הרמב"ם כמו איגרת תימן ומאמר תחיית המתים וכו'?

ג' האם הרמב"ן ידע השפה הערבית?

ומה שהרמב"ן מזכיר בפירושו לתורה ספר מורה נבוכים שנתחבר בערבית, וכן הרמב"ן השיג על ספר המצוות של הרמב"ם שגם הוא התחבר בערבית, לק"מ כי באו ליד הרמב"ן תרגומי ספרים אלו שתורגמו על ידי אבן תבון ועוד

היודע יודיעני ויישר כוחו

לפי הידוע לנו הרמב"ן לא ידע ערבית, ולמד מפי תרגומים.

הנה המאמר של ישפה. עיין בו.

תודה! מעניין מאד.

ייש"כ גדול לרבי עדיאל הי"ו,

ובמאמר שם מסיק שהרמב"ן ז"ל ידע השפה הערבית ראה ראיותיו.

ושם הערה 19 ראיתי שהביא שהרמב"ן ראה אגרת תחיית המתים לרמב"ם

ככל הזכור לי, הרשב"א ביקש מאחד מבני משפחת אבן-תיבון לתרגם את פירוש המשניות מערבית, היינו התרגום לעברית נעשה אחרי זמנו של רמב"ן.

סדר זרעים תורגם כבר ע"י ר"י אלחריזי. ואאל"ט הרשב"א הזמין תרגום מאנשים שאינם ממשפחת אבן תיבון.

כשהרמב"ן השיג על הר"מ בספר המצוות, והוא מצטט אותו, מהיכן הציטוט העברי לקוח?

חד ברנש כתב:ככל הזכור לי, הרשב"א ביקש מאחד מבני משפחת אבן-תיבון לתרגם את פירוש המשניות מערבית, היינו התרגום לעברית נעשה אחרי זמנו של רמב"ן.

עדיאל ברויאר כתב:סדר זרעים תורגם כבר ע"י ר"י אלחריזי. ואאל"ט הרשב"א הזמין תרגום מאנשים שאינם ממשפחת אבן תיבון.

אכן, קהילת רומי פנתה לרשב"א וביוזמתו תורגם רוב הפירוש, מלבד הקדמת המשה וחצי זרעים שתורגם ע"י אלחריזי, ואבות שתורגם על ידי ר"ש אבן תיבון.
הפירוש תורגם על ידי כמה אנשים, ראו בהקדמות לכל סדר, והיה זה בשנת ה'נז כמו שכותב המתרגם בהקדמת סדר קדשים, לאחר פטירת הרמב"ן.
וממילא מה שכתב ישפה במאמרו עמ' 80
אין לו מובן, שכן הוא נעשה לאחר פטירת הרמב"ן
אלא שכנראה לא ידע ישפה שלהקדמה לפרק חלק יש תרגום קדום יותר המיוחס לאלחריזי או ר"ש אבן תיבון, ראה בהקדמות הרמב"ם למשנה מהדורת שילת, עמ' קכז, ומהשוואת התרגום דומני שזהו התרגום שעמד לעיני רמב"ן אלא שתקן אותו, כטענת ישפה באופן כללי, הנה הקטע הרלוונטי:

יהושפט,
יישר כוח גדול!

הערה זו על ישפה, ועוד מקורות בנושא ידיעת הערבית של הרמב"ן, העלה ר"ד הכהן הנשקה במאמר שצורף לאחת מההודעות באשכול שצויין לעיל

רמב"ן לפרשת חקת פרק כ פסוק ח: וה"ר רבי משה (סוף פ"ד משמנה פרקים) סבר בו סברא, ואמר כי משה רבינו ע"ה חטאו הוא שנטה לצד הרגזנות באמרו שמעו נא המורים, דקדק עליו הש"י שיהיה אדם כמוהו כועס לפני עדת בני ישראל במקום שאין ראוי בו הכעס, וכל כיוצא בזה בדין האיש ההוא חלול השם, מפני שמתנועותיו כלם ומדבריו היו למדין והיו מקוין להגיע בהם אל הצלחות העולם הזה והעולם הבא, ואיך יראה עליו הכעס והוא מן הפעולות הרעות ולא תבא כי אם מתכונה רעה מתכונות הנפש. אבל אמרו בו "מריתם פי" (להלן כז יד) הוא כמו שאבאר, שהוא לא היה מדבר עם סכלים ולא עם מי שאין לו מעלה אבל אשה קטנה שבנשיהם היתה כיחזקאל בן בוזי כמו שזכרו החכמים (מכילתא שירה ג), וכל מה שיאמר או יעשה יבחנוהו, וכאשר ראוהו שכעס אמרו שהוא עליו השלום אין בו פחיתות מדה ולולי שהיה יודע שהשם כעס עלינו בבקשת המים ושאנחנו הכעסנו אותו יתברך לא היה כועס, ואנחנו לא מצאנו לשם יתעלה שכעס בדברו אליו בזה הענין, אבל אמר (פסוק ח) קח את המטה והקהל את העדה אתה ואהרן אחיך ודברתם אל הסלע לעיניהם ונתן מימיו והוצאת להם מים מן הסלע והשקית את העדה ואת בעירם. והנה התרנו ספק מספקי התורה שנאמרו בו דברים רבים ונשאל פעמים רבים אי זה חטא חטא, וראה מה שנאמר בו ומה שאמרנו בו אנחנו, והאמת יורה דרכו. אלו דבריו ז"ל: והוסיף הבל על הבלים...
שמונה פרקים לרמב"ם הוא הכינוי המקובל להקדמתו של הרמב"ם למסכת אבות. הקדמה זו שהיא למעשה חלק מפירוש המשנה של הרמב"ם המחולק לשמונה פרקים וכו' התרגום הקלאסי הוא תרגומו של שמואל אבן תיבון, שגם כתב הקדמה לשמונה פרקים שלעיתים מושמטת.