חותמות מבתי מדרש וקלויזים בעיר ווילנא ועוד

[קו ירוק]

שייך לקלויז הגאון _____ ?

שייך לקלויז הגאון.JPG (43.23 KiB) נצפה 5610 פעמים

[ושא_נס]

קרוב לודאי הגר"א.
ראיתי לא מעט מסכתות תלמוד (לרבות עם הסכמות גדולי החסידים) עם חותם זה.

[קו ירוק]

המילה האחרונה איננה 'הגר"א'. אבל יודעני בבירור שזה מהקלויז של הגר"א, ושזו החותמת.

[ישא ברכה]

אולי המילה האחרונה היא וילנא

[ושא_נס]

רצו"ב.

[ושא_נס]

שייך לבית המדרש הישן דק"ק ווילנא

[קו ירוק]

הרב ושא_נס
תודה רבה

המילה היא מווילנ ללא האל"ף האחרונה (במתכוון).

[ושא_נס]

יתכן, איני יודע.
בחותם הק"ק כתוב בהדיא ווילנא.
בתמונה שהעלית אתה בראש האשכול, יתכן ואין אפילו אות נ, ולא רק אות א אחרונה...
סביר שהיו כמה חותמים כאלו, משבלה האחד עשו אחר כמתכונת קודמו בדיוק. וכשם שיש באוספים אחרים.

[ושא_נס]

עתה ראיתי כי יש לפחות שלושה-ארבעה בתי מדרש/קלויז'ס במזרח אירופה (בלרוס, ליטא, ושמא עוד) אשר חותמיהם כולם בסגנון קלויז הגר"א זצ"ל, בשיטה אחת בתוך מסגרת עם תוכן דל ביותר.
יתכן כי כך היה המנהג בחותמי בתי המדרש באזורים הנ"ל אצל החסידים ומתנגדיהם.

[ושא_נס]

זה מצאתי עתה ברשימותי. חותם נוסף מהעיר ווילנא.
בית המדרש דגשר הירוק. כך אני קורא.

[ושא_נס]

והנה עוד אחד מהפלך שבדרך פלא ממש מצאתיו עתה בהיותי עוסק פה בחותמי ווילנא, אינה ה' לידי כמה צילומים ממסכתות תלמוד בקצה העולם, ובכללם מצאתי זה.

שמא ראוי לשנות כותרת האשכול "חותמות בתי מדרש מהעיר ווילנא וסביבותיה".

החותם מספריית שטראשון מוכר וידוע. שמא מישהו יצרפו פה. איני זוכר עתה אם במהלך השנים השתמשו שם בכמה חותמות או אחת.

אפשר ליצור אשכולות נוספים על חותמות בתי מדרש בערים אחרות. בטוחני שיהיה זה לתועלת.

[ושא_נס]

והנה צור'ף

[קו ירוק]

תודה

[ושא_נס]

והנה שתי חותמות מקאוונא, ליטא. לא הרחק מעיר הבירה ווילנא.
זו המאוחרת סביר שהיא משנות הך' או הל' של המאה הקודמת למנין הערלים.
אם יש פה מי שיכול לספר משהו על בתי מדרשות אלו - תבוא עליו ברכה.
כל התמונות שהעליתי באשכול זה שרשן ממסכתות תלמוד בבלי ואלפסי, והצד השוה בכולן שהן הדפסות מזרח אירופאיות הסמוכות יחסית לאותם בתי מדרשות. ובמקום אחר ארחיב אי"ה על תפוצת דפוסי התלמוד בתפוצות ישראל לתקופותיהן. יש בזה חומר רב וחדש. והדברים מגיעים לבירור אחר שראוי לעשותו באשכול נפרד, ובו רישומים מדוייקים באיזה דפוסי תלמוד השתמשו האחרונים. לקבץ בזה ידיעות והוכחות מכל הבא ליד, והתועלת בזה עצומה וחשובה להפליא למבינים.

דרך משל: לפני הגאון רבי יוסף ענגיל זצ"ל היה אדר"נ דפוס זיטאמיר, וההוכחה לכך שהוא מפלפל באיזה ענין באדר"נ שהגירסא בו כך רק בדפוס זיטאמיר. ולפי האמת זו גירסא משובשת.
הרב חיים ומלך הגאון בעל פתח הדביר זצ"ל היה לו מסכת גיטין דפוס קאפוסט, ולפני כחמש עשרה שנה הוכחתי זה מכוח בדיקות והשוואות של דפוסי התלמוד. וב"ה עם הזמן מצאתי שהוא עצמו במקום אחד מזכיר בהדיא שיש לו מסכת מסויימת מדפוס קאפוסט. לאחרונה ממש מצאתי כרך עם כמה מסכתות מדפוס קאפוסט, ובראשו חתימת הרב פתח הדביר עצמו (מצו"ב תמונה. הוא כאחרים חרז חתימתו). ונמלאתי חדוה שבעזר משדי מצאתי כן.

[ושא_נס]

וזה מהעיירה שניפישאק, אף היא פלך ווילנא.

[ושא_נס]

חותם דבהמ"ד הישן הנבנה מחדש
ווילנא.

חותם נוסף מקאוונא.

חותם אוסף שטראשון.

[איש בן פרצי]

חותם אוסף שטראשון.

.3.PNG (304.49 KiB) נצפה 4791 פעמים

.@..PNG (444.48 KiB) נצפה 4791 פעמים

[ושא_נס]

חותם נוסף

[ושא_נס]

עם הזמן שחלף ראיתי לכל הפחות מאות אחדות של חותמים מהעיר ווילנא על אין ספור קלויזיה, ומכל רחבי ליטא לטביה ובלרוס (לצערי רובם אינם מתועדים אצלי). אין לי ספק כי לו יהיה מי שיאסוף בצורה שיטתית החותמים הנ"ל כיאות, יכול יהיה לכתוב רק על ליטא ספר עב כרס אם לא כמה ספרים, עם מידע בסיסי והתחלתי של בתי כנסיות ובתי מדרש וספריות וכו' המשתקפים מהחותמים למיניהם.
*
והנה צור'ף פה חותם שמצאתי שמא הכתוב בו הוא: "שייך לבהמ"ד ר"א מווילנא". ואיני יודע אם קראתי נכון תיבת "ר"א", אך אם הוא לנכון שמא המכוון להרב הנודע ר' אברהם זצ"ל בנו של הגאון זצ"ל מווילנא, ולא אדע אם היה קלויז בווילנא שנשא שמו.
*
והנה צור'ף עוד חותם ח"ק משניות בקלויז הגר"א (קרוב לודאי אצלי כי גם מח"ק זו בקלויז זה יש חותמים נוספים).
*
והנה צור'ף חותם מח"ק משניות בקאוונא (הספר הודפס בווילנא, נשלח לקאוונא ושהה בה עשורים לא מעטים, ובאיזה שלב חזר לווילנא. וזה מה שחרץ דינו להיות ניצול ושגורלו לא היה כגורל רוב הספרים הקדושים מקאוונא, ה' יקום דם עבדיו השפוך בעיר דמים זו ודיו ספריו המחוללים, גוילים נשרפים ואותיות פורחות).
*
מה ששוער פה לעיל שיש איזה "מתכוין" בחותם שהתיבה "ווילנ'" אינה בשלימותה - לכאורה אלו דברי חלומות, ואין קץ חותמים מווילנא לרבות חותמים רבים אחרים מקלויז הגר"א מכל התקופות, כתוב בהן "ווילנא" מלא, ודומה אני כי החותם שהוא "ווילנ'" חסר, הוא יחידי בזה מכל חותמי קלויז הגר"א למיניהם.
*

[ושא_נס]

חותם אוסף שטראשון.

.3.PNG

.@..PNG

זה חותם הספרייה על שם ר' מתתיהו שטראשון, ולא חותם אוסף ספריו של רמש"ש. ועירוב פרשיות יש כאן, והוא פשוט.
מן הסתם נדיר שיהיה חותם זה בספריו האישיים של רמש"ש. ומעיקרא החותם הרבוע הגדול יחסית של אוסף ספרי רמש"ש נעשה אחר פטירתו, ולבי מהסס האם כל כל כל הספרים שהיו ברשותו בכל המקומות הוחתמו בחותם זה, והאם יש ספרים שהיו שייכים לו שלא הגיעו לספרייה על שמו. ואכמ"ל.

[ושא_נס]

והנה עוד שבע חותמות נוספות, חמש מהן מהעיר המופלאה ווילנא, ושתים מהן מהעיר קאוונא (דומני מעודי לא פגשתי בחותמים אלו מקאוונא למעט פה, ומסתבר כי הם נדירים להפליא).

יש עמי בלא ספק לפחות סוג חותם אחד מהקלויז של ר' שאול ק"ב זצ"ל בווילנא, ואי"ה אעלהו בהזדמנות אחרת.

נתקבצו אצלי גם כן כמה וכמה חותמים מהעיר לוצין בלטביה (אז גם היא באימפריה הרוסית) לרבות מנין החסידים שבה, אי"ה אעלם פה בהזדמנות אחרת.

אחת מן החותמות היא של מנין חסידי ליובאויטש בווילנא.

בחותם של קלויז הגר"א כתוב בכ"י "שייך לחק"מ", ולדעתי פשרו הוא: לחברא קדישא משניות. וא"ש את"מ.

חותם "עזרת תורה" דישיבת ראמיילעס בעיר ווילנא, בשלהי זוהרה ערב המלחמה השניה. חשוב להדגיש ולציין כי כמה וכמה וכמה מישיבות ליטא ספריותיהם כונו "עזרת תורה", במובן הפשוט והאמיתי שהספריות והספרים הם עזר ללימוד התורה הקדושה, ומצאתי "עזרת תורה" הנ"ל בלא מעט ספרים מישיבות ליטא השונות טרם חורבנן.

בחותם קלויז הגר"א הנ"ל "ווילנא" מלא, ומינה תברא מ"ש לעיל, וכמ"ש לעיל.

בהזדמנות זו אבקש ממי שיש יכולת בידו לשנות כותרת האשכול מכותרתה הנכחית, וראוי ליתן שם דוגמת: "חותמות מבתי מדרש וקלויזים בעיר ווילנא ועוד".

[ושא_נס]

והנה עוד חותמות מהעיר ווילנא.
1. מקלויז הגאון ר' שאול ק"ב בווילנא (האיכות גרועה, ואי"ה בהזדמנות אעלה באיכות יותר טובה ממקום אחר. על הספרים בקלויז זה ואשר עוללו להם הרוצחים, ראוי להרחיב הדיבור במקומו).
2. קלויז אור תורה בווילנא.
3. חותם דח"ק אור תורה בווילנא (הוא הוא הקלויז במספר 2).
4. חותם של בית הכנסת גחש"א בווילנא.
5. חותם של הספרן המופלא והנודע יחיד ומיוחד ותיק ומנוסה אשר ישב עשורים ארוכים על כסאו בספרייה המופלאה והפלאית לאין קץ הלא היא ספריית שטראשון בעיר ווילנא, ה' ינקום דמה ודיו ספריה וחילול שמו וספריו הקדושים, הלא הוא ר' חייקיל לונסקי, ה' ינקום דמו הטהור. מסתבר שהוא היה הספרן והביבליוגרף בעל הנסיון הגדול ביותר אשר נספה בשואת עמנו, ומסופקני אם ערב המלחמה השניה היתה ספריה בעולם (לרבות זו שבאוניברסיטה העברית בירושלם) עם אנשים מנוסים ומבינים, ועם קטלוגים מקצועיים לאין שיעור, כפי שהיו בספריית שטראשון בווילנא.
6. חותם איסוף ספרים לטובת ספריית האוניברסיטה העברית בירושלם לפני כמאה שנה, על ידי הספרן הנ"ל ר' חייקיל לונסקי הי"ד. ועמו מדבקה המעידה על זה. באותן השנים ווילנא לא היתה עצמאית כחלק מליטא אלא היתה מסופחת לפולין, וסביר כי חברת דורשי האוניברסיטה (כצ"ל) העברית בירושלם שבווארשא, שלחה שליחיה לווילנא, ומווילנא נשלחו הספרים לווארשא, ומווארשא לירושלם.

[ושא_נס]

והנה צור'ף חותמים נוספים מהעיר ווילנא.
1. הגביר יהודה אפאטאוו, מידע עליו זמין ברשת.
2. משפחת אפרן, משפחה חשובה וותיקה בעיר ווילנא, ונכתב עליה בספרי תולדות העיר. דומני אחת מנכדות משפחה זו היתה משוררת אידישאית ערב המלמה.
3. קלויז בעלי עגלות.
4. קלויז ר"מ גארדאן.
5. קלויז גמ"ח.
6. קלויז ר' יעקב חלפן.
7. קלויז פועלי צדק.
8. קלויז ר' זעליג פרידבערג.
9. ח"ק ציירים.
10. קלויז הגאון.
11. הקדשה מוטבעת בעור לקלויז הגאון.
12. קלויז ר' שאול (חותם נוסף).
13. קלויז ר' שאול (חותם עליון באיכות יותר טובה), עם רישומים בכ"י לפום ריהטא של המשורר הלאומי חיים נחמן ביאליק, ושמא בהיותו בווילנא קבע מקום תלמודו בקלויז ר' שאול.
14. קלויז שטראשון.
15. חותם מהעיר מעמעל (כהיום קלייפאדע). זכות התורה הקדושה הצילה הספר הזה, ואכמ"ל.

עמי גם חותם קלויז מוכרי דגים בעיר ווילנא, אלא שלפי שעה איני מוצאו, ואי"ה אעלהו בעתיד.

[קו ירוק]

תודות וברכות ל ושא_נס!

[הוגה]

תודה רבה על התמונות הנפלאות, שמזכירות לחיים את בית מדרשו של הגר"א, ובתי מדרשות בעיר וילנא וקאוונא, מתוך האוסף הגדול של כל הקהילות.
ועוד שמעתי בעל פה, דבר שהיה חידוש ופלא לי, שכמות הגמרות והספרים הישנים הבאים מהעיר וילנא וערי ליטא עד המלחמה, הן מרובות מאוד ביחס לגמרות ולספרים הבאים ממקומות אחרים.
ובמקום אחר כתב הרב ושא נס נר"ו וזה לשונו

ווילנא, ליטא, יהודי ליטא והסביבה (בלרוס, לטביה).
אהבתי ליהודי ליטא, הערצתי אליהם, חיבתי אליהם, געגועי אליהם, חלומותי עליהם, הם אין סופיים. כל זמן שאני נחשף לעוד ועוד מידע עליהם, על אורחות חייהם, על קהלותיהם, על המוסדות הקהלתיים, על בתי המדרש, על רבנים חכמים וסופרים, כך חיבתי והוקרתי עליהם גוברת ומתעצמת. לשמחתי נחשפתי לכמויות עצומות של ספרים עבריים ממדינת ליטא וסביבותיה, ומה שניתן ללמוד מהספרים הוא עצום ורב. עם עינים נבונות ונכונות רגישות פקוחות ופקחות, ניתן להוציא מידע יקר ערך רב עד מאד.
קול התורה שנשמע בעיר ווילנא, הדהד מקצה העולם ועד קצהו. לא לחינם זכתה העיר ווילנא כשהיתה בתפארתה לכינוי "ירושלם דליטא". ליטא היתה רוויה ומלאה קהלות יהודיות בערים הגדולות ובכפרים הקטנים עד אין קץ ואין שיעור (עיין ערך השטעטל גרינקישאק, עמי רישומי רב עיירה זו במסכתות התלמוד שלו הכוללים זמני התחלה וסיום של כל מסכת, והוא סיים ש"ס לא מעט פעמים), והבירה ווילנא לבדה היו בה למעלה ממאה בתי מדרשות ובתי כנסיות.
כמעט כל בתי התפלה והקלויזים בעיר ווילנא הושמדו נבזזו והושחתו על ידי הגרמנים ימח שמם, ועמהם הליטאים המקומיים ימח שמם, ואחריהם בזמן הכיבוש הרוסי - לא הוטב המצב אלא להפך (דומני כי בית הכנסת הגדול של ווילנא ברובו שרד את המלחמה, ומי שהשמיד אותו היו הרוסים אחר המלחמה).
אין צריך לומר כי רוב יהודי ליטא ומכללם רוב יהודי העיר ווילנא ופלכיה, עלו בסערה השמימה על קידוש ה', ה' ינקום דמם הטהור במהרה.
דרך מלאכתי נתקלתי באין קץ חותמים ממדינת ליטא וסביבותיה, וביותר מהעיר ווילנא עצמה. מרוב אהבתי והוקרתי ליהודי העיר ווילנא, והכרת הטובה העצומה שיש לי אליהם בכך שהם אלו שהדפיסו אין סוף ספרים, הם אלו שרכשו אין סוף ספרים, הם אלו שטיפחו ובנו בתי מדרשות לאין קץ, הם אלו שטיפחו ושימרו באהבה ספרים לאין שיעור, והם אלו שבזכותם יש לי היכולת כעת לברר ענינים רבים דרך אותם הספרים עצמם, והם אלו כמובן שהגו ולמדו באהבה בספרים הקדושים עד אין תכלה ואין קצבה, אמרתי בלבי לקבץ חותמות שנתקלתי בהם דרך מלאכתי ששרשם בתי מדרשות ובתי כנסיות בעיר ווילנא, ויהיו הם מצבת חותמות אילמת המדברת ומספרת באילמותה על קול התורה ששקק בעיר ווילנא ושבת.

[ושא_נס]

לזמן קיץ צ"ט [תרצ"ט, 1939] יעקב כהנמן מפאנעווזיס'
(זהו שמה הליטאי של העיר פאניוועז).
בנו של הרב יוסף שלמה כהנמן זצ"ל רבה של העיר פאניוועז וראש הישיבה בה ולימים בבני ברק.
הבחור הקדוש יעקב הנ"ל נספה בשואה האיומה, הי"ד, חניך ישיבת טעלז.
כאן עדות ממסכת מנחות בה למד כשנתיים קודם הרצחו.

יש גם מסכתות תלמוד שלומדיהם הקדושים למדו בהם בשנת תש"א, ואיני זוכר כעת אם רק בזמן חורף או אפילו בזמן קיץ, ערב כניסת המרצחים לליטא, וקרוב אצלי כי ראיתי גם מסכתות מזמן קיץ תש"א. קרוב אצלי כי אחת מהן של הבחור הרב (הוא הוסמך לרבנות) ר' אליעזר יחיאל מיכל בערלין זצ"ל הי"ד, מהעיירה שאוולן במחוז העיר שאוול (עירו של הרב הנודע בעל תהלוכות האגדות), נולד דומני תרע"ח ונספה בתש"א, כבן עשרים שלש, חניך ישיבת טעלז לפחות חמש שנים משנת תרצ"ו. אביו היה רבה האחרון של שאוולן, ואף הוא נרצח בשואה, הי"ד.
*
חותם מחבורת מוכרי דגים בווילנא.
*
חותם נוסף אדלעיל דח"ק צירים (אני תוהה כמה ציירים היו בווילנא שהיה להם קלויז של עצמם, ותהיתי שמא נכללים בהם העוסקים במלאכת הצבעות?).
*
רצו"ב עוד כמה וכמה חותמות, רובן מהעיר ווילנא, ואין בכחי לפרטן כולן.
שתים מהן של נשים:
1. האשה גיטל א"ר אהרן מזל - בעיר ווילנא. חותמה מצוי בכמה וכמה מסכתות תלמוד, ודומני כי יותר מצאתי מסכתות תלמוד שנשים היו בהן פועלות הדפוס זעצריות ודרוקעריות, משמצאתי מסכתות תלמוד עם חותמות בעלות של נשים.
2. "קלויז של הרבנית מ' גליקא ז"ל בפאניוויעז". האשה הזו ידועה ומפורסמת? אודה למי שיאיר עוד אודותיה ואודות קלויזה.
*
דומה אני כי אחר כל מה שהעליתי עד עתה מהעיר ווילנא, אלו רק אחוזים מעטים ממה שבאמת היה וממה ששרד.

[ושא_נס]

ספר מאוחר יחסית הנדפס במרחק עצום מליטא ומווילנא, ובמלכות אחרת לגמרי ובתרבות שונה לגמרי, ועשה דרכו לעיר ווילנא ולקלויז הגר"א זצ"ל.

[ושא_נס]

"מנין חסידי לעכעוויטשער ווילנא" המצוי באיזו מסכת תלמוד

[עץ הזית]

ודומה אני כי החותם שהוא "ווילנ'" חסר, הוא יחידי בזה מכל חותמי קלויז הגר"א למיניהם.

לכאורה החותם בספר המקנה, ושני החותמים הדומים לו שהבאת בקרבת ראש האשכול, אף שהם זהים בלשונם ובצורתם הכללית, מכל מקום לא בחותמת אחת נחתמו אלא בשלושה חותמות שונות (שהרי אינם זהים, בשונה מבספר המקנה עצמו שכל החתימות בו זהות כי הן מאותה חותמת).

[ושא_נס]

ספר עם חותמו של הגאון הקדוש הרב אלחנן וואסערמאנן זצ"ל הי"ד מבאראנאוויטש, ועם חתימת בנו ר' נפתלי ווסרמן הי"ד.
ומלפנים היה שייך להרב הנודע ר' אליהו פינשטיין זצ"ל אב"ד פרוזנו (עליו כאן https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7 ... 7%99%D7%9F)