בשו"ת יחו"ד ח"ה סי' ז' מביא משו"ת נחלת יעקב (מזמן הראשונים) סי' מ"ח שמותר לדרוש בד"ת בין גברא לגברא ואפילו קודם ברכה אחרונה ושכן עשה מעשה בשנת ד"א תשכ"ח בפני גדולי עולם ולא היה פוצה פה.
וכן כתב בשו"ת נחלת יעקב (פאדובה שפ"ג, סימן מח) שמותר לדרוש בדברי תורה בין גברא לגברא של קריאת התורה, ואפילו קודם ברכה אחרונה, ושכן נעשה מעשה בשנת תשכ"ח, שדרש בין גברא לגברא בפני גאוני עולם, ואין פוצה פה. ע"ש.
מישהו באישי כתב:יש שם הרבה תגובות בזו אחר זו עם דוגמאות ל"ספר שנדפס לפני המצאת הדפוס"...
אעתיק לך אחד משם:
כתב רבי יוסף מולכו בספרו אהל יוסף, שאלוניקי תקט"ז, סי' ב, דף ב ע"ב:אין סברא לומר דהתלמוד שבימי הראב"ד ז"ל היה מכתיבת יד ואשורי ולכך הצריך כסוי מעליא, דודאי בימיו כבר היה הדפוס בעולם ונדפסו כמה ספרים אשר היו לפניו כתלמוד ורש"י ותוספות והרי"ף והגאונים והרמב"ם ז"ל וכיוצא, שאי אפשר אם לא היו מודפסים גם באותיות של רש"י שאינה אשורי...
העיר עליו רבי דניאל טירני בעיקרי דינים, מהדורת סדילקוב תקצ"ה, אורח חיים, סי' ח אות יב, דף יד ע"ב:ואני אומר דאחר הסליחה רבה שגגה יצאה מלפניו, כי המצאת הדפוס לפי מה שכתבו חכמי עמנו וחכמי הנוצרים לפי הסכמת כלם היתה מאוחרת להראב"ד קרוב לשלש מאות שנה, עיין להרב שם הגדולים חלק ב'...
קאצ'קלה כתב:הנה. ישן נושן.
פרנצויז כתב:קאצ'קלה כתב:הנה. ישן נושן.
מה שכתב בעמ' 1 "בן קמצר", אולי יש ליישב שבעל אדני פז שכתב "על ידי דפוס" לא התכוין לדפוס של ימינו, אלא כעין חותמת, (מדובר בסך הכל רק בד' אותיות).
מה שכתב בעמ' 3 "לפני שנת ה'עג", והעיר בסופו על מה שכתב החיד"א על החזקוני בשם הגדולים: "ובסדר הדורות דף קס"ז ע"ג הביאו בשנת שי"ט". ולא הבנתי מה התכוין להעיר. ולכאורה כוונת החיד"א מובנת, הוא מציין שבסדר הדורות בשמות הספרים אות ח' (ראה בסדר הדורות דפוס ראשון בדף שציין) כותב אחרי ס' חזקוני: שי"ט, וכוונתו שנדפס בשנת שי"ט, וא"כ אפילו זמן הדפסת הספר היה לפני הלבוש, וק"ו שהמחבר חי לפניו. [בסדר הדורות מהדורת רנמ"ל הוא בח"ג דף כ"ה].
מה שנכון נכון כתב:
נזכרתי בדלהלן, אע"פ שאינו קשור ממש.
פסקי תשובות קמה הערה 3:בשו"ת יחו"ד ח"ה סי' ז' מביא משו"ת נחלת יעקב (מזמן הראשונים) סי' מ"ח שמותר לדרוש בד"ת בין גברא לגברא ואפילו קודם ברכה אחרונה ושכן עשה מעשה בשנת ד"א תשכ"ח בפני גדולי עולם ולא היה פוצה פה.
יחו"ד סימן י"ז (ולא סימן ז'):וכן כתב בשו"ת נחלת יעקב (פאדובה שפ"ג, סימן מח) שמותר לדרוש בדברי תורה בין גברא לגברא של קריאת התורה, ואפילו קודם ברכה אחרונה, ושכן נעשה מעשה בשנת תשכ"ח, שדרש בין גברא לגברא בפני גאוני עולם, ואין פוצה פה. ע"ש.
ביחו"ד נכתב בט"ס תשכ"ח וצ"ל שכ"ח, והוא ברור גם מסברא לכל קורא. והפסק"ת צבי ואוסיף מדיליה 'ד"א', והוסיף לבאר "מזמן הראשונים". אמנם צ"ע דלמטוניה הול"ל מזמן הגאונים.
קאצ'קלה כתב:הנה. ישן נושן.
ואולם מה שיחוק האדם בידו ויכתבהו על הספר ראוי לו שיחזירהו אלף פעמים אילו יתכן זה
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: Majestic-12 [Bot] ו־ 300 אורחים